Translate

חפש בבלוג זה

סה"כ צפיות בדף

יום שלישי

התשובה לכל בעיה- רק המציאות אמתית


מה גורם לכל הבעיות שלנו 

למדנו שהעולם אינו כפי שאנו רואים אותו כעת. למדנו שרק המחשבות האוהבות בעולם הזה הן אמיתיות. למדנו שניסינו להחליף את מחשבת האהבה האוניברסלית של אלוהים בנפרדות, ייחודיות, שונות ומיוחדות. אנו רואים כעת שזו הסיבה לכל "הבעיות" שלנו.  לא משנה מה אנו עשויים לחשוב, רק המציאות נכונה וכאשר אנו מתעוררים לאמת, כל מה שעשינו  כשגוי יישכח.

הצעד ההתחלתי שלנו לראות את ההבדל בין אשליה למציאות 

אנו זקוקים מאוד להוראות רוח הקודש כיצד לתפוס באמת כיוון שרק רוח הקודש היא זו המחזיקה עבורנו את האור כאשר אנו שוכחים ואיננו יכולים להבדיל בין אשליה למציאות.  כדי להתעורר עלינו ללמוד להטיל ספק בכל מה שלימדנו בעצמנו. ככל שאנו ממשיכים לדבוק בחשיבה הנוכחית שלנו, אנו מוחזקים בבית הכלא של האגו.  

כדי ללמוד את הדרכת רוח הקודש בתוכנו, 
עלינו להניח בצד את מה שלמדנו בעבר

 זהו היישום המעשי של מה שלימוד זה נותן לנו.  כשאנחנו מתרגלים לשאול ולהקשיב לתשובה, ניתנה לנו הדרכה מאוד ספציפית שתלמד אותנו להבחין בין האמיתי והלא מציאותי. "רוח הקודש תענה על כל בעיה .  באופן מודע אנו מאמינים שאם נקשיב לרוח הקודש אנו נאבד משהו שיקר לנו.  אבל כל מה שאנחנו חושבים שנוכל לשמור לעצמנו לבד, אינו אמיתי.

זהו עולם של לקיחה ולא שיתוף 

עולם ההפרדה שעשינו הוא עולם מפחיד של קבלה ולא שיתוף עם כולם מכיוון שאנו מאמינים כי נתינה מביאה לאובדן מה שיש לנו. עם זאת, בעולם האמיתי, הנתינה היא שיתוף נצחי.  אנו ממלכת השמים, אך אנו חולמים על עולם אחר. עולם ההבדלים הזה אנו לומדים לבטל בעזרת רוח הקודש.

לראות את אחינו כגוף נפרד ומאיים,
 הוא לא יותר מחלום של ילד על רוחות רפאים, מפלצות ודרקונים -

 כשאנחנו מתאמנים לתת לרוח הקודש, מורת המציאות, להיות המתורגמן שלנו, נלמד שלתמונות שאנו חוששים מהן אין כל חומר ממשי. כאשר אנו לומדים לתפוש את האמת, איננו חוששים. כאשר נראה את המציאות של אחינו כאחד אתנו נדע את ביטחוננו  כעצמי אחד ואת אהבתנו המאחדת.

כאשר אנו מבקשים מרוח הקודש את האמת

כשאנחנו מפתחים הרגל לבקש מרוח הקודש אמת, אנו מחזקים את מודעות האמת בעצמנו. האמת היא שלנו לבקש אותה. המציאות תמיד תמוסס את הפחדים שלנו.  כאשר מסך הפחד נעלם, אנו רואים את העולם האמיתי במקום את העולם השקרי שיצרנו ואנחנו מוכנים לקבל את אחדות אהבת האל.


הבנת עקרונות האמת


- כאן אני לומדת שרק המציאות היא אמיתית. כשאתפוש את העולם הממשי, הרף-עין יעבור כדי שאבין שרק הדבר הזה בלבד הוא נכון. אז כל מה שיצרתי יישכח - הטוב והרע, השקרי והאמיתי.  כאשר השמים והארץ ייעשו אחד, אפילו העולם האמיתי שיצרתי ייעלם מעיניי. העולם שיתגלה הנו הפירוש מחדש של העולם והוא המעבר שלי מהתפישה אל הדעת.

- עלינו להיות כילדים קטנים שאין הם מבינים את מה שהם תופשים, ששואלים מהי משמעות הדברים באמת. השכינה שמרה את משמעותם למעננו, ואם נרשה לה לפרשם היא תשיב לנו את מה שזנחנו.

- למעשה כעת איני יודעת את משמעותו של שום דבר שאני תופשת.  אפילו מחשבה אחת שאני חושבת אינה אמת לאמיתה. ההכרה בדבר הזה נדרשת בהתחלה כדי להגיע לדעת האלוהית.   לא קיבלתי שום הדרכה עד כה ולימוד זה על התפישה הוא הצורך הגדול שלי עכשיו. ההבנה הפנימית היא ירושתי והיא באה מנכונותי להטיל ספק בכל דבר שלמדתי בצורה שגויה בהיותי המורה של עצמי.

 -אבקש כעת את מה שלא אני יצרתי, אבל הוא שלי לתמיד. לא אתגונן מפני האמת. אשאל את עצמי רק שאלה אחת :  האם אני רוצה את הבעיה בחיי או שאני רוצה את התשובה לפתרונה. אבחר בתשובה ואקבל אותה.

- זהו לימוד ביישומו המעשי.  אם אבקש, אקבל ורוח האל תענה לכל בעיה. מה שהוא שלי  הוא  כל מה שיש, ואני חולקת אותו עם האל.  זוהי המציאות האמתית. 
האגו מאמין בעולם שלוקח ובגלל התפישה הזאת נעלם ממני העולם האמיתי. אבל העולם האמיתי עדיין שלי לגלותו ולא אמנע אותו מעצמי, כי הוא יכול רק לשחרר אותי.  תשובתו היא תמיד השחרור מן הפחד.

 -מלכות השמים היא אכן בתוכי, לכן אבקש כל דבר מבן האלוהים שבי, ואבי יענה לי דרכו, כי העצמי המשיחי אינו טועה במקור שלו. לא אטעה באחי, ואראה רק את מחשבותיו האוהבות כמציאות שלו. אכחיש ששכל אחי  מופרד משכלי וכך ארפא את שכלי.  אקבל את אחי כפי שאבי מקבל אותו וארפא אותו ואותי בעצמי המשיחי. שכל המשיח שבי הוא בן האל שאינו מופרד מאביו, וכל מחשבה שלו היא מחשבה אוהבת כמו מחשבת אביו .

- בעולם הממשי אין פילוג, אין פחד ואין מחלה. רק מחשבות אוהבות. עזרת האלוהים הולכת אתי לכל מקום מפני שאני רוצה בה. שום דבר לא יימנע ממני כך, כשלא אקבל את תפישת העצמי המשתנה של אחי, וכי שכלו נפרד משכלי. לא אקבל את הריפוי שלי בלי הריפוי שלו,  שכן אנו תמיד חולקים את העולם הממשי השמימי, וריפוי שלו הוא הריפוי שלי. אבקש מהיום ללמוד על ממשותו של אחי וזה מה שאתפוש בו,. כך אראה את יופיי משתקף ביופיו. 

- לאהוב את העצמי האמתי משמעו לרפא את עצמי, ואז לא אתפוש חלק בי כחולה.  בן האל הוא אחד עם עצמו ואחד עם אביו. באהבת אהובו של אבי  אלמַד על אהבת האב אלי.  אם אני תופשת טעות באח, אני טועה בו. אם מה שאני תופשת פוגע בי, אני מרשיעה את הבן האלוהי האחד. מהיום אתן לשכינה לסלק את כל הפגיעות האלה בעצמי ואתפוש כל אחת רק דרך הדרכת רוח האל והיא תגאל אותי מכל הרשעה.  אקבל את כוח הריפוי שלה ואשתמש בו בשביל כל מי שהיא שולחת אליי, כי היא רוצה לרפא את בן האל האחד שטעיתי בו.

