כאשר אנו מקבלים את תודעת גן עדן כמורשת שלנו, אנו יכולים לחוש את מקור השפע האמתי והנצחי כאמת בתוך ההוויה שלנו. כשאנחנו מקבלים ומכירים בשקר הנפרדות ויודעים שאנחנו עדיין כמו שהאל ברא אותנו כהרחבת האהבה של מקור חיינו, אנו שומרים יומיום על הזיכרון הזה, נרגעים ומקשיבים לקול הרגוע שלו בתוכנו ...
בהיותנו בחוסר מודעות ובאמונה בנפרדות אנחנו מכחישים את האמת שאומרת שאנחנו כבר עכשיו נשמה אחת בגן העדן. שאנו מחשבה נצחית ונעלה בהכרה האלוהית. כמו שאומר קורס בנסים : "מה גורם לעולם הזה להראות אמתי ? רק הכחשתך לאמת שנמצאת מעבר לזה."
לימוד זה נועד לעזור לנו לשנות את דעתנו על מה שאנחנו רוצים. כשאנו רוצים את האמת, נקבל אותה. כשאנחנו רוצים לראות אשליות, נראה רק את זה. לאורך כל הלימוד נאמר לנו שוב ושוב שהרצון לראות עולם של גופים נפרדים רק מביא לנו אשליות של מגבלה, כאב ומוות. הלימוד הרוחני עוזר לנו לראות שזה לא מה שאנחנו באמת רוצים. הוא עוזר לנו לזכור שהאמת נמצאת מעבר לאשליות הפירוד.
שיעורי החיים מובילים אותנו להבנה שההפרדה שאימצנו והאמנו בה היא זאת שממשיכה לגרום לצורות נפרדות להראות אמתיות. נזכור שאנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו רוצים בתוך ליבנו. לכן נפנה לטיהור תפישת הנפרדות ונאמר:
"רוח הקודש, אני פותח את הכרתי אליך. אני רוצה את האור המרפא שלך, את השלווה המרפאת שלך, את ההבנה המרפאת שלך. אני רוצה להרפות מהכחשת האמת. אני פותח את הכרתי למחשבותיך. אני נותן למחשבות שלך לנחם אותי ולרפא את הכרתי מכל הדימויים השקריים שאמצתי. אני מסכים להירפא היום ולקבל את האמת האלוהית. האמת שאומרת שאני עדיין אחד באל והכל אחד באל."
יותר ויותר אנו מבינים שכל מה שאנו באמת רוצים זה לזכור את אהבת האל לבריאה. אף תחליף לא יספק אותנו לעולם. אנו פחות מחפשים אהבה בכל מיני מקומות לא נכונים. החיים הרבה יותר פשוטים עכשיו ורגועים. כך יש פחות מאמץ להשיג משהו. פחות אנרגיה מוקדשת לנסות לגרום לנסיבות הרגע להתאים את הדימוי שלנו למה שהם צריכים להיות כדי לשמח אותנו.
הבזקי האושר העומדים לרשותנו בהכרה הגבוהה מראים שכל צורות העולם הזה אינן יכולות להתקרב ולהציע את האושר שמגיע לנו. באופן דומה, שום דבר בעולם הזה לא יכול למנוע ממנו את זה. רק הרעיון השגוי שלנו שמשהו בעולם החיצוני הוא שמציע לנו זאת - מפריע למודעות של שלום ושמחה שכבר נתנו על ידי האל, לבוא לביטוי.
נהיה אסירי תודה על כך שרוח הקודש נמצאת תמיד בתוכנו, מוכנה להוביל אותנו הביתה להכרה של אהבת האל לכל הבריאה. התפקיד היחיד שלנו עכשיו הוא להכיר בה כמדריכה תרגל הקשבה להדרכתה. היא תראה לנו את חוסר הערך של הדימויים הריקים שהחשבנו כמציאות ותביא אותנו לשלום וודאי. זה הדרך שלנו לחיים נצחיים, לחופש.
נזכור לא להתייאש לפעמים מחוסר ההתקדמות לכאורה ונזכור כמה רחוק הגענו. נבדוק אם אנו חווים הכחשת אמת המאפשרת לזה להסתיר את רצון האל המושלם עבורנו. אין צורך בביטחון במשהו חיצוני, אלא רק בתשוקה לחזור הביתה להכרה הבהירה המביאה ביטחון ושלווה. הרצון שלנו מתחזק ועם כל שיעור שנעשה תבוא עוד הצלחה קטנה והוא יתעצם. עד שנתעלה ונתייצב בהכרה המוארת הרואה רק אהבה.
