שני הרגשות - האהבה והפחד

אנו רואים שעולמות פרטיים נובעות מאשליות המלאות בתחושות פחד ומחשבות גינוי. באמונה באשליות  אלה נראה כי הגינוי שנמצא בשכלנו נגלה בעולם החיצוני. פחד, אשמה וגינוי קשורים זה בזה. כשאנו מזדהים עם האגו, אנו חוששים מלתת אהבה. אנחנו מחפשים אהבה, אך יחד עם זאת אנו מנסים להימנע ממנה, כי היא דורשת מאתנו נתינה ללא תנאי.

 ללמוד להרפות מטירוף חיים זה -

לא נשתחרר ממחסום זה עד שנלמד לבדוק זאת מקרוב כדי לראות אותו כמה שהוא. כשאנחנו מסתכלים על צורות הפחד הרבות, זה עוזר לנו ללמוד מהי אי שפיות כך שנוכל ללמוד להסתכל מעבר לה. 

האשמה היא מרכזית במערכת מחשבת האגו וגינוי הוא האמצעי לשמירה על אשמה עצמית והאשמת אחר. אנו רואים גינוי כאמצעי להגנה על זהותנו האינדיבידואלית. יחד עם הגינוי מגיע פחד מכיוון שאנחנו חוששים מהעונש שהגינוי דורש. אז האמונה שלנו בזה היא באמת משיכה לפחד ועולמנו מלא בתמונות של פחד ודרמות שמהפנטות את השכל. פחד זה חוסם את המודעות שלנו לאהבה שיש לאחינו בעולם האמתי, ואשר מוצעת לנו מהם לנצח.

כשאנו נפתחים לחזון האלוהי, אנו מכירים בטירוף העולם שאנו רואים דרך עיני הגוף. אנו מבינים כי דמויות נפרדות לא יכולות להיות אמיתיות באחדות אור האהבה הטהורה. מראה זה ניתן לנו כדי ללמוד כיצד להכחיש מה שכוזב, ולצאת מהעולם הפרטי שלנו בשלום. אנו מבינים שאנחנו באמת מבינים שהאחדות המשמחת של אהבה היא גלובלית ועולם פרטי לא מציע לנו כלום מזה. אנו שומעים את קריאת האהבה של אלוהים רק כאשר אנו מפסיקים לרצות לשמור על עולם פרטי וקטן שאנו יכולים לכנות שלנו.

אנו פותחים את עינינו לאור האהבה -

המטאפורה של שינה שאנו חווים עם הגוף שנרדם באה כדי להמחיש כיצד יכולנו לתפוש עולם שיצרנו שנראה כאמיתי אך הוא רק חלום בהכרה לא מודעת. אנו "ישנים" על ידי הכחשת החזון האלוהי- בהכחשת מה שיש, אז עלינו היה להמציא תחליף, שהוא החלום של עולם פרטי בו אנו שולטים דרך התפישה שלנו. כדי שזה ייראה אמיתי, אנו מדירים את אור האהבה ממנו. כלומר- את אלוהים.

 אנו פוקחים את עינינו לאור האהבה באמצעות סליחה מהלב. חזון אמתי לא יכול להתגלות דרך עיני הגוף מכיוון שהגוף הוא גם חלק מהחלום שעשינו שמכחיש את הראייה. אך למרות הכחשה זו, חזון המשיח עדיין נמצא בהכרתנו. העולם האמיתי לאחר הסליחה מתעלם מכל התמונות האישיות שיצרנו. עלינו להיות מוכנים רק לשחרר את זכרונות ואמונות העבר ואת הדימויים של עולם פרטי שיצרמנו אנו נחווה את בהירות חזונו של העצמי האלוהי.

רוח הקודש היא האור בו הוא מתגלה. וכל מי שהיה רואה אותו יכול לראות אותו, כי הוא ביקש שאור יעורר אותו. אנו מבקשים אור כאשר אנו מוכנים להיות מודעים לאמת. חלומותינו על פרוד מהאל והבריאה אינם האמת והם נתפשים רק בחשכת שכל האגו שמכחיש את האמת. עם האור אנו רואים את עצמנו כמו שרוח האל רואה אותנו ואנחנו חווים את היופי של אור האהבה שנמצא בכל מקום.

עקרונות להתבוננות

בתפישה הדואלית יש רק שני רגשות, אהבה ופחד. רגש האהבה נאצל הלאה, ובהינתנו הוא מתעצם ברשת מאוחדת. רגש הפחד מביא תוכן של אשליות אישיות משתנות. אשליות אישיות יוצרות עולם פרטי שאי אפשר למישהו אחר לקחת בו חלק, שכן הן בעלות משמעות רק בשביל היוצר שלהן, ואין להן משמעות כלל כמציאות אמתית. בעולם הזה יוצר עולם זה נע לבדו, כי רק הוא תופש זאת.

כל אחד מאכלס את עולמו בדמויות מעברו הפרטי, לכן העולמות הפרטיים שונים כל-כך זה מזה. הדמויות שהאדם רואה מעולם לא היו ממשיות, מפני שנוצרו רק מתגובותיו כלפי אחָיו, ואין הן מכילות את תגובותיהם כלפיו. אין הוא רואה שהוא יצר אותן ושאין הן שלמות.  כי הדמויות הללו אין להן עדים, שהרי נתפשו רק בשכל אחד מופרד. באמצעות הצלליות המוזרות האלה הם מתייחסים לעולמם כשהם מתַקשרים עם מי שאינם קיימים, והם העונים להם. איש אינו שומע את תשובתם חוץ מזה שקרא אליהם, ורק הוא לבדו מאמין שהם ענו לו.

/Text/Chapter_13#VI. קישור

  

משמעות הזמן על פי האגו

לימוד זה אומר שכל המחשבות שאנו מודעים להן מושרשות בעבר -

התרגול הרוחני עוזר לנו ללמוד כיצד כל המחשבות שאנו מודעים להן נעוצות בעבר והן מפריעות לתפישתנו את ההווה. אנו מפרשים תמיד את ההווה על סמך העבר. אנו חושבים שאנחנו מגיבים לנסיבות הנוכחיות העומדות לפנינו אבל אנו ממש מגיבים למשמעות שאנו נותנים לכל מצב על סמך זיכרונות מהעבר. הבאת העבר שלנו להווה גורמת לנו לראות מה שלא נמצא בהווה. עלינו להיות מודעים לכך שכל עוד אנו מתואמים עם העצמי המנוהל ע"י האגו, נראה רק את העבר משתקף במצבי חיינו. האגו רואה את העבר כאמצעי לשימורו העצמי, הוא שומר על שכלנו טרוד במחשבות המבוססות על העבר. בגלל זה איננו רואים דבר כפי שהוא כעת.

