בגלל כוח המחשבה שלנו, אנו יכולים לבחור לשכוח או לזכור את זהותנו כחלק מהאל והבריאה. כאשר אנו שוכחים שאנחנו אלוהיים, אנו מאבדים את המודעות לכל התכונות שאנו חולקים עמו: שמחה, שלום ואחדות האהבה. ההחלטה לשכוח את זהותנו האמתית שהביאה לשכל להיות בתפישה דואלית ונפרדת מהכול מביאה להרס נפשי ופיזי. (ציטוט: "אם היית מבין את ההרס הגמור שאתה עושה לשקט הנפשי שלך לא היית יכול לקבל החלטה כה מטורפת. אתה עושה את זה עדיין רק בגלל שאתה מאמין שהוא יכול להביא לך משהו שאתה רוצה. "
ההחלטה לשכוח את זהותנו האמתית שהנה האצלה של אהבת האל לבריאה, היא בעצם התקפה על עצמנו. זה נתפס כהתקפה מכיוון שאנו מאמינים כי ניתקנו את הקשר שלנו עם האהבה וכך אנו חווים את חוסר האהבה כפחד בכל שטח בחיים. עם הניתוק הזה מזהותנו האלוהית מגיעה תחושת אשמה, שלדעתנו דורשת עונש. זו הסיבה שאנו חוששים תמיד שיקרה משהו רע ומדוע אנו חוששים מהאל הנתפש כמאיים. בגלל הפחד הזה, נוצר עולם של גופים הנגלים כנפרדים. עולם זה של גופים נפרדים נוצר כדי להחליף את ריבונות האל בעצמאות אישית ונפרדת.
בחלק זה, נאמר לנו שיש אלטרנטיבה אחרת. ציטוט: "תוכל להציע לרוח הקודש רק את נכונותך לזכור, שכן היא שומר את הידע האלוהי עבורך, הידע שממתין לקבלתך." רוח הקודש מביאה לבן האנוש את האמת על המציאות שלנו ואת המציאות של כולם באיחוד אתנו. קבלת האמת היא דרך סליחה כנה. הסליחה מסתכלת על פני העבר ורואה רק את פניו של האלוהי. הסליחה היא השתקפותה של האהבה בעולם הזה.
כאשר אנו מקבלים את האמת דרך האור של רוח הקודש, התפישה שלנו משתנה. רוח הקודש עוזרת לנו להסתכל מעבר לצורה אל מציאות האהבה הקיימת בכל מקום. כאשר אנחנו מקבלים רק את הכרת העצמי האמתי דרך רוח הקודש ולא שום דבר אחר, יש לנו אז תפישה של המציאות האמתית, שהיא מלכות האל על פני האדמה. אנו מסיימים עם רצוננו האישי והנפרד ובוחרים לזכור את אלוהותנו המאוחדת על פני האדמה וכך אנחנו עומדים בשער מציאות גן העדן. כל המחשבות על ההפרדה מהאל והבריאה נעלמות אל האין שממנו באו כשאנו קיבלנו לגמרי האמת והידע האלוהי.
עקרונות להתבוננות
- אתה נתון לשליטת פחד מפני שאת מקום הדעת אתה מילאת בחלומות. כאשר מה שניתקת ממנו יתקבל שוב, המציאות תחדל להפחיד. הוויתור על הנתק מן המציאות האנושית גורם לשמחה, שלום והתגלות תפארת הבריאה. הגש לשכינה רק את נכונותך לזכור, כי היא ממתינה להסכמתך לקבל.
- וותר בשמחה על כל דבר שעלול להפריע לך לזכור. האל אומר לך שאתה חלק ממנו בעת שאתה מוכן לזכור אותו ולדעת שוב את מציאותך האמתית. בזכירה הזאת נמצאת הדעת על אודות מי שאתה. לזכור משמעו פשוט להשיב לשכלך את הזיכרון ממה שכבר נמצא שם. אתה רק מקבל שוב את מה שכבר נמצא שם.
- אלוהים יעשה את חלקו אם אתה תעשה את חלקך. הרווח שלו בתמורה לרווח שלך הוא החלפת התפישה בדעת. הוא ייתן לך הכל אם רק תבקש. כשאתה תוקף את הבריאה אתה מתכחש לעצמך. אתה מלמד את עצמך שאינך מה שהנך. הכחשתך את המציאות דוחה את קבלת מתנת האל לך.
- אם תבין שהנך חלק מהאל, תבין שכל התקפה הנגלית בחייך היא התקפה עצמית. זוהי התקפה על זהותך השגויה שאימצת. התקפה היא דרך שבה אובדת זהותך. כמה גדול הוא ההרס שהדבר הזה גורם לשלוות הנפש שלך. אתה רוצה דבר-מה שאינו נותן שלוות-נפש. החלטתך נגד ממשות זהותך היא החלטה נגד האל ומלכותו על פני האדמה.