- הפחד אינו טמון במציאות האמתית, אלא בשכל המוטעה של ילדים שאינם מבינים את המציאות. כשהם לומדים לתפוש נכונה, אין הם פוחדים יותר. כיוון שאני הולכתי שולל על ידי מה שעיני הגוף רואות, אני  זקוקה להכרת המציאות האמתית כדי שהיא תגרש את פחדיי.  אני יכולה ללמוד את האמת על עצמי מכוח האל שבי. כעת אתפוש את עצמי ללא טעות, ואקבל את העולם הממשי במקום את העולם השקרי שיצרתי. אז אבי  יעשה את הצעד האחרון למעני -הוא יעלה אותי אליו לשכון במלכות שלו.


Text/Chapter11 קישור




יום שני

תפישת העולם האמתי כמציאות


ההבדל בין מה שמציאותי למה שאינו מציאותי

ישנו מבחן פשוט ומהיר, שיעזור לנו לקבוע מה מציאותי. אם דבר זה ניתן להתכלות או להשתנות, זה לא יכול להיות אמיתי. רק מה שנצחי הוא אמיתי. כך שכל מה שהגוף יכול לראות או לחוש אינו מציאותי מכיוון שהוא משתנה, גם אם הוא משתנה לאורך מיליוני שנים. רק אהבה היא אמתית מכיוון שאלוהים הוא אהבה וכל מה שהוא - כמוהו. 

 המציאות היחידה בעולם

כדי לתפוש את העולם האמיתי, שהוא עולם רק של אהבה, עלינו להיות מוכנים לתפוש שיש רק אהבה ולא שום דבר אחר. רק המחשבות האוהבות שלנו הן אמיתיות ולכן הן נצחיות. כשם שהמחשבות האוהבות של אלוהים הן יצירותיו, המחשבות האוהבות שלנו הן היצירות שלנו ובגלל שהן מאהבה הן נצחיות. 

איך העולם האמיתי נתפש ?

העולם האמיתי נתפש על ידי ויתור על כל פרשנות אישית, כל מחשבות האשמה וגינוי, כל המחשבות  על הדברים הטובים והרעים לעומתם. הסליחה היא האמצעי להגיע לתפישה אמיתית בה נראה העולם האמיתי. כדי לסלוח עלינו להכיר באשליה כמה שהיא. אם משהו לא כמו מהות המקור שלנו, אז זה לא אמיתי. אם דבר זה לא אמיתי, אנו מבינים שדבר זה לא קרה באמת ולכן אין באמת על מה לסלוח עליו. אנחנו בקלות משחררים את זה. אנו זוכרים רק את העולם האמיתי, שהוא עולם שרק אהבה נתפשת בו. אנו זוכרים את העצמי שלנו, שהוא אהבה ותו לא. זו הישועה שלנו.

הבנת עקרונות הלימוד


- העולם כפי שאני תופשת אותו לא יכול היה להיברא על-ידי האב האלוהי. אלוהים ברא רק את הנצחי, וכל דבר שאני רואה כאן הוא מתכלה. לכן מוכרח להיות עולם אחר שאיני רואה אותו. לתפוש מחדש נכון פירושו לתפוש שוב את מה שבעבר, לא תפשתי כלל, שכל מחשבה אוהבת שהיתה אי פעם לבן האל היא נצחית והנה אמת. 

- את העולם הממשי אוכל  לתפוש וכל שדרוש הוא נכונות שלי לא לתפוש שום דבר מלבד ממשותו. אם אני תופשת הן את הטוב והן את הרע, אני מקבלת את השקרי והאמיתי כאחד ואיני מבחינה ביניהם מהי האמת.  האגו מערבב אשליה ומציאות. כשאני מאמינה באמת וגם באשליה, איני יכולה לדעת כך מה היא המציאות האמיתית. עד כה דרך עצמאותי האישית ניסיתי לברוא שלא בדומה לאבי. כעת תפישתי את העולם הממשי בלבד תוביל אותי אל השמים הממשיים.   

-האמת אינה נעדרת כאן בעולם, אבל היא מעורפלת.  להאמין שביכולתי לתפוש את העולם הממשי משמעו להאמין שביכולתי לדעת את עצמי באמת כעצמי מאוחד. העולם האמיתי הוא ההכרה שהמציאות היא רק מה שהוא אמיתי ותפישת הדבר הזה בלבד משמעה גאולה.


Chapter_11  קישור



יום שבת

התעוררותך לתחיה


בלימוד זה, האני הגבוה מוביל אותנו לחוויה מסוג חדש. מכיוון שאמונותינו מבוססות על החוויה האישית שלנו, חוויות חדשות אלה שלו יובילו לאמונות חדשות. אמונות חדשות אלה ישנו את התפישות שלנו מכיוון שהאמונה קובעת את התפישה. התרגילים לעבודה נועדו לספק לנו חוויות חדשות שיפתחו את הכרתנו לאמונות חדשות המשנות את התפישה המוגבלת שלנו. הלימוד הזה מנחה אותנו להתעלות מעל תודעת בית הכלא שלנו המגביל את עצמו ולעלות לבית האב האלוהי (ההכרה האלוהית). זו תחייתנו המודעת על פני האדמה ; שובנו למצב האחדות הטבעי שלנו עם בוראנו.

האני הגבוה מעודד אותנו להצטרף לתחייה ולחיים בידיעה שכאשר אנו מצטרפים לתחיית העולם אנו משחררים את אחינו אתנו. אנו מתעלים מעל האגו שהנו ההכרה הנמוכה ועולים להכרה האלוהית. אנו מקבלים את החזון של האני הגבוה המאוחד בתוך עצמו. הוא זה שמפרש עבורנו את ההכרה האלוהית, אם לא ננסה להגביל את מה שאנו רואים על ידי אמונות קטנות וצרות. זה האמצעי שבו אנו מתעוררים לגאולה.  איתו אנו משחררים את עצמנו מהמגבלות של מערכת מחשבת האגו.

 הדרך החדשה לחשוב והדרך החדשה לראות

האני הגבוה(המשיח הפנימי) מלמד אותנו דרך חדשה לחשוב ודרך חדשה לראות. לראות, "שאתה גר בי וחי באלוהותך. וכולם חיים בך כשאתה חי בכולם (באחדות).  כשאנחנו מאמצים מחשבה זאת, כך אנחנו רואים את זה מוחצן בחיים. אנו מבינים שכולנו אחד ואין דרך זה אחר יהיה שונה מאיתנו וגם לא שונה שונה מאלוהים. זו תחייתנו מכיוון שזו ההכרה שלנו באחדותנו האלוהית. כשאנו מכירים את האמת, החלומות השקריים שהובילו לבית הכלא התודעתי של האגו ייעלמו.

כאשר אנו מאמינים ב"תחיית המתים" - כתחיית האחדות שלנו עם האל והבריאה שיצר - תפישתנו משתנה. אנו רואים ויודעים את אחינו כחלק מאיתנו. אנו מתעלים מעל האגו כאשר אנו רואים את אחינו בעיני המשיח הפנימי. מה שאנו תופשים זה הפרשנות שלנו. כשאמונותינו עוברות התאמה להכרה של האני המשיחי, אנו רואים את עצמנו כפי שאנו באמת ואנחנו רואים את אחינו כפי שהם באמת.

