הכחשת האל בך היא הכחשת החיים

האמונה בנפרדות מהחיים ומהאל מביאה עמה הקרנת מציאות שגויה. ברגע שאנו מזוהים עם הרעיון שאנחנו נפרדים מהאל והבריאה, נתפוש את כל השאר כנפרד מאיתנו וזה מביא לדכא את הרוח הפנימית מלהתבטא. אנו לא רוצים לקחת אחריות לדיכאון וכאב שאנו חשים בהיותנו נפרדים. כך אנו מקרינים את זה על אחרים, וגורמים למציאות היראות שהחיים בחוץ הם הגורם לכאב שלנו. 

המסר שאנו מעבירים לאחינו בכך, הוא שהם נפרדים מאיתנו ומהאל. אנו רואים אותם ללא הניצוץ האלוהי המשמח בהם. אנו מכחישים את זהותם  שהנה כשלנו. ציטוט - "הכחשת הניצוץ היא שמביאה לדיכאון, שכן בכל פעם שאתה רואה את אחיך בלעדיו אתה מכחיש את אלוהים בבריאה." -

האמונה בפרוד מהחיים שאנו חיים מביאה עמה הקרנה נגלית של זה. ברגע שאנו מזדהים עם הרעיון שהננו נפרדים, נתפוש את כל השאר כנפרדים מאיתנו. כאשר אנו לא רוצים להיות אחראיים לדיכאון והכאב שאנו חשים בהיותנו נפרדים, אנו מקרינים את זה על אחרים, וגורמים לזה להיראות כאילו שהם הגורם לכאב שלנו. 

המסר שאנו מעבירים לאחינו הוא שהם נפרדים מאיתנו. כך אנו רואים אותם ללא הניצוץ המשמח של האל. אנו מכחישים את זהותם  שהנה אלוהית כשלנו. ציטוט - "הכחשת הניצוץ שבפנים כל דבר היא שמביאה דיכאון, שכן בכל פעם שאתה רואה את אחיך בלעדי הניצוץ האלוהי אתה מכחיש את אלוהים."

מכיוון שדימוי נפרד של גופים ואובייקטים שונה ממה שאנחנו באמת כאור בבריאה, זה לעולם לא יכול להיות אמתי. בהגדרה של תפישת נפרדות זה מביא לבידוד ובדידות ואילו שיתוף אהבת האל בכל הבריאה מגלה את אהבת האל הנוכחת בכולם באחדות. ראיית הפירוד על ידי תפישה של גופים כדבר המפריד בינינו, מהווה את שלילת בריאתו האחת והמאוחדת של אלוהים. 

כאשר אנו מתעוררים לאמת, אנו מכירים בכך שהגוף אינו בן האל. הגוף הוא דימוי חולה שנראה פגיע, וסופי ובסופו של דבר מסתיים במוות. האהבה לא יכלה ליצור כל זאת, שכן האהבה - היא מה שאנחנו - ואינה ניתנת לשינוי. ציטוט: " אם אתה מבלבל את עצמך עם דברים שחולים ומתים... זה אומר שאתה מסתכל בלי אהבה על אלוהים ויצירתו, מהם לא ניתן להיפרד." 

כאשר אנחנו רוצים לחזור למציאות. אנו נדרשים להרפות מהאמונה שלנו במגבלה, חוסר ומוות. כל זה לא הביא לנו את מה שחשבנו שאנחנו רוצים. זה לא הביא לנו שלווה ואושר. אנו פתוחים כעת ללמידת האמת על המורשת שלנו. אנו פתוחים כעת להיות דוממים ולהקשיב פנימה לרוח האל, שעוזרת לנו לראות את חוסר  השינוי שמעבר לזמן - את הנצחי. זה עוזר לנו לראות את הרגע הקדוש של ההוויה שלנו. כשאנו ממשיכים להתאמן, אנו נראה כי הרגע הקדוש הנוכח כאן עכשיו ותמיד ללא עבר או עתיד, הוא כל מה שיש. זה יעזור לנו להרפות מהכחשת אלוהי האהבה, ושלילת זהותנו שלנו. זה מה שיעזור לנו להרפות מהכחשת האלוהי שבכל הבריאה.

 עקרונות להתבוננות

- כאשר אתה בדיכאון, משמעו שכפרת באל.  הכחשת האל שמשמעה הכחשת זהות האל בך ובמובן זה, זהו חילול-הקודש וגמולך הוא תפישה של חילול החיים הנצחיים - כלומר מוות.  הכחשת החיים תופשת את כל מה שמנוגד להם. הכחשת האל בחיים תוביל באופן מוחלט להקרנה שגויה, וכאן אתה תאמין שאחרים עשו עוול לך ולא אתה יצרת זאת.  זה המסר שאתה בוחר בו, למרות שאתה מאמין שזה המסר שאחרים מוסרים לך בעולם החיצוני.