להשתחרר מהאמונה בעבר ובעתיד -

כל אח מציע לנו את האפשרות להכיר באהבה, האמת של האחווה האנושית מציעה רק אהבה. שום דבר אחר אינו אמיתי. סליחה משחררת את הכרתנו כך שנוכל לקבל את מתנת האהבה שכל אח באמת מציע לנו בכל מצב. סליחה באה בכל רגע בקלות דרך למידה שהעבר הוא אשליה. איננו יכולים להכיר בקדושתו של אחינו כל עוד אנו תופסים אותו דרך מסנן העבר שלנו. כך אנחנו לא יכולים לדעת את הקדושה והאחדות שלנו.

כאן עלינו לשאול על כל דבר- "בשביל מה זה נועד ?" עלינו לשאול את אותה שאלה כדי לברר מה המטרה שאנו נותנים לזמן לגביו. בתיאום עם האגו אנו משתמשים בזמן כדי לשמור על זהותנו הנפרדת. כאשר אנו מתואמים  עם רוח הקודש, הזמן משמש להביע את שלמות ההווה, המשוחרר מהעבר או העתיד. זו תחילתה של הערכת הנצחיות.

כל עוד נצטרף לאגו, אמונתנו בזמן של עבר ועתיד תימשך. כאשר אנו מוכנים להצטרף לפרשנות רוח הקודש למושג זמן, אנו זוכרים שרק ההווה הנצחי הוא אמיתי. כאן לאהבה אין עבר או עתיד מכיוון שהיא נצחית והיא תמיד כך.

עקרונות להתבוננות

זהו לימוד שנושאו הוא האהבה, והוא עליך. תפקידך בעולם הזה הוא לרפא את מה ששגוי, ותפקידך בשמים הוא להיות בורא שותף באהבה. האגו מלמד אותך שעל פני האדמה נועדת להרס ולשינויים, ושבשמים אין לך שום תפקיד. הוא מציע לך גיהינום ואבדן. הגיהינום והאובדן הם רעיונות שאתה המצאת. באמונה שלך בזה אתה מוכיח את ממשותם.

ל"עכשיו" אין משמעות בשביל האגו.  ההווה רק מזכיר לו את כאבי העבר והוא אינו יכול להשתחרר מן העבר למרות שהעבר חלף. אם תישמע לאגו, תגיב כלפי אחִיך כאילו הוא מישהו אחר. על-ידי הפיכת עברך לממשי בהווה, אתה מונע מעצמך את מסר השחרור שכל אח מציע לך בהווה.

כאב העבר הוא אשליה. אם תבחר באשליות תאבד את ההזדמנויות הרבות לשחרור בהווה שניתן לך למצוא. כך האגו ינציח את הסיוטים שלך וימנע ממך להתעורר ולהבין שהם עבר. השכינה מלמדת שתמיד אתה נפגש עם עצמך, ושהמפגש הזה הוא קדוש כי אתה קדוש. 

ה"עכשיו" נמצא כאן, ורק הוא נותן הזדמנויות למפגשים קדושים בהם ניתן למצוא את הגאולה. ריפוי אי אפשר להגשים בעבר. אנו חייבים להגשימו בהווה כדי לשחרר את העתיד לבוא.  דע שזמן יהיה תמיד כפי שאתה תפרש ותגדיר אותו. לכשעצמו הוא לא כלום. 

קישור    The Function of Time

בן האל הוא טהור ושלם

בליבת הווייתנו יש רצון בראשיתי לחזור למודעות האלוהית שלנו. אולם מכיוון שתחושה של אשמת המין האנושי שומרת עליה בפירוד, היא מפריעה למודעות שלנו למורשת האלוהית שלנו או לקיום באהבה, שהיא ביטוי של אחדות.  האגו זקוק לחוש אשמה כדי לשמור על "קיומו" בנפרד מאלוהים, כך שהוא רוצה שנשמור על תחושת אשמה ובושה. לאחר שאנו הזדהינו עם האגו כעצמי שלנו, אנו עוקבים אחר תכתיביו, מתוך אמונה שהם שלנו.

האגו הקים רשת מורכבת של כללים שעלינו לנהוג לפיהם, רבים מהם סותרים את עצמם כך שתמיד נרגיש שיש משהו שעשינו לא נכון. אנו חשים אשמה כשאנו טועים ולכן אנו מצפים שאחרים יראו את הכישלונות שלנו ויכירו באשמתנו. כאשר אנו מזדהים עם האגו, אנו תמיד נמצאים בכוננות כשאנו לא מצייתים לאיזה כלל של האגו. ערנות זו הופכת אותנו למתגוננים. אין פלא שזה עולם של דיכאון.

הכוונה של לימוד זה היא לעזור לנו ללמוד להכיר את מערכת המחשבה המטורפת של האגו במה שהיא עד מות בנו של האל כאדם המושלם שהבורא ברא. הדחף ההרסני של האגו הוא כה עז, עד ששום דבר לא יוכל לספק אותו בסופו של דבר.

הכרה במערכת מחשבת האגו במה שהיא עבורנו, מהווה צעד חשוב בלימוד שאנחנו לא באמת האגו. רק האמונה שלנו ברעיון האגו שאפשר להיות נפרדים מהאל והבריאה גורמת לנו לחוש אשמה ופחד. אנו חוששים משיפוטו של אלוהים על הבחירה שלנו ברצון אישי הנשלט על ידי האגו, רצון שמנוגד לנשמה שלנו. נדע שכשאנחנו באמת  נכיר בתמימות שלנו ונשכון בה, זה יהיה סוף של האגו. 

מחשבת האגו ועולם ההפרדה והמאבקים היא כמו תוכנת מחשב מורכבת. תוכנית זו מגיעה עם סט מובנה משלה של "תכונות." הוא כולל זמן, מרחב, אינדיבידואליות, תחומי עניין נפרדים, לידה ומוות, פגיעות, רעב, גופים שמעניקים זה הנאה וכאב, מחלה, סבל ועוד... 

התוכנית שלו מגיעה כעסקת חבילה, אך יש לה מחיר גבוה מאוד. הדרך לברוח מתוכנית זו אינה לנסות לשנות או לשכתב את התוכנית. לחמוק מזה קורה כאשר אנחנו מפסיקים להאמין בתוכנית. לשם כך אנו זקוקים לעזרה מחוץ לתכנית, שהיא רוח האל - ואותו החלק של ההכרה שמעולם לא שכח את מציאות האהבה הנצחית.

השחרור מ"תוכנית"האשמה של האגו מתרחש כאשר אנו מאפשרים לחלק המנטלי הגבוה שלנו לעורר אותנו לאמת. חלק זה בהכרה הגבוהה הוא רוח האל או החלק הרוחני שבנו. רוחנו תראה לנו את חפותם של אחינו ולהשתחרר מפחד. התהליך ברוב המקרים הוא הדרגתי כך שאנחנו לא מרגישים שאנחנו מקריבים דבר. 

