השיבה השמחה הביתה

כדי למצוא את האושר שהוא המורשת האלוהית שלנו, עלינו להרפות מהאמונה בנפרדות מהבורא והבריאה. כל העולם שאנו רואים בעיני האגו הוא רק ההשפעה של הערכת הנפרדות הזאת.  כשאנו מוותרים על השימוש באגו כמנהל שלנו, אנו נפתחים לרוח הקודש. מה שאנו מעריכים אז, זו האהבה שאנו רואים שקימת בכל אחינו וגם בעצמנו. כאן אנו מברכים וחווים את שמחת האהבה הזורמת ללא סוף או הגבלה בעולם. 

אנו יכולים לעשות את הבחירה הזו בכל רגע ולחוות את שלוותו ושמחתו של אלוהים הנוכחת בבריאה. אנו יכולים ללכת לכל מקום בשקט ובשמחה, בידיעה שאנחנו כמו בבית, חשים באהבה הנוכחת שם.  העצמי הגבוה מזכיר לנו כשאנחנו משנים את דעתנו לגבי מטרת העולם. העולם הזה מחזק את תחושת הפירוד. לכן יש להשיג שחרור מהאמונה בפרוד ולחזור לבית הפנימי, שמהותו אחדות. באחדות אין חלוקה ופיצול בשום מקום. האחדות היא הצטרפות יחד בשיתוף מוחלט של כולם עם כולם. 

האחדות היא  באהבה. לכן  לא צריך להאמין במה שחושי הגוף מראים, שכן הגוף נועד להיות הכלי לתפישת הפירוד. אור האלוהים הוא המהות האמתית של כולם. אלוהים ברא את כולנו כאהבה ואנחנו נשארים אהבה זאת לנצח. מה שאלוהים לא יצר אינו קיים ולכן הפירוד אינו אמת. ההזדמנות שלנו עכשיו היא לחזק את האמת ולא את האמונה השקרית בפירוד. ההזדמנות שלנו עכשיו היא לחזור הביתה לאחדות. לכן נצהיר היום ונאמר : 

"הבית שלי מחכה לשובי השמח. אין צורך שאמשיך להאמין בפירוד. אני יודע שזה לא נכון ! זוהי היא רק התקפת האגו על אמת האחדות והיא לא מביאה לי אושר. ההזדמנות שלי עכשיו היא להניח את החלום הנושן הזה ולפתוח את הכרתי למודעות לנוכחות האהבה, שישנה תמיד בכל מקום, כאן ועכשיו. איזו שמחה יש לי היום ! 

זה לא קשור לשינוי של משהו בעולם החיצון שלי. כי הכל קורה בשכלי - אם אני בוחר היום להצטרף יחד עם האגו או עם רוח הקודש. מה שאבחר אני אקבל. ככל שאני מקבל יותר, אני נותן יותר. היום אבין שאפשר להיות בעולם הזה אבל לא ממנו. כמו שאמר גנדי - "תהיה השינוי שאתה רוצה לראות." זה לא מה שאתה רואה שבחוץ שצריך להשתנות אלא המחשבות שלך בפנים. תודה רוח הקודש על הדרכתך הבטוחה חזרה הביתה - כך קורה וכך הוא !"

LINK

האל חי את החיים דרכי

מחשבה גבוהה זאת היא הגדרה חדשה לחיים. בעולם זה מוגדרים חיי אדם כגוף שיכול לנשום, ליבו פועם והמוח שלו מתפקד. אולם אמת רוחנית אומרת שהחיים האמתיים שלנו הם רק החיים שיש לנו בהכרה האלוהית. החיים שלנו הם ביטוי של חיי האל בבריאה. אין לנו מחשבות מלבד מחשבותיו. בהכרה הגבוהה המחשבות שלו הן שלנו ואין כאן שום דבר פיזי.

בכדי להבין את המשמעות הזו של החיים נדרש מאתנו שינוי קיצוני בתפישה. עלינו להכיר בכך שרק מחשבות האל קובעות מציאות אמתית והן המחשבות שאנו חושבים אתו בהכרה מודעת. מחשבות שנדמה לנו שאנו חושבים כשאנו מסתכלים בעיני הגוף, מגלות תמונות כמו עצים ומים ושמיים והן באמת רק דימויים שלנו. הם לא מחשבות אמתיות. הדימויים מציירים תמונות. אלוהים אינו דימוי שניתן להגדיר באמצעות צורה. אלוהים הוא מחשבה, שלא ניתן להגביל אותה על ידי דימוי.

אולי הרדיקלי מכל דבר במערכת המחשבה המבוססת על האגו שלנו הוא הרעיון שאנחנו מחשבה, ולא צורה. בעולם הזה כל המחשבות שלנו קשורות בדרך זו או אחרת לתמונות. כדי להכיר במה שאנחנו באמת, עלינו ללמוד להתעלם מהתמונות שיש לעולם להציע לנו כדי להשוות באופן דואלי את משמעותן ולא לתת להן שום משמעות. זה מאוד קשה עבורנו אם אנו מאמינים שזהותנו מוגדרת על ידי הצורה שלנו, וזה המקרה עבור רוב האנשים בעולם. 

חלק נכבד מהמשאבים שלנו מושקע בלבוש ובאיפור כדי להפוך אותו ליותר מושך או להגן עליו מפני נזק. אבל הגוף הוא לא מה שאנחנו באמת. אנחנו מחשבת האל - מהות רוחנית בהתגלמות. כשאנחנו מתרגלים רעיון זה, אנו מתוודעים יותר ויותר לדרכים הרבות בהן אנו מקדישים זמן ומחשבה ומאמץ לשמירה על זהותנו כגוף. 

זה לא מוגבל רק לדברים שאנו עושים כדי לשמור על בריאות הגוף, להלביש אותו ולהאכיל אותו. זה גם על איך אנו חושבים על אחרים ועל מה שאחרים עושים. אם אנו חושבים שאדם אחד מצליח יותר מאחר, או שאנו מרגישים עצובים מכיוון שאנו רואים מישהו שמתקשה בחוויית העולם שלו, אלה דרכים לשמור על האמונה שלנו בזהויות אינדיבידואליות נפרדות כגוף בצורה.

 כנשמות אנו זהים ואין בינינו הבדל במחשבה האלוהית. אנחנו ביטוי אלוהי של חוכמה, אהבה ורצון טוב. ככל שנעביר את המודעות שלנו יותר לכיוון זה, החיים נעשים לפשוטים יותר. פחות מאמץ נדרש מתשומת  ליבנו בראיית הבדלי צורה.  כך ניתן לראות את האור בכל אח, לראות את מחשבת האל מתבטאת דרכו. זה יוצר גם תחושת תחושת אחדות, ביטחון ושלווה.

חלק מתהליך ההתעוררות שלנו הוא 
להכיר במחשבות השגויות שלנו. כאן ניתן להצהיר :

"אין לי חיים חוץ מאלוהים שחי דרכי. החיים האלה שאני חושב שאני חי כאדם הנפרד מהכרת האל הם רעיון שגוי. כעת אבין שהמחשבות האישיות שלי שגויות, ואעזוב אותן. אז אתוודע למחשבות האמתיות שאני חושב עם הכרה אלוהית. אינני יכול לקבל את מחשבותיי השגויות וגם את המחשבות האמתיות בו זמנית, מכיוון שהן הפוכות מכל הבחינות. מהיום אתחבר לעצמי הגבוה שלי ואבקש את הדרכתו בכל עניין שברצוני לנהל, לאחר שהנחתי הצידה את המחשבות של העצמי המנוהל מהאגו. בכך אני משרת את ההתעוררות שלי ונותן לעולם את הביטוי האלוהי שלי."