 לחשוב אחרת  מה עלינו לממש כעת

עלינו להבין שהאגו הוא אל כוזב שצולב אותנו בכאב, ייסורים ומוות. הוא דורש מאיתנו לראות את כל הדברים כנפרדים מהאלוהות ומהעצמי האוניברסלי שלנו. זו צליבה כואבת המביאה למאבק ופחד. מערכת האגו מאמינה שכוח נובע מהקרבה עצמית וכאב. זו הסיבה שהאגו אוהב לחוות שיפוט וגינוי. כשאנחנו מאמינים באגו, זה כל מה שאנחנו יודעים כחיים נפרדים. אנו נעשים עבדים לזה והופכים לרובוטים של האגו, חיים על "טייס אוטומטי", שופטים את עצמנו ואחרים ומבדילים את עצמנו מכל הבריאה.

כעת אנחנו מחליטים באם אנו מצטרפים לצליבה של האגו או לתחייה של האלוהי. לימוד זה מעודד אותנו להצטרף לתחייה על ידי זכירה שאחינו הוא עדיין אחד עם אלוהים כמונו, לא משנה מה אחינו חושב או נראה שהוא עושה. אנו שומרים על אחינו בהכרה בהירה בכך שנזכור את האחדות שלנו אתו בתודעת האל, או בהכרת האני הגבוה. כך אנו גם זוכרים את האחדות והבטיחות שיש לנו באלוהות של העצמי האמתי החובק כל.   

הבנת עקרונות של אמת


- אי אפשר שאני לא אאמין למה שאני רואה, אבל באותה מידה אי אפשר שאני אראה את מה שאינני מאמינה בו.  התפישות שלנו בנויות על יסוד החוויה, וחוויה מובילה לאמונה. רק כאשר האמונות נקבעות, מתייצבות התפישות. כך למעשה, אני  רואה את מה שאני מאמינה בו כאמתי.

- אלה שמאמינים בתחייה יראו זאת ואני מצטרפת אליהם. התחייה היא נצחונו השלם של המשיח על האגו, לא על-ידי תקיפה אלא על-ידי התעלות. כך המשיח שבי מתעלה מעל האגו וכל פועליו, ואני עולה אל האב וממלכתו. ברצוני להתחבר לתחייה בלבד. אין ברצוני להרשיע את אחיי אלא לשחררם, אם ברצוני להתעלות מעל הכלא שלי ולעלות אל מלכות האל הנצחית.

-  התפישה היא פירושה של מודעות.   מאחר שהאמונה קובעת את התפישה, אני תופשת את משמעות הלימוד הזה ולכן אני מקבלת אותו. לימוד זה מוביל אותי אל סוג חדש של חוויה, שפחות ופחות ארצה להכחישה. לימוד על ידי ההכרה הגבוהה (העצמי המשיחי) הוא דבר קל, בלי שום מאמץ. זוהי מודעותי הטבעית. 

-אתן למשיח שבי לפרש למעני, ולא אנסה להגביל את מה שאני רואה על-ידי אמונות שלא ראויות לבן האלוהים. כאשר משיב המשיח שבי את השייך לו, זאת התחייה שלי. אני חיה בתודעת המשיח כי אני חיה באלוהותי וכל אחד חי בי, כשם שאני חיה בכל אחד. לכן אינני יכולה לתפוש חוסר ראוּיוּת באח.
- התחייה התגשמה כבר. היא התגשמה בי. הדבר הוא נכון עכשיו בדיוק כפי שיהיה תמיד, כי התחייה היא רצון האל, שאינו יודע זמן ולא יוצאים מן הכלל. לכן גם אני לא אוציא מן הכלל,  שכן כולם עולים אל האב יחדיו כמו שהיה, כמו שהווה וכמו שיהיה, כי כזה הוא טבעו של בן האלוהים כפי שאביו ברא אותו - אחד ומאוחד.

- אלוהי התחייה אינו תובע מאומה. הוא רק רוצה שאלמַד את הרצון האמתי שלי ואמלא אותו בשמחת החופש דרך התחייה שהיא סמל השמחה והיא מייצגת את מה שאני רוצה להיות.  אני יכולה לקבל את החופש הזה עלידי חסד האל שמקבל אותי בלי שום ספקות כמה שהנו שלו. האב העניק לי את כל אשר לו ועצמיותו היא העצמי שלי. עליי לשמור על זה להשגת תחייה, אחרת לא אתעורר להיות מוקפת על ידי מה שהוא שלי לנצח.

- אני המתחילה להתעורר, עדיין מודעת לחלומות ועדיין לא שכחתי אותם.  לשכוח את החלומות בא יחד עם התעוררות אחרים שלוקחים חלק בהשתחררות שלי. אני אתעורר לקריאה שלי בתוכי וכאשר האני האמתי חי בי, אני אהיה ערה לראותם. עלי לראות את המעשים ש"האני המשיחי" מבצע באמצעותי, שאם לא כן לא אתפוש שזה נעשה לי. מהיום לא אשים הגבלות על מה שהאני האמתי יכול לעשות באמצעותי, פן לא אוכל לקבל זאת.

- הדבר הזה כבר נעשה וכבר הושלם וכל עוד לא אתן את לכל מה שקיבלתי ביטוי  מודע לא אדע שהאל שפודה אותי חי בי ושהתעוררתי אתו, כי את "הפדות" אפשר להכיר רק על-ידי לקיחת חלק בה עם אחרים.  בן האלוהים כבר נגאל ואני מביאה לעצמי המאוחד שלי  רק את המודעות הזאת כחלק בעל ערך האומר שכוח האל נמצא במלואו בכל חלק שלו ולא חסר ממנו מאומה.


Text/Chapter_11 קישור




יום רביעי

להתבונן באשליות האגו ולראות מעבר להן



האם לתעתוע יש כוח אמיתי משל עצמו ?

אחת הנקודות המרכזיות של לימוד זה היא שמחשבת האגו כולה היא אשליה. הזיה לא יכולה להיות אמיתית ולמה שאינו אמיתי אין כוח והוא לא יכול להשפיע. הגוף הפיזי והיקום הפיזי כולו הנתפש כנפרד הם פשוט השפעה של מערכת המחשבה הנפרדת של האגו. קבלת האמת של זה היא השחרור מגיהינום הנפרדות שעשינו לעצמנו.

איך נעלמות אשליות האגו?

מכיוון שאנו יצרנו את האגו ואנו מאמינים בתפישה שלו, השפעותיו נראות אמיתיות ונראה שיש לו כוח. אבל עלינו להסתכל על ההשפעות הללו  עם האור של רוח הקודש ובשכל פתוח. עלינו להיות מוכנים ללמוד ש"ההשפעות "הללו למעשה מגיעות רק מהתודעה שלנו והעולם שאנו רואים מ"חוץ לנו" אינו מציאותי. כל עוד איננו מוכנים להטיל ספק באמונות האגו, אנו מגוננים על אשליותנו ואשליות אלה עומדות בדרכנו לדעת את האחדות שלנו עם כל הבריאה. האשליות נעלמות ברגע שאנחנו נמשוך את האמונה שלנו מהן.  כי ריפוי התפישה הוא הסרת כל מה שעומד בפני הדעת מלהתגלות.

עולם זה הוא ניסיון להפוך את העצמאות מהאל לממשית-

אנו חושבים שעצמאות אישית תביא לנו אושר מכיוון שאנו חושבים שהיא מעניקה לנו שליטה עצמית ויכולת ליצור את העולם לפי טעמנו האישי. עם זאת אנו מתעלמים מהעובדה שכדי להיות עצמאים ושונים עלינו להכחיש את מהות האהבה של הבריאה המאוחדת על ידי רצון משותף עם המקור.  בהכחשה זאת אנו חשים שאנו חסרי אהבה. בהיותו מקום שמכחיש את האהבה, העולם הזה הוא מקום מפחיד. הוא ניסיון האגו להיות ההפך מאהבה אוניברסלית. דבר זה זר לטבענו האמיתי. מכיוון שהאגו הוא הזוי, הוא לא יכול לרצות דבר שהנו ממשי. זו רק משאלה המנוגדת לחוקי האל. 

