מכיוון שמחלה היא תפישה של פירוד מאלוהותנו השלמה, ההחלטה לרפא חייבת להיות ההחלטה לקבל את האחדות שלנו עם כולם כאמת מוחלטת. המשמעות היא שאנו מקבלים את האחדות שלנו עם המקור שלנו ועל כל הברואים -שהם אחינו. קבלת האחדות פירושה שאיננו שופטים. ההחלטה להחלים היא ההחלטה לסלוח, להרפות מכל השיפוט, מהעבר. הנכונות לוותר על שיפוט פותחת את ידיעת ההכרה שאהבה אלוהית נתנה את כל מה שהיא לנו בירושה, כדי שנוכל לבטא רק אותה.
סליחה, ושחרור הרצון להיות נפרדים מהבריאה - מאחדת את היותנו במודעות האמתית שלנו. כך נחזור להכרה המלאה של העצמי שלנו, כמו שהאהבה יצרה אותו. זו הבנה מושלמת של מה שאנחנו באמת. כאשר אנו מכירים את העצמי שלנו, אנו יודעים את תכליתנו. הרצון היחיד שלנו הוא להאציל את אור האהבה לחיים והיא מה שהננו באמת.
הנכונות שלנו לראות רק שלמות במקום חוסר ופירוד זהה לנכונות שלנו לרפא את שכלנו על ידי רוח הקודש. ציטוט -"והנכונות הזו פותחת את אוזנייך לקול רוח הקודש, למסר שלו על שלמותך." כשאנחנו מתאמנים להזמין את רוח הקודש לרפא את שכלנו בכל יום, אנו נעשים רגועים יותר. אנו לומדים לסמוך על נקודת המבט של רוח הקודש ולא על האגו.
אנו מזמינים את רוח הקודש באמצעות תרגול הסליחה בחיים שלנו. אנו מתרגלים סליחה על ידי לקיחת כל מחשבה על שיפוט או קונפליקט ופותחים את הכרתנו לתיקון התפיסה שלנו. תפקידנו בעולם הזה הוא לסלוח, וסליחה היא השתקפות האהבה בעולם. זה מרפא את תפישת ההפרדה הכוזבת מהבריאה.
סלחנות היא השתקפות האהבה בעולם הזה, הסליחה היא זו שמביאה אלינו אושר של שחרור. סליחה משחררת אותנו ממגבלות האגו. באמצעות סליחה אנו מכירים בכך שהבית היחיד שלנו נמצא בלב. באמצעות סליחה אנו מברכים על המציאות האמתית ויודעים שהאל נמצא בנו כנחמה ושלמות.
סליחה, ושחרור הרצון להיות נפרדים מהבריאה - מאחדת את היותנו במודעות האמתית שלנו. כך נחזור להכרה המלאה של העצמי שלנו, כמו שהאהבה יצרה אותו. זו הבנה מושלמת של מה שאנחנו באמת. כאשר אנו מכירים את העצמי שלנו, אנו יודעים את תכליתנו. הרצון היחיד שלנו הוא להאציל את אור האהבה לחיים והיא מה שהננו באמת.
הנכונות שלנו לראות רק שלמות במקום חוסר ופירוד זהה לנכונות שלנו לרפא את שכלנו על ידי רוח הקודש. ציטוט -"והנכונות הזו פותחת את אוזנייך לקול רוח הקודש, למסר שלו על שלמותך." כשאנחנו מתאמנים להזמין את רוח הקודש לרפא את שכלנו בכל יום, אנו נעשים רגועים יותר. אנו לומדים לסמוך על נקודת המבט של רוח הקודש ולא על האגו.
אנו מזמינים את רוח הקודש באמצעות תרגול הסליחה בחיים שלנו. אנו מתרגלים סליחה על ידי לקיחת כל מחשבה על שיפוט או קונפליקט ופותחים את הכרתנו לתיקון התפיסה שלנו. תפקידנו בעולם הזה הוא לסלוח, וסליחה היא השתקפות האהבה בעולם. זה מרפא את תפישת ההפרדה הכוזבת מהבריאה.
סלחנות היא השתקפות האהבה בעולם הזה, הסליחה היא זו שמביאה אלינו אושר של שחרור. סליחה משחררת אותנו ממגבלות האגו. באמצעות סליחה אנו מכירים בכך שהבית היחיד שלנו נמצא בלב. באמצעות סליחה אנו מברכים על המציאות האמתית ויודעים שהאל נמצא בנו כנחמה ושלמות.
הבנה של העקרונות
- ההחלטה שלי לרפא את תפישת הנפרדות החולה ולהירפא היא הצעד הראשון לעבר ההכרה במה שאני רוצה באמת. עלי להבין שכל תפישה של תקיפה היא צעד הרחק מהחלטתי להירפא, וכל מחשבת ריפוי מקרבת אותה.