בכך שאנו רואים את התמימות של אחינו, אנו למדים על התמימות שלנו, שאנחנו נשארים לנצח כפי שאלוהים ברא אותנו. אנו מכירים בכך שאנחנו נשארים מחוברים לשמיים ורק האהבה היא אמיתית. אז בן האלוהים הטהור והשלם הוא כל מה שיש לראות.

עקרונות להתבוננות

האגו ממריץ אותך להפנות החוצה לעולם את האשמה שטמונה בך מחטא האדם הראשון. כך אתה משליך החוצה אשמה שטמונה בך כדי להיפטר ממנה, אבל למעשה אתה רק מדחיק ומסתיר אותה. 

אתה תמיד חש אשמה, אבל אין לך מושג מדוע. אתה מקשר אותה עם אוסף אידיאלים של האגו, שלפי טענת האגו נכשלת בהשגתם. אולם האמת היא שבמקום החשוך והסודי בתת מודע הזה קיימת ההבנה שבגדת בבן האלוהים כשהרשעת אותו ובכך דנת אותו למוות. 

הלימוד הרוחני משחרר אותך, למרות שנדמה לך שהוא כובל ומגביל אותך. אתה פוחד שבנוכחות האמת האלוהית אתה הורס את העצמי שלך. אך אם רק תחשוף את סוד אשמת העצמי שלך לאור, האור יפוגג אותו. שמחה גדולה תהיה בשמים בשובך, והשמחה תהיה שלך.

 קישור II. The Guiltless Son of God 

( | T-13.II)

להשתחרר מאשמה ולהשיג אלמותיות

עולם הפירוד האשליתי שאנחנו רואים נראה כל כך אמיתי - מדוע ?

כאשר אנו מאמינים במערכת המחשבה של האגו, אנו מאמינים כי הפירוד מאהבה טהורה לחיים הוא אמיתי ולכן אנו מאמינים שחטאנו והאשמה בנו מוצדקת. עולם הזהויות הנפרדות והייחודיות הוא התחליף לאחדות באהבת האל. אך למרות חלומותינו להפרדה, האמת אודותנו כאלוהיים ללא אשמה נותרה בעינה.

רעיון הזמן עם עבר ועתיד הוא חלק בלתי נפרד מהאמונה בדואליות. כאן אנו לומדים כי כל מה שנראה שקורה בתחומי הזמן מעולם לא היה ולכן הוא נעלם כאשר אנו מוכנים לתת לרעיונות שאמצנו ללכת. בתחום הזמן נראה שבאמת נפרדנו, אך מכיוון שאין זמן במציאות, מעולם לא קרה דבר לבן האל שנרדם. האהבה נותרה תמיד ללא שינוי והיא נצחית, והנצח הוא אמיתי.

רוח הקודש יודעת שהיציאה למסע הזה כואבת. דרך רוח הקודש, השוכנת בנו, אנו לומדים שמה שדמיינו אינו נכון. רוח הקודש מלמדת אותנו על הטוהר של הנשמה האלוהית, בכך שהיא עוזרת לנו לראות שהעולם שיצרנו אינו אמיתי. 

כדי לדעת את העצמי שלנו כמו שאלוהים יצר אותו, עלינו להרפות מאשמה מכיוון שאשמה שומרת על האמונה בנפרדות. העצמי הוא אחד ואוניברסלי ולא ניתן להכיר בו כל עוד קיימת בנו תפיסת פרוד. גינוי עצמי הוא בלתי נמנע כל עוד אנו מאמינים שאנו נפרדים מהאהבה שיצרה אותנו. לכן אנו צריכים ללמוד על חוסר ההאשמה של הנשמה שלנו מהמורה הפנימי שלנו, שמנחה אותנו לראות את הקדושה אצל כל אחינו, וכך להכיר זאת בעצמנו. 

מה קורה כשאנחנו מקבלים בהסכמה שאיננו אשמים ב"חטא האדם הראשון" ?

תכנית האשמה של האגו היא להפוך אותה עבורנו לממשית ואז אנו נשלם עליה באמצעות עונש. זו הסיבה שאנחנו ממציאים חלומות על מחלה ומוות. דרך רוח הקודש אנו למדים כי אף אחד מחלומות אלה מעולם לא היה אמיתי, חיינו הם בעולם מדומה ולכן העבר אינו אמיתי. 

מכיוון שאין עבר, אין הצדקה לחוש אשמה ולכן אין צורך לחשוש מעונש. כשההכרה מאוחדת כעצמי אחד, אין יותר חלום של אשמה ואין חלום של אינדיבידואליות. שום דבר פרט לאהבת הנצח של אלוהים לא היה ולא יכול להיות מעולם אמתי.

זה מרגיע לדעת שאלוהים מעולם לא גינה אותנו. אהבה אינה מגנה מכיוון שאהבה יודעת רק את האמת הטהורה. היא אינה יודעת שום היפוך. העובדה שאנחנו הננו נשמה אלוהית של אהבה ולעולם לא נוכל לשנות את המציאות שלנו - מבטיחה את התמימות שלנו.

עקרונות להתבוננות

- השפיטה המרשיעה של אדם את חברו היא שורש של כל תקיפה שבעולם. כל אחד אשר שופט מישהו אחר כבלתי ראוי לאהבה וכראוי לעונש, יוצר בתוכו  הכרה דואלית ונפרדות וזה מתגלה גם בראית העולם בחוץ. זה השופט תופש את עצמו כנפרד מזה הנשפט, והוא מאמין שעל ידי הענשת האחר הוא ייחלץ מעונש.

- העולם שאתה רואה בחוץ, מלא בתעתועים של אלה שהאשמה שיבשה את דעתם. התבונן היטב בעולם הזה, ואז תיווכח שאכן זה כך. העולם הזה הוא הסמל של ענישה ומוות. כל החוקים ששולטים בו הם חוקי המוות (סופיות).

ילדים נולדים לתוך העולם על ידי כאב. גדילתם מלוּוה סבל, והם לומדים על צער פירוד ומוות.  נראה כאילו הם אוהבים, אבל הם נוטשים וננטשים. נראה שהם מאבדים את מה שהם אוהבים. גופיהם נובלים והם נופחים את נשמתם ונטמנים באדמה ולא קיימים עוד, ולא היה אחד מהם שלא חשב שאלוהים הוא אכזרי.

-השכינה שואפת לטהר כל אשמה משכלו של האדם כדי שיוכל לזכור את אביו האלוהי עם שלווה. המסע שבן האלוהים קבע לעצמו הוא חסר תכלית, ואילו המסע שהאל קבע לו הוא מסע של שחרור ווחווית שמחה.

- כל אחד שמבקש להיחלץ מן הכלא שיצר, הדרך למצוא את החירות אינה נמנעת ממנו הואיל והיא בתוכו. השאלה מתי הוא מוצא אותה היא שאלה של זמן, והזמן הינו רק אשליה.