- אם תייחס להם את התכחשותך לשמחה,  לא תראה את הניצוץ שבהם שעשוי לגרום לך שמחה.  אל המחלה תובע את הכחשת הבריאות, כי הבריאות עומדת בניגוד גמור להמשך קיומו. אם אתה חולה אתה מחזיק באלילים שיצרת. אז אתה עשוי לרצות בהם כדי שתינצל. חילול הקודש הזה הוא הרס עצמי, לא הרס האל. משמעות הדבר היא שאתה מוכן לא לדעת את עצמך ומוכן להיות חולה. אתה יצרת זאת מתוך אי-שפיותך, כרעיון שאינו שפוי. רעיון זה נראה בדברים רבים בחייך והוא למעשה רק רעיון אחד - הכחשת האל בבריאה -.

- מחלה ומוות חדרו לכאורה לשכלו של בן האל בניגוד לרצונו. זה גרם לבן האלוהי לחשוב שאין לו אב, ומתוך זה בא אליו דיכאון כחלופה לשמחה.  הוא לא הסכים לקבל את העובדה שכבן הנו חסר-ישע בלי האב, שהנו עזרתו היחידה.  אתה לא יצרת את עצמך ולכן אינך צריך להיות מוטרד, כי אביך לא ברא את אלילי האשליה.   

- בן האל שהנך לא עשה רע, אבל טעה הרבה ואת הדבר הזה אפשר לתקן.  בזה האל יעזור לך.  אמנם התכחשת לו אבל אתה יודע שהוא אוהב אותך.  אביך לא התכחש לך והוא אינו מתנקם בך אלא קורא לך לשוב לבראשית. אהבת האל נמצאת בכל דבר שהוא ברא, כי בנו נמצא בכל מקום. 

- הבט בשלום על אחֶיך, ואלוהים ימהר לבוא לתוך לבך בהכרת תודה על מתנתך לו. אל תפנה לאֵל המחלה בבקשת ריפוי אלא רק לאלוהי האהבה, כי ריפוי הוא ההכרה בו. בהכרתו בך טמונה הווייתך.  אינך חולה ואינך יכול למות. אבל אתה מסוגל להתבלבל ולחשוב שכן. מעשה כזה הוא חילול קודש, כי כך אתה מביט בלי אהדה על האל ובריאתו המאוחדת עמו. מה שהוא בא מהאל הוא שלו לנצח, ואתה הנך מהאל. קבל את עצמך כפי שהאל ברא אותך, ולא תסבול.

 - לשם כך עליך להכיר בו כבורא שלך. כי  הכרתך באביך היא ההכרה בעצמך כפי שנבראת - בלי חטא, ללא כאב וללא סבל. אם אתה מתכחש לאל אתה מביא את הכאב ואת הסבל אל תוך שכלך, בגלל הכוח שהאל העניק לו לברוא עולמות. הבן כמה הרבה שללת מעצמך, ועד כמה  האל אינו רוצה שכך יהיה. 

- הוא אינו רוצה להפריע לך, כי הבן שלו חופשי. האל לעולם לא יחדל לאהוב את בנו, ובנו לעולם לא יחדל לאהוב אותו. זהו מצב קבוע לנצח בשכל האל. האל העניק לך את עצמו וזה נצחי. מהמתנות שלך לאל, המלכות תשוב אל בנו, שהרחיק את עצמו ממתנתו כשסירב לקבל את מה שנברא למענו.

- השמים ממתינים לשובו, מפני שנבראו כמקום משכנו. אל תמנע מעצמך את השמחה שנבראה למענך. האל העניק לך את האמצעים לבטל את מה שעשית. האל יודע את ילדיו כטהורים, כחסרי כאב, כשמחים שמחה שלמה ולכן ראיית סבל ותחושת דיכאון הם חילול-הקודש.  כל האשליות הללו, הן צורות שחילול הקודש לובש.

- אם אלוהים ברא את בנו מושלם, זהו האופן שבו עליך ללמוד לראותו כדי ללמוד על מציאותו. וכחלק מהבְּנוּת, זהו האופן שבו אתה חייב לראות את עצמך וללמוד על מציאותך. אל תתפוש שום דבר שהאל לא ברא, פן תימצא מתכחש לו.    אבהות האל היא האבהות היחידה שלך  רק מפני שהוא העניק אותה לך. ברואיך ממשיים כברואי האל ואולם אתה צריך להכיר באבהות האמתית והבן האמתי.   אתה מאמין שכל החולים שיצרת הם ברואיך האמתיים. אבל אם תקבל את אבהות האל, היא תעניק לך הכל.

Text/Chapter_10# 6.

