הבנות המאוחדת האחת היא הישועה שלנו -
האהבה בבריאה היא אחת ושוכנת בכל דבר. אם אנו מתכחשים לחלק מהאצלת האהבה של הבורא בבריאה, אנו מכחישים מהי משמעות אהבת אבינו לבריאה. כאשר אנו מכחישים את אהבת אבינו, אנו מנסים להפוך את האל ללא בית לשכון בו. כשאנחנו מנסים להפוך את האהבה לחסרת בית, היא גם משאירה אותנו חסרי בית, מכיוון שתודעת האל הוא הבית האמתי הנצחי שלנו. כאשר אנו שוכחים ממנו אנו מאבדים את המודעות לאהבה ולעוצמה שאלוהים נתן לנו כברואיו. אנו חשים אבודים בחלומות שלנו המנסים להיפרד מאהבה ותוהים מדוע אלוהים לא מתערב בכדי להציל אותנו מריקנות וממחסור שאנו חווים בחיינו.
מדוע אלוהים לא מתערב בחלום הנפרדות שלנו ?
ביצירתנו אלוהים נתן לכולנו את עצמו וברא אותנו בצלמו ודמותו. זה אומר שהכוח הבורא שיש לנו שווה לכוחו; האהבה שיש לנו שווה לאהבתו. אנו יכולים לחלום להכחיש את הכוח הזה ולהכחיש את אותה אהבה נצחית, אך זה לא משנה את מתנת האל לברואיו. זה רק גורם לנו לא להיות מודעים לזה ולחיות באשליות. אם אלוהים היה מתערב בחלום האשליה שלנו זה מכחיש את כוחו ואהבתו, וזה אומר שהוא כבר לא רואה בנו אחד עם הכוח והאהבה שלו ולכן עליו להתערב. הוא לא יכול לעשות זאת מכיוון שאם היה עושה זאת, המשמעות היא שהוא שינה את דעתו לגבי מתנתו לבנו. אבל אלוהים לא שינה את דעתו עלינו, כי הוא חוק נצחי של אהבתו ובלתי ניתן שינוי.
הדרך החוצה מהחלום היא לא לבקש מאלוהים להתערב ולעשות עבורנו את מה שאנחנו חייבים לעשות למען עצמנו. הדרך החוצה היא להפסיק להכחיש את הירושה שלנו, להפסיק להכחיש את הכוח היוצר ואת אהבת האל שהננו. המשמעות היא שאנחנו צריכים ללמוד להכיר בחוסר המציאות של החלום האנושי החולף. הלימוד כאן מלמד אותנו לשמוע את הקול הפנימי שלנו, שתמיד יעזור לנו להכיר את האמיתי והלא אמיתי, אם רק נפנה אליו. כשאנו בוחרים במציאות במקום אשליה, אנו מקבלים מחדש את הירושה שלנו, לא על ידי התערבותו של האל אלא על ידי קבלתנו את הרצון הגבוה האחד שאנו חולקים עם האל. רצון זה הוא כדי שנחלוק עמו את כוחו ואהבתו.
מה העולם שאנחנו רואים מראה לנו ?
כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני הוא שיקוף של מה שנמצא בהכרה שלנו. האגו משתמש בהקרנה כדי להסתיר את האשמה שנמצאת בשכל הלא מודע שלנו. כדי לשמור על האשמה במקומה, האגו מסתיר מאתנו שכל מה שאנחנו רואים בעולם חיצוני נמצא באמת בשכלנו. אין הבדל בין מה שנראה בלעדיו (התחזיות שלנו) לבין מה שבתוכו. כאשר אנו מכחישים את האור באחינו הנגלים לנו, אנו מכחישים את האור הפנימי שלנו. עלינו ללמוד להכיר את האור אצל אחינו ובכך להכיר את האור שלנו. אנו עושים זאת באמצעות חרטה וסליחה, או בשחרור מהכחשת אהבת האל השוכנת באחינו.
מה מעכב אותנו מללכת הביתה?
אלוהים מברך אותנו בבית קדוש, אך איננו יכולים להיכנס אליו כל עוד אנו חורצים דין נגד אחינו. גינוי זה לא בא מאלוהים מכיוון שאהבה אינה מגנה. אהבת האל כוללת הכל, וכל איש. כמו כן אהבתנו חייבת להיות כוללת ומאוחדת כשאנחנו מתעוררים. המטרה היחידה שלנו היא לשתף את האהבה המושלמת של האב לבריאתו. כך אנו מקבלים את הירושה להיות בנו של האל, הירושה האלוהית שלנו.
מדוע אלוהים לא מתערב בחלום הנפרדות שלנו ?
ביצירתנו אלוהים נתן לכולנו את עצמו וברא אותנו בצלמו ודמותו. זה אומר שהכוח הבורא שיש לנו שווה לכוחו; האהבה שיש לנו שווה לאהבתו. אנו יכולים לחלום להכחיש את הכוח הזה ולהכחיש את אותה אהבה נצחית, אך זה לא משנה את מתנת האל לברואיו. זה רק גורם לנו לא להיות מודעים לזה ולחיות באשליות. אם אלוהים היה מתערב בחלום האשליה שלנו זה מכחיש את כוחו ואהבתו, וזה אומר שהוא כבר לא רואה בנו אחד עם הכוח והאהבה שלו ולכן עליו להתערב. הוא לא יכול לעשות זאת מכיוון שאם היה עושה זאת, המשמעות היא שהוא שינה את דעתו לגבי מתנתו לבנו. אבל אלוהים לא שינה את דעתו עלינו, כי הוא חוק נצחי של אהבתו ובלתי ניתן שינוי.