האגו מייחס ערך גבוה לעצמאות שלו ולסיפוק האישי שלו מכיוון ש'קיומו 'תלוי אך ורק בו -

 אולם מכיוון שהאגו הוא רעיון ההפרדה מהאל, זהו גם רעיון המגבלה שלו. מגבלה לא יכולה לתת באמת עצמאות.  אלוהים הוא בלתי מוגבל ונצחי. כאשר אנו מקבלים את התלות שלנו באלוהות, אנו מקבלים את חוסר הגבול הנצחי של אפשרויות הביטוי בחיים. אנו חופשיים להיות האהבה הטהורה שנוצרנו להיות. אנו חופשיים להיות העצמי הטבעי שלנו.

כאשר אנו מיישרים קו עם האגו אנו מיישרים את עצמנו עם פחד ונותנים לו כוח עלינו-

 פחד זה נשמר ברובו ללא הכרה על ידי מנגנוני אגו של הכחשה עצמית והקרנה שלה מחוץ לנו . כדי לשמור אמונים  לחוקי האגו, עלינו יוצרים הכחשה של האהבה. כך אנו מכחישים את העצמי האמתי מכיוון שהעצמי הגבוה שלנו הוא ביטוי של אהבה. 

 העולם הזה שאנחנו תופשים. הכל נתפש בו כמופרד ליחידות נפרדות-

 אנו רואים את העולם הזה כאשר התחברנו למערכת המחשבה של האגו, מאמינים שההפרדה נגלית זאת היא אמיתית. אמונה זו היא ההפך הגמור מהאמת. כדי לשמור על מערכת המחשבה שלו, על האגו להתמקד בשגיאות הנגלות ולהתעלם מהאמת הפנימית. לפיכך, לגבי העצמי של האגו, הטעות הופכת להיות אמיתית והאמת הופכת לטעות.

דוגמא לכך היא כאשר אנו מתמקדים בטעות של אח וחושבים שהטעות שלו היא אמיתית, האמת עליו היא שהוא לא אדם נפרד מאתנו. גם הוא אנרגייה של אהבה חסרת צורה, מושלמת, בדיוק כמו שאלוהים ברא אותו. השגיאה היא האשליה הנובעת ממערכת המחשבה של האגו שאמצנו. טעויות בעולם זה הן לא אמיתיות. בעזרת אור רוח הקודש אנו לומדים שכל העולם טועה בתפישה שלו, שהעולם הזה אינו אמיתי והדבר היחיד שהוא אמיתי הוא כוללות האהבה האוניברסלית של האל.

האם אנו רוצים לראות את עדיות האגו או שאנו רוצים לזכור את מקורנו האלוהי ?

התפישה הסלקטיבית של האגו יכולה להיות חזקה מאוד כל עוד אנו רוצים אינדיבידואליות, עצמאות ומיוחדות. אנו חוזרים לאב האלוהי דרך ראיית האמת בבנו האחד והמאוחד. לזכור זאת עוזר לנו כשאנחנו מתפתים לגנות אח בגלל התנהגותו הלא הולמת. כאשר אנו תופשים אח רק כגוף אנו משתמשים בתפישה סלקטיבית. בוחרים לראות רק צורה ולהכחיש את האהבה המושלמת חסרת הצורה שהוא באמת כנשמה נצחית. אנו שופטים את אחינו על סמך מה שנראה שהגוף עושה תוך התעלמות מהאהבה שהאני האמיתי שלו מרחיב לנצח.

אם אנו רואים באחינו רק גוף  אנו רוצים בכך לשמור על האשליה שאנחנו הננו רק גוף. אנו רוצים זאת מכיוון שנראה שהגוף מאשר את הייחודיות שלנו בחיים ושומר על פרטיות המחשבות שלנו, נותן לנו משהו ייחודי שאנחנו יכולים לכנות שלנו.

אבל אנחנו יכולים לעשות בחירה אחרת. אם אנו בוחרים להיות חופשיים ולא להיות מוגבלים רק לגוף, נראה את אחינו לא מוגבל לגוף. ואז הוא יהיה הפגנה ועדות של החופש שלנו. "לכל אח יש את הכוח לשחרר אותך, אם תבחר להיות חופשי." - ציטוט.  אם אנו רוצים באמת לזכור את אבינו שיצר אותנו בדמותו וצלמו, נקבל את "בנו" כפי שהוא באמת ולא כפי שהאגו עשה ממנו. בהזדהות עם האגו היינו ערניים לעדים הנבדלים של האגו. הגיע הזמן להיות ערניים למערכת המחשבות הטהורה של רוח הקודש, שתמיד מראה לנו את האמת המאחדת באחינו ואחיותינו. כך נזכור את האל מקור חיינו.

הבנת עקרונות הלימוד


- נדרשת ממני מוכנות להתבונן יותר מקרוב במערכת החשיבה שלי. לחפש ביושר רק אחר האמת, ואור המנורה בלבי יפוגג כל אשליה. כעת אני בוחרת  להיחלץ מאשליות ולישיר אליהן את מבטי. אני מתבוננת בכל אשליה ורואה את האמת מעבר לה.  עשיתי אותה ממשית ועכשיו אני מכחישה את אמיתותה ומוסרת אותה לאור השכינה המטהר. לאחר ביטול הטעות הזאת, אני מביטה מעבר לה אל האמת ומצהירה אותה. זהו ריפוי מנטלי והוא סילוק כל מה שניצב בדרך אל הדעת. 

-אני מפוגגת אשליות במבט ישיר אליה כשאני מביטה במקור הפחד. אני מתחילה ללמוד שהפחד אינו ממשי ולומדת שהשפעות הפחד יכולות להתפוגג על-ידי הכחשת ממשותן, ושמה שאין לו השפעות אינו קיים באמת. אני מפנימה שמה שמוביל אל לא-כלום לא התרחש ואינו יכול להיות ממשי. לכן לא אפחד להתבונן בַּפַּחד ובחוסר ממשותו. הבהירות בשכלי המודע מבטלת את הבלבול, והסתכלות על החושך דרך האור האלוהי מפוגגת אותו. כל הכוח שלי הוא מרוח האל הנוכחת בי ומה שאינו ממנו אין בו כוח לעשות מאומה - אם אני לא נותנת לו כוח.

- האגו, בעליל חסר הגיון. לכן,  לא אתאמץ להבין אותו. תכלית האגו להיות מופרד, מספיק לעצמו ולא תלוי בשום כוח חוץ מאשר כוחו שלו שהנו כוח הנפרדות. משום כך הוא סמל הפירוד. מהיום אבטל את תוצאות חשיבתו  בהבנה שמקורן אינו תואם את טבעי האמיתי שהנו מאוחד ואחד באהבה כוללת.

- הסכסוך האמיתי שאדם  חוֹוה הוא בין משאלות האגו ובין רצון האל.  היום אני מצהירה שעצמאות הבריאה היא נחלתי. תפקידי מבוסס כולו על תלותי השלמה באל החולק אתי את תפקידו ואני לוקחת על כך אחריות ומשפיעה את רצונו הטוב לבריאה. 

 - האגו תמיד תוקף למען הפירוד. האגו מבולבל לגמרי בנוגע למציאות. הוא דרוך ובטוח לחלוטין בתכליתו לספק לעצמו את משאלותיו.  אני בוחרת להכיר בערך עצמי כזהות אלוהית לא מוגבלת ולא נענית לתחבולות העצמי הנמוך ודרכיו. אני מזהה את תכליתי הגבוהה לממש את חוק האחד ולהיות אור העולם, בהבנה שאי אפשר להביס את תכלית האל כי רק הרצון האלוהי הוא עוצמתי. אתו אני יכולה ללמוד בסופו של דבר להבדיל בין האפשרי ובין הבלתי אפשרי ובין השקר והאמת. להבין שרק תכליתו של אלוהים ניתנת להגשמה, והיא כבר התגשמה במלכותו הנצחית.

