האמונה בפירוד (האמונה המתגלה כעולם הפיזי) היא מקור להתקפה. כאשר אנו רואים באחינו ישות פיזית נפרדת, אנו תוקפים אותו על ידי תפישתו כנפרד מאלמותיות ומנצחיות וכך מתגלה בן התמותה בעולם. אנו רואים פירוד ממנו באמצעות אמונה בו. בגלל כוחו של שכלנו לקבל שקר ולהקרין אותו, האמת הולכת לאיבוד דרך הרעיונות השגויים של האגו. לכן אנו מזלזלים בעצמנו כשאנחנו מגבילים את זהותנו לגוף מתכלה ובעל מחלות.
אנו לומדים כאן שיש דרך טובה יותר להסתכל על עצמנו ועל אחינו. דרך תפישה חדשה זו באה מרוח הקודש שניתנה לנו על ידי האל כחלק מאיתנו. רוח האל היא החלק הרוחני בהכרתנו הזוכר את אחדותנו עם האל. רוח הקודש רואה בגוף מכשיר של תקשורת לסיום הנפרדות ולהעברת האחדות שלנו בהכרה של "הגוף האחד" שכולנו חולקים.
רוח הקודש מלמדת אותנו "לראות בגופים אך ורק אמצעי לחיבור בין כל השכלים בהכרה אחת ולאיחודם כגוף אור אחד." רוח הקודש משתמשת בתפישת הגוף רק כאמצעי ללמדנו שאנחנו נפש, הכרה ורוח ונבין את כוח הרוח דרך ההכרה הגבוהה שלנו.
רוב מה שאנחנו חושבים עליו כמחשבות בעולם הזה קשורים בדרך כלשהי לדימויים בגוף וצורה. אלה לא מחשבות אמתיות, אלא אשליות שחוסמות את המודעות שלנו למחשבות האמתיות שלנו, שמרחיבות את אנרגיית אהבת האל בבריאה ולא שום דבר אחר. אם כן, הסרת חסימות מנטליות ונפשיות היא הדרך היחידה להבטיח עזרה וריפוי, שהם הביטויים הנורמליים של שכל שפועל בגוף, אך לא נמצא בתוכו. זוהי ההכרה הגבוהה.
אנו זקוקים לאמצעי להרפות מהאמונה בפירוד מהאל החוסמת את האצלת האהבה כהשפעת אור האל לבריאתו. בהנחיית רוח הקודש, הגוף משמש כדי להעביר אותנו אל מעבר להזדהות עם הגוף להכרה בכך שאנו המוח מאוחד עם כל המוחות במוח האלוהים האחד. כשאנחנו מחליפים את התמסרותנו לאגו במסירותנו לעקוב רק אחר הנחיית רוח הקודש, הגוף שלנו הופך למקדש של רוח האל.
אנו מובאים כעת לזיכרוננו הבראשיתי שיש לנו כוח ללא הגבלה להאציל את אנרגיית האהבה שהננו, ושזו מטרתנו היחידה כנשמה להיות אור העולם. לכן נאמר לנו כאן - "כוח השלמות בכם הוא כוח של האצלת האל לבריאה. אל תעצרו את המחשבה שלכם במגבלות עולם הזה, וכך תפתחו את הכרתכם הגבוהה ליצירה אלוהית.”
חיוני שניתן לרוח הקודש לפרש נכון את כל משמעות חיינו. אם אנו חושבים שנוכל לפרש כל דבר בכוחות עצמנו, אז טעות בידנו. במחשבה המאמינה שאנחנו נפרדים כל הפרשנויות שלנו הן שגויות. רוח הקודש עוזרת לנו לראות את דמותו המוגבלת של אחינו משנה את עצמה לשלמות קדושת האל ותפארתו האמתית באדם. לפי חוק הראי, חוק האחד, כאשר אנו לומדים לראות זאת אצל אחינו, אנו לומדים לראות זאת לגבי עצמנו.
עקרונות להתבוננות
- כשתקיפה בכל צורה שהיא חודרת לשכלך, אתה משווה את עצמך לגוף דרך פרשנותו של האגו לגבי גוף. כשאתה מסכים לפרשנות זאת באמונתך בכך, אתה תמיד חש דיכאון. כך, אתה ממעיט בערך עצמך, ורואה באותו אופן את אחיך. ובכך ניתקת את עצמך מן הגאולה.
