היום אנו מובלים להגדרה חדשה של חיים
בעולם זה, חיי בן האנוש מוגדרים כגוף שיכול לנשום, הלב פועם והמוח מתפקד כשכל. אבל כאן אנו למדים שהחיים שלנו הם רק ב"אל".
חיינו הנם חייו והננו הביטוי החי שלו כאשר אין לנו מחשבות ללא מחשבותיו. זה לא קשור לגוף פיזי. לתפוש את מלוא המשמעות של זה דורש תזוזה משמעותית בתפישה.
עלינו להכיר בכך שרק המחשבות של האל הן אמתיות דרכינו. המחשבות שאנו חושבים כשאנו מסתכלים מבעד העיניים של הגוף מגלות דימויים של עצים, שמיים, אנשים ... ; הם רק דמיון שמדמה דימויים.
האל אינו דימוי שמוגדר בצורה. האל הנו מחשבה אלוהית שלא יכולה להיות מוגבלת על ידי דימוי צורני.
בהיאספות עם האל אנו מצהירים את רעיון היום -
"האל הוא חיי ואין לי חיים בלי חייו" -ומביעים בשם כל אחינו ואחיותינו את כמיהתנו למימוש החזון האלוהי של אחדות ההוויה.
אנו משיגים הכרה והבנה שטעינו כאשר חשבנו שחיינו בנפרד מהאל. ישות נפרדת ובודדה, מנותקת מהכול ושוכנת בתוך גוף.
כעת אנו יודעים שחיינו הם של האל והחיים שלו הם בתוכנו ואין לנו בית אחר מלבד המשכן של האור שלו בתוכנו. משכן זה מגלה לנו את מחשבותיו כדי שנבטא אותם בחיים.
היום אנו מסכימים לראות את פני האלוהי במקום את טעויותינו. כי אנו הננו "הבן האלוהי הקדוש", הצלם והדמות האלוהי והננו טהורים וקדושים בהכרה האלוהית. אנו רואים את הטוהר שלנו בעובדה זאת.
לא נשכח יותר מי אנחנו. אנו כמהים לגן-העדן, המקום בתודעה שהנו ביתנו. היום אנו שבים אליו בהכירנו שהטבע שלנו אלוהי ואנו מכירים שאנחנו הננו "הבן האלוהי" האחד. בריאה שלמה ומושלמת.
סיכום -
אולי הרדיקלי מכל למערכת החשיבה של האגו הוא הרעיון שאנחנו רק מחשבה אלוהית ולא צורה. בעולם זה כל המחשבות קשורות בכל צורה שהיא לדימויים, כדי להכיר במה אנו נמצאים.
כדי לחזור לאמת האלוהית אנו צריכים להרפות מנתינת משמעות לדימויים הנגלים ולהתמקד רק על המהות של החיים.
זה קשה לאדם הרגיל כי רוב המקורות של חיינו הם מלבוש לגוף, או שיפור מראה הגוף כדי להיראות יותר טוב. או להגן על הגוף מפני נזק. אבל הגוף אינו מי שאנחנו. הננו רק תודעה המשקפת את מחשבת האל כביטוי שלו.
האמת היא שאין שוני בינינו, כי אנו אחד וזהים במחשבת האל. כשאנו נעים יותר לכיוון הזה, החיים שלנו נעשים פשוטים.
יש פחות מאמץ לרכוש דברים שניראה בהם משהו מיוחד. יותר מאמץ מוקדש מעכשיו לראות את האור האלוהי בכל אח ואחות. לראות את פני האלוהי בכול. זהו אימון המביא לאור למלא את ההכרה, עד שזה גם יחווה כך.
חלק מהתהליך של ההתעוררות הוא לזהות את המחשבות המוטעות ולשחררן לאור
כאן אנו חוזרים למשפט של היום ויודעים שחיים אלה שאנו מעריכים כחיים בזהות של אדם נפרד מכל האחרים על כל ביטוייו הוא רעיון מוטעה.
רק כאשר נניח בצד כל רעיון כזה של נפרדות ונתמקד רק באמת של מורשתנו האלוהית, נוכל להתחיל את החיים שהועיד האל עבורנו עם ידיעת אחדות האור בנו ובכל החיים, כאחד.
God is my life. I have no life but His.