- האל תלוי בי כשם שאני תלויה בו.  אבסס את הריבונות שלי כבורא שותף רק על ידי הזדהות אתו ומילוי תפקידי כפי שהוא נועד להיות והנו קיים באמת. בכך אני נמנית עם השפויים שמבינים שתקיפה עלולה להוליד פחד, ובוחרת באהבת האל השומרת עלי מכל משמר. הערכת השלמות הזאת באה מהשכינה בקבלה שלי אותה על פני האגו. בידיעה של השכינה בי, לכל אח יש כוח לשחרר אותי, ואני בוחרת להכיר בשלמות אחי כבשלמותי.  


Text/Chapter_11 קישור 

יום שבת

המורשת האלוהית שלך כבן-אל


הבנות  המאוחדת האחת היא הישועה שלנו -

האהבה בבריאה היא אחת ושוכנת בכל דבר. אם אנו מתכחשים לחלק מהאצלת האהבה של הבורא בבריאה, אנו מכחישים מהי משמעות אהבת אבינו לבריאה. כאשר אנו מכחישים את אהבת אבינו, אנו מנסים להפוך את האל ללא בית לשכון בו. כשאנחנו מנסים להפוך את האהבה לחסרת בית, היא גם משאירה אותנו חסרי בית, מכיוון שתודעת האל הוא הבית האמתי הנצחי שלנו. כאשר אנו שוכחים ממנו אנו מאבדים את המודעות לאהבה ולעוצמה שאלוהים נתן לנו כברואיו. אנו חשים אבודים בחלומות שלנו המנסים להיפרד מאהבה ותוהים מדוע אלוהים לא מתערב בכדי להציל אותנו מריקנות וממחסור שאנו חווים בחיינו.

מדוע אלוהים לא מתערב בחלום הנפרדות שלנו  ?

ביצירתנו אלוהים נתן לכולנו את עצמו וברא אותנו בצלמו ודמותו. זה אומר שהכוח הבורא שיש לנו שווה לכוחו; האהבה שיש לנו שווה לאהבתו. אנו יכולים לחלום להכחיש את הכוח הזה ולהכחיש את אותה אהבה נצחית, אך זה לא משנה את מתנת האל לברואיו. זה רק גורם לנו לא להיות מודעים לזה ולחיות באשליות. אם אלוהים היה מתערב בחלום  האשליה שלנו זה מכחיש את כוחו ואהבתו, וזה אומר שהוא כבר לא רואה בנו אחד עם הכוח והאהבה שלו ולכן עליו להתערב.  הוא לא יכול לעשות זאת מכיוון שאם היה עושה זאת, המשמעות היא שהוא שינה את דעתו לגבי מתנתו לבנו.  אבל אלוהים לא שינה את דעתו עלינו, כי הוא חוק נצחי  של אהבתו ובלתי ניתן שינוי.

 הדרך החוצה מהחלום היא לא לבקש מאלוהים להתערב ולעשות עבורנו את מה שאנחנו חייבים לעשות למען עצמנו. הדרך החוצה היא להפסיק להכחיש את הירושה שלנו, להפסיק להכחיש את הכוח היוצר ואת אהבת האל שהננו. המשמעות היא שאנחנו צריכים ללמוד להכיר בחוסר המציאות של החלום האנושי החולף. הלימוד כאן מלמד אותנו לשמוע את הקול הפנימי שלנו, שתמיד יעזור לנו להכיר את האמיתי והלא אמיתי, אם רק נפנה אליו. כשאנו בוחרים במציאות במקום אשליה, אנו מקבלים מחדש את הירושה שלנו, לא על ידי התערבותו של האל אלא על ידי קבלתנו את הרצון הגבוה האחד שאנו חולקים עם האל. רצון זה הוא כדי שנחלוק עמו את כוחו ואהבתו. 

מה העולם שאנחנו רואים מראה לנו ?

כל מה שאנחנו רואים בעולם החיצוני הוא שיקוף של מה שנמצא בהכרה שלנו. האגו משתמש בהקרנה כדי להסתיר את האשמה שנמצאת בשכל הלא מודע שלנו. כדי לשמור על האשמה במקומה, האגו מסתיר מאתנו שכל מה שאנחנו רואים בעולם חיצוני נמצא באמת בשכלנו.  אין הבדל בין מה שנראה בלעדיו (התחזיות שלנו) לבין מה שבתוכו. כאשר אנו מכחישים את האור באחינו הנגלים לנו, אנו מכחישים את האור הפנימי שלנו. עלינו ללמוד להכיר את האור אצל אחינו ובכך להכיר את האור שלנו. אנו עושים זאת באמצעות חרטה וסליחה, או בשחרור מהכחשת אהבת האל השוכנת באחינו.

מה מעכב אותנו מללכת הביתה?

אלוהים מברך אותנו בבית קדוש, אך איננו יכולים להיכנס אליו כל עוד אנו חורצים דין נגד אחינו. גינוי זה לא בא מאלוהים מכיוון שאהבה אינה מגנה. אהבת האל כוללת הכל, וכל איש. כמו כן אהבתנו חייבת להיות כוללת ומאוחדת  כשאנחנו מתעוררים. המטרה היחידה שלנו היא לשתף את האהבה המושלמת של האב לבריאתו. כך אנו מקבלים את הירושה להיות בנו של האל, הירושה האלוהית שלנו.

הבנות מעקרונות הלימוד



-  הבְּן האלוהי המאוחד הוא הגאולה שלי, כי הוא היא העצמי שלי.  אני נגאלת למען תפארת  האל בבן שלו והוא ירושתי שניתנה לי על-ידי בוראי כדי שאוכל להאציל אותה לחיים.  

- חוקי האל קיימים לשם הגנתי. מכיון שכל הגבלה של כוחי אינה רצון האל, אפנה רק אל הכוח שהוא נתן לי כדי לגאול אותי, ואתחבר אל אחי בשלום. שלום זה מבוסס על אי-מוגבלות כאשר העצמי המאוחד שלי ידוע לי בוודאות. 

-לא אנתק אח מן האור שהוא שלי. אני יכולה להחשיך רק את שכלי שלי. זהו חוק האלוהים, למען הגנת שלמות בנו.  רק אני יכולה למנוע מעצמי דבר כלשהו. לכן עלי ללמוד לזהות ולהתנגד לדבר זה בהחלטיות, זהו צעד מכריע בהתעוררותי מחדש. 

- אחיי הם חלק ממני. לא אאשים אותם בקיפוח שלי את עצמי. מכאן ההכרח בביטול ההאשמה שלי אותם. , כדי שהיא לא תתגלה ותיראה בשום מקום. אזכור שגם האשמה עצמית היא מהאגו.

-איני יכולה להיכנס לנוכחות האל אם אני תוקפת את בנו. המשיח נמצא תמיד במזבח האל, ממתין כדי לקבל את בנו בברכה.  כעת אני באה כל כולי בלי הרשעה וכך אכנס למלכות, אהבת העצמי המאוחד שלי היא אהבת האל והוא אינו מונע ממנו מאומה. 

- "המשיח" הוא העצמי שהאל נתן לי והוא ממתין לתקומת עצמו על מזבח האל בתוכי. הגישה שלי אליו היא דרך הערכת הבן של האל בחיים כעצמי אחד. "המשיח" ממתין לכך שאקבל אותו כעצמי, ואת שלמותו כשלמותי. כי הוא בן האל שנברא בצלמו, והנו הזוהר של תפארת אורו בהאצלה של אהבת האל ויופיו בבריאה, והוא מושלם כבוראו ונמצא אתו במצב של שלווה ושלום. את תפארת-המשיח אני רוצה לחלוק עם הכל כשם שאביו חלק אותה אתו. יהי השלום עלינו כאחד. כשאני נחה באלוהים, בהכרתי זאת נחה הבריאה כולה.  






