הכחשת האל בך היא הכחשת החיים

האמונה בנפרדות מהחיים ומהאל מביאה עמה הקרנת מציאות שגויה. ברגע שאנו מזוהים עם הרעיון שאנחנו נפרדים מהאל והבריאה, נתפוש את כל השאר כנפרד מאיתנו וזה מביא לדכא את הרוח הפנימית מלהתבטא. אנו לא רוצים לקחת אחריות לדיכאון וכאב שאנו חשים בהיותנו נפרדים. כך אנו מקרינים את זה על אחרים, וגורמים למציאות היראות שהחיים בחוץ הם הגורם לכאב שלנו. 

המסר שאנו מעבירים לאחינו בכך, הוא שהם נפרדים מאיתנו ומהאל. אנו רואים אותם ללא הניצוץ האלוהי המשמח בהם. אנו מכחישים את זהותם  שהנה כשלנו. ציטוט - "הכחשת הניצוץ היא שמביאה לדיכאון, שכן בכל פעם שאתה רואה את אחיך בלעדיו אתה מכחיש את אלוהים בבריאה." -

האמונה בפרוד מהחיים שאנו חיים מביאה עמה הקרנה נגלית של זה. ברגע שאנו מזדהים עם הרעיון שהננו נפרדים, נתפוש את כל השאר כנפרדים מאיתנו. כאשר אנו לא רוצים להיות אחראיים לדיכאון והכאב שאנו חשים בהיותנו נפרדים, אנו מקרינים את זה על אחרים, וגורמים לזה להיראות כאילו שהם הגורם לכאב שלנו. 

המסר שאנו מעבירים לאחינו הוא שהם נפרדים מאיתנו. כך אנו רואים אותם ללא הניצוץ המשמח של האל. אנו מכחישים את זהותם  שהנה אלוהית כשלנו. ציטוט - "הכחשת הניצוץ שבפנים כל דבר היא שמביאה דיכאון, שכן בכל פעם שאתה רואה את אחיך בלעדי הניצוץ האלוהי אתה מכחיש את אלוהים."

מכיוון שדימוי נפרד של גופים ואובייקטים שונה ממה שאנחנו באמת כאור בבריאה, זה לעולם לא יכול להיות אמתי. בהגדרה של תפישת נפרדות זה מביא לבידוד ובדידות ואילו שיתוף אהבת האל בכל הבריאה מגלה את אהבת האל הנוכחת בכולם באחדות. ראיית הפירוד על ידי תפישה של גופים כדבר המפריד בינינו, מהווה את שלילת בריאתו האחת והמאוחדת של אלוהים. 

כאשר אנו מתעוררים לאמת, אנו מכירים בכך שהגוף אינו בן האל. הגוף הוא דימוי חולה שנראה פגיע, וסופי ובסופו של דבר מסתיים במוות. האהבה לא יכלה ליצור כל זאת, שכן האהבה - היא מה שאנחנו - ואינה ניתנת לשינוי. ציטוט: " אם אתה מבלבל את עצמך עם דברים שחולים ומתים... זה אומר שאתה מסתכל בלי אהבה על אלוהים ויצירתו, מהם לא ניתן להיפרד." 

כאשר אנחנו רוצים לחזור למציאות. אנו נדרשים להרפות מהאמונה שלנו במגבלה, חוסר ומוות. כל זה לא הביא לנו את מה שחשבנו שאנחנו רוצים. זה לא הביא לנו שלווה ואושר. אנו פתוחים כעת ללמידת האמת על המורשת שלנו. אנו פתוחים כעת להיות דוממים ולהקשיב פנימה לרוח האל, שעוזרת לנו לראות את חוסר  השינוי שמעבר לזמן - את הנצחי. זה עוזר לנו לראות את הרגע הקדוש של ההוויה שלנו. כשאנו ממשיכים להתאמן, אנו נראה כי הרגע הקדוש הנוכח כאן עכשיו ותמיד ללא עבר או עתיד, הוא כל מה שיש. זה יעזור לנו להרפות מהכחשת אלוהי האהבה, ושלילת זהותנו שלנו. זה מה שיעזור לנו להרפות מהכחשת האלוהי שבכל הבריאה.

 עקרונות להתבוננות

- כאשר אתה בדיכאון, משמעו שכפרת באל.  הכחשת האל שמשמעה הכחשת זהות האל בך ובמובן זה, זהו חילול-הקודש וגמולך הוא תפישה של חילול החיים הנצחיים - כלומר מוות.  הכחשת החיים תופשת את כל מה שמנוגד להם. הכחשת האל בחיים תוביל באופן מוחלט להקרנה שגויה, וכאן אתה תאמין שאחרים עשו עוול לך ולא אתה יצרת זאת.  זה המסר שאתה בוחר בו, למרות שאתה מאמין שזה המסר שאחרים מוסרים לך בעולם החיצוני.

- אם תייחס להם את התכחשותך לשמחה,  לא תראה את הניצוץ שבהם שעשוי לגרום לך שמחה.  אל המחלה תובע את הכחשת הבריאות, כי הבריאות עומדת בניגוד גמור להמשך קיומו. אם אתה חולה אתה מחזיק באלילים שיצרת. אז אתה עשוי לרצות בהם כדי שתינצל. חילול הקודש הזה הוא הרס עצמי, לא הרס האל. משמעות הדבר היא שאתה מוכן לא לדעת את עצמך ומוכן להיות חולה. אתה יצרת זאת מתוך אי-שפיותך, כרעיון שאינו שפוי. רעיון זה נראה בדברים רבים בחייך והוא למעשה רק רעיון אחד - הכחשת האל בבריאה -.

