- כאן אנו מקבלים עידוד לזכור את הזהות האמתית שלנו שהיא "בן אלוהי" אהוב וכך לשחרר את הזהות הפרטית המבודדת, שאימצנו.
היום נאמץ את הזהות שאנו הננו אהבה אלוהית בפעולה ולא גוף עם הכרה נפרדת. היום נוכל לבחון יותר את מחשבות בן האנוש שלנו כשהן עולות ולראות האם הן משקפות את הזהות האמתית הזאת. אם לא, ניקח מה ששגוי לרוח הקודש כדי לבטל את האנרגיה הלא הולמת שנובעת מספק, כעס, חוסר ביטחון ותפישת הנפרדות של העצמי הישן.
אם נראה לנו שמשהו מאיים על השלווה שלנו, נזכיר לעצמנו שאנו רואים משהו שגוי שבא מתפישה כוזבת ונזכור שאהבה לא מתקיפה כי אינה רואה בחיים נפרדות. היא מברכת ויודעת רק אחדות בזהותה את עצמה בכל אחד.
- בהיאספות פנימה עם האל אנו אומרים את רעיון היום :
נהיה בהסכמה ובהכרת תודה על אמת זאת שאומרת:
- זהותנו האמתית כה בטוחה, כה נעלה, טהורה, ומפוארת, מיטיבה וחופשית מאשמה, עד שהשמים מתבוננים בה כדי לתת לה אור. היא מאירה גם את העולם. היא המתנה שהעניק לנו אבינו; והיא גם המתנה שאנו נעניק לָעולם. שום מתנה אינה יכולה להינתן או להתקבל אלא זו בלבד. זוהי המציאות, רק זאת. זהו סוף האשליה. זוהי האמת.
- נכיר כעת שאנו שכחנו את הטבע האמתי שלנו, איבדנו את הדרך לאמת, לא יודעים "מי אני, ומה אני עושה כאן". אנו מודים כי עייפנו מן העולם שאנו רואים. מבקשים מבת קול האל לגלות לנו מה רצון האל שנראה במקום מה שאנו רואים.