-להתאחד עם ההוויה בא באיחוד רצוני עם רצון האל. אני יודעת שיש צו רצון אחד בלבד במלכות וכשאני תוקפת חלק כלשהו של מלכות האל, מה שאני באמת רוצה נעלם ממני ומחיי.
- הריפוי נעשה לשיעור בהבנה, וכך אני נעשה מורה ותלמיד טוב יותר. עם האמת שמושגת יש עדים לממשותה על ידי אלו שנרפאו על-ידה. בנכונותי להתחבר לאלה שנרפאו הוגשם הריפוי שלי. כך כל רעיון ריפוי שאני מקבלת, אם מאחִי או משכלי, מלמד אותי שאני בן או בת האל.
-הריפוי שאני לוקחת על עצמי הוא סימן לכך שאני רוצה להיעשות לשלם. אני מבינה שאני יכולה לרפא רק את עצמי ואני זקוקה לכך. בכך קול השכינה יאפשר לי ללכת הרחק אל מעבר לריפוי - אל הדעת.
- בנכונות הקטנה שלי להיעשות לשלם השכינה תהפוך אותי לשלם. השכינה ממתינה לי, כי היא אינה יכולה לנטוש חלק מאלוהים. אך ההזמנה חייבת לבוא ממני. השכינה זקוקה להגנתי מפני האגו, ולסימן שאני רוצה בה. כשאני חושבת כמוה, אז הניצוץ הקטן בי יהפוך לאור מסנוור שימלא את הכרתי כולה.
- בידיעת תפקידי ומילואו, רצוני ורצון אבי יכולים להתאחד איחוד שלם. אני חייבת להיות כמו האל ותפקידו נעשה תפקידי. השכינה תלמד אותי איך לעשות זאת, כאשר אהיה מוכנה להרשות לניצוץ הזעיר שלי לגדול. היא תאיר אותו באור גדול ובשמחה תרשה לו להתעצם. כך אתחיל לזכור את הבריאה.
- תמיד אני חופשית לקבוע מי יהיה האורח בהכרה שלי, ועד מתי אשאר אתו. בהבנה שהאגו הוא לא-כלום ורק השכינה היא אמיתית, לא אסתפק במנחמים דמיוניים, כי המנחמת של אלוהים היא בתוכי.
-להתאחד עם ההוויה בא באיחוד רצוני עם רצון האל. אני יודעת שיש צו רצון אחד בלבד במלכות וכשאני תוקפת חלק כלשהו של מלכות האל, מה שאני באמת רוצה נעלם ממני ומחיי.
- הריפוי נעשה לשיעור בהבנה, וכך אני נעשה מורה ותלמיד טוב יותר. עם האמת שמושגת יש עדים לממשותה על ידי אלו שנרפאו על-ידה. בנכונותי להתחבר לאלה שנרפאו הוגשם הריפוי שלי. כך כל רעיון ריפוי שאני מקבלת, אם מאחִי או משכלי, מלמד אותי שאני בן או בת האל.
-הריפוי שאני לוקחת על עצמי הוא סימן לכך שאני רוצה להיעשות לשלם. אני מבינה שאני יכולה לרפא רק את עצמי ואני זקוקה לכך. בכך קול השכינה יאפשר לי ללכת הרחק אל מעבר לריפוי - אל הדעת.
- בנכונות הקטנה שלי להיעשות לשלם השכינה תהפוך אותי לשלם. השכינה ממתינה לי, כי היא אינה יכולה לנטוש חלק מאלוהים. אך ההזמנה חייבת לבוא ממני. השכינה זקוקה להגנתי מפני האגו, ולסימן שאני רוצה בה. כשאני חושבת כמוה, אז הניצוץ הקטן בי יהפוך לאור מסנוור שימלא את הכרתי כולה.
- בידיעת תפקידי ומילואו, רצוני ורצון אבי יכולים להתאחד איחוד שלם. אני חייבת להיות כמו האל ותפקידו נעשה תפקידי. השכינה תלמד אותי איך לעשות זאת, כאשר אהיה מוכנה להרשות לניצוץ הזעיר שלי לגדול. היא תאיר אותו באור גדול ובשמחה תרשה לו להתעצם. כך אתחיל לזכור את הבריאה.
- תמיד אני חופשית לקבוע מי יהיה האורח בהכרה שלי, ועד מתי אשאר אתו. בהבנה שהאגו הוא לא-כלום ורק השכינה היא אמיתית, לא אסתפק במנחמים דמיוניים, כי המנחמת של אלוהים היא בתוכי.
ְְְ