LINK

הבורא נמצא בבריאה והכל כלול בתוכו

 הבורא נמצא אתנו, חדור בעומק ההוויה שלנו כמהות של אהבה, חכמה ורצון טוב. נוכחותו שוכנת בכל דבר בבריאה והיא כל דבר שיש ושמה - אהיה אשר אהיה. היא ביתנו וכל דבר לו אנו זקוקים. היא הרוח המכוונת את מעשינו, המדריכה אותנו לחיות בביטחון מלא שמחה. רוח האל עוטפת הכל בטוּב שלה ושומרת באור של אהבה את הבריאה - מאוחדת, וגם הבריאה  מחזירה את אור השכינה בהודיה ושבח לבורא שלה. כל מי שיודע אמת זאת נמצא בשלווה והודיה נצחית.

מהיום נאמץ דרך חשיבה אישית זאת אשר מחזירה אותנו לאמת :

~" אני הנני החצנה של  האל בבריאה. כל התכונות של הבורא הן של העצמי הגבוה שלי. כל המתנות שלו לבריאה הן שלי. זהו רצון האל כשאני אחד אתו, ולכן אי אפשר שאפגע אי פעם או אפגע במשהו בבריאה.

 בנתיב האמת בו אני צועד אם אני עדיין תופש איום כלשהו מצד הבריאה או הנבראים, אני מוזמן לקחת מחשבה, או הרגשה מאימת זאת לרוח הקודש השוכנת בי, בשביל שהיא תאיר על זה את האור המתקן שלה. כך אני מתקרב לזיכרון מלא של החיים שיש לחיות באמת.

אני מתקרב כך לחוויה של שלום ושלווה. אני זוכר כל העת שמה שחשבתי שאחי עולל לי מעולם לא התרחש באמת. זה היה רק חלום לשם צמיחה ולימוד שסליחה היא האמצעי אתו ניתן להתעורר למה שאני  ואחי הננו באמת. היום אהיה אסיר תודה שיש לי את האמצעים דרכם אני יכול לזכור שהבורא נמצא איתי בכל מקום אליו אלך ובכל מצב אותו אחווה !

יש רק מציאות אמתית אחת והיא החיים שאני חי בהכרת אל. ישנה במציאות זאת רק אהבה אחת וזו אהבת האל לבריאה שלו, שהיא ללא שינוי ונצחית.  זה נותן לי הבנה משמעותית שחיי אינם משתנים והם נצחיים בטוב שלהם.

התועלת היחידה שיש לגוף שלי כרגע, היא השימוש בו ככלי של מחשבה והרגשה מאוזנים המכוונים לקול של רוח הקודש עבור התעוררות מחלום הפרוד והמאבק האנושי. לגלות שמעבר לכל צורה נפרדת ישנה אהבה המלכדת יחדיו אנשים בכל מקום ובכל מצב.  הבנה זאת כשהיא מוטמעת בי, תתגלה לי כעדות בחיים. לכן, היום אני מודה שזו האמת הנצחית, ומצהיר - כך הוא וכך קורה, אמן ! " ~

היום ניקח אתנו את ההבנה שהבורא והנברא הם אחד בהכרה מוארת ובלב פתוח ובוטח. הבורא טמן בנבראים שלו את צלמו ודמותו ואת איכויות מהותו. הוא משתוקק שנקבל עובדה זאת בשמחה וניתן לו להיות בקיום כאל חי. הוא הנו חיינו בכל מובן וכשאנו מתעוררים מהחלום למציאות, אנו מגלים שכולנו מתקיימים בהדדיות בגוף האוניברסלי האחד שלו  עם מודעות זאת.

LINK

להיכנס פנימה לתוך שלווה צלולה

- היום אנו מבקשים שלווה אלוהית. דרך כניסה לדממה בהכרה ובלב.
אנו מאזינים לקול הפנימי, לאינטואיציה האלוהית שתתגלה, מתוך וודאות
 שפניה כנה שלנו הבוטחת בנוכחות האל בנו תיענה תמיד -

אנו מבינים שמטרת מחשבות האגו היא תמיד להאפיל על מחשבות האל המנוגדות לשלו כדי שיוכל להמשיך לשלוט על כלי המחשבה וההרגשה שלנו. עם זאת, מחשבות אלוהיות ישנם תמיד בהכרה הגבוהה, מוכנות להתגלות כאשר אנחנו מוכנים לתת שלווה לשכלנו המוטרד, להרגיע ולרוקן את מחשבות האגו שמשכנו לעצמנו, אם זה מחוויה אישית או מהכרת ההמון אליה אנו מחוברים דרך תשומת לב.

רוח הקודש השוכנת בתוכנו מחכה לבנות גשר לשלווה, שמחה ואהבה השייכים להוייתנו הנצחית האמיתית, כאשר אנו נמצאים באמת של מורשתנו האלוהית. בנתיב הרוחני הבית האמיתי שלנו הוא הכרת האל. נבראנו כנשמה אחת וזה לא יכול להשתנות. אהבתו הנצחית של האל לעולם לא משתנה. שלוות האל לא משתנה ושמחת האל לא משתנה. הם נצחיים ומחכים להתגלות בנו בכל רגע.

מצד שני, מחשבות האגו נמצאות תמיד במצב של שינוי. אין שם שום בטיחות. אין שם שלום. אין שם היאספות יחד. יש שם מאבק, תחרות ושוני.  האגו תמיד מחפש משהו מספק יותר משלווה. הוא מחפש משהו שונה, משהו יותר מרגש, דרך חדשה מיוחדת וייחודית להיות. אבל זהו מסע חסר סיכוי. חלומות האגו מלאים גם באשליה של פירוד, סבל ומוות.

רק כשאנחנו מוכנים להניח לכל המחשבות האלה, אנו מקבלים את עזרת רוח הקודש להיחלץ מתודעת הפירוד והפחד לטובת הטבע האמיתי המושלם שלנו. רוח הקודש יודעת שזה תהליך הדרגתי. היא יודעת שאנחנו כל כך מנוהלים על ידי האגו, עד שנראה שקשה לעזוב אותו. זו הסיבה שרוח הקודש מזמינה אותנו להתאמן איתה בדרך עדינה ואדיבה במהלך תהליך ההתעוררות שלנו, דרך כניסה פנימה לתוך שלווה צלולה. 

כשאנו מוכנים, רוח הקודש תמיד מביאה לנו את השלב הבא בביטול תפישת האגו. היא זוכרת את האמת ומביאה את האשליות שלנו בעדינות להתגלות כמה שהן ולקבלת העובדה על האמת של מורשתנו. זהו תהליך מעניין כי מחשבות האגו על נפרדות, נראות לנו מאוד מתקבלות על הדעת ואמיתיות. האמנו בפירוד וחווינו את הרפרטואר הכאוטי שלו. כעת אנו יודעים כי חלום ההפרדה הזה הוא מסע חסר תועלת ולומדים בהדרגה להניח אותו בצד ולהתרכז באמת. רוח הקודש נדרשת כאן לבטל בנו את האחיזה באגו.

כשאנחנו מניחים בצד את ההצמדות לאמונות האגו, עולה בנו  אולי חשש, שלא יהיה שום דבר שיחליף את העצמי הישן הזה. יתכן ומתעוררים בנו פחדים שאנחנו מאבדים את הדבר היחיד שאנחנו יודעים עליו וזה העצמי שבנינו כל חיינו. אבל, החדשות הטובות הן שרוח הקודש יודעת איך להוביל אותנו בבטחה על פני גשר השיבה הביתה. רוח הקודש יודעת להתמודד עם הפחדים שלנו כשהם עולים. רוח הקודש היא השמיכה העוטפת של אור הנחמה, כאשר אנו משאירים מאחור בהדרגה את סיפורי ההונאה והקונפליקט הישנים של האגו.