- תן לקדושה של בן האלוהים שהנך לפזר באור שלה את ענן האשמה אשר מחשיך את הכרתך, ועל-ידי כך שתסכים שהנך עצמי טהור ומושלם, אתה לומד שהוא שלך.

- אתה אלמותי מפני שאתה נצחי. תחושת האשמה שלך כאדם שנפל בתודעה מונעת ממך את הערכת הנצחיות. האלמוות הוא הפכו של הזמן, כי הזמן חולף עובר ואילו האלמוות יציב לנצח.

- על-ידי ההשתחררות שלך מאשמה אתה לומד שהעבר לא היה וכי אלוהים אף פעם לא הרשיע את בנו, ובהיותו חף מאשמה הוא נצחי.

  קישור  I. Guiltlessness and Invulnerability

(ACIM, T-13.I)

האהבה נמשכת אל האהבה

האור לא מפסיק לעולם להתרחב. אין לו גבולות. על מנת שיהיה חושך, חייב להיות מחסום לאור. ניתן להכניס אור לחלל חשוך ואז החושך מתפזר. האור אינו נלחם עם החושך. החושך פשוט נעלם כאשר מוסר המחסום.

באותה דרך, כאשר אנו מוכנים להסיר את מחשבותינו ההרסניות על ידי אור הרוח, האהבה הנצחית ממלאת את המודעות שלנו, וממיסה את "החושך" של חוסר אהבה. ברצון שלנו להיות נפרדים וייחודיים, אנו בונים מחסומים כנגד אחדות האהבה. ואז אנו תוהים מדוע אנו חשים חוסר אהבה ובודדים. כדי לדעת אהבה עלינו להיות מוכנים לקבל אהבה כמו שהיא.

נוכל לצייר תמונה יפהפיה של ההגנה שניתנה לנו על ידי בוראנו. אנו מוחזקים בשלווה מושלמת, לא זקוקים לשום דבר, וזה מעולם לא השתנה בעולם הרוחני. איננו יכולים לאבד את מה שאלוהים נתן לנו כמורשת. רק בגלל שחשבנו שאנחנו רוצים משהו אחר וניסינו להראות בעצמנו את אותו דבר אחר ואיבדנו את המודעות לשלומנו.

אנו יכולים לראות את העולם האמיתי על ידי שחרור מהאמונה בעולם הכוזב הזה של זהויות נפרדות וייחודיות החוות דואליות ומאבקים. אנו רואים זאת כך רק מכיוון שאנו עדיין בוחרים לראות הכל בנפרדות. כאשר אנו פותחים את עצמנו לשלמות הרוח, נראה את האמת של "הבן האחד" של האל דרך אהבה טהורה. המשיכה של אהבה לאהבה - בלתי ניתן לעמוד בפניה. מכיוון שתפקידה של האהבה לאחד את כל הדברים יחד, להחזיק את כל הדברים יחד על ידי הרחבת שלמותה לנצח.

האהבה של הנשמה היא אחת, ולכן כשאנחנו מקבלים את האמת של רוח הקודש, שרואה רק אהבה בכל, האהבה חייבת להיות טוטאלית. אין דבר אחר מלבד אהבה לראות בכל החיים. האל הוא אהבה ואנחנו הרחבה של האהבה באחדות מוחלטת.

עקרונות להתבוננות

- האב האלוהי שומר את "הבן האחד שלו" בבטחון, הרחק ממחשבות הרסניות.

- אתה תוקף את העולם האמיתי בכל רגע, ולמרות זאת אתה מופתע שאינך יכול לראותו. 

- אהבה היא שיתוף. הגש אותה והיא תבוא אליך, כי היא נמשכת אל עצמה וחיה רק בשלום.

-  אהבת האב האלוהי מחזיקה את "הבן" בשלום מושלם. לכן "הבן" אינו זקוק למאומה ואין הוא מבקש מאומה.

-  כשהפכת לנראה את מה שאינו אמיתי, העצמי האמתי שלך רחוק ממך, ומה שכן אמיתי נעשה בלתי נראה לגביך.

- מה שהנו אמתי בלתי נראה לגביך מפני שאתה מסתכל וממוקד על משהו אחר.

- הגדרת המציאות האמתית היא בידי האל, לא בידיך. הוא ברא אותה, והוא יודע מה היא.

- אתה שידעת שכחת, אבל אינך יכול לאבד את המציאות, חזון המשיח בך יתקן את התפישה של כל דבר שאתה רואה.

- אלוהים רוצה לחבר אותך מחדש עם עצמך, והוא לא נטש אותך. זכרונו מאיר בשכלך תמיד. עליך רק לבקש את הזכרון הזה, ואז תזכור. 

- מתוך שהערכת את הלא כלום, ביקשת את הלא כלום. כל דבר שחשבת שעשית בהנהגת האגו מעולם לא היה ממשי. עם זאת בהפיכה שלך את הלא כלום לממשי לגביך, ראית אותו.

- רק באמצעות חזון המשיח, נרפאת תפישתך. את "הבן" אפשר לראות בחזון זה.

-אתה הבטת בלא ממשי ומצאת יאוש בעולם לא ממשי. אתה לעולם לא תוכל להיות מסופק בלי המציאות האמתית.

- משיכת האהבה אל האהבה נשארת הכוח שאין לעמוד בפניו. תפקיד האהבה הוא לאחֵד קרוב את כל הדברים, ולהחזיק אותם יחד בהאצלת שלמותה.

- העולם האמיתי ניתן לך על ידי אלוהים. התבונן בו בתפישה מוחלטת. בזמן שתסתכל עליו תזכור שהעולם היה כך תמיד. 

-  סוף סוף תראה נכון כי התפישה מעולם לא היתה קיימת.  כשהיא תתוקן היא תפנה מקום לדעת.

-הדעת היא לנצח המציאות היחידה. כי אביך לא חדל לאהוב את "הבן" שלו.

/the-attraction-of-love-for-love

12-8 Text/ Chapter

להסתכל פנימה ולראות בחוץ

יש רק שתי דרכי ראייה - דרך עיני האגו או עיני רוח הקודש. אנחנו תמיד בוחרים בין שתי התפישות הללו, בין אם אנו מבינים זאת ובין אם לא. הדרך שאנו בוחרים קובעת את מה שאנחנו רואים. 

העצמי האמיתי שלנו תמיד נשאר מאוחד עם אלוהים כפי שהוא נוצר. האני האמיתי האחד שלנו יודע את האחדות שלנו עם כולם ואינו רואה שום הפרדה. לא משנה איזה חלומות אנו עשויים לחלום, העצמי שלנו לא משתנה. כל עוד אנו מאמינים במערכת המחשבה של האגו על הפרדה מהאל והבריאה, אנו מנסים להחזיק בשני דרכי התבוננות בעולם. 