סיים עם כל מחלה מנטלית ונצנץ עם שכל צלול

כשאנחנו מוכנים לסיים את ההתקשרות שלנו עם האגו, המציאות תתגלה כדי להיראות. המציאות תמיד קיימת, אבל כשההכרה שלנו מתמלאת במערכת האמונות של האגו, אין אז מקום לראות שרק האלוהי (או אהבה טהורה) הוא אמתי.  אחד הרעיונות המרכזיים של הלימוד הרוחני הוא שאלוהים הוא אהבה ושום דבר אחר ומה שהוא יוצר הוא את עצמיותו בכל הבחינות ומה שהוא יוצר הוא אמתי וממשי, זוהר באור בהכרה ערה. 

כאשר אנו לומדים לאמץ מחשבה זו לחלוטין, היא מובילה אותנו לשחרור מוחלט מאשמה ופחד מכיוון, שבהיותנו בריאתו עלינו להיות בעלי אותם מאפיינים שיש לאל וזה לא אשמה ופחד. הבנת הדברים האלה מנטרלת את כל האמונות שהוא יוכל לגנות או להעניש אי פעם את יציריו. זה גם אומר שמכיוון שנוצרנו עם אותם תכונות בדיוק כמו האל, אז לא נוכל לגנות, להעניש או להזיק יותר מכפי שהוא יכול. זהו שחרורנו מאשמה ומפחד מעונש. עם השחרור הזה מגיע השלום לשכון בנו.

מחלה הנתפשת בכל מקום בבריאה נתפשת דרך השכל המפוצל. למען האמת אנחנו הננו אהבה מושלמת. כשאנחנו משחררים את האמונה שאנחנו יכולים להיות נפרדים או חולים, מציאות השלמות שלנו עולה להכרה שלנו. כשאנחנו מכירים לחלוטין באגו כהמצאה שלנו, מעטה האשליה נעלם ומה שממשי מתגלה אוטומטית.

אלוהים ברא את השכל שלנו מאוחד בתודעה שלו ששוכנת תמיד בשלום, וכך כשאנחנו בשכל הנכון, אנו נמצאים בשלום. הדרך להתעורר היא לסגת מהאמונה שלנו מכל מה שלא משקף את אחדות האל בבריאה. פתיחת השכל שלנו לאמת מביאה אותנו לראות כפי שרוח האל רואה ועוזרת לנו לראות את ניצוץ האל בכל אח ואחות. כשאנחנו עושים זאת אנו עוזרים לכולם מכיוון שההכרה שלנו מאוחדת. ציטוט -"כוחו של שכל אחד יכול להאיר אחר, מכיוון שכל מנורות האל נדלקו באותו ניצוץ הנמצא בכולם." 

לא משנה עד כמה אנו שוקעים בצללי הנפרדות, שלום האל נשאר איתנו לנצח. לעולם לא נוכל לאבד באמת את הקשר שלנו אתו. מכיוון שהשלום תמיד איתנו, הוא תמיד יכול להיות מורגש. אין מישהו שלא הצית את אור האהבה בעצמו או באחיו. זה אף פעם לא נשכח לחלוטין, אם כי ניתן להכחיש אותו דרך בחירה שגויה. אנו זקוקים רק לפתיחת הכרתנו בפני הניצוץ שבפנים וזה יוביל אותנו לקרניים הגדולות של האל אשר נפתחות בנו וגורמות לנו להצטרף לנצח לאור של האל המאיר את כל הבריאה.

עקרונות להתבוננות

- כל מחלה נוגדת שלמות והן לא מתפייסות יחד. האל ברא אותך מושלם ונצחי והנך מושלם לנצח. אם אתה מאמין שאתה יכול להיות חולה, אז החלפת את הבורא באלוהים אחרים.  האל אינו נתון במלחמה עם אֵל המחלה שיצרת, אבל אתה נתון במלחמה הזאת. אם תסרב לסגוד לאל המחלה בכל צורה שהוא עשוי להופיע לפניך, ובכל מקום שלדעתך אתה רואה אותו, הוא ייעלם אל תוך האַין שממנו נוצר.

- המציאות האמתית יכולה לנצנץ רק בשכל צלול. היא שם תמיד כדי שיקבלו אותה, אבל קבלתה תלויה בנכונותך שמציאות מושלמת תהיה שלך.  להתעלם מהלא-כלום משמעו פשוט לשפוט אותו נכון כלא כלום, והודות ליכולתך להעריך אותו הערכת-אמת, תוכל להתנער ממנו. 

-הבְּנוּת היא אחת, והיא אחת בכל המובנים. אחדות אי אפשר לפלג.  אם אתה תופש אלים של אשליה,  זהו סימן שהרחקת חלק משכלך מרצון האל. כששכלך לא בשליטתך פירושו להיות בלי תבונה. חוקי האלוהים ישמרו על שלום שכלך, מפני שהשלום הוא רצונו, וחוקיו נחקקים כדי לקיימו.  חוקיו הם חוקי החופש, ואילו חוקיך הם חוקי השעבוד. חוקי האלוהים פועלים רק למען טובתך, ואין חוקים אחרים לצד חוקיו. 