כשאנו אוחזים ברוח הפנימית בביטחון ובאמון, אנו מובלים לעולם פנימי שקט ומואר, בו יש תחושת חיים פנימיים רגועים ושלווים, אנו לומדים לחיות בחיבור עם העולם הפנימי המואר שרוח הקודש מובילה אותנו אליו. בתוכו אנו חשים במגע הטבע האמיתי שלנו עם כל החיים. טבע שהנו תמיד עדין ועקבי שישנו בנו, מבינים שרק אנחנו התרחקנו מהאור המופלא הזה, הקיים בנו תמיד. 

צעד אחר צעד רוח האל מובילה אותנו פנימה למים צלולים יותר של שלווה אלוהית. אנו נעשים בטוחים יותר בהיכנסנו פנימה לעומק מישורי ההכרה הגבוהה. במעמד זה אנו חשים את האמת של החזון האלוהי ונפתחים לזהות באור שמתעורר בפנים את רעיונות הפירוד של האגו ככוזבים ולשחרר זאת בהקלה ובהודיה. אנו מתכוונים להיפתח להדרכה הפנימית המשחררת הזאת כל יום יותר ויותר, יודעים עמוק בפנים שאנחנו בדרך הבטוחה לשיבה הביתה לקבלת זהותנו האמיתית כאהבה אלוהית בביטוי.

המפתח להשגת העולם האמיתי

היום נשווה את העולם האנושי שיצרנו עם העולם האמיתי שהנו מושלמות אלוהית. כעת מתבקש מאיתנו להסתכל באמת על העולם שאנחנו חושבים שאנחנו חיים בו ולראות אותו בבירור כעולם שלא נועד להיות כך. הוא מראה לנו שזה עולם של כאב, מחסור ומוות ושאנחנו לא באמת רוצים את הרגשת האכזבה שהוא מציע.

הלימוד הרוחני מראה לנו את הדרך לאושר האמיתי שלנו. הוא גם אומר לנו, שיש להכחיש את העולם שאנו רואים מכיוון שכאשר אנו רואים אותו ומאמינים בו, עולה לנו בהכרה מראה של אובדן וחוסר. אנו לא יכולים לראות שני עולמות, שכן כל אחד מהם כרוך בסוג אחר של הכרה, ואנו תמיד תלויים במה שאנו מעריכים ומאמינים בו. מכיוון שאיננו יכולים לראות את שני העולמות בו זמנית, עלינו להיות מוכנים לוותר על אחד, כדי לראות את השני.

לראות עולם של גופים נפרדים -

הלימוד הרוחני מראה לנו שאנחנו רואים רק את העולם הזה, מכיוון שאנחנו מוקירים אותו ומאמינים רק בו. זה תמיד היה מה שבחרנו לראות באמונתנו בו. אבל טעינו במה שהוא מידע נכון ואמתי. תיארנו את אחדות האל בבריאה כמה שלא ממשי, ואת עולם הגופים הנפרדים כנכון. ניסינו להפוך את החוויות מהגוף לדבר ממשי ולהחליף את מציאותו של עולם אור אלוהי ברעיונות שלנו לגבי ייחודיות צורנית וראיית הבדלים. עכשיו הגענו לזמן בו אנו לומדים דרך טובה יותר לראות, וזאת דרך החזון הגבוה של הרוח  הפנימית והעצמי הגבוה. כאשר אנו מוכנים, רוח האל תביא לנו את הבנת משמעות אשליית דמיוננו ואנו נשתחרר. 

אנו לומדים מהו מצבנו הטבעי כפי שנוצרנו מבראשית על ידי אלוהים -

המציאות האמתית שלנו היא אהבה טהורה וקורנת לכל ממנה נברא הכול. באהבה זאת אנו בטוחים בשלום, הרמוניה ובשלווה. זה מה שנועד לנו כנשמה וזה גם הרצון הטבעי שלנו. לראות את החזון של העצמי האנושי ולקבל את עולם הפירוד והמאבק כאמתי, זוהי באמת הכחשה של הרצון האמתי שלנו. כאשר אנו נעשים מודעים רק לאהבתו הנצחית של בורא היקום לבריאתו - עולם הכאב יעלם מהמודעות והתפישה שלנו.

העולם האמיתי הוא חלום של שלום שמתממש כאהבה בפעולה. בחלומות על אהבה אין ממה לחשוש, ולכן אנו מרגישים בהם בטוחים לחלוטין. כך הידע מתקבל בברכה להכרה השליוה ולא נתפש כאיום על זהותנו. כשאהבה מתקבלת בברכה, תמיד שמחה באה יחד עם זה.

האמונה בגופים נפרדים זהה לאמונה בחוסר -

האהבה יצרה אותנו כמו עצמה, והעניקה לכולנו אפשרות להיות "אהבה" בפעולה, שהיא כל מה שהוא אמיתי, טוב והרמוני. העצמי האמיתי שלנו כולל הכל בראייה שלו. האמונה בהפרדה של בן האנוש היא בהגדרתה אמונה בחוסר, מכיוון שהיא האמונה שנפרדנו מאהבה ואז אנו חווים את המנוגד לה. איננו יכולים למצוא את האהבה בסביבה בה מוכחשת האהבה הטהורה. החדשות הטובות הן שיש לנו את רוח האל בתוכנו לשמש כמתווכת בין העולם חסר האהבה שיצרנו, לבין מציאות האהבה של הנשמה, שהיא נחלתנו הנצחית.

בגלל האמונה שלנו בחוסר שקיים בעולם הזה, זה בלתי נמנע שנבקש למלא את החוסר הזה וכך אנו מבלים את זמננו במאמץ מתמיד לרכוש כל מה שאנו מאמינים שימלא את החסר. ואז אנו מנסים להגן על מה שרכשנו מכיוון שאנחנו מאמינים שבטחונו תלויה בשמירה עליו. כל בעלות על "הרכוש" הזה היא תחליף לאהבה שהנה אלוהית ומקיפת כל. מצבים אלה לא מציאותיים ברמת העצמי הגבוה והם אף פעם לא מספקים באמת. למעשה, ההשקעה שלנו בהתמקדות ברכוש וחומר מעוורת אותנו לנוכחות הנצחית של האהבה הטהורה שהנה האוצר הממשי המספק כל מה שנדרש בחיים, דרך הכרה מוארת.

ההדרכה  האלוהית מעודדת אותנו 
להרפות מההצמדות שלנו לעולם הפחד והחוסר -

הדבר היחיד בעל ערך אמיתי כעת הוא להתעורר לתודעת משיח. הערכת הדברים בעולם החומרי הזה ללא נוכחות אלוהית המתגלה בכל, מחזיקה אותנו באשליה. ערכים ארציים אלה הם מסך המעוור אותנו לראות את האור האלוהי הנוכח כשפע בכל מובן. 

רוח האל קורנת תמיד ברטט של שלווה ואהבה וותמיד מרחיקה מפחד. בהדרכתה אנו לא מתבקשים לוותר על הדברים שאנו מעריכים בעולם הזה בבת אחת, כי זה יעלה פחד מאובדן וחוסר. במקום זאת היא מנחה אותנו בעדינות להכיר בכך שמה שחשבנו שיש לו ערך הוא באמת חסר ערך. הוא סופי ומתכלה. אם נתרגל לתת לעצמי הגבוה להנחות את החלטותינו, הוא יוביל אותנו להרפות ממה שמחזיק אותנו בעולם האשליה החיצוני, כך שנוכל להתעורר לאהבה שהננו ולבטא אותה בחיים חדשים.