אם אנו מזדהים עם העצמי האחד שלנו, אז אנו רואים רק אחדות. כשאנחנו מזדהים עם האגו, אנו רואים רק הפרדה האחד מהשני. כשיהיה לנו ברור שמה שאנו רואים דרך עיני הגוף מגיע מההחלטה שלנו לגבי מה שאנחנו רוצים לראות, נפסיק להאשים את העולם במה שאנחנו חווים. 

כשאנו בוחרים באגו אנו בוחרים לראות הבדלים, אינדיבידואליות וגופים ייחודיים ושונים. אנו נמשכים לראות אשמה אצל אחרים ולא בעצמנו. זו הסיבה שאנו כותבים תסריטים של "קורבן של אחרים" - שהם האשמים במה שקורה לנו. 

כשאנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו רואים בעולם 'החיצוני', זה רק שיקוף של הניתוק שקורה בהכרה. זה עוזר לנו להבין שהעולם החיצוני הוא רק הקרנת ההכרה החוצה, כך שזה מביא לגרום לו להראות כאילו הוא נמצא מחוץ לנו. 

החדשות הטובות הן כאשר אנו רוצים לראות בעיני הרוח, אנו משיגים שינוי בתפישה שניתנה לנו על ידי אור הרוח שבפנים. עם אור הרוח נראה רק שלמות וקדושה. נראה רק תמימות כי שלמות ותמימות נמצאים בהכרה בה ואנחנו מרחיבים את האחדות. 

כאשר אנו מקבלים את תיקון אור הרוח ביותר ויותר מצבים, אנו לומדים כי אין הבדל של קושי בניסים כי רוח הקודש שנוכחת שם כדי לעזור לנו. כך נרוויח את העולם האמיתי. כי בתפיסה הקדושה הזו נהיה שלמים ומבורכים.

מה שאנחנו חושבים שאנחנו הננו, זה מה שנגלה שאנחנו רואים. אם אנו חושבים שאנחנו העצמי של האגו, נראה את האגו בצורה של גופים נפרדים ונחשוב שעולמו הוא אמיתי. אם אנו מאמינים שאנחנו נפרדים ומסוגלים לפגוע ולהיפגע, נראה עולם המסוגל לפגוע ולהיפגע.

 תמונה זו של עצמנו אינה נכונה וכתוצאה מכך מה שאנו רואים בעולם הזה אינו נכון. כאשר אנו נותנים לרוח האל להנחות את ראייתנו, העצמי הגבוה יאציל באמת את המציאות, שכן זה תפקידו להוביל  ולהתגלות כאמת אלוהית בחיים. 

עקרונות להתבוננות - הסתכלות פנימה

- ניסים שמתרחשים מוכיחים שלימוד הוא בלתי נראה ואת מה שנלמד אפשר לזהות רק על פי תוצאותיו.

- בניסים אין דרגות קושי וכאשר תיישם אותם לכל המצבים, אז תזכה בעולם האמיתי.

 - בתפישה הקדושה תיעשה שלם. הכפרה תקרון מהסכמתך לקבל אותה בשביל עצמך - עבור כל אחד, כי בברכתך לילדי האל טמונה ברכתו לך.

-  כל אחד בעולם חייב למלא את חלקו בגאולת העולם, כדי להכיר בכך שהעולם נגאל. 

- אי אפשר לראות את הבלתי-נראה אבל אם אתה רואה את תוצאותיו אתה יודע שדבר זה קיים.

- אינך יכול לראות את כוחותיך, אבל את תוצאות פעולותיך אתה יכול לראות.

-  השכינה היא בלתי נראית, אבל אתה יכול לראות את תוצאות הנוכחות המרפאת שלה. 

- ניסים מפֵרים את כל חוקי המציאות ומתעלים מעל לכל חוק של זמן וחלל, של גודל וכמות.

- מה שרוח האל מאפשרת לך לעשות עם נסים הוא מעל לכול אלה. אמנם אינך יכול לראות את הרוח, אבל אתה יכול לראות את הביטויים שלה. 

- כל עוד לא תראה בחוץ נסים לא תבין שהרוח האל קיימת ופועלת. הניסים הם העדים על נוכחותה.

- עשה את עבודת האל  כי רוחו חולקת אתך את תפקידך על פני הארץ.

- אתה רואה את מה שאתה מצפה לראות והתפישה שלך היא התוצאה של מה שהזמנת.

- בשכלך יש שתי דרכים להסתכלות על העולם, והתפישה שלך תשקף את מה בחרת.

-אתה רואה רק את מה שאתה מחפש, ואת מה שאתה מחפש תמצא. 

- כשהזמנת את השכינה היא תשלח אליך את העדים שלה.

 - האגו אינו מוצא אהבה, כי לא אותה הוא מחפש. 

- השכל של האגו שלך מפוצל והוא רוצה לשמור על הפיצול.

- מה שאתה מקרין או שאתה מאציל תלוי בך. זהו חוק של השכל.

- עליך להביט פנימה לפני שאתה מביט החוצה. 

- כשאתה מביט פנימה, אתה בוחר במדריך לראייה ואז אתה מביט החוצה ורואה את העדים שלו.

- את מה שאתה רוצה תביא לידי ביטוי, ותקבל אותו מן העולם, מפני שאתה שמת אותו בעולם על-ידי  שרצית אותו.  

- כשאתה חושב שאתה מקרין ורואה את מה שאינך רוצה, הסיבה לכך היא עדיין שאתה כן רוצה אותו. 

- הסכמת לקבל לשכלך ניגוד וכל עוד אתה תופש את העולם כמפוצל לא תירפא.

-  גם האהבה ניכרת כך. כשתביא את האהבה לידי ביטוי, שליחיה יבואו אליך.

- כוח-ההחלטה הוא החירות שנותרה בידיך כאסירו של העולם. כעת אתה יכול להחליט לראותו ראייה נכונה. 

- אינך יכול לתת שום דבר חוץ מאהבה לשום אדם או לשום דבר ואינך יכול לקבל מהם שום דבר חוץ מאהבה. 

- כשתרצה רק באהבה לא תראה שום דבר אחר.

- היבטת פנימה ואתה פוחד ממה שראית. אם אתה פוחד הרי זה משום שראית משהו שאינו קיים. 

-מציאות היא הנהדרת בבריאות. בחר להביט בכל אחיך בבטחון המושלם של השכל שלך, כי אתם נמצאים שם בשלום האל, שצו רצונו הוא להאציל את השלום שלו דרכך.

-  לכשתסכים לקבל את שליחותך להאציל שלום, תמצא שלום, כי על ידי הבאתו לידי ביטוי תראה אותו. העדים שלו יקיפו אותך ויבואו אליך.

- אתה עדיין אינך רוצה אך ורק בזה. לכן זה לא מתגלה לך. ככל שהאלוהי ייעשה יותר ממשי לגביך תלמד שאתה רוצה רק בו. כך תביטו יחדיו בעולם האמיתי.