הדרך החוצה מהחלום היא לא לבקש מאלוהים להתערב ולעשות עבורנו את מה שאנחנו חייבים לעשות למען עצמנו. הדרך החוצה היא להפסיק להכחיש את הירושה שלנו, להפסיק להכחיש את הכוח היוצר ואת אהבת האל שהננו. המשמעות היא שאנחנו צריכים ללמוד להכיר בחוסר המציאות של החלום האנושי החולף. הלימוד כאן מלמד אותנו לשמוע את הקול הפנימי שלנו, שתמיד יעזור לנו להכיר את האמיתי והלא אמיתי, אם רק נפנה אליו. כשאנו בוחרים במציאות במקום אשליה, אנו מקבלים מחדש את הירושה שלנו, לא על ידי התערבותו של האל אלא על ידי קבלתנו את הרצון הגבוה האחד שאנו חולקים עם האל. רצון זה הוא כדי שנחלוק עמו את כוחו ואהבתו.
מה העולם שאנחנו רואים מראה לנו ?
כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני הוא שיקוף של מה שנמצא בהכרה שלנו. האגו משתמש בהקרנה כדי להסתיר את האשמה שנמצאת בשכל הלא מודע שלנו. כדי לשמור על האשמה במקומה, האגו מסתיר מאתנו שכל מה שאנחנו רואים בעולם חיצוני נמצא באמת בשכלנו. אין הבדל בין מה שנראה בלעדיו (התחזיות שלנו) לבין מה שבתוכו. כאשר אנו מכחישים את האור באחינו הנגלים לנו, אנו מכחישים את האור הפנימי שלנו. עלינו ללמוד להכיר את האור אצל אחינו ובכך להכיר את האור שלנו. אנו עושים זאת באמצעות חרטה וסליחה, או בשחרור מהכחשת אהבת האל השוכנת באחינו.
מה מעכב אותנו מללכת הביתה?
אלוהים מברך אותנו בבית קדוש, אך איננו יכולים להיכנס אליו כל עוד אנו חורצים דין נגד אחינו. גינוי זה לא בא מאלוהים מכיוון שאהבה אינה מגנה. אהבת האל כוללת הכל, וכל איש. כמו כן אהבתנו חייבת להיות כוללת ומאוחדת כשאנחנו מתעוררים. המטרה היחידה שלנו היא לשתף את האהבה המושלמת של האב לבריאתו. כך אנו מקבלים את הירושה להיות בנו של האל, הירושה האלוהית שלנו.
הבנות מעקרונות הלימוד
- הבְּן האלוהי המאוחד הוא הגאולה שלי, כי הוא היא העצמי שלי. אני נגאלת למען תפארת האל בבן שלו והוא ירושתי שניתנה לי על-ידי בוראי כדי שאוכל להאציל אותה לחיים.
- חוקי האל קיימים לשם הגנתי. מכיון שכל הגבלה של כוחי אינה רצון האל, אפנה רק אל הכוח שהוא נתן לי כדי לגאול אותי, ואתחבר אל אחי בשלום. שלום זה מבוסס על אי-מוגבלות כאשר העצמי המאוחד שלי ידוע לי בוודאות.
-לא אנתק אח מן האור שהוא שלי. אני יכולה להחשיך רק את שכלי שלי. זהו חוק האלוהים, למען הגנת שלמות בנו. רק אני יכולה למנוע מעצמי דבר כלשהו. לכן עלי ללמוד לזהות ולהתנגד לדבר זה בהחלטיות, זהו צעד מכריע בהתעוררותי מחדש.
- אחיי הם חלק ממני. לא אאשים אותם בקיפוח שלי את עצמי. מכאן ההכרח בביטול ההאשמה שלי אותם. , כדי שהיא לא תתגלה ותיראה בשום מקום. אזכור שגם האשמה עצמית היא מהאגו.
-איני יכולה להיכנס לנוכחות האל אם אני תוקפת את בנו. המשיח נמצא תמיד במזבח האל, ממתין כדי לקבל את בנו בברכה. כעת אני באה כל כולי בלי הרשעה וכך אכנס למלכות, אהבת העצמי המאוחד שלי היא אהבת האל והוא אינו מונע ממנו מאומה.
- "המשיח" הוא העצמי שהאל נתן לי והוא ממתין לתקומת עצמו על מזבח האל בתוכי. הגישה שלי אליו היא דרך הערכת הבן של האל בחיים כעצמי אחד. "המשיח" ממתין לכך שאקבל אותו כעצמי, ואת שלמותו כשלמותי. כי הוא בן האל שנברא בצלמו, והנו הזוהר של תפארת אורו בהאצלה של אהבת האל ויופיו בבריאה, והוא מושלם כבוראו ונמצא אתו במצב של שלווה ושלום. את תפארת-המשיח אני רוצה לחלוק עם הכל כשם שאביו חלק אותה אתו. יהי השלום עלינו כאחד. כשאני נחה באלוהים, בהכרתי זאת נחה הבריאה כולה.