עקרונות רוחניים להתבוננות 

- שב בשקט והתבונן בעולם שאתה רואה, מבין שהנך העצמי האחד הצופה עליו,

 גם אם ראיית עצמי זה היתה עד כה מוטעית, ואז אמור לעצמך:

 "העולם הממשי שברא האל אינו כזה. אין בו אובדן. בעולם האמתי כל הדברים מאירים לנצח. לכן, העולם שאני רואה מוכרח להיות מהכרה שגויה, שעולה לכולם במחיר חוסר ומאבק. היום אני מקבל את העובדה שאינני יכול לראות שני עולמות ביחד, אלא רק את זה שתלוי במה שאני נצמד אליו ומאמין בו. 

ראיית עולם בן האנוש נהייתה אפשרית מפני שהתעלמתי מהעולם האלוהי ולא נתתי לו כוח בהכרתי. העולם תמיד נראה לי ממשי בה במידה שהוא יקר ללבי. אבל אני לא ממש רוצה את העולם שאני רואה, הוא עולם מאכזב מאז ומתמיד. כל הדברים שהאני הקולקטיבי יצר בו עם אמונה וודאית, נושאים עליהם  סיפורי מאבק, חולי ומוות. עולם זה יעזוב אם אסכים להשתחרר מהאמונה בו בוודאות שלמה. 

העולם האמיתי שנברא כנצחי ושלם נוגע בי עם שלווה, תמיד כשאני קורא לו אז האהבה תמיד נענית לקריאה לעזרתי ומובילה אותי בשמחה לגילויים משמחים. לכן כל מה שאני זקוק לו כדי לוותר על העולם הישן הזה ולקבל תמורתו בשמחה את מה נברא במקור, הוא הנכונות ללמוד שהעולם שאני יצרתי מתוך בורות הוא עולם כזב."

- כל "ראייה" מתחילה בתופש והכרתו המודעת. היום זכור שבכל פעם שאתה שופט או מגנה משהו בעולם שלך, מאמין בעולם הנפרדות והמאבקים השונים שבו - כך נעלמת ממך המציאות הנצחית, כי מה שהוא מחוץ להכרה שלך הוא לא מתגלה.

-העצמי המשיחי קיים בך כתודעה, אם כי אינך יודע אותו. הוא חי בתוכך בהווה השקט, וממתין שתעזוב את העבר ותיכנס לעולם האור שלו, אותו הוא מושיט לך באהבה. האהבה מובילה אותך בשמחה כשתלך בדרכיה ותשמח על חֶברתה. כעת אתה ממתין רק להתעוררות שלך מהחלום כדי להחליף את תפישתך בהכרה האלוהית של העצמי המשיחי שלך. 

- הבן האלוהי שנברא בצלם ודמות האל, בטוח מכאב. העולם סביבו מאיר באהבה בתוך הגוף האלוהי כמקום שאין בו מאבק, ואהבה מקיפה אותו לעד. בשום פנים לא תיתכן הפרעה לשלום הבן האלוהי אשר מסתכל רק על האהבה הסובבת אותו, ככל אשר נמצא סביבו ובתוכו. ברגע שהוא מבחין באהבה סביבו, הוא מסתכל סביבו בשקט ומכיר בכך שהעולם אחד אתו.

- הכרת העולם האלוהי כמציאות האמתית של הנשמה, מובילה אותך לזכור שהוא תמיד היה שלך, כמתנת הבורא לבריאה כולה, על פי חוק האחד. בתחילה אתה רק תחלום רק על השלום, ואז תתעורר אליו. זו היא החלפת חלומות מטרידים, בחלומות אהבה מאושרים שבהם טמונה תפישת הנשמה האלוהית.

- החלפה לחלומות מאושרים מובילים אל ההכרה האלוהית להתבטא. הלל את בורא היקום על המציאות המושלמת שהוא מציע לך בכל רגע, בה אין לך צורך לבקש מאום אלא רק להיות ביטוי לשפע האלוהי שזמין לך. 

- לעומת זאת האגו רוצה שיהיו לו דברים, כי רכוש מהווה לו ביטחון. רכוש הוא ה"אני מאמין" של האגו. לכן אל תשאל את עצמך לְמה אתה זקוק. נוכחות האל בך יודעת לְמה אתה זקוק והיא תביא לכל הדברים המתאימים למהותך לבוא לחייך. החזק מעמד בהכרה בהירה זאת, עד אשר תבין שכול צרכיך כבר התגשמו. 

- אל תעכב את שיבתך הביתה. התמקד רק ב-לראות את סוף המסע חזרה הביתה, רואה את השער לעולם האמתי פתוח ומברך אותך בשלום. בכל פעם שאתה מזהה רצון לצאת למסע שירחיק אותך מזה, זכור מה אתה כנשמה רוצה באמת, ואמור :

"האמת מובילה אותי אל תודעת המשיח. לא אחפש את מה שבוודאי יאבד ויגמר. אצא למסע שקט של שלום ושלמות פנימית. אתעורר לקראת העצמי הגבוה עוד בהיותי בתוך ממד הזמן. הגאולה מתפישת העולם השגוי תלויה בזה. העצמי הגבוה שלי שוכן לנצח במלכות השמימית. תודה לכל חלק בי שמסכים לזכור זאת. כך מודה כל בן-האל על מה שהוא באמת !

Text/Chapter_13#VIII

התעוררות למציאות ההווה

קיומו של האגו לכאורה תלוי במיקוד על העבר ובהקרנתו על ההווה. העבר אינו קיים באמת, והבאת העבר להווה היא תפישת אשליות. האור משמש כסמל לאהבה שכולה היא המציאות. לפיכך, תפיסת החושך חייבת להיות תפיסת האשליה, מכיוון שחושך ואור אינם יכולים להתקיים יחד, עלינו להכיר רק באור (אהבה) המקיף אותנו ונמצא כאן ועכשיו. כדי לתפוש את נוכחות האור, עלינו להכחיש את החושך (אשליה).

חושך הוא רק ההשפעה של ההחלטה שלנו לשלול את האור. העובדה שמה שאנחנו חווים זו החלטה שלנו הם חדשות טובות מכיוון שאנחנו יכולים גם לקבל את ההחלטה להפסיק להכחיש את האור. אנו מכחישים אור על ידי התעקשות לאחוז ברעיון המטורף הזעיר של ההפרדה, אותו אנו מקיימים באמצעות שיפוט וגינוי. זה מופיע כזיכרונות מהעבר במוחנו ושימוש בזכרונות אלה כדי לפרש את מה שאנחנו תופשים בהווה. זה הופך את מציאות האהבה בהווה לבלתי נראית לנו.

כיצד אנו מקבלים את האור שיקיף אותנו לנצח?

אנו מקבלים את האור, או את מציאות האהבה, על ידי נקיטת סלחנות לזיכרון העבר - לשחרורו. כשאנו לומדים להרפות מהרעיון של הפירוד בינינו שבא מזיכרונות עבר, אנו נעשים מודעים בהדרגה לאור (האהבה) שהוכחש. כשנלמד לקבל את האור שנמצא בהכרה כדבר הנכון לאהבת הלב, נראה את העולם מחדש.

הלימוד מגדיר כאן את תהליך ההתעוררות בצורה ברורה מאוד. הוא מגדיר את חוקי האהבה ומלמד אותנו כיצד להיות מודעים לנוכחות האהבה בכל רגע. תפקידנו לתרגל את ראיית האור בכל אח. כשנקבל את האמת בהסכמה, נראה את האמת. "בנו של אלוהים עדיין אוהב כמו אביו. אין לו עבר מלבדו. הוא מעולם לא חדל להיות העד של אביו ושלו.

עקרונות להתבוננות

לתפוש באמת, משמעו להיות מודע למציאות כולה באמצעות המודעות לממשות שלך כנשמה. כאן אי אפשר שאשליות כלשהן יעלו וייפגשו בראייתך, כי המציאות אינה משאירה מקום לשום טעות. משמעות הדבר היא שאתה תופש אח רק כמו שאתה רואה אותו עכשיו ולא כמו בעבר.