 - דרך עיני המשיח קיים רק העולם האמיתי, שרק אותו אפשר באמת לראות.  כפי שתחליט כך תראה. כל מה שאתה רואה מעיד על מה שהחלטת.

- אתה תביט פנימה ותראה את האלוהי משום שהחלטת להביא את האמת לידי ביטוי. אז תראה אותה הן בחוץ והן בפנים. 

- כל מה שאתה רואה בחוץ הוא שפיטה של מה שאתה רואה בפנים רק השפיטה של השכינה היא נכונה. 

-   זכור איפוא שבכל פעם שאתה מביט החוצה ומגיב תגובה עוינת כלפי מה שאתה רואה, שפטת את עצמך כבלתי ראוי וזוהי המגמה של האגו.

 - האגו מניח לך לחיות רק כדי להמתין למוות שלך. זאת המטרה האחת והיחידה שלמענה הוא פועל.

-  אתה המאמין שבגדת באב האלוהי, ביטול האשמה בך הוא חיוני. אתה חש אשמה ומאמין שמגיע לך מוות ואתה מאמין במוות, וממה שאתה מאמין אלוהים אינו מציל אותך.

-חיי נצח ניתנים מהאב לכל בן אלוהים. כשתלמד להביא את האל לידי ביטוי, תראה רק את הנצחי, בשעה שתביט החוצה על עולם שאינו יכול למות.

12-7 Text/Chapter

 Looking Within (ACIM, T-12.VII)

החזון של העצמי העליון

 המחיר הגבוה שאנו משלמים 

האמונה שצורות העולם הזה הן אמיתיות זו השקעה מנטלית ורגשית בשום דבר שהנו ממשי מכיוון שצורות העולם הן אשליה. לכן כאשר אנו מאמינים שעולם הצורה הוא אמיתי, אנו מאבדים את המודעות לעצמנו כנשמה שהיא אור אלוהי, אור שהוא העצמי הגבוה שלנו. 

אובדן המודעות לעצמיותנו הוא מחיר עצום שיש לשלם כדי שנוכל "לזכות" באשליה של חוויות העולם הזה. חוויות אישיות אלה הן התחליף של האגו לאהבת האל לבריאתו. העולם הוא תחליף גרוע לעצמי האחד שלנו, בעל תודעת המשיח.

להפוך את עולם האהבה האמיתי למציאותי -

זה דורש להסתכל על כל דבר עם אהבה.  פירושו להסתכל עליו עם חזון העצמי הגבוה. עצמי זה מתעלם מהצורה ורואה רק את אור האהבה שהננו. אנו מכירים את האהבה שאנחנו על ידי הרחבת מחשבות האהבה, הנובעות מהעצמי האמיתי שלנו. 

מכיוון שרק האהבה היא אמיתית, המציאות היחידה בעולם היא האהבה שאנו נותנים ואין לה שום קשר לצורה. מכיוון שהעצמי של כולנו הוא אור של אהבה, ניתן לשנות זאת בהאצלה מחדש, כך שאנו הופכים את עולם האהבה האמיתי למציאותי לעצמנו ומתוודעים לו כשייך לנו.

לעולם האמיתי אין שום קשר לעולם שאנו רואים דרך עיני הגוף -

 העולם האמיתי מראה עולם שנראה דרך עיניים שקטות ועם שכל שקט. זה מה שחזון המשיח מראה לנו. אנו מתעוררים על ידי קבלת והרחבת חזונו הרואה הכול באהבה והודיה על כל הטוב שיש. אנו מתעוררים כשאנחנו באמת רוצים לראות את העולם האמיתי. 

זה בא על ידי ביטול האמונה שלנו בעולם הפירוד, השכל נעשה שקט ונמצא בשלווה כאשר אנו מכירים בכך ששום דבר בעולם הצורה אינו אמיתי; שום דבר לא יכול לשנות את האהבה שהננו ולא יכול להפריד בינינו לבין המקור שלנו.

 עלינו ללמוד את מחיר השינה הרוחנית ולסרב לשלם זאת. רק אז נתעורר. אז העולם האמיתי יתגלה לעיננו, כי העצמי הגבוה מעולם לא ישן ורוח הקודש נמצאת תמיד כדי לעזור לנו לעורר אותנו כשאנו מוכנים לזה.  ההתעוררות פירושה להכיר בכל מצב, הזדמנות להזמנה לאהבה. כך בכל פעם שאנו מאמינים שאנחנו נפרדים, אנו נקרא לאהבה בדרך כלשהי, מבקשים לחזור למצבנו הטבעי הטהור. 

מערכת מחשבת האגו של הפרדה התפלגה שוב ושוב, כך שהבעיות שאנו נאלצים להתמודד איתן היום נראות ייחודיות ושונות. רוח הקודש מלמדת אותנו את הדבר האחד - שכולנו משתפים יחד בראיה החיצונית- רק אשליה. כך אנו לומדים להכליל ולראות את כל הבעיות כזהות במהות שלהן. כשאנחנו נותנים יותר מודעות רק לאהבה, היא  חוזרת אלינו ואנחנו מתעוררים לחוויה אמתית. אז גן עדן הוא הבית שלנו.

   עקרונות להתבוננות

- האגו מנסה ללמד את העצמי הנמוך איך לזכות בעולם ולאבד את נשמתך. האמת מלמדת אותך שאינך יכול לאבד את נשמתך ושבעולם אין במה לזכות.

- השקעה באגו אין בצדה רווח והמחיר שאתה משלם הוא עצום. זה עולה לך במחיר ממשותו של העולם בגלל ההכחשה שלך את הממשות שלך כנשמה אלוהית.

- אינך יכול למכור את הנשמה שלך, אבל אתה יכול למכור את המודעות שלך לנשמה. לא תדע אותה כל עוד אתה תופש משהו אחר כבעל ערך רב יותר.

- השכינה היא כוחך מפני שהיא יודעת אותך כרוח האל. היא מודעת לחלוטין לכך שאינך יודע את עצמך, היא מודעת לחלוטין גם לדרך שאפשר ללמד אותך לזכור מה אתה באמת.

 - היא אוהבת אותך והיא זוכרת אותך תמיד ולא יכולה להרשות לך לשכוח מה הערך שלך.

 - האב האלוהי לעולם אינו חדל להזכיר לה את "הבן" שלו, והיא לעולם תזכיר לבן שלו את אביו.  

- בחרת לשכוח את אביך האלוהי אבל אתה יכול להחליט אחרת.

- הדבר היחיד בעולם שהוא בעל ערך, הוא כל חלק שאתה מסתכל עליו באהבה. הדבר מעניק לו את הממשות היחידה שתהיה לו. 

-הערך שלך - ישנו בך. ערך עצמי נובע מהאצלה עצמית, ותפישה של ערך העצמי באה מהאצלת מחשבות אוהבות כלפי חוץ. לכן עשה את העולם אמיתי לגביך, כי העולם האמיתי הוא מתנת הרוח והוא שייך לך.