- השכינה מפרשת את הגוף רק כאמצעי תקשורת והגוף עצמו אין לו כל ערך. היא מגיעה באמצעות הגוף אל אחרים, כאמצעי לצירוף שכלים ואיחודם. אם תשתמש בגוף רק כדי להגיע אל שכלם של אלה המאמינים שהם גוף ותלמֵד אותם באמצעות הגוף שאינם גוף, תבין את כוח השכל הנמצא בך.
- כשאתה נותן לשכינה להשתמש בגוף למען איחוד הבְּנוּת, לא תראה שום דבר גופני, אלא כמות שהוא. אם לא- אז פרשנות של דבר-מה בנפרד מהשכינה, מובילה אותך לאבדן השלווה. אם כי אובדן מכל סוג שהוא אינו אפשרי.
- כשאתה מסתכל על אח כעל ישות בן תמותה גשמית - אתה תוקף אותו וגם את עצמך. לכן אל תראה אותו בדרך זו למען גאולתך שלך, שמביאה לו את גאולתו. אל תרשה לאחיך להקטין את עצמו בהכרתך. הענק לו חופש מן האמונה בקטנות, ובכך אתה תיחלץ מהאמונה שלך בקטנותך.
-המחשבה אינה מתגלמת אלא רק על-ידי אמונה, שכן מחשבה אינה גופנית. השימוש הטבעי היחיד שניתן לעשות בגוף הוא לתת למחשבה להיות בתקשורת מאוחדת אחת. שימוש בלתי-טבעי בגוף הוא בשיכחת תכלית השכינה ובבלבול המטרה של תוכנית-הלימודים שלה. זוהי הסיבה שעיקר העולם מדוכא.
-תוכנית הלימודים של השכינה היא של שמחה. אם התגובה ללימוד היא דיכאון, זה בגלל שנשכחה המטרה האמיתית של תוכנית הלימודים הזאת. בעולם הזה גם הגוף אינו נתפש כשלם. אך כשהוא מודרך על-ידי השכינה, הדבר אינו כך. אז השכל המופרד מהרוח יכול להתעלות מעל עיוותיו, כדי לשוב אל הרוח ולהפוך את הגוף ממקדש האגו למקדש השכינה.
-הגוף שהופך למקדש לאל, קול אלוהי שוכן בו ומכוון את אופן השימוש בו. ריפוי בא בשימוש בגוף רק בשביל תקשורת טבעית והפיכה לשלם, שגם היא דבר טבעי.
- אי אפשר להפוך את השכל לגופני, אבל אפשר לעשותו נגלה באמצעות הגופני. על-ידי היפתחות אל החוץ, השכל מאציל את עצמו ואינו נעצר בגוף. כך סילוק המחסומים בשכל הוא הדרך היחידה להבטיח עזרה וריפוי כביטוי טבעי של שכל העובד באמצעות הגוף.
- אם השכל מאמין שהגוף הוא מטרתו הוא יעוות את תפישתו לגבי הגוף ויחדיר בו מחלה דרך עידוד הפירוד. תפישת הגוף יכולה להתאחד רק בתכלית אחת והיא, לשחרר את השכל הרואה את הגופים כאורות רבים, ולמסור אותו בשלמות לאור האחד.
- חידוש כוח השכל, מאציל את עצמו אל שכלים אחרים ללא כבלים אשר מהווים את סיבת כל המחלות. מכיון שבריאות היא תכלית מאוחדת- הגוף נעשה שלם בשכל המאוחד. השכל יכול להתגלות באמצעות הגוף אם הוא מרחיק אל מעבר לגוף ואינו מפרש אותו כמגבלה.
- בכל פעם שאתה רואה מישהו אחר כמוגבל לגוף או כמוגבל על-ידי הגוף, אתה כופה מגבלה זו על עצמך. תכלית לימודך כאן צריכה להיות היחלצות ממגבלות. דע שהרשעת עצמך אינה מהאל, לכן אין היא אמיתית וכך כל תוצאה שלה אינה אמיתית.
- כשאתה רואה אח כגוף, אתה מרשיע אותו וגם את עצמך. אולם הרשעה אינה ממשית משום שהיא צורה של תקיפה ולכן לא יהיו לה תוצאות באמת. לכן אל תרשה לעצמך לסבול מתוצאות דמיוניות של מה שאינו אמיתי. השחרור מאשליות טמון רק באי-האמונה בהן. זוהי תקוותך היחידה לשחרור.
- דע שכשיש תקשורת בלתי-מוגבלת , יש כוח ושלמות בלתי-מוגבלים וכוח השלמות הוא האצלה באמת. כשלא תכלא את מחשבתך בעולם הזה, תימצא פותח את שכלך לבריאה באל.