-אם אתה מגיב לפי העבר, אתה רואה רק דימוי שלו שיצרת בדמיון ושאותו אתה מעריך כנכון. אם תזכור את העבר בזמן שתסתכל על אחִיך, לא תהיה מסוגל לתפוש את המציאות שהיא עכשיו, שלמה וממשית. שימוש בנסיון העבר שלך כנקודת מוצא שממנה צריך לשפוט את ההווה הוא לא דבר "טבעי". הוא מתעתע. על-ידי שמירת העבר בשכלך אתה רואה אותו כענן שחור העוטף את אחיך ומסתיר את מציאותם האמתית מראייתך.

 לידה-מחדש משמעה התנערות מן העבר והסתכלות על ההווה באופן טהור.הענן שמסתיר ממך את בן האלוהים הוא העבר, ואם תניח לו להיעלם ולחלוף, בהכרח לא תראנו עכשיו. אם אתה רואה את העבר עכשיו באשליותיך, הוא לא עזב אותך, אף-על-פי שאינו קיים. אתה זוכר אותו עדיין.

  הזמן יכול לשחרר ויכול גם לכלוא. האמונה שהמציאות היא כמו שאתה רוצה שתהיה לפי התועלת שיש בה בשבילך היא מתעתעת. אתה מעמיד את העבר עם העתיד ברצף אחד ואינך מאפשר לנס, שהיה יכול להתרחש ביניהם, לשחרר אותך כדי שתיוולד מחדש. הנס מאפשר לך לראות בהווה את אחיך בלי עברו, וכך לתפוש אותו כנולד מחדש. כך טעויותיו כולן חלפו, ועל-ידי כך שאתה תופש אותו בלעדיהן אתה משחרר אותו ומאחר שעברו הוא עברך, הנך חלק מן השחרור הזה.

הסתכל על ההווה באהבה, כי בו אצורים הדברים היחידים שהם אמיתיים לנצח. הוא נאצל לכל היבטי הבריאה בעת ובעונה אחת. ההווה קיים מלפני היות הזמן, ויהיה לאחר שהזמן לא יהיה עוד. בו מצויים כל הדברים שהם נצחיים, והם אחד. ההווה מציע לך את אחיך באור שיאחד אותך אתם וישחרר אותך מן העבר. אור החזון המושלם ניתן חינם כשם שהוא מתקבל חינם, ואפשר לקבלו ללא הגבלה. 

 "עכשיו" היא שעת הגאולה, כי רגע ה-עכשיו הוא השחרור מן הזמן. הושט יד לכל אחיך, וגע בהם במגע של המשיח. בן האלוהים חף מאשמה והוא אור בלבד. אין בו חושך, כי הוא שלם. לכן כל קול יש לו חלק בשיר הפדות, מזמור השמחה וההודיה על האור לבורא האור. האר על אחֶיך מתוך זכירת הבורא, אלה שאתה מרפא הם עדי הריפוי שלך, כי בשלמות שלהם תראה את השלמות שלך. כל מי שאתה רואה באור מביא את אורך קרוב יותר אל מודעותך. 

קיים אור שרק אתה יכול להעניקו, מפני שהוא ניתן לך.  אתה תרפה מן העולם הזה ותמצא אחר. העולם האחר הזה זוהר בזוהר האהבה שהענקת לו. האור בו הוא בלתי-מוגבל, והוא מתפשט ברחבי העולם הזה בשמחה שקטה. כל אלה שהבאת אתך אליו ישפכו את אורם עליך, ואתה תשפוך את אורך עליהם בהכרת תודה על שהביאו אותך לכאן. אורך יתמזג עם אורם בעוצמה שובת-לב.

ההתעוררות משמעה ציות לחוקי האהבה מרצונך החופשי, ומתוך הכרה שקטה באמת שבהם. אלה שמקבלים ממך אהבה נעשים עדים-מרצון לאהבה שהענקת להם, והם הם אלה שמושיטים אותה לך. חוקי האהבה אינם מושעים משום שאתה ישֵׁן. בן האלוהים עדיין אוהב כאביו. אף-על-פי שישַׁן, חזון המשיח לא עזבוֹ וכך הוא יכול לקרוא אליו את העדים שילַמדו אותו כי מעולם לא ישַׁן.

  VI. 13  Finding the Present 

(ACIM, T-13.VI) קישור

שני הרגשות - האהבה והפחד

אנו רואים שעולמות פרטיים נובעות מאשליות המלאות בתחושות פחד ומחשבות גינוי. באמונה באשליות  אלה נראה כי הגינוי שנמצא בשכלנו נגלה בעולם החיצוני. פחד, אשמה וגינוי קשורים זה בזה. כשאנו מזדהים עם האגו, אנו חוששים מלתת אהבה. אנחנו מחפשים אהבה, אך יחד עם זאת אנו מנסים להימנע ממנה, כי היא דורשת מאתנו נתינה ללא תנאי.

 ללמוד להרפות מטירוף חיים זה -

לא נשתחרר ממחסום זה עד שנלמד לבדוק זאת מקרוב כדי לראות אותו כמה שהוא. כשאנחנו מסתכלים על צורות הפחד הרבות, זה עוזר לנו ללמוד מהי אי שפיות כך שנוכל ללמוד להסתכל מעבר לה. 

האשמה היא מרכזית במערכת מחשבת האגו וגינוי הוא האמצעי לשמירה על אשמה עצמית והאשמת אחר. אנו רואים גינוי כאמצעי להגנה על זהותנו האינדיבידואלית. יחד עם הגינוי מגיע פחד מכיוון שאנחנו חוששים מהעונש שהגינוי דורש. אז האמונה שלנו בזה היא באמת משיכה לפחד ועולמנו מלא בתמונות של פחד ודרמות שמהפנטות את השכל. פחד זה חוסם את המודעות שלנו לאהבה שיש לאחינו בעולם האמתי, ואשר מוצעת לנו מהם לנצח.

כשאנו נפתחים לחזון האלוהי, אנו מכירים בטירוף העולם שאנו רואים דרך עיני הגוף. אנו מבינים כי דמויות נפרדות לא יכולות להיות אמיתיות באחדות אור האהבה הטהורה. מראה זה ניתן לנו כדי ללמוד כיצד להכחיש מה שכוזב, ולצאת מהעולם הפרטי שלנו בשלום. אנו מבינים שאנחנו באמת מבינים שהאחדות המשמחת של אהבה היא גלובלית ועולם פרטי לא מציע לנו כלום מזה. אנו שומעים את קריאת האהבה של אלוהים רק כאשר אנו מפסיקים לרצות לשמור על עולם פרטי וקטן שאנו יכולים לכנות שלנו.

אנו פותחים את עינינו לאור האהבה -

המטאפורה של שינה שאנו חווים עם הגוף שנרדם באה כדי להמחיש כיצד יכולנו לתפוש עולם שיצרנו שנראה כאמיתי אך הוא רק חלום בהכרה לא מודעת. אנו "ישנים" על ידי הכחשת החזון האלוהי- בהכחשת מה שיש, אז עלינו היה להמציא תחליף, שהוא החלום של עולם פרטי בו אנו שולטים דרך התפישה שלנו. כדי שזה ייראה אמיתי, אנו מדירים את אור האהבה ממנו. כלומר- את אלוהים.

