התבוננות והבנת עקרונות
באמונה בשלום הבריאה אין לי אויבים, וכך אני עושה את השלום לאמתי בשבילי. עלי להיות דרוכה לעמוד על המשמר כל עוד איני מזהה מה אמיתי ומה לא במה שאני חווה כעולם חיצוני.
מה שהנני באמת נקבע מבראשית על ידי הבורא, וזה אינו מושפע ממה שאני חשבתי שהנני. לכן יש לי אפשרות ויכולת להחליט מה הנני ולהיות דבר זה בכל רגע נתון.
לא אתן לדימויי האגו משמעות, האגו אינו קיים יותר. לכן לא אנסה להבין אותו בשימוש ההיגיון השכלי ואצמד רק להדרכת השכינה בלבי והכרתי.
הרשאתי לשכל האגו להנהיג את הכרתי אומרת שעדיין לא בחרתי בנתיב הנכון לחזור הביתה. עליי לעמוד על המשמר מול תפישת הנפרדות שלי שלא מאפשרת את גילוי מלכות האל בחיים, כשמחתי.
כשאינני ממלאת את תפקידי כשומרת הכרת המלכות וכבורא-שותף מודע, אני מונעת מעצמי שמחה ביטחון ורוגע.
יש רק רצון אחד והוא של הבורא לבריאה וזה מבטל כל אפשרות של סכסוך בין רצונות שונים כאשר רצוני הוא רצון האל להיטיב עם כל הבריאה.
אחדות הבריאה מושגת דרכי רק דרך הזדהותי עם רצון הבורא כרצוני בידיעה מוארת של אחדות ההוויה.
הרעיון של אל כועס ומעניש -
כאשר אנו בפחד, איננו יכולים להכיר את האהבה האלוהית ואנו הופכים את הדימוי של האל כמי שיכול לכעוס ולהעניש. האמונה שלנו בזה גורמת לנו לא להיות מסוגלים להכיר באהבת האל המשפיעה את חסדיה לחיים. לכן אנו מחליפים את אלוהים בדימוי שגוי שיש לו תכונות מפחידות. מתוך אמונה זו אנו לא רואים את אלוהים כחבר.
מערכת אמונה אנושית זו הותירה אותנו בבלבול מוחלט מכיוון שאיבדנו את המודעות לאהבה שהננו. אנו מאמינים בדימוי שאינו אמין ואינו מציאותי. חוסר יציבות זה יכול להוביל רק לחוסר וודאות וחרדה. החשיבה שלנו יוצרת זאת בגלל שיש לה כוח עלינו, אך חשיבתנו יכולה גם להציל אותנו מכך מכיוון שהכוח שלה ניתן גם למחשבה חיובית וגם לשלילית. זה תלוי בבחירה שלנו במה להאמין.
החדשות הטובות הן, שיש לנו את היכולת לכוון את החשיבה שלנו. כדי לחזור לשלום ושלווה עלינו ללמוד לקבל את כוח המחשבות שלנו עלינו. האגו לא רוצה שנכיר בכוח המחשבה שלנו מכיוון שהוא יודע שאם נעשה זאת, נבחר נגדו בקבלת כוחנו האמתי, שהוא כוחה של האהבה בנו ובכך נבין שלאגו אין כוח משלו.
כל עוד נמשיך לתת אמונים לאמונה בהפרדה, הוא ימשיך לשחזר מחשבות מפחידות. מחשבות כאלה מכחישות את האהבה, שהיא הכוח האמיתי שלנו. כוחה של האהבה הטהורה נותן לנו הכל ומטרתו האחת של האגו היא למנוע מאיתנו להבין זאת. ברגע שנבין שאהבה ללא תנאי נותנת לנו הכל, נדחה את האגו.
הצעדים שהאגו עושה כדי שנשכח מהיכולת שלנו לכוון כרצוננו את החשיבה שלנו -
כדי להגן על עצמו מפני זה, האגו מנסה להעסיק אותנו במערכת החשיבה שלו. דרכו אנחנו לומדים שזהותנו היא רק גוף וחומר ולא הכרה מודעת ובכל בעיה בגוף עלינו לטפל בו באמצעים חיצוניים חומריים ולא דרך ההכרה המודעת. זה מסתיר את כוח ההכרה האלוהית ואת הזהות האמיתית יכולת-כל שלנו מהמודעות האישית שפיתחנו.
התגלות האור בהכרה שלנו
כשאנו נזכרים שכוחנו האמיתי נמצא בהכרה המוארת שלנו, נרפה מהאמונה שאנו חסרי אונים. האור בהכרה מראה לנו שמערכת מחשבת האגו כולה חסרת משמעות מכיוון שהיא לא נכונה. האמונה באשליות מביאה לנו קונפליקט מכיוון שכעת נראה כי גם המציאות וגם האשליות נכונות. כאן נאמר לנו - "כשאתה מאמין למשהו כנכון, הגשמת את זה כנכון עבורך."
כשאנחנו מנסים להחזיק במערכות מחשבה מנוגדות כאמתיות, השכל מתפצל, נעשה מסוכסך ומבולבל. אי אפשר להבין את העולם הנגלה בעיני האגו מכיוון שהוא מורכב מתמונות חסרות משמעות של פירוד. כאשר אנו לומדים ליישר את החשיבה שלנו עם הדרכת רוח הקודש, אנו מובלים להרפות מהאגו ואז אנו מסוגלים להעריך את אלוהי האהבה מכיוון שאנו מכירים בכך שאהבתו היא שלנו. אז אנו מוצאים שלווה ושמחה בהשפעת האהבה הזו לכלל הבריאה.
כלל לזכור : כל תקיפה של חלק מהעצמיות האוניברסלית הזאת הוא כהתקפת האני השלם על כל חלקיו. מי שמסכים עם תקיפה הנו תחת הנהגת האגו ואינו יכול לאהוב. תחמנותו של האגו לשמר את עצמו היא עצומה בהיותו בנתיב של מאבקים וסכסוכים.
