אמונת האני האנושי בזמן ובמרחב -
אנו לומדים כי תפישה אנושית באה דרך האמונה בזמן ובמרחב. באמצעות האמונה שלנו בזמן ובמרחב, אנו שוכחים מה אנחנו כנשמה ומה הם אחינו כנשמה ואנחנו שוכחים את האחדות שלנו עם האל, או האהבה.
האמונה בזמן ובמרחב באה עם ההצטרפות למערכת חשיבת האגו, התפישה שבאה דרך הגוף - שאתו אנו רואים צורות נפרדות בתוך עולם של זמן ומרחב. אמונה זו בהיפרדות מן האהבה מייצרת פחד. הקורס מכנה תפיסה זו טעות.
מכיוון שאיננו יכולים באמת להיפרד מן העצמי שלנו, אחינו והאהבה,אז בהיותנו מוכנים לערער על תקפותן של אותן אשליות, נוכל לנוע אל התפישה האמתית, המחזירה אותנו לראיה רוחנית או לתיקון של הטעויות, כאשר הפחד שלנו חזק, ואנחנו סגורים מאוד ולא פתוחים להכיר באמת.
להיות מוכנים לקבל תיקון בתפישה שלנו -
כשאנו מוכנים להיפתח לתיקון של התפישות שלנו, אנחנו חוזרים לזכור את האמת של אחינו ושלנו. הפחד שלנו מתמוסס בהדרגה כאשר האמונות שלנו בפירוד מתוקנות באמצעות רוח הקודש. התפישה האמתית היא הפתח ל"דעת".
"הדעת" על פי האמת האלוהית -
הדעת ברמה האלוהית היא חווית הידיעה של שלמות ואחדות. בעולם הזה מה שאנו מאמינים שהוא נפרד מאיתנו אינו ידוע לנו כי על ידי הנפרדות ממנו אנו דוחים את זה. אנחנו ממציאים סיפור המפרש מה זה אומר כהיטל של האמונות שלנו. הסיפור שאנו ממציאים הוא הפרשנות שלנו אשר מהווה את הבסיס של התפישה שלנו.
אנחנו רואים את עצמנו נפרדים מכל דבר בעולם הזה, ולכן אנחנו לא יכולים באמת לדעת שום דבר בעולם. האמת מלמדת אותנו דרך לצאת מהנפרדות הזאת. רוח הקודש רוצה להוביל אותנו לראיה רוחנית, מלמדת אותנו שצריך להתעלם ממה שעיני הגוף רואות וללמוד לבטוח בחזון הפנימי שלנו, שמראה לנו את האהבה והאור שאנו חולקים עם אחינו.
כאשר אנו מגיעים לנקודת הסתמכות מוחלטת על חזון רוחני, אנו מכירים רק את האמת באחינו ואנו עומדים על סף הידיעה של האחדות האלוהית. הידיעה מגיעה מעצמה, כי הסרנו את כל המחסומים אליה. זוהי השגת הארה. כשאנו מבקשים בהתמדה את תפישת רוח הקודש, ההשקעה שלנו ביצירת חזון פיזי מצטמצמת. במקביל, החזון הרוחני הופך להיות ממשי יותר עבורנו. ככל שהאמון שלנו בחזון הרוחני שלנו גדל, אנו מסתמכים פחות על הצורה ורואים את האמת והתמימות אצל אחינו יותר ויותר.
כאשר אנו מגיעים לנקודת הסתמכות מוחלטת על חזון רוחני, אנו מכירים רק את האמת באחינו ואנו עומדים על סף הידיעה של האחדות האלוהית. הידיעה מגיעה מעצמה, כי הסרנו את כל המחסומים אליה. זוהי השגת הארה. כשאנו מבקשים בהתמדה את תפישת רוח הקודש, ההשקעה שלנו ביצירת חזון פיזי מצטמצמת. במקביל, החזון הרוחני הופך להיות ממשי יותר עבורנו. ככל שהאמון שלנו בחזון הרוחני שלנו גדל, אנו מסתמכים פחות על הצורה ורואים את האמת והתמימות אצל אחינו יותר ויותר.