- אלוהים עצמו מגן על כל דבר שברא על-ידי חוקיו וכל דבר שאינו כפוף להם אינו קיים. נתת  את שלומך לאלילים שיצרת. אינך יכול לעשות את מה שאלוהים לא התכוון אליו, כי מה שהוא לא התכוון אליו אינו מתרחש באמת אלא כל זה כאילו לא היה מעולם.  שום דבר חוץ מחוקי האלוהים מעולם לא יכול להתקיים ושום דבר מלבד רצונו לעולם לא יהיה.

- אתה נבראת על-ידי חוקיו ועל-ידי צו רצונו, ואופן בריאתך כונן אותך כבורא.  מה שעשית הוא כל-כך בלתי-ראוי לך עד שספק אם היית יכול לרצות בזאת. המציאות האמתית אינה יכולה לחדור בעד המכשולים שאתה מציב כחיץ, אבל היא תעטוף אותך כולך כשתשחרר את עצמך מהם.

- אין דימויים מוזרים בשכל האלוהים, ומה שאינו בשכלו אינו יכול להיות בשכלך, כי אתם בעלי שכל אחד והשכל הזה שייך לו ובאמצעות חוקיו אלה הוא יסד את היקום כפי שהוא. שום אלי-שקר שאתה מנסה להציב כחיץ בין עצמך ובין מציאותך אין להם שום השפעה על האמת. לכן השלום הוא שלך מפני שאלוהים ברא אותך. הוא לא ברא שום דבר אחר.

- נס הוא מעשה של בן אלוהים שהשליך אחרי גוו את כל אלילי השקר, והוא קורא לאחָיו לעשות כמוהו. זהו מעשה של אמונה. זוהי קריאה לשכינה לפעול בשכלו. מחולל הנסים שמע את קול האל, הוא מחזק אותו באח חולה על-ידי החלשת אמונתו במחלה, שבה אין הוא נוטל חלק.

- כוחו של שכל אחד יכול לשלוח את קרני אורו אל תוך שכל אחר, כי כל מנורות האל הודלקו על-ידי אותו הניצוץ שנמצא בכל מקום והוא נצחי. באנשים רבים נשאר רק הניצוץ, כי הקרניים הגדולות של האל בפנים מואפלות. אבל האל שמר את הניצוץ חי כדי שהקרניים לעולם לא תישכחנה לגמרי. תפישת הניצוץ תרפא, ואילו ידיעת האור תברא. ב"שיבה" צריך להכיר תחילה באור הקטן. הניצוץ עדיין טהור כמו האור הגדול.  שים בו את כל אמונך, ואלוהים עצמו יענה לך.

Text/Chapter_10#5.

לוותר על אלילי המחלה והאשליות שלהם

העולם האנושי הוא תמונת המצב של מערכת החשיבה של האגו. אנו רואים את האכזריות המתבטאת בטבע, כאשר בעלי חיים מגנים ברעה על שטחים שלהם והורגים כדי "לשרוד". מכיוון שזיהינו עצמנו עם האגו, אנו מרגישים ממש כך. אנו מוסווים את עצמנו בחיוכים כאשר אנו שופטים מנטלית את אחינו. אנחנו יוצאים למלחמה נגדם ואומרים שזה לטובת ארצנו. אנו מכריזים על חפותנו כאשר אנו מקרינים את תפישתנו החושבת רע על אחרים. האשמה שבאה בבחירת ה"עצמאות" של האגו בהכרה שלנו נשארת כהכרת הנפרדות שלנו, והיא מוסתרת תחת שכבות של פחד וצדקנות עצמית.

 אמונה בדימויים כוזבים של פירוד ומאבק יכולה לגרום לנו לחוות את הדימוי הזה כממשי, אם כי זה לא משנה את המציאות האלוהית בכלל. ברגע שנמשוך את עצמנו מאמון בדימוי כזה על ידי הכרתנו בו שאינו נכון, המציאות הבהירה תעלה להכרה המודעת מכיוון שהסרנו את הדימוי השקרי אשר הסתיר את המציאות מההכרה הגבוהה.   בריפוי התפישה האנושית אנו משיגים חזרה את ההכרה של הבן האלוהי האחד ואנו יודעים שהננו אהבה ושאהבה לא תוקפת ולא מביאה לסבל. 

העובדה הנצחית שאנחנו לא יכולים לשנות את המציאות האלוהית היא בסיס לישועה שלנו. עלינו רק לצאת מהתמונה השגויה של הקרנת העולם שהאגו יצר דרכנו. הישועה היא באמת פשוטה. זה שחרור של דימוי כוזב של עולם האשליה.  אלילי האשליה הם פשוט אמונות כוזבות.