יום רביעי

פנה מהחושך אל אור הניצוץ שבפנים


כשאנו שוכנים במקום השקט שבהכרה שלנו, אנו מסוגלים לראות את העולם אחרת. השכלים שלנו פתוחים לאור שבפנים ואנחנו מסוגלים לראות בבהירות עם האור הזה. אנו מכירים באחדותנו עם אחינו ובאור הגדול שתמיד מקיף אותנו ומאיר אותנו.

להיות מוכן ללכת לכיוון השלום בהכרה מודעת זהה לפניה לכיוון האור. כשאנו פונים אל האור, אנו מתרחקים מהחשכה; אנו מתרחקים מנפרדות לכיוון שלוות האחדות. רק שלוות האל יכולה לנחם אותנו. בהיותנו עמו בשקט במקדש הפנימי הוא מוכן לתת לנו את שלוותו. 

כדי לדעת בוודאות שאנחנו נמצאים בביטחון ושלום בהכרת האל, עלינו להרפות מהאמונה בפירוד מהאל והבריאה. עלינו להכיר בכך שאבינו ואחינו הם אחד איתנו. מודעות כזו באה באמצעות סליחה. כשאנחנו מתאמנים לקחת את כל המחשבות שלנו על פרוד ומאבק, פחד ואשמה לרוח הקודש לצורך ריפוי, אנו מקבלים הבנה וידיעה שביחד כאחד אנו ראויים לשכון בשלווה נצחית. 

 הבנת העקרונות 


- כשהאור בא ואני אומרת, "רצון האל הוא רצוני", אני רואה יופי כזה שאינו ממני. שמחתי תברא יופי בשמו, עולם הקור ייעלם בתוך האין ולבי יימלא שמחה רבה בתוך נוכחות האל. - רצון האל לעצמו הוא רצונו לגביי והוא שלי. הדרך הזאת אינה קשה ליישום, אבל היא שונה מאוד. בה אצעד באור הגדול המקיף אותי תמיד וקורן ומאיר ממני ולא אראה את בני הלוויה הקודרים שלא יאים לבן האל שהנני אשר נברא מהאור. אכחיש אותם במודע, כי האור תמיד נמצא כאן. -בן האלוהים אינו יכול להסתיר את אור תפארתו, כי האל העניק לו את האור המאיר בו. עם אור האל שבי לעולם לא אאבד את דרכי. בינתיים אני רק משוטטת וצועדת במסע שאינו ממשי, כי בני הלוויה הקודרים והדרך החשוכה, הם אשליות בחיי. -אפנה תמיד אל האור, כי הניצוץ הקטן שבי הוא חלק מאור כה עצום עד שבכוחו לסחוף אותי ולחלצני מן החשיכה לנצח. אבי הוא בוראי, ואני הנני כמוהו. לא אלך שולל אחר המנחמים הקודרים, ולא אניח להם להיכנס להכרת בן האל, כי אין להם מקום במקדש שלו. אזכור שאין אלוהים אחרים על פניו, ואקבל את צו רצונו באשר לי בשלווה. - בדומיית מקדשו, האל ממתין כדי לתת לי את השלום שלי. הנני קדושה בנוכחות האל, שכן מה שאינו דומה לאל והנו מקודש אינו יכול להיכנס לשכלו, ושכלי חייב להיות טהור כשכלו. אשמור היטב על מקדשו, כי הוא עצמו שוכן בו בשלום. - אינני יכולה להיכנס לנוכחות האל יחד עם בני הלוויה הקודרים וגם לבדי איני יכול להיכנס. כל אחיי צריכים להיכנס אתי וכל עוד לא קיבלתי אותם, לא אוכל להיכנס. עלי להבין את השלמות וכל עוד איני קיימת כ-שלם איני יכולה לחוות שלמות. -שום חלק של הבן האחד אינו יכול להיות מסולק מהכרתי המודעת אם ברצוני לדעת את שלמות האב בבנו. לכן - אקבל את הבריאה השלמה בחיי ואברכה עם אור האל. אז אהיה ראויה לשכון במקדש יחד עם האל שבירך את בנו לעולמי עד.




ההזמנה לרפא את תפישת הנפרדות


מכיוון שמחלה היא תפישה של פירוד מאלוהותנו השלמה, ההחלטה לרפא חייבת להיות ההחלטה לקבל את האחדות שלנו עם כולם כאמת מוחלטת. המשמעות היא שאנו מקבלים את האחדות שלנו עם המקור שלנו ועל כל הברואים -שהם אחינו. קבלת האחדות פירושה שאיננו שופטים. ההחלטה להחלים היא ההחלטה לסלוח, להרפות מכל השיפוט, מהעבר. הנכונות לוותר על שיפוט פותחת את ידיעת  ההכרה שאהבה אלוהית נתנה את כל מה שהיא לנו בירושה, כדי שנוכל לבטא רק אותה. 

סליחה, ושחרור הרצון להיות נפרדים מהבריאה - מאחדת את היותנו במודעות האמתית שלנו. כך נחזור להכרה המלאה של העצמי שלנו, כמו שהאהבה יצרה אותו. זו הבנה מושלמת של מה שאנחנו באמת. כאשר אנו מכירים את העצמי שלנו, אנו יודעים את תכליתנו. הרצון היחיד שלנו הוא להאציל את אור האהבה לחיים והיא מה שהננו באמת.

הנכונות שלנו לראות רק שלמות במקום חוסר ופירוד זהה לנכונות שלנו לרפא את שכלנו על ידי רוח הקודש. ציטוט -"והנכונות הזו פותחת את אוזנייך לקול רוח הקודש, למסר שלו על שלמותך." כשאנחנו מתאמנים להזמין את רוח הקודש לרפא את שכלנו בכל יום, אנו נעשים רגועים יותר. אנו לומדים לסמוך על נקודת המבט של רוח הקודש ולא על האגו.

אנו מזמינים את רוח הקודש באמצעות תרגול הסליחה בחיים שלנו. אנו מתרגלים סליחה על ידי לקיחת כל מחשבה על שיפוט או קונפליקט ופותחים את הכרתנו לתיקון התפיסה שלנו. תפקידנו בעולם הזה הוא לסלוח, וסליחה היא השתקפות האהבה בעולם. זה מרפא את תפישת ההפרדה הכוזבת מהבריאה. 

סלחנות היא השתקפות האהבה בעולם הזה, הסליחה היא זו שמביאה אלינו אושר של שחרור. סליחה משחררת אותנו ממגבלות האגו. באמצעות סליחה אנו מכירים בכך שהבית היחיד שלנו נמצא בלב. באמצעות סליחה אנו מברכים על המציאות האמתית ויודעים שהאל נמצא בנו כנחמה ושלמות.

הבנה של העקרונות 



- ההחלטה שלי לרפא את תפישת הנפרדות החולה ולהירפא היא הצעד הראשון לעבר ההכרה במה שאני רוצה באמת. עלי להבין שכל תפישה של תקיפה היא צעד הרחק מהחלטתי להירפא, וכל מחשבת ריפוי מקרבת אותה.

-להתאחד עם ההוויה בא באיחוד רצוני עם רצון האל. אני יודעת שיש צו רצון אחד בלבד במלכות וכשאני תוקפת חלק כלשהו של מלכות האל, מה שאני באמת רוצה נעלם ממני ומחיי.