 אנו פוקחים את עינינו לאור האהבה באמצעות סליחה מהלב. חזון אמתי לא יכול להתגלות דרך עיני הגוף מכיוון שהגוף הוא גם חלק מהחלום שעשינו שמכחיש את הראייה. אך למרות הכחשה זו, חזון המשיח עדיין נמצא בהכרתנו. העולם האמיתי לאחר הסליחה מתעלם מכל התמונות האישיות שיצרנו. עלינו להיות מוכנים רק לשחרר את זכרונות ואמונות העבר ואת הדימויים של עולם פרטי שיצרמנו אנו נחווה את בהירות חזונו של העצמי האלוהי.

רוח הקודש היא האור בו הוא מתגלה. וכל מי שהיה רואה אותו יכול לראות אותו, כי הוא ביקש שאור יעורר אותו. אנו מבקשים אור כאשר אנו מוכנים להיות מודעים לאמת. חלומותינו על פרוד מהאל והבריאה אינם האמת והם נתפשים רק בחשכת שכל האגו שמכחיש את האמת. עם האור אנו רואים את עצמנו כמו שרוח האל רואה אותנו ואנחנו חווים את היופי של אור האהבה שנמצא בכל מקום.

עקרונות להתבוננות

בתפישה הדואלית יש רק שני רגשות, אהבה ופחד. רגש האהבה נאצל הלאה, ובהינתנו הוא מתעצם ברשת מאוחדת. רגש הפחד מביא תוכן של אשליות אישיות משתנות. אשליות אישיות יוצרות עולם פרטי שאי אפשר למישהו אחר לקחת בו חלק, שכן הן בעלות משמעות רק בשביל היוצר שלהן, ואין להן משמעות כלל כמציאות אמתית. בעולם הזה יוצר עולם זה נע לבדו, כי רק הוא תופש זאת.

כל אחד מאכלס את עולמו בדמויות מעברו הפרטי, לכן העולמות הפרטיים שונים כל-כך זה מזה. הדמויות שהאדם רואה מעולם לא היו ממשיות, מפני שנוצרו רק מתגובותיו כלפי אחָיו, ואין הן מכילות את תגובותיהם כלפיו. אין הוא רואה שהוא יצר אותן ושאין הן שלמות.  כי הדמויות הללו אין להן עדים, שהרי נתפשו רק בשכל אחד מופרד. באמצעות הצלליות המוזרות האלה הם מתייחסים לעולמם כשהם מתַקשרים עם מי שאינם קיימים, והם העונים להם. איש אינו שומע את תשובתם חוץ מזה שקרא אליהם, ורק הוא לבדו מאמין שהם ענו לו.

/Text/Chapter_13#VI. קישור

  

משמעות הזמן על פי האגו

לימוד זה אומר שכל המחשבות שאנו מודעים להן מושרשות בעבר -

התרגול הרוחני עוזר לנו ללמוד כיצד כל המחשבות שאנו מודעים להן נעוצות בעבר והן מפריעות לתפישתנו את ההווה. אנו מפרשים תמיד את ההווה על סמך העבר. אנו חושבים שאנחנו מגיבים לנסיבות הנוכחיות העומדות לפנינו אבל אנו ממש מגיבים למשמעות שאנו נותנים לכל מצב על סמך זיכרונות מהעבר. הבאת העבר שלנו להווה גורמת לנו לראות מה שלא נמצא בהווה. עלינו להיות מודעים לכך שכל עוד אנו מתואמים עם העצמי המנוהל ע"י האגו, נראה רק את העבר משתקף במצבי חיינו. האגו רואה את העבר כאמצעי לשימורו העצמי, הוא שומר על שכלנו טרוד במחשבות המבוססות על העבר. בגלל זה איננו רואים דבר כפי שהוא כעת.

להשתחרר מהאמונה בעבר ובעתיד -

כל אח מציע לנו את האפשרות להכיר באהבה, האמת של האחווה האנושית מציעה רק אהבה. שום דבר אחר אינו אמיתי. סליחה משחררת את הכרתנו כך שנוכל לקבל את מתנת האהבה שכל אח באמת מציע לנו בכל מצב. סליחה באה בכל רגע בקלות דרך למידה שהעבר הוא אשליה. איננו יכולים להכיר בקדושתו של אחינו כל עוד אנו תופסים אותו דרך מסנן העבר שלנו. כך אנחנו לא יכולים לדעת את הקדושה והאחדות שלנו.

כאן עלינו לשאול על כל דבר- "בשביל מה זה נועד ?" עלינו לשאול את אותה שאלה כדי לברר מה המטרה שאנו נותנים לזמן לגביו. בתיאום עם האגו אנו משתמשים בזמן כדי לשמור על זהותנו הנפרדת. כאשר אנו מתואמים  עם רוח הקודש, הזמן משמש להביע את שלמות ההווה, המשוחרר מהעבר או העתיד. זו תחילתה של הערכת הנצחיות.

כל עוד נצטרף לאגו, אמונתנו בזמן של עבר ועתיד תימשך. כאשר אנו מוכנים להצטרף לפרשנות רוח הקודש למושג זמן, אנו זוכרים שרק ההווה הנצחי הוא אמיתי. כאן לאהבה אין עבר או עתיד מכיוון שהיא נצחית והיא תמיד כך.

עקרונות להתבוננות

זהו לימוד שנושאו הוא האהבה, והוא עליך. תפקידך בעולם הזה הוא לרפא את מה ששגוי, ותפקידך בשמים הוא להיות בורא שותף באהבה. האגו מלמד אותך שעל פני האדמה נועדת להרס ולשינויים, ושבשמים אין לך שום תפקיד. הוא מציע לך גיהינום ואבדן. הגיהינום והאובדן הם רעיונות שאתה המצאת. באמונה שלך בזה אתה מוכיח את ממשותם.

ל"עכשיו" אין משמעות בשביל האגו.  ההווה רק מזכיר לו את כאבי העבר והוא אינו יכול להשתחרר מן העבר למרות שהעבר חלף. אם תישמע לאגו, תגיב כלפי אחִיך כאילו הוא מישהו אחר. על-ידי הפיכת עברך לממשי בהווה, אתה מונע מעצמך את מסר השחרור שכל אח מציע לך בהווה.

כאב העבר הוא אשליה. אם תבחר באשליות תאבד את ההזדמנויות הרבות לשחרור בהווה שניתן לך למצוא. כך האגו ינציח את הסיוטים שלך וימנע ממך להתעורר ולהבין שהם עבר. השכינה מלמדת שתמיד אתה נפגש עם עצמך, ושהמפגש הזה הוא קדוש כי אתה קדוש. 

ה"עכשיו" נמצא כאן, ורק הוא נותן הזדמנויות למפגשים קדושים בהם ניתן למצוא את הגאולה. ריפוי אי אפשר להגשים בעבר. אנו חייבים להגשימו בהווה כדי לשחרר את העתיד לבוא.  דע שזמן יהיה תמיד כפי שאתה תפרש ותגדיר אותו. לכשעצמו הוא לא כלום. 

קישור    The Function of Time

בן האל הוא טהור ושלם

בליבת הווייתנו יש רצון בראשיתי לחזור למודעות האלוהית שלנו. אולם מכיוון שתחושה של אשמת המין האנושי שומרת עליה בפירוד, היא מפריעה למודעות שלנו למורשת האלוהית שלנו או לקיום באהבה, שהיא ביטוי של אחדות.  האגו זקוק לחוש אשמה כדי לשמור על "קיומו" בנפרד מאלוהים, כך שהוא רוצה שנשמור על תחושת אשמה ובושה. לאחר שאנו הזדהינו עם האגו כעצמי שלנו, אנו עוקבים אחר תכתיביו, מתוך אמונה שהם שלנו.