כמו שאהבה טהורה היא נצחית, אנחנו נצחיים. חשוב בתהליך ההתעוררות שלנו להכיר בכך שאנחנו רק אהבה. אם אנו תופשים מישהו ללא אהבת האל לבריאתו, אנו מאבדים את זהותנו האמתית שהנה ביטוי של אחדות האל בבריאה. בהחזקה במודעות ערה שמה שאנחנו רואים הוא הבורא בבריאה והוא מהווה האצלה של אהבת האל לבריאתו ולא שום דבר אחר, אנו מחזקים את המודעות הזו בעצמנו ובכך מרפאים את אחינו ואת עצמנו יחד אתם.

כשאנו מוכנים לזכור שהבורא והבריאה הם אחד וזה נצחי, הערכתנו לאל וליצירתו הולכת ומעמיקה. הערכתנו לאמת מועצמת והתמונות השגויות של האגו מאבדות את כוח משיכתן ונעלמות. ככל שהנכונות שלנו לזכור את האהבה הנוכחת בחיים האמתיים, אנו נותנים את חלקנו בהתעוררות ההבנה  שהבריאה היא הוויה אחת. 

כשזיכרון זה מתעורר, מתגלה הבריאות המנטלית שלנו באור, שמשחרר את אל החולי מאחיזתו בהכרה שלנו. זה מביא את מתנת השלום בהכרה ובלב ויוצר את האצלת השלום לכל החיים. רק דרך המוכנות לזכור את אחדות האהבה אנו מוצאים שלום בתוכנו. אל המחלה שאחז בהכרתנו משחרר כעת בקלות על אחיזתו המנטלית. אלילי  החולי  מוכרים  כ-לא ממשיים ואנו נותרים עם הערכה רבה לכל מה שאלוהים ברא באחדות הווייתו שמשתקפת לנגד עינינו. 

עקרונות להתבוננות

 האם אתה מסוגל לשנות את מציאותך ? 

 שום אדם אינו יכול לרצות להרוס את עצמו. כשאתה שופט ודוחה את מה שאתה חושב שהנך ובגדול זה העולם הנגלה, את הדבר הזה אתה תוקף. מה שאתה חושב שהנך, עלול להיות הרסני מאוד, אבל ההרס הזה אינו ממשי. הוא רק אשליה שאפשר לנפץ אותה.  אלילי האשליה הם אינם מציאות אלא רק חלום. אלה הסוגדים להם ומשמרים אותם באמונתם הם בני אל חולים. ורצון האל הוא שהם ייפטרו ממחלתם  המנטלית וישובו אל השכל המקורי שלהם.  האל נתן לך מבראשית כוח לעזור להם והעניק אותו לך כגאולה שלך לעולם.

-  המנחם האלוהי נמצא בכל ילדי האלוהים החולים. כאשר שכלך מקבל את נוכחות האל בך כאמת, זיכרון האלוהות בבריאה כמציאות מתעורר ברחבי הבְּריאה. רפא את כל אחֶיך, פשוט על-ידי קבלת האל בהכרתך כזהותכם המשותפת. השכלים שלכם אינם נפרדים כי ישנה רק הכרה אוניברסלית אחת ולאל יש רק ערוץ אחד לריפוי, כי בדעת האלוהית יש רק בן אחד.

 - האל מקשר את כל ילדיו ומחבר אותם יחדיו אליו. זוהי מודעות שיש להשיגה - ידיעה ערה ששום אדם אינו נפרד ואינו חולה.  עצם מודעות זו היא הריפוי הנדרש.  להאמין שבן האל חולה משמעו להאמין שמהות האהבה יכולה בכלל לסבול ויכולה להתקיף את הבריאה.

 - הכרתך בבן האל כזהותך וכחלק מהאלוהות בבריאה מזכירה לבן האל שהנך את האמת על אודות עצמו. כל הבריאה חולקת כוח, והאמונה שאפשר לגזול ממך כוח מאוחד זה, זה דבר שאינו אפשרי מפני שאתה הנך הבורא בבריאה, שכולו עוצמה הנוכחת בכל. 

- אל חולה הוא אליל שיצר האגו בבן האל : זהו אֵל המחלה,שהנו מרושע ומאוד ופגיע.  מערכת-החשיבה של האגו מציעה לך לתקוף את אלוהותם של אחיך, ולחדול לראות את אלוהותך שלך.  במלכות האל אין עובדי-אלילים, אלא יש הערכה גדולה לכל דבר שאלוהים ברא, בגלל הדעת השלווה שכל אחד הוא חלק ממנה. 