-  התיקון מיועד לכל אלה שאינם יכולים לראות נכון. פתיחת עיניהם של העיוורים היא שליחות השכינה, כי היא יודעת שהם לא איבדו את ראייתם אלא הם פשוט ישנים ונדרש להעירם אל הזכרון האלוהי.

- עיני המשיח פתוחות דרך הכרת העצמי הגבוה, והוא מביט באהבה על כל מה שאתה רואה, אם תסכים שחזונו יהיה חזונך. 

השכינה שומרת את החזון הגבוה בשביל כל בן אלוהים שישֵׁן. בראייה שלה, בן האלוהים הוא מושלם.

- היא כמהה לחלוק את החזון שלה אתך. היא תראה לך את העולם האמיתי מפני שאלוהים העניק לך את תודעת המשיח. 

- התעוררות "הבן" מתחילה בהשקעה שהוא משקיע בעולם האמיתי.  כאן המציאות היא אחת עם האב והבן, והשכינה מברכת את העולם האמיתי בשמם.

-  שומה עליך ללמוד מהו מחיר ה"שינה" הרוחנית, ולסרב לשלם אותו. כשתחליט להתעורר אז העולם האמיתי יקפוץ אל ראייתך, כי העצמי הגבוה רק ממתין שתראה אותו, כי הוא מעולם לא שכח אותך. 

- הוא מתבונן בדממה בעולם האמיתי, שאותו ברצונו לחלוק אתך מפני שהוא יודע את אהבת האב לבנו  והוא רוצה לתת לך לחוות אותה בעזרת השכינה.

- השכינה תוביל כל אחד הביתה אל העצמי האמתי.

- כל בן של האל הווייתו מתגלה בעצמי המשיחי כאהבת האב האלוהי. 

- כאשר השכינה מובילה אותך לבסוף אל העצמי האמתי, התפישה נעשית לְדעת. 

- בהדרכת השכינה אתה מתגבר ונעשה מוכלל. בהדרגה אתה לומד ליישם זאת לכל אחד ולכל דבר, כאפשרות אוניברסלית. 

- מה שהוא אחד אינו יכול להיתפש כמופרד, והכחשת הפירוד היא החזרת הדעת לקדמותה. 

- על מזבח אלוהים תפישת בן האלוהים נעשית כה מוארת עד שהאור זורם לתוכה.

- רוחו של בן האלוהים מאירה בשכלו של האב ונעשית אחד אתו. בעדנה רבה אלוהים שופך אז קרני אור על עצמו, כהאצלת עצמו בבן שלו. 

- כשהעולם אין לו תכלית משלו, הוא מתמזג עם תכלית האל. אז העולם גולש אל השמים, שבהם כל דבר נצחי ותמיד היה כך.

- הגואל והנגאל מתחברים יחד באהבה מושלמת לאל וזה לזה. השמים הם הבית, ובהיותם באל הם בהכרח גם בך.

  עקרונות 12-6-Text/Chapte

The Vision of Christ (ACIM, T-12.VI)

ללמוד לחזור לשפיות

כבני תמותה אנו חשים חלשים ופגיעים. אך אנחנו הננו בלתי פגיעים, כי אנחנו לא נפרדים מאהבה וזה נצחי. האהבה היא כוחנו, אולם ההחלטה להיפרד מאהבה (או מאלוהים והבריאה) משאירה אותנו כנפרדים ממקור הכוח שלנו, ולכן גם כחלשים.

מתוך אמונה שהפרוד בינינו (שמביא להתקפה והתגוננות) באמת התרחש והחליש אותנו, אנו מאמינים שתקיפת אחרים תחליש אותם. מעגל זה של התקפה והגנה מתחיל בהתקפה העצמית שבאה מהאמונה שנפרדנו מאלוהים והבריאה. לכן היום אנו נזכרים שוב כי המקום היחיד לרפא נמצא בשכלנו מפני שרק כאן טמונה הבעיה.

כדי לחזור לשפיות, 

חשוב ללמוד שלתקיפה אין השפעה ממשית עלינו.

תקיםה מתרחשת כבעלת השפעה רק כחלום ולא כמציאות. 

עלינו ללמוד שלתקיפה אין השפעה ממשית. כאשר אנו לומדים זאת איננו צריכים להביא "למשמעת" את עצמנו לא לתקוף; אנחנו פשוט לא תוקפים כי אנחנו לא רואים שום תועלת מכך. כמו תמיד הלימוד הזה מוביל אותנו לשורש הבעיה, שהיא האמונה שנפרדנו ממקור כוחנו האמיתי - אהבת הרוח השוכנת בכל.

 המטרה של לימוד רוחני 

בחרנו בתוכנית הלימוד של האגו כשבחרנו להאמין בעולם של צורה וגופים נפרדים עם מחשבות פרטיות ואישיות ייחודית. תכנית לימודים זו מלמדת כי ההפרדה היא אמיתית ואחדות האהבה איננה ממשית. אז המטרה של האגו היא לשמור על הפרדה ולא להכיר את האהבה כאמתית. מכיוון שהדבר מנוגד לחלוטין לטבע האמיתי של הנשמה, יש לשמור על הכרה ערה על מנת להפוך את תכנית הלימודים של חיינו לאמינה. האגו תמיד ימנע אותנו מכל למידה שעלולה לפתוח את הכרתנו ותוביל אותנו חזרה לאחדות שלנו עם בוראנו.

 מכיוון שאהבה היא הטבע האמיתי שלנו, אנו עדיין רוצים באמת להכיר במה שאנחנו כנשמה אלוהית. מתחת לבחירות הלא שפויות של השכל המפוצל, יש לנו בחירה ללמוד את האמת, אם נתפטר מלימוד עצמי.  אנו יכולים ללמוד רק כאשר אנו הולכים רק לפי ההנחיה של המורה הפנימי שלנו - רוח הקודש, לה יש כיוון קבוע וברור חזרה הביתה, דרך הכרה בהירה ולב אוהב. 

  עקרונות להתבוננות

-האהבה חזקה מפני שהיא מאחדת הכל. אלה שאוהבים באחדותם הם החזקים. הם אינם תוקפים מפני שאינם רואים כל צורך בכך. הם נמצאים באהבה. 

- כל רעיון התקיפה נכנס לשכל כאשר אתה תופש את עצמך כחלש. זוהי תקיפה עצמית מתוך פחד . 

- בכך שאינך תופש עוד את עצמך ואת אחיך כשווים, ובראותך את עצמך כחלש, אתה מנסה "לאזן" את המצב שיצרת ואתה משתמש בתקיפה כדי לעשות זאת, משום שאתה מאמין שיש סיכוי שתחלש. 

- ההכרה באי הפגיעות נועדה בשביל להחזיר אליך את השפיות ולצאת מפחדים. כי בקבלתך אמת זאת  להכרה שלך, אתה מבחין שלתקיפה אין כל השפעה ממשית. 

