כבני תמותה אנו חשים חלשים ופגיעים. אך אנחנו הננו בלתי פגיעים, כי אנחנו לא נפרדים מאהבה וזה נצחי. האהבה היא כוחנו, אולם ההחלטה להיפרד מאהבה (או מאלוהים והבריאה) משאירה אותנו כנפרדים ממקור הכוח שלנו, ולכן גם כחלשים.
מתוך אמונה שהפרוד בינינו (שמביא להתקפה והתגוננות) באמת התרחש והחליש אותנו, אנו מאמינים שתקיפת אחרים תחליש אותם. מעגל זה של התקפה והגנה מתחיל בהתקפה העצמית שבאה מהאמונה שנפרדנו מאלוהים והבריאה. לכן היום אנו נזכרים שוב כי המקום היחיד לרפא נמצא בשכלנו מפני שרק כאן טמונה הבעיה.
כדי לחזור לשפיות,
חשוב ללמוד שלתקיפה אין השפעה ממשית עלינו.
תקיםה מתרחשת כבעלת השפעה רק כחלום ולא כמציאות.
עלינו ללמוד שלתקיפה אין השפעה ממשית. כאשר אנו לומדים זאת איננו צריכים להביא "למשמעת" את עצמנו לא לתקוף; אנחנו פשוט לא תוקפים כי אנחנו לא רואים שום תועלת מכך. כמו תמיד הלימוד הזה מוביל אותנו לשורש הבעיה, שהיא האמונה שנפרדנו ממקור כוחנו האמיתי - אהבת הרוח השוכנת בכל.
המטרה של לימוד רוחני
בחרנו בתוכנית הלימוד של האגו כשבחרנו להאמין בעולם של צורה וגופים נפרדים עם מחשבות פרטיות ואישיות ייחודית. תכנית לימודים זו מלמדת כי ההפרדה היא אמיתית ואחדות האהבה איננה ממשית. אז המטרה של האגו היא לשמור על הפרדה ולא להכיר את האהבה כאמתית. מכיוון שהדבר מנוגד לחלוטין לטבע האמיתי של הנשמה, יש לשמור על הכרה ערה על מנת להפוך את תכנית הלימודים של חיינו לאמינה. האגו תמיד ימנע אותנו מכל למידה שעלולה לפתוח את הכרתנו ותוביל אותנו חזרה לאחדות שלנו עם בוראנו.
מכיוון שאהבה היא הטבע האמיתי שלנו, אנו עדיין רוצים באמת להכיר במה שאנחנו כנשמה אלוהית. מתחת לבחירות הלא שפויות של השכל המפוצל, יש לנו בחירה ללמוד את האמת, אם נתפטר מלימוד עצמי. אנו יכולים ללמוד רק כאשר אנו הולכים רק לפי ההנחיה של המורה הפנימי שלנו - רוח הקודש, לה יש כיוון קבוע וברור חזרה הביתה, דרך הכרה בהירה ולב אוהב.
עקרונות להתבוננות
-האהבה חזקה מפני שהיא מאחדת הכל. אלה שאוהבים באחדותם הם החזקים. הם אינם תוקפים מפני שאינם רואים כל צורך בכך. הם נמצאים באהבה.
- כל רעיון התקיפה נכנס לשכל כאשר אתה תופש את עצמך כחלש. זוהי תקיפה עצמית מתוך פחד .
- בכך שאינך תופש עוד את עצמך ואת אחיך כשווים, ובראותך את עצמך כחלש, אתה מנסה "לאזן" את המצב שיצרת ואתה משתמש בתקיפה כדי לעשות זאת, משום שאתה מאמין שיש סיכוי שתחלש.
- ההכרה באי הפגיעות נועדה בשביל להחזיר אליך את השפיות ולצאת מפחדים. כי בקבלתך אמת זאת להכרה שלך, אתה מבחין שלתקיפה אין כל השפעה ממשית.
- התקיפה אין בכוחה להגן עליך. עם זאת דע שאם ההתקפות שלך על עצמך לא הצליחו להחליש אותך, עדיין אתה חזק ואין לך צורך שתבסס את הכוח שלך בהתגוננות.
- המקום היחיד שבו אתה יכול לבטל כל חיזוק של תקיפה הוא בתוך עצמך, כי אתה הנך תמיד הסיבה הראשונה של התקיפה ואם הדבר הזה לא קיים, אז אין לו תוצאות.
- אהבת האל בך היא הכוח שלך. אינך יכול לתת אמון באהבה העצמית שלך. אינך יכול ללמוד על אהבה מושלמת כשהשכל שלך לא מאוחד.
- הבריאה לא נוצרה ממך ואתה זקוק ללמוד את לימודי הרוח כדי להבין אותה. אתה יכול להתקדם רק בסיוע השכינה, ולעולם לא מתוך העצמי הנמוך שלך.
- כבן אנוש אינך יודע את משמעות האהבה האמתית, וזוהי נכות נפשית ורוחנית.
- חוק האגו הוא "חפש ואל תמצא". כלומר - "נסה ללמוד אבל אתה לא תצליח".
-הלימוד בדרך האגו מפרש דברים בצורה שגויה. דרך זאת אינה הגיונית. בחרת בדרך שגויה המלמדת איך לתקוף את עצמך. אך יש בידך הברירה ללמוד בדרך האמת.
- התעודד והתפטר עכשיו מתפקידך כמורה של עצמך. זה בא מהערכה כנה של תוצאות הלמידה השגויה של העבר.
- כשהדרך לאמת מובנת כהלכה, היא נעדרת מגבלות ותוביל אותך לאל, אם תלך בעקבות המורה הפנימית היודעת את הדרך.
- עליך רק להציע לרוח הפנימית תשומת לב מלאה וכל השאר יינתן לך. כאשר אתה באמת רוצה ללמוד לחזור לשפיות, אז שום דבר אין בכוחו להתנגד להחלטתך כבן האלוהים שהנך.