- כשאינך מעריך את עצמך כמי שאתה באמת אתה נעשה חולה. כאשר אח חולה, סיבת הדבר היא שאינו מבקש שלום, ולכן אינו יודע ששלום לו. קבלת השלום היא הכחשת האשליה, ומחלה היא אשליה מנטלית. לכל בן אל יש יכולת להכחיש אשליות כאלה, דרך הכחשתן המוחלטת בתוכו. אתה יכול להסכים לקבל ממש עכשיו שלום למען כולם, ולהציע להם שחרור מלא מכל האשליות, דרך ההכרה המקורית של זהותך האמתית. אשליות מכאיבות לא יכולות לתפוס את מקום האל הנצחי הנוכח בכל החיים. 

- למעשה אתה פוחד מהלא-כלום ובמודעות בהירה זאת אתה נרפא. אתה יצרת את אל המחלה, ונעשית מסוגל לשמוע אותו מדבר אליך ומציע לך את אשליותיו.  אבל זה הוא לא רצון האב האלוהי לילדיו.  לכן אין דבר זה נצחי. הוא יתפוגג ברגע שתחליט על רצונך לקבל את האחד הנצחי בלבד. לאל יש רק בן אחד, ויש רק אלוהים אחד ואתה חולק אתו מציאות שאינה מפולגת.

 - אלילי האשליה מתקיימים רק מפני שאתה מכבד אותם ומשרת אותם. אשליות חולות אינן ראויות לכבוד, כי הן לא-כלום לגבי המציאות האמתית.  רק במזבח האל שבתוכך נמצא השלום והמזבח הזה קיים בך מפני שהאל שם אותו שם כשברא אותך וקולו תמיד קורא לך לשוב לזהותך האלוהית.

- אתה יכול לוותר על אלילי המחלה למען אחֶיך; ולמען עצמך. אם אתה רואה את אל המחלה נוכח בכל מקום שהוא, זה אומר שקיבלת אותו בהסכמה.  בקבלתך אותו אתה משתחווה לו ועובד אותו והוא נעשה תחליף לאל האמתי שבבן האלוהי. כך שגם אם דבר זה אין לו שום שייכות למציאות האמתית, ברור שהוא שייך למציאות שלך כפי שאתה תופש אותה.

10-4.Text קישור

וותר על מה שמפריע לך להיזכר מי אתה

בגלל כוח המחשבה שלנו, אנו יכולים לבחור לשכוח או לזכור את זהותנו כחלק מהאל והבריאה. כאשר אנו שוכחים שאנחנו אלוהיים, אנו מאבדים את המודעות לכל התכונות שאנו חולקים עמו: שמחה, שלום ואחדות האהבה. ההחלטה לשכוח את זהותנו האמתית שהביאה לשכל להיות בתפישה דואלית ונפרדת מהכול מביאה להרס נפשי ופיזי. (ציטוט: "אם היית מבין את ההרס הגמור שאתה עושה לשקט הנפשי שלך לא היית יכול לקבל החלטה כה מטורפת. אתה עושה את זה עדיין רק בגלל שאתה מאמין שהוא יכול להביא לך משהו שאתה רוצה. "

ההחלטה לשכוח את זהותנו האמתית שהנה האצלה של אהבת האל לבריאה, היא בעצם התקפה על עצמנו. זה נתפס כהתקפה מכיוון שאנו מאמינים כי ניתקנו את הקשר שלנו עם האהבה וכך אנו חווים את חוסר האהבה כפחד בכל שטח בחיים. עם הניתוק הזה מזהותנו האלוהית מגיעה תחושת אשמה, שלדעתנו דורשת עונש. זו הסיבה שאנו חוששים תמיד שיקרה משהו רע ומדוע אנו חוששים מהאל הנתפש כמאיים. בגלל הפחד הזה, נוצר עולם של גופים הנגלים כנפרדים. עולם זה של גופים נפרדים נוצר כדי להחליף את ריבונות האל בעצמאות אישית ונפרדת.

בחלק זה, נאמר לנו שיש אלטרנטיבה אחרת.  ציטוט: "תוכל להציע לרוח הקודש רק את נכונותך לזכור, שכן היא שומר את הידע האלוהי עבורך, הידע שממתין לקבלתך." רוח הקודש מביאה לבן האנוש את האמת על המציאות שלנו ואת המציאות של כולם באיחוד אתנו. קבלת האמת היא דרך סליחה כנה. הסליחה מסתכלת על פני העבר ורואה רק את פניו של האלוהי.  הסליחה היא השתקפותה של האהבה בעולם הזה.

