הכרת האגו לא מאפשרת ריפוי אמתי. האגו הוא החלק של הנפש שמאמין בנפרדות ודואליות, מאבק, חוסר וכאב. לא ניתן לצפות ממנו להציע את האמצעים להכרת האחדות והשלמות, שהיא הריפוי היחיד להשגת האדם השלם. כאשר אנו מאמינים שאנחנו כעצמי נפרד נוכל לרפא, אז בחרנו במדריך הלא נכון. כאשר אנו מכירים בכך שאנו חולקים יחד את זהותנו כהאצלה של אהבת האל לבריאה כולה, אנו אז הולכים אחר המדריך המרפא הנכון.
אם אנחנו לא מודעים שרוח הקודש נמצאת בנו, לא נכיר את האמת. מכיוון שרוח הקודש נמצאת בהכרה הנכונה והיא החיבור שלנו למציאות האמתית, אז אנו מציעים את חזון רוח הקודש על שלמות לנו ולעולם. אנו מציעים את תפישת המציאות האמתית גם לאחינו, דרך ההכרה המשותפת שלנו. זהו ריפוי אמתי, שכן הוא מביא לשחרור מאשליות הפירוד והחוסר. מכיוון ששחרור מאשליות מביא לשחרור ממאבק, אשמה כאב ופחד, שחרור זה תמיד מעורר הכרת תודה לרוח הקודש, שהיא האור הנמצא בנו.
אנו עוזרים לאחינו להירפא כאשר אנו מאפשרים לרפא את ההכרה שלנו. כשאנחנו נפתחים רק לאמת, אנו מכירים את האמת בכל אח. ברמת האמת, כל השכלים שלנו מצטרפים להכרה אחת. רוח הקודש היא תמיד הכוח המרפא בתפישה זאת. מכיוון שרוח הקודש היא אור האמת בשכלו של כל אחד, כל אחד יכול לגשת אליה כשהוא מוכן להירפא באמת.
באופן זה אנו מדגימים לעצמנו שרוח הקודש היא המרפא האמתי. אנו יודעים שרוח הקודש נמצאת בכל אחד ויש לנו ביטחון באחינו שגם הוא יכול לפנות לרוח הקודש בדיוק כמונו. היא מראה את הדרך לשנינו כאחד. רוח הקודש אחראית לתהליך הריפוי והדבר השפוי היחיד לעשות הוא לעקוב אחר הדרכתה. שלום האל מגיע לכל מחשבה שמבקשת אותו ומוכן לקבלו כמציאות. אור האל בהכרה ובלב מרפא את כל הסיוטים ומראה לנו שהם אינם נכונים.
עקרונות להתבוננות
- תכנית הסליחה של האגו מבוצעת על ידי מרפאים שלא נרפאו. המרפא שלא נרפא מחפש פנטזיות במקום אמת ולכן חייב להיות אדם שלא נרפא, כי אין הוא יודע איפה לחפש את האמת. כל מרפא שלא נרפא, פועל לפי תכנית הסליחה של האגו. הוא אינו מסוגל לתקן את הכרת המציאות מפני שאינו עובד בצורה מתקנת. אנשי הדת נמצאים גם הם בטעות כשהם מלמדים שאלוהים נוקם ובתפישה זאת הם מרשיעים את עצמם.
- תכנית האגו היא לפרש את מה שקרה כסיוטי לילה, כדבר שהוא ממשי. כך, מוכחש כוח התיקון של ההכרה באמצעות השכינה. אמנם יש יתרון בהבאת הסיוטים אל המודעות, אבל רק כדי ללַמד שאין הם ממשיים או בעלי משמעות. כשהאל אמר "יהי אור", היה אור. לא ניתן למצוא אור על-ידי ניתוח החושך או על-ידי הודאה בחושך שבתוכך וחיפוש אחר אור מרוחק שיבוא ויסלק אותו. האור הוא ההבנה הפנימית בהכרה ובלב.
- המרפא שלא נרפא אינו יכול לעשות זאת למען האחר שבא אליו לריפוי, כי אין הוא יכול לעשות זאת למען עצמו. התרומה המשמעותית היחידה שהמרפא יכול לתרום היא לא להאמין עוד בסיוטים על ידי הכרתו ברוח הקודש, רוח האמת המתקנת השוכנת בו. כך השפעותיו נעשות ערובה שהאור קיים.
- כאשר אתה כמרפא מניח לריפוי להתקיים בך ותופש שהריפוי הוא למענך והוא חייב להיות גם למען החולה שלך, רוח האל תאמר לך בדיוק מה לעשות כדי לעזור למי שהיא שולחת אליך. עזרה היא תפקידה. אם תבטח בזה, תראה שהדבר פועל ותבין שאינך מציית לחוקי העולם הזה ותוצאות הקורס משכנעות אותך שהדברים שהוא מוסר הם דברי אמת. כך תלמַד את הפשוט שבשיעורים: "בפרי שלהם תכירו אותם, והם יכירו את עצמם."
LINK -Text Chapter_9-5