- הריפוי נעשה לשיעור בהבנה, וכך אני נעשה מורה ותלמיד טוב יותר. עם האמת שמושגת  יש עדים לממשותה על ידי אלו שנרפאו על-ידה. בנכונותי להתחבר לאלה שנרפאו הוגשם הריפוי שלי. כך כל רעיון ריפוי שאני מקבלת, אם מאחִי או משכלי, מלמד אותי שאני בן או בת האל.

 -הריפוי שאני לוקחת על עצמי הוא סימן לכך שאני רוצה להיעשות לשלם. אני מבינה שאני יכולה לרפא רק את עצמי ואני  זקוקה לכך. בכך קול השכינה יאפשר לי ללכת הרחק אל מעבר לריפוי - אל הדעת.

- בנכונות הקטנה שלי להיעשות לשלם השכינה תהפוך אותי לשלם. השכינה ממתינה לי, כי היא אינה יכולה לנטוש חלק מאלוהים. אך ההזמנה חייבת לבוא ממני. השכינה זקוקה להגנתי מפני האגו, ולסימן שאני רוצה בה.  כשאני חושבת כמוה, אז הניצוץ הקטן בי יהפוך לאור מסנוור שימלא את הכרתי כולה. 

- בידיעת תפקידי ומילואו, רצוני ורצון אבי יכולים להתאחד איחוד שלם. אני חייבת להיות כמו האל ותפקידו נעשה תפקידי.  השכינה תלמד אותי איך לעשות זאת, כאשר אהיה מוכנה להרשות לניצוץ הזעיר שלי לגדול. היא תאיר אותו באור גדול ובשמחה תרשה לו להתעצם. כך אתחיל לזכור את הבריאה. 

 - תמיד אני חופשית לקבוע מי יהיה האורח בהכרה שלי, ועד מתי אשאר אתו.  בהבנה שהאגו הוא לא-כלום ורק השכינה היא אמיתית, לא אסתפק במנחמים דמיוניים, כי המנחמת של אלוהים היא בתוכי.

ְְְ


יום שבת

מתנות הבורא לבריאתו



אלוהים הוא הבורא בבריאה, הוא היקום כולו ולכן הכחשת רצונו היא מה שאנחנו צריכים ללמוד להרפות ממנה. להרפות מכל רצון אחר שנפרד מרצונו של האל הוא הריפוי שלנו  המאפשר לקבל את מתנותיו. רק רוח הקודש יכולה להראות לנו את רצוננו האמתי, שהוא רצון האל עבורנו, מכיוון שרצוננו הוא רצון האל, אתו אנו חולקים את חייו. אנו אולי לא זוכרים את חייו בגלל הכחשת אלוהותנו, אך חייו ממשיכים ללא סוף או גבול. לנצח, עם זאת הכחשתנו את המציאות שלה עשויה לעצור אותה בזמן אותו אנו חווים, אך לא בנצח. 

מה שאנו מכנים "חיים" בעולם הזה לא נוצר על ידי האמת הנצחית מכיוון שלכל דבר בעולם הזה יש התחלה וסוף. כך זה לא יכול להיות אמיתי. לכן אנו יכולים להשאיר את הכל מאחור על ידי ההכרה בכך שלכל דבר בזמן, או לכל דבר שמשתנה אין משמעות. רק מה שהנו נצחי הוא אלוהי, כך שרק הנצחי הוא אמתי.

למרות שאנחנו חווים חלומות, האצלת האהבה שלנו נותרה קיימת בנצח. כאשר אנו לומדים לקבל את האהבה הטהורה כמו שהיא בחיים עצמם, אנו מקבלים את המתנה שהאל העניק לנו ואנו נותנים אהבה באופן אוניברסלי, כמו שהאל רוצה לבטא. זה הרצון האמתי גם שלנו. לזה אנו חוזרים בעזרת האל. בהנחיית רוח הקודש אנו נפתחים לחלוק את חיי האל כאהבה עם כולם באופן שווה.


עקרונות 



הבנות שיש לי מעקרונות  הלימוד

- יש לי צורך בריפוי רק למען עצמי, ובדבר הזה טמונה התחלת השיבה אל הדעת; אור האל יעזור לי לבנות שוב את מערכת החשיבה הנכונה כאשר אשקם את משכנו הקדוש של בנו שנמצא בי  כשאני שוכנת בשכל האלוהי עם אחי, כרצון האל המאוחד עם האינסוף.  איני יכולה להוציא את עצמי מהיקום.  האל ואחי אחד אתי, ואני חלק מהם ושום חלק מהאל לא יכול להיות חסר או אבוד לגביו.

- הנני חלק מהאל ורצון האל המאוחד. מקומי בשכל האלוהי לא יתמלא על-ידי שום אדם מלבדי. ברואיי לא חדלו מעולם להיאצל, וכעת כל-כך הרבה ממתין לשובי הביתה. כי הנצחי לא שם גבולות לבריאתו או לאלה שבוראים כמוהו ואילו אני ניסיתי להגביל את מה שהוא ברא, הכחשתי את קיום האינסוף ואת ברואיי.

- חוקי היקום אינם מרשים סתירות. מה שנכון לגבי אלוהים נכון לגביי. האינסוף הוא חסר-משמעות בלעדיי, ואני חסרת משמעות בלי האל.  לאל ולבנו אין סוף, כי הם היקום.

- האל לא רצה להיות לבד, הוא ברא בן בדמותו ושם אותו בי. לכן לא אמנע מהאל את בנו, ולא אמנע ממני את אבהותי לברואיי.  יקום האהבה אינו נעצר משום שאינני רואה אותו. מהיום אתבונן בתפארת הבריאה, ואלמַד את מה שהאל שמר למעני.

- האל העניק לי מקום בשכלו שהוא שלי לנצח. אני יכול לשמור אותו רק על-ידי האצלתו, כפי שהוא הואצל לי. נתינה ללא גבול היא צו רצון האל באשר לי.  בכוחה לגרום לי את השמחה שהאל  רוצה לחלוק אתי. 

-  בבריאה אין חלק של אלוהים שהנו בלי אהבתו. האהבה היא הירושה שלי. אני יכולה לתת כמוהו, ללא גבול וללא קץ.  רצון האל הוא לברוא, ורצוני הוא רצונו.  בהיותי האצלה של רצונו, רצוני הוא כשלו.

-  עלי לשאול מהו רצון האל בכל דבר, כי זה הוא רצוני. השכינה זוכרת אותו למעני. רצוני האמתי הוא חייו, ואותם הוא הוא נתן לי.  אלמוות הוא צו רצונו לבנו ורק כך אני מאושרת.  

השכינה היא בת-הקול של האל, אני מתבקשת לתת אמון בה.  שמיעת רצון אבי היא ידיעת רצוני. רצוני הוא להיות דומה לו ולדעת שבנו הוא אחד, מאוחד אתו. הריפוי שלי הוא התחלת ההבנה שרצוני הוא רצונו.





יום רביעי

הבחירה בין האל או האגו


האל יוצר על ידי האצלת עצמו לבריאה ויצירותיו חייבות להיות כמוהו - חולקות את כל התכונות שלו ואת אחדותו עם כל החיים. לכן אנחנו לא יכולים להיות נפרדים ממנו ויש לנו את המורשת שלנו כזכות אלוהית אם אנחנו הבריאה של אלוהים. כשבחרנו לחוות עצמאות מהאל היינו צריכים להמציא אב אחר שבו חוויית האינדיבידואליות וההפרדה עשויים היו להיראות אמתיים. יצרנו את האגו ובחרנו בו כעצמי שלנו בכדי שנחווה את האינדיבידואליות אליה ייחלנו בראשית הזמן. עשינו את "היוצר" שלנו  עם דימוי שנפרד מאתנו. זו הסיבה שהקורס בנסים אומר- "האגו, הוא לא יותר מאשר מערכת הזויה שבה יצרת את אביך שלך בעצמך." 