כאשר אנו מקבלים את האמת דרך האור של רוח הקודש, התפישה שלנו משתנה. רוח הקודש עוזרת לנו להסתכל מעבר לצורה אל מציאות האהבה הקיימת בכל מקום. כאשר אנחנו מקבלים רק את הכרת העצמי האמתי דרך רוח הקודש ולא שום דבר אחר, יש לנו אז תפישה של המציאות האמתית, שהיא מלכות האל על פני האדמה. אנו מסיימים עם רצוננו האישי והנפרד ובוחרים לזכור את אלוהותנו המאוחדת על פני האדמה וכך אנחנו עומדים בשער מציאות גן העדן. כל המחשבות על ההפרדה מהאל והבריאה נעלמות אל האין שממנו באו כשאנו קיבלנו לגמרי האמת והידע האלוהי.

עקרונות להתבוננות

- אתה נתון לשליטת פחד מפני שאת מקום הדעת אתה מילאת בחלומות.  כאשר מה שניתקת ממנו יתקבל שוב, המציאות תחדל להפחיד.  הוויתור על הנתק מן המציאות האנושית גורם לשמחה, שלום והתגלות תפארת הבריאה. הגש לשכינה רק את נכונותך לזכור, כי היא ממתינה להסכמתך לקבל.

 - וותר בשמחה על כל דבר שעלול להפריע לך לזכור. האל אומר לך שאתה חלק ממנו בעת שאתה מוכן לזכור אותו ולדעת שוב את מציאותך האמתית. בזכירה הזאת נמצאת הדעת על אודות מי שאתה.  לזכור משמעו פשוט להשיב לשכלך את הזיכרון ממה שכבר נמצא שם. אתה רק מקבל שוב את מה שכבר נמצא שם.  

- אלוהים יעשה את חלקו אם אתה תעשה את חלקך. הרווח שלו בתמורה לרווח שלך הוא החלפת התפישה בדעת. הוא ייתן לך הכל אם רק תבקש.  כשאתה תוקף את הבריאה אתה מתכחש לעצמך. אתה מלמד את עצמך שאינך מה שהנך. הכחשתך את המציאות דוחה את קבלת מתנת האל לך.

 - אם תבין שהנך חלק מהאל, תבין שכל התקפה הנגלית בחייך היא התקפה עצמית. זוהי התקפה על זהותך השגויה שאימצת.  התקפה היא דרך שבה אובדת זהותך. כמה גדול הוא ההרס שהדבר הזה גורם לשלוות הנפש שלך.  אתה רוצה דבר-מה שאינו נותן שלוות-נפש. החלטתך נגד ממשות זהותך היא החלטה נגד האל ומלכותו על פני האדמה. 

Text/Chapter_10#3

להיות בבית, באל

הבריאה הנה האצלה של אהבת האל. אהבת האל, הנה אחת בכול. היא אינה מפרידה. לכן אי אפשר שנתקוף את הבריאה שלנו דרך דואליות ומאבק.  אנחנו הרחבת האהבה של האל שהנו כל מה שיש. זה הבורא בבריאה.

 כל מה שאנחנו הננו זה אהבה אמתית, ואין מציאות מחוץ לאהבה. כאשר אנו לומדים להכיר בכך, אנו יודעים בטיחות מושלמת. אנו יודעים כי אהבת האל אלינו נותרה ללא שינוי, בלתי ניתנת להחלפה ונצחית. אנו יודעים שאנחנו חלק מהאל מכיוון שאנחנו האצלה של האהבה שלו בבריאה. כך אנו מכירים את האחדות המוחלטת שלנו עם אהבה.

כשאנחנו מתעוררים למציאות של אהבה, נבין שאנחנו פשוט חולמים עולם של הפרדה וששום דבר ממשי לא קרה. זה דומה למצב בו אנחנו מתעוררים מחלום לילי ומבינים ששום דבר לא קרה בחלום.  אנו לא זוכרים מה זה להרחיב את אהבתו הנצחית של אלוהים באחדות אחת. כאן מוזכר לנו שאהבה היא נצחית והיא המציאות האמתית שנועדה לנו.  כאשר אנו מייחלים לחלוטין להאציל אהבה לחיים, אנו נרצה רק להיות האהבה, שהיא הרצון המשותף שאנו חולקים עם האל. כשאנחנו נרצה רק את זה, נדע את עצמנו בבית-האל, במלכות האל על פני האדמה.

עקרונות להתבוננות

- עדיין אינך שותף בורא, פשוט משום שהיית מחליט נגד ברואיך כל עוד שכלך מפוצל בתפישה דואלית, ואי אפשר לתקוף את מה שבראת.  חוק הבריאה הוא - שאתה נועדת לאהוב את ברואיך כמוך, כי הם חלק ממך. לכן כל דבר שנברא הוא בטוח לחלוטין, כי חוקי האל מגנים עליו עם אהבה.