האגו הקים רשת מורכבת של כללים שעלינו לנהוג לפיהם, רבים מהם סותרים את עצמם כך שתמיד נרגיש שיש משהו שעשינו לא נכון. אנו חשים אשמה כשאנו טועים ולכן אנו מצפים שאחרים יראו את הכישלונות שלנו ויכירו באשמתנו. כאשר אנו מזדהים עם האגו, אנו תמיד נמצאים בכוננות כשאנו לא מצייתים לאיזה כלל של האגו. ערנות זו הופכת אותנו למתגוננים. אין פלא שזה עולם של דיכאון.

הכוונה של לימוד זה היא לעזור לנו ללמוד להכיר את מערכת המחשבה המטורפת של האגו במה שהיא עד מות בנו של האל כאדם המושלם שהבורא ברא. הדחף ההרסני של האגו הוא כה עז, עד ששום דבר לא יוכל לספק אותו בסופו של דבר.

הכרה במערכת מחשבת האגו במה שהיא עבורנו, מהווה צעד חשוב בלימוד שאנחנו לא באמת האגו. רק האמונה שלנו ברעיון האגו שאפשר להיות נפרדים מהאל והבריאה גורמת לנו לחוש אשמה ופחד. אנו חוששים משיפוטו של אלוהים על הבחירה שלנו ברצון אישי הנשלט על ידי האגו, רצון שמנוגד לנשמה שלנו. נדע שכשאנחנו באמת  נכיר בתמימות שלנו ונשכון בה, זה יהיה סוף של האגו. 

מחשבת האגו ועולם ההפרדה והמאבקים היא כמו תוכנת מחשב מורכבת. תוכנית זו מגיעה עם סט מובנה משלה של "תכונות." הוא כולל זמן, מרחב, אינדיבידואליות, תחומי עניין נפרדים, לידה ומוות, פגיעות, רעב, גופים שמעניקים זה הנאה וכאב, מחלה, סבל ועוד... 

התוכנית שלו מגיעה כעסקת חבילה, אך יש לה מחיר גבוה מאוד. הדרך לברוח מתוכנית זו אינה לנסות לשנות או לשכתב את התוכנית. לחמוק מזה קורה כאשר אנחנו מפסיקים להאמין בתוכנית. לשם כך אנו זקוקים לעזרה מחוץ לתכנית, שהיא רוח האל - ואותו החלק של ההכרה שמעולם לא שכח את מציאות האהבה הנצחית.

השחרור מ"תוכנית"האשמה של האגו מתרחש כאשר אנו מאפשרים לחלק המנטלי הגבוה שלנו לעורר אותנו לאמת. חלק זה בהכרה הגבוהה הוא רוח האל או החלק הרוחני שבנו. רוחנו תראה לנו את חפותם של אחינו ולהשתחרר מפחד. התהליך ברוב המקרים הוא הדרגתי כך שאנחנו לא מרגישים שאנחנו מקריבים דבר. 

בכך שאנו רואים את התמימות של אחינו, אנו למדים על התמימות שלנו, שאנחנו נשארים לנצח כפי שאלוהים ברא אותנו. אנו מכירים בכך שאנחנו נשארים מחוברים לשמיים ורק האהבה היא אמיתית. אז בן האלוהים הטהור והשלם הוא כל מה שיש לראות.

עקרונות להתבוננות

האגו ממריץ אותך להפנות החוצה לעולם את האשמה שטמונה בך מחטא האדם הראשון. כך אתה משליך החוצה אשמה שטמונה בך כדי להיפטר ממנה, אבל למעשה אתה רק מדחיק ומסתיר אותה. 

אתה תמיד חש אשמה, אבל אין לך מושג מדוע. אתה מקשר אותה עם אוסף אידיאלים של האגו, שלפי טענת האגו נכשלת בהשגתם. אולם האמת היא שבמקום החשוך והסודי בתת מודע הזה קיימת ההבנה שבגדת בבן האלוהים כשהרשעת אותו ובכך דנת אותו למוות. 

הלימוד הרוחני משחרר אותך, למרות שנדמה לך שהוא כובל ומגביל אותך. אתה פוחד שבנוכחות האמת האלוהית אתה הורס את העצמי שלך. אך אם רק תחשוף את סוד אשמת העצמי שלך לאור, האור יפוגג אותו. שמחה גדולה תהיה בשמים בשובך, והשמחה תהיה שלך.

 קישור II. The Guiltless Son of God 

( | T-13.II)

להשתחרר מאשמה ולהשיג אלמותיות

עולם הפירוד האשליתי שאנחנו רואים נראה כל כך אמיתי - מדוע ?

כאשר אנו מאמינים במערכת המחשבה של האגו, אנו מאמינים כי הפירוד מאהבה טהורה לחיים הוא אמיתי ולכן אנו מאמינים שחטאנו והאשמה בנו מוצדקת. עולם הזהויות הנפרדות והייחודיות הוא התחליף לאחדות באהבת האל. אך למרות חלומותינו להפרדה, האמת אודותנו כאלוהיים ללא אשמה נותרה בעינה.

רעיון הזמן עם עבר ועתיד הוא חלק בלתי נפרד מהאמונה בדואליות. כאן אנו לומדים כי כל מה שנראה שקורה בתחומי הזמן מעולם לא היה ולכן הוא נעלם כאשר אנו מוכנים לתת לרעיונות שאמצנו ללכת. בתחום הזמן נראה שבאמת נפרדנו, אך מכיוון שאין זמן במציאות, מעולם לא קרה דבר לבן האל שנרדם. האהבה נותרה תמיד ללא שינוי והיא נצחית, והנצח הוא אמיתי.

רוח הקודש יודעת שהיציאה למסע הזה כואבת. דרך רוח הקודש, השוכנת בנו, אנו לומדים שמה שדמיינו אינו נכון. רוח הקודש מלמדת אותנו על הטוהר של הנשמה האלוהית, בכך שהיא עוזרת לנו לראות שהעולם שיצרנו אינו אמיתי. 

כדי לדעת את העצמי שלנו כמו שאלוהים יצר אותו, עלינו להרפות מאשמה מכיוון שאשמה שומרת על האמונה בנפרדות. העצמי הוא אחד ואוניברסלי ולא ניתן להכיר בו כל עוד קיימת בנו תפיסת פרוד. גינוי עצמי הוא בלתי נמנע כל עוד אנו מאמינים שאנו נפרדים מהאהבה שיצרה אותנו. לכן אנו צריכים ללמוד על חוסר ההאשמה של הנשמה שלנו מהמורה הפנימי שלנו, שמנחה אותנו לראות את הקדושה אצל כל אחינו, וכך להכיר זאת בעצמנו. 

מה קורה כשאנחנו מקבלים בהסכמה שאיננו אשמים ב"חטא האדם הראשון" ?

תכנית האשמה של האגו היא להפוך אותה עבורנו לממשית ואז אנו נשלם עליה באמצעות עונש. זו הסיבה שאנחנו ממציאים חלומות על מחלה ומוות. דרך רוח הקודש אנו למדים כי אף אחד מחלומות אלה מעולם לא היה אמיתי, חיינו הם בעולם מדומה ולכן העבר אינו אמיתי. 

מכיוון שאין עבר, אין הצדקה לחוש אשמה ולכן אין צורך לחשוש מעונש. כשההכרה מאוחדת כעצמי אחד, אין יותר חלום של אשמה ואין חלום של אינדיבידואליות. שום דבר פרט לאהבת הנצח של אלוהים לא היה ולא יכול להיות מעולם אמתי.

זה מרגיע לדעת שאלוהים מעולם לא גינה אותנו. אהבה אינה מגנה מכיוון שאהבה יודעת רק את האמת הטהורה. היא אינה יודעת שום היפוך. העובדה שאנחנו הננו נשמה אלוהית של אהבה ולעולם לא נוכל לשנות את המציאות שלנו - מבטיחה את התמימות שלנו.