אפילו בזמן שאנחנו חולמים להיות מה שאנחנו לא, הזיכרון של מה שאנחנו באמת נשאר בהכרה שלנו. זיכרון זה הוא התשובה לכל תעתוע שלנו בהיותנו נפרדים ולבד בלי מקור חיינו. זהו זיכרון המקור הראשוני שלנו, מאבינו האלוהי. אנו עשויים אולי להאמין במערכת מחשבה אחרת שהרכבנו בעצמנו ולחשוב שאנו כפופים לחוקים שלה, אך זיכרון המקור שלנו נשאר איתנו כדי להביא לנו להיזכר באמת  בכל רגע. זיכרון זה הוא מניצוץ האור בתוכנו, ורוח האל ההולכת לצידנו, מציעה את הדרכתו חזונו וכוחו בכל רגע.

אנו יכולים לתת לחזונו להנחות אותנו וכוחו שיתמוך בנו ויגן עלינו כשאנחנו הולכים אתו לאזורים החשוכים ביותר במערכת המחשבה של האגו. הניצוץ הזה של האור הזה שבתוכנו, יראה שאין שום דבר ממשי בחושך. מה שחששנו בחושך היה מורכב מתמונות חלום שאין בהן כל חומר ממשי. הבנה זאת זו הדרך לחופש שלנו. על ידי נטילת יד עם רוח האל והליכה אחריו, אנו למדים שכל מה שחששנו ממנו בעבר היה מבוסס על משהו לא ממשי.

עם האמת שנמצאת ברוח האל בתוכנו, ניתן לנו לראות בבירור את אפסיות האגו. אנחנו מוותרים בקלות על הצעצועים הילדותיים שהאמינו במוות ובמגבלה. כשאנו מסתכלים על האגו דרך רוח האל שבפנים עם וודאות רגועה, אנו מניחים את האגו בצד. אז אנו מביטים ברצון מעבר לאגו אל אור האהבה והשמחה שתמיד היו שם, מחכים לחזרת המיקוד שלנו בהם.

 עקרונות - מבוא



- לא האל ולא האגו מציעים מערכת-חשיבה חלקית. כל אחת היא עקבית בתוך עצמה. הן מנוגדות ניגוד קוטבי בכל המובנים וגם תוצאותיהן שונות. לכן החלטתך היא תמיד תשובה לשאלה "מי הוא מקורי"? האל או האגו -החלט והיה נאמן לזה שבחרת כמקורך.

-  אתה יצרת את האגו, שאינו אלא מערכת של אשליות שלך. דע שהאגו, שאותו אתה יצרת, הוא בחירתך ואז תן לכל מערכת החשיבה שלו להתמוטט.  אתה יוצר את הקרנת המציאות על-ידי השלכה של אמונותיך אודותיך, ואילו האל בורא על-ידי האצלה של אנרגיית האהבה שלו לכל החיים. תמיד זכור את קרני האור הנמצאות בך שהן לא נראות.

-במידה שאתה מתקרב לבסיס מערכת החשיבה של האגו, הדרך נעשית יותר חשוכה ולא-נראית. אבל הניצוץ הקטן שבשכל שלך די בו כדי להאיר אותה.  הבא את האור הזה אל מערכת החשיבה של האגו והוצא אותה אל האור ואז תראה שהיא הייתה מבוססת על אמונה חסרת משמעות.

מהיום אאמץ את ההבנה הזאת:

כעת אסתכל על יסודות האגו ועל יסודות האמת.  לא אשמור בהיחבא אבן פינה חשוכה, כי ההגנה עליה לא תציל אותי. העצמי האמתי נותן לי את המנורה. למסע הזה לא אצא לבדי. הוא יוביל אותי אל אבי הזקוק לי. מהיום אענה לקריאת האהבה הזאת בשמחה !



תשובות לשאלות העולות בנתיב הרוחני - 1

רשומות פופולריות

לדעת את העצמי המאוחד - הדרך חזרה הביתה, למורשת האלוהית של הנשמה

לדעת את העצמי המאוחד - הדרך חזרה הביתה,  למורשת האלוהית של הנשמה
הסרטון המלא 🌺בלחיצה על התמונה

הקדמה - קבלת השראת מהדרך הרוחנית

אימון - הבנות והתבוננות בעקרונות רוחניים

לחיות בתודעת האל

הלימוד הרוחני דורש את הבנת טבע תפישת המציאות

הלימוד הרוחני דורש את הבנת טבע תפישת המציאות
כאשר מדע ורוח נפגשים, האנושות מתעוררת יותר לאמת של טבע המציאות ויכולה להשיג השתחררות מהתניות שכובלות אותה בכלא תודעתי. דרך בחירה חופשית ניתן לכל אדם לשנות את העולם שהוא חווה, בהבנה שהוא כצופה ונצפה, הנו העולם כולו. מה שהתודעה המתבוננת חושבת, היא יוצרת מה שהיא מדמה לעצמה מתוך שדה האפשרויות הקיים בשדה המאוחד. *** לקריאה - נא ללחוץ על התמונה !!!

מפגש אינטימי עם הבורא

לתקן את התפישה השגויה ולהתעלות מעל עולם הנפרדות עם אור האחדות

לתקן את התפישה השגויה ולהתעלות מעל עולם הנפרדות עם אור האחדות
דע את עצמך בהבנת הסוד שכל הנגלה בחייך זוהי תודעה מוקרנת מבפנים החוצה--- מעבר בלחיצה על התמונה 🤍 לסרטון שמזמין את המחפש הרוחני להתבונן באמתות מעוררות תודעה וליישם אותם בחיים . ליצור נס רוחני דרך תיקון בתפישה עם אור האחדות

חיזוק ההזדהות עם המורשת האלוהית שלנו

רוח הקודש הנה רוח האל הנוכחת באדם כמו ביקום

רוח הקודש הנה רוח האל הנוכחת באדם כמו ביקום
לדעת את עצמך באור משמעו לדעת שהנך ביטוי של אהבת האל לבריאה שלו. בנתיב הרוחני, החוקים הרגילים של חשיבת האגו הדואלית, מושעים לרגע הצידה ואור מרוח הקודש מביא לשינוי של התפישה מחושך לאור, מפחד לאהבה ואז מפירוד לאחדות. כאן השימוש העיקרי הוא בהפעלת אור האהבה הנוכח דרך הכרה ערה. זהו תיקון רוחני שיכול להביא להארה ומביא אותנו חזרה אל הזיכרון השמימי. המטרה כאן היא השגת "תחיה" בהכרה מודעת ודבר זה מוביל להשגה של תודעת האחדות בנשמה.

מאמרים אחרונים מהאתרים והבלוגים שמוקדשים לצועד בנתיב

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שיעורי החיים הם המפתח להשגת תודעת-על

שיעורי החיים הם המפתח להשגת תודעת-על
מה אנו מבינים מזה ? שאנחנו חייבים ללמוד להסתכל מחדש על כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים כנכון וכאמת. שיעור כזה הנו צעד חשוב מאוד לנשמה - ללמוד לזהות מה חסר משמעות בראייה האנושית, הכרה כזו היא שחרור מפחד, מטינה, ממרירות וממאבקים, כשנאמר לנו שרק האהבה אמתית🤍 מצגות לקריאה - בלחיצה על התמונה

תובנות ממקורות נוספים התומכים באמת הרוחנית

תובנות ממקורות נוספים התומכים באמת הרוחנית

הנשמה היא נצחית ונועדה לחיות בהכרה אלוהית על פני האדמה

הנשמה היא נצחית ונועדה לחיות  בהכרה אלוהית על פני האדמה

הדרך חזרה הביתה, למורשת האלוהית

הדרך חזרה הביתה, למורשת האלוהית
מעבר בלחיצה על התמונה ⚽ לאוסף ציטוטים המציגים הדרכות ותרגולים מומלצים למחפש הרוחני