 - כל חלק של שכלך שאינו יודע זאת הוציא את עצמו מהדעת האלוהית כי לא עמד בתנאיה. בהכרה הזאת טמונה ההבנה שמה שאינו מהאל אינו קיים. אתה תמיד נמצא בבית האלוהי, חולם גלות אבל בהחלט מסוגל להתעורר למציאות. מתוך ניסיונך אתה יודע שמה שאתה רואה בחלומותיך אתה חושב לממשי כשאתה ישן. אינך חושב שזה מוזר. אתה פשוט עברת מחלום אחד לחלום אחר, בלי להתעורר באמת.

 - אינך זוכר את היותך ער, או איך היו פני הדברים פעם.  באמצעות היזכרות תדע שפני הדברים יכולים לחזור ולהיות ומה שהיה פעם הוא כך עכשיו כי הוא נצחי ולכן הוא קיים ממש עכשיו. 

- אתה תזכור כל זאת ברגע שתרצה זאת באופן שלם. כך אתה מבטל את החלטת הפירוד, ומחזיר את שכלך לבוראך ולברואיך.  כשתדע אותם תהיה בך רק תשוקה להתעורר ולהיות שמח, רוצה רק את האמת, והיא תהיה שלך.

Text/Chapter_10 # 1

אהבת האל בבריאה היא אמת נצחית

המפתח לשחרור עצמנו מהמגבלות של העולם הזה הוא לקבל אחריות על כל מה שאנחנו חווים בחיינו. האופן בו אנו מגיבים לכל מה שאנו תופשים תלוי בנו מכיוון שאנו מפרשים את כל מה שאנחנו רואים ונותנים לזה משמעות. עם זאת הפרשנות מתרחשת בהכרה שלנו ואנחנו תמיד חופשיים לשנות את דעתנו לגבי מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון.

בחסד האל אין אנו חופשיים לשנות את מה שאנחנו באמת, כפי שנוצרנו על ידי האל. כך שבכל רגע אנו בוחרים בין תפישת אשליה או קבלת האמת על מה שהננו. התבוננות באשליות אינה משנה את האמת, היא רק הופכת את האמת ללא ידועה לנו. כשאנו לומדים להקשיב לקול רוח האל בנו, הוא ישתמש בזמן כדי לעורר מחדש את הכרתנו לאמת שהננו אהבה חסרת שינוי בביטוי.

 כשאנחנו עוברים את יומנו , אנו יכולים לתרגל לזכור ששום דבר מלבד אהבה לא יכול להתקיים. האהבה בכולם היא הדבר האמתי. שום דבר פרט למהות האהבה לא יכול לקרות. האהבה שאתה כעצמי האמתי היא נצחית והאהבה שכולם הנם כך, היא אמתית ונצחית. בזה אנו מתמקדים היום. זה מה שאנחנו מוכנים לזכור. זה מה שאנחנו מעניקים לכל אח ומקבלים מכל אח. זה מה שנכון לנצח ואינו יכול להשתנות.

עקרונות להתבוננות  

- שום דבר מחוץ לעצמך אינו יכול לעשותך פוחד או אוהב, מפני ששום דבר אינו מחוצה לך. הזמן והנצח נמצאים שניהם בשכלך עד שתתפוש את הזמן אך ורק כאמצעי לזכות בנצח מחדש. אינך יכול לעשות זאת כל עוד אתה מאמין שכל דבר שקורה לך נגרם על-ידי גורמים מחוץ לעצמך.

- אתה חייב ללמוד שהזמן כולו עומד לרשותך, וששום דבר בעולם אינו יכול לקחת ממך את האחריות הזאת. אתה יכול להפר את חוקי האל בדמיונך, אבל אינך יכול להשתחרר מהם. הם נחקקו למען הגנתך בתור הביטחון שלך.

- אלוהים לא ברא כלום לידך ושום דבר לידך אינו קיים, מפני שאתה חלק ממנו. מה חוץ ממנו יכול להיות קיים ?  שום דבר מחוץ לו אינו יכול לקרות, כי שום דבר חוץ ממנו אינו ממשי. כיצד יכול בן התמותה להיות ממשי אם אתה הנך הנברא היחיד של אלוהים והוא ברא אותך נצחי ?

 - שכלך קובע כל דבר שקורה לך וכל תגובה שאתה מגיב על כל דבר שאתה תופש, תלויה בך. אלוהים ברא אותך למען עצמו, אבל נתן לך את הכוח לברוא למען עצמך כדי שתהיה כמוהו. שום דבר אינו יכול להגיע אליך מחוצה לו, כי בהיותך באל, אתה מקיף את הכל.

- האמן בדבר הזה ותבין כמה הרבה תלוי בך ואז סרב לשנות את דעתך בנוגע לעצמך. דע שאלוהים לעולם לא יחליט נגדך, כי אילו עשה זאת היה מחליט נגד עצמו.

 Text/Chapter_10#I. קישור