עקרונות להתבוננות

- השפיטה המרשיעה של אדם את חברו היא שורש של כל תקיפה שבעולם. כל אחד אשר שופט מישהו אחר כבלתי ראוי לאהבה וכראוי לעונש, יוצר בתוכו  הכרה דואלית ונפרדות וזה מתגלה גם בראית העולם בחוץ. זה השופט תופש את עצמו כנפרד מזה הנשפט, והוא מאמין שעל ידי הענשת האחר הוא ייחלץ מעונש.

- העולם שאתה רואה בחוץ, מלא בתעתועים של אלה שהאשמה שיבשה את דעתם. התבונן היטב בעולם הזה, ואז תיווכח שאכן זה כך. העולם הזה הוא הסמל של ענישה ומוות. כל החוקים ששולטים בו הם חוקי המוות (סופיות).

ילדים נולדים לתוך העולם על ידי כאב. גדילתם מלוּוה סבל, והם לומדים על צער פירוד ומוות.  נראה כאילו הם אוהבים, אבל הם נוטשים וננטשים. נראה שהם מאבדים את מה שהם אוהבים. גופיהם נובלים והם נופחים את נשמתם ונטמנים באדמה ולא קיימים עוד, ולא היה אחד מהם שלא חשב שאלוהים הוא אכזרי.

-השכינה שואפת לטהר כל אשמה משכלו של האדם כדי שיוכל לזכור את אביו האלוהי עם שלווה. המסע שבן האלוהים קבע לעצמו הוא חסר תכלית, ואילו המסע שהאל קבע לו הוא מסע של שחרור ווחווית שמחה.

- כל אחד שמבקש להיחלץ מן הכלא שיצר, הדרך למצוא את החירות אינה נמנעת ממנו הואיל והיא בתוכו. השאלה מתי הוא מוצא אותה היא שאלה של זמן, והזמן הינו רק אשליה.

- תן לקדושה של בן האלוהים שהנך לפזר באור שלה את ענן האשמה אשר מחשיך את הכרתך, ועל-ידי כך שתסכים שהנך עצמי טהור ומושלם, אתה לומד שהוא שלך.

- אתה אלמותי מפני שאתה נצחי. תחושת האשמה שלך כאדם שנפל בתודעה מונעת ממך את הערכת הנצחיות. האלמוות הוא הפכו של הזמן, כי הזמן חולף עובר ואילו האלמוות יציב לנצח.

- על-ידי ההשתחררות שלך מאשמה אתה לומד שהעבר לא היה וכי אלוהים אף פעם לא הרשיע את בנו, ובהיותו חף מאשמה הוא נצחי.

  קישור  I. Guiltlessness and Invulnerability

(ACIM, T-13.I)

האהבה נמשכת אל האהבה

האור לא מפסיק לעולם להתרחב. אין לו גבולות. על מנת שיהיה חושך, חייב להיות מחסום לאור. ניתן להכניס אור לחלל חשוך ואז החושך מתפזר. האור אינו נלחם עם החושך. החושך פשוט נעלם כאשר מוסר המחסום.

באותה דרך, כאשר אנו מוכנים להסיר את מחשבותינו ההרסניות על ידי אור הרוח, האהבה הנצחית ממלאת את המודעות שלנו, וממיסה את "החושך" של חוסר אהבה. ברצון שלנו להיות נפרדים וייחודיים, אנו בונים מחסומים כנגד אחדות האהבה. ואז אנו תוהים מדוע אנו חשים חוסר אהבה ובודדים. כדי לדעת אהבה עלינו להיות מוכנים לקבל אהבה כמו שהיא.

נוכל לצייר תמונה יפהפיה של ההגנה שניתנה לנו על ידי בוראנו. אנו מוחזקים בשלווה מושלמת, לא זקוקים לשום דבר, וזה מעולם לא השתנה בעולם הרוחני. איננו יכולים לאבד את מה שאלוהים נתן לנו כמורשת. רק בגלל שחשבנו שאנחנו רוצים משהו אחר וניסינו להראות בעצמנו את אותו דבר אחר ואיבדנו את המודעות לשלומנו.

אנו יכולים לראות את העולם האמיתי על ידי שחרור מהאמונה בעולם הכוזב הזה של זהויות נפרדות וייחודיות החוות דואליות ומאבקים. אנו רואים זאת כך רק מכיוון שאנו עדיין בוחרים לראות הכל בנפרדות. כאשר אנו פותחים את עצמנו לשלמות הרוח, נראה את האמת של "הבן האחד" של האל דרך אהבה טהורה. המשיכה של אהבה לאהבה - בלתי ניתן לעמוד בפניה. מכיוון שתפקידה של האהבה לאחד את כל הדברים יחד, להחזיק את כל הדברים יחד על ידי הרחבת שלמותה לנצח.

האהבה של הנשמה היא אחת, ולכן כשאנחנו מקבלים את האמת של רוח הקודש, שרואה רק אהבה בכל, האהבה חייבת להיות טוטאלית. אין דבר אחר מלבד אהבה לראות בכל החיים. האל הוא אהבה ואנחנו הרחבה של האהבה באחדות מוחלטת.

עקרונות להתבוננות

- האב האלוהי שומר את "הבן האחד שלו" בבטחון, הרחק ממחשבות הרסניות.

- אתה תוקף את העולם האמיתי בכל רגע, ולמרות זאת אתה מופתע שאינך יכול לראותו. 

- אהבה היא שיתוף. הגש אותה והיא תבוא אליך, כי היא נמשכת אל עצמה וחיה רק בשלום.

-  אהבת האב האלוהי מחזיקה את "הבן" בשלום מושלם. לכן "הבן" אינו זקוק למאומה ואין הוא מבקש מאומה.

-  כשהפכת לנראה את מה שאינו אמיתי, העצמי האמתי שלך רחוק ממך, ומה שכן אמיתי נעשה בלתי נראה לגביך.

- מה שהנו אמתי בלתי נראה לגביך מפני שאתה מסתכל וממוקד על משהו אחר.

- הגדרת המציאות האמתית היא בידי האל, לא בידיך. הוא ברא אותה, והוא יודע מה היא.

- אתה שידעת שכחת, אבל אינך יכול לאבד את המציאות, חזון המשיח בך יתקן את התפישה של כל דבר שאתה רואה.

- אלוהים רוצה לחבר אותך מחדש עם עצמך, והוא לא נטש אותך. זכרונו מאיר בשכלך תמיד. עליך רק לבקש את הזכרון הזה, ואז תזכור. 

- מתוך שהערכת את הלא כלום, ביקשת את הלא כלום. כל דבר שחשבת שעשית בהנהגת האגו מעולם לא היה ממשי. עם זאת בהפיכה שלך את הלא כלום לממשי לגביך, ראית אותו.

- רק באמצעות חזון המשיח, נרפאת תפישתך. את "הבן" אפשר לראות בחזון זה.

-אתה הבטת בלא ממשי ומצאת יאוש בעולם לא ממשי. אתה לעולם לא תוכל להיות מסופק בלי המציאות האמתית.

- משיכת האהבה אל האהבה נשארת הכוח שאין לעמוד בפניו. תפקיד האהבה הוא לאחֵד קרוב את כל הדברים, ולהחזיק אותם יחד בהאצלת שלמותה.

- העולם האמיתי ניתן לך על ידי אלוהים. התבונן בו בתפישה מוחלטת. בזמן שתסתכל עליו תזכור שהעולם היה כך תמיד. 

-  סוף סוף תראה נכון כי התפישה מעולם לא היתה קיימת.  כשהיא תתוקן היא תפנה מקום לדעת.

-הדעת היא לנצח המציאות היחידה. כי אביך לא חדל לאהוב את "הבן" שלו.

/the-attraction-of-love-for-love

12-8 Text/ Chapter