 - התקיפה אין בכוחה להגן עליך. עם זאת דע שאם ההתקפות שלך על עצמך לא הצליחו להחליש אותך, עדיין אתה חזק ואין לך צורך שתבסס את הכוח שלך בהתגוננות. 

 - המקום היחיד שבו אתה יכול לבטל כל חיזוק של תקיפה הוא בתוך עצמך, כי אתה הנך תמיד הסיבה הראשונה של התקיפה ואם הדבר הזה לא קיים, אז אין לו תוצאות.

-  אהבת האל בך היא הכוח שלך. אינך יכול לתת אמון באהבה העצמית שלך. אינך יכול ללמוד על אהבה מושלמת כשהשכל שלך לא מאוחד.

 - הבריאה לא נוצרה ממך ואתה זקוק ללמוד את לימודי הרוח כדי להבין אותה. אתה יכול להתקדם רק בסיוע השכינה, ולעולם לא מתוך העצמי הנמוך שלך.

-   כבן אנוש אינך יודע את משמעות האהבה האמתית, וזוהי נכות נפשית ורוחנית.

- חוק האגו הוא "חפש ואל תמצא". כלומר - "נסה ללמוד אבל  אתה לא תצליח". 

-הלימוד בדרך האגו  מפרש דברים בצורה שגויה. דרך זאת אינה הגיונית. בחרת בדרך שגויה המלמדת איך לתקוף את עצמך. אך יש בידך הברירה ללמוד בדרך האמת. 

-   התעודד והתפטר עכשיו מתפקידך כמורה של עצמך. זה בא מהערכה כנה של תוצאות הלמידה השגויה של העבר.

- כשהדרך לאמת מובנת כהלכה, היא נעדרת מגבלות ותוביל אותך לאל, אם תלך בעקבות המורה הפנימית היודעת את הדרך.

- עליך רק להציע לרוח הפנימית תשומת לב מלאה וכל השאר יינתן לך.   כאשר אתה באמת רוצה ללמוד לחזור לשפיות, אז שום דבר אין בכוחו להתנגד להחלטתך כבן האלוהים שהנך. 

 12-5 Text/Chapter-

חפש בפנים ותמצא

 האגו חושש מאהבה 

האגו מפחד מאהבה מכיוון שאהבה אמתית היא באחדות. אם נקבל את אחדות האהבה ונוותר על האמונה בהפרדה, זהו סוף האגו. אולם מכיוון שאהבה היא מה שאנחנו, התפישה של היעדר האהבה שמובילה האמונה בפרוד, מעוררת בהכרח חיפוש כדי למלא את החסר.

 האגו מציע כתחליף לאהבה הרבה דברים

האגו מציע תחליפים רבים לאהבה, שיכולים להיות מאוד מושכים. אם אנו מקבלים את תחליף האגו כשוני ומיוחדות חיצונית, אנו מתבלבלים לגבי מהי אהבה ואיננו מכירים בה. התחליף של האגו יכול להיות גם אדם שמעריץ אותך או מכונית מפוארת, מעמד גבוה בקהילה הצלחה אישית ופרסום. אולם מכיוון שאלו הם תחליפים לאהבה ולא לדבר האמיתי, הסיפוק שאנו חווים כשאנחנו מקבלים אותם הוא תמיד זמני ולא מספיק.

החדשות הטובות הן שאנחנו יכולים לשנות את דעתנו לגבי השגת אהבה. המסע של האגו חסר סיכוי ויוביל תמיד לחוסר סיפוק ורוח נמוכה שבאים מדואליות של טוב ורע, מצליח ומפסיד, פחות או יותר בהישגיות.  רוח האל שבתוכנו מציעה לנו מסע אחר, היא אומרת "חפש בפנים ותמצא"- זה מה שיוביל לגילוי של שמחה אמיתית ושלווה נצחית. כך במוקדם או במאוחר אנו מתפכחים והרוח הפנימית מובילה אותנו לבית האמיתי הנמצא באחדות האהבה האוניברסלית. רוח האל שבפנים מדריכה את כולנו למצוא את האהבה אוניברסאלית, אהבת אמת. 

 המשימה שלנו זהה למשימה של רוח הקודש 

 רוח הקודש מלמדת אותנו את ייעודנו בהדרכת אחינו הביתה. כשאנחנו זוכרים שכל אח הוא כמו שאבינו ברא אותו, אנחנו עוזרים לו וגם לעצמנו לזכור את האמת ולחזור הביתה יחד. לשם כך עלינו להיות מוכנים לוותר על השקעתנו בתודעת מוות ונפרדות, שהיא הרצון שלנו להיות שונים וייחודיים. האחדות נמצאת תמיד סביבנו אך לא נראה אותה בעולם אלא עד שנקבל שרק אחדות הווייתנו היא הדבר האמתי בחיים. 

-התבוננות בעקרונות -

- כל מי שמאמין באגו נראה כנתון בחיפושים אחר האהבה אבל לא מוצא אותה.

- האגו מלמד אותך שהוא זהותך, והדרכתו מובילה אותך למסע שיסתיים בתבוסה עצמית.

- האגו אינו מסוגל לאהוב. הוא מחפש את מה שהוא פוחד למצוא. 

- האגו הוא חלק מהשכל שלך שמאמין בו ומעניק לו קיום. 

-  יהיה עליך לנטוש את הדרכת האגו. כי האגו מעוות את האהבה. 

- עם האגו תימצא מחפש אחר האהבה, אבל לא תזהה אותה כאמת.

- האגו מוביל אותך לתחושת תפלות חוסר ודיכאון. 

- השכינה מובילה לשמחה ותחת הדרכתה אי אפשר שלא תנצח.

- מסע השכינה הוא מסע אל ההגשמה שלך בחזרה אל בן האלוהים שהנך. 

- אם תאמין שביתך הוא מחוץ לך יהיה החיפוש הזה עקר, כי הוא בפנים. 

- תוכל לזכור כיצד לחפש בפנים. זה  בא מאור השכינה. 

- האור של השכינה מנחה אותך אל ביתך מפני שזוהי שליחותה.

- רוח האל בפנים מלמדת אותך את שליחותך בהדרכת אחיך הביתה.

- עם רוח האל בך תוכל ללמוד שיש לך חיי נצח, כי המוות אינו אמיתי ואין הוא רצון האל. 

- כאשר אתה בעד המוות, אתה משלם מחיר כבד מאוד, אבל את מלכות השמים אינך יכול למכור. בירושה שלך בבּריאה האחת שישנה, אלוהים הוא שלם.

- הירושה שלך ממתינה רק להכרה שאתה חופשי והשכינה מנחה אותך אל חיי נצח.

- למען השגת שלמותך, אתה חייב להשקיע ברוח. 

- אם אתה לא מוותר על השקעתך במוות, לא תראה את החיים אף על פי שהם נמצאים מכל עבריך.

 

12-4- Text/Chapter