- מחלה ומוות חדרו לכאורה לשכלו של בן האל בניגוד לרצונו. זה גרם לבן האלוהי לחשוב שאין לו אב, ומתוך זה בא אליו דיכאון כחלופה לשמחה.  הוא לא הסכים לקבל את העובדה שכבן הנו חסר-ישע בלי האב, שהנו עזרתו היחידה.  אתה לא יצרת את עצמך ולכן אינך צריך להיות מוטרד, כי אביך לא ברא את אלילי האשליה.   

- בן האל שהנך לא עשה רע, אבל טעה הרבה ואת הדבר הזה אפשר לתקן.  בזה האל יעזור לך.  אמנם התכחשת לו אבל אתה יודע שהוא אוהב אותך.  אביך לא התכחש לך והוא אינו מתנקם בך אלא קורא לך לשוב לבראשית. אהבת האל נמצאת בכל דבר שהוא ברא, כי בנו נמצא בכל מקום. 

- הבט בשלום על אחֶיך, ואלוהים ימהר לבוא לתוך לבך בהכרת תודה על מתנתך לו. אל תפנה לאֵל המחלה בבקשת ריפוי אלא רק לאלוהי האהבה, כי ריפוי הוא ההכרה בו. בהכרתו בך טמונה הווייתך.  אינך חולה ואינך יכול למות. אבל אתה מסוגל להתבלבל ולחשוב שכן. מעשה כזה הוא חילול קודש, כי כך אתה מביט בלי אהדה על האל ובריאתו המאוחדת עמו. מה שהוא בא מהאל הוא שלו לנצח, ואתה הנך מהאל. קבל את עצמך כפי שהאל ברא אותך, ולא תסבול.

 - לשם כך עליך להכיר בו כבורא שלך. כי  הכרתך באביך היא ההכרה בעצמך כפי שנבראת - בלי חטא, ללא כאב וללא סבל. אם אתה מתכחש לאל אתה מביא את הכאב ואת הסבל אל תוך שכלך, בגלל הכוח שהאל העניק לו לברוא עולמות. הבן כמה הרבה שללת מעצמך, ועד כמה  האל אינו רוצה שכך יהיה. 

- הוא אינו רוצה להפריע לך, כי הבן שלו חופשי. האל לעולם לא יחדל לאהוב את בנו, ובנו לעולם לא יחדל לאהוב אותו. זהו מצב קבוע לנצח בשכל האל. האל העניק לך את עצמו וזה נצחי. מהמתנות שלך לאל, המלכות תשוב אל בנו, שהרחיק את עצמו ממתנתו כשסירב לקבל את מה שנברא למענו.

- השמים ממתינים לשובו, מפני שנבראו כמקום משכנו. אל תמנע מעצמך את השמחה שנבראה למענך. האל העניק לך את האמצעים לבטל את מה שעשית. האל יודע את ילדיו כטהורים, כחסרי כאב, כשמחים שמחה שלמה ולכן ראיית סבל ותחושת דיכאון הם חילול-הקודש.  כל האשליות הללו, הן צורות שחילול הקודש לובש.

- אם אלוהים ברא את בנו מושלם, זהו האופן שבו עליך ללמוד לראותו כדי ללמוד על מציאותו. וכחלק מהבְּנוּת, זהו האופן שבו אתה חייב לראות את עצמך וללמוד על מציאותך. אל תתפוש שום דבר שהאל לא ברא, פן תימצא מתכחש לו.    אבהות האל היא האבהות היחידה שלך  רק מפני שהוא העניק אותה לך. ברואיך ממשיים כברואי האל ואולם אתה צריך להכיר באבהות האמתית והבן האמתי.   אתה מאמין שכל החולים שיצרת הם ברואיך האמתיים. אבל אם תקבל את אבהות האל, היא תעניק לך הכל.

Text/Chapter_10# 6.

סיים עם כל מחלה מנטלית ונצנץ עם שכל צלול

כשאנחנו מוכנים לסיים את ההתקשרות שלנו עם האגו, המציאות תתגלה כדי להיראות. המציאות תמיד קיימת, אבל כשההכרה שלנו מתמלאת במערכת האמונות של האגו, אין אז מקום לראות שרק האלוהי (או אהבה טהורה) הוא אמתי.  אחד הרעיונות המרכזיים של הלימוד הרוחני הוא שאלוהים הוא אהבה ושום דבר אחר ומה שהוא יוצר הוא את עצמיותו בכל הבחינות ומה שהוא יוצר הוא אמתי וממשי, זוהר באור בהכרה ערה. 

כאשר אנו לומדים לאמץ מחשבה זו לחלוטין, היא מובילה אותנו לשחרור מוחלט מאשמה ופחד מכיוון, שבהיותנו בריאתו עלינו להיות בעלי אותם מאפיינים שיש לאל וזה לא אשמה ופחד. הבנת הדברים האלה מנטרלת את כל האמונות שהוא יוכל לגנות או להעניש אי פעם את יציריו. זה גם אומר שמכיוון שנוצרנו עם אותם תכונות בדיוק כמו האל, אז לא נוכל לגנות, להעניש או להזיק יותר מכפי שהוא יכול. זהו שחרורנו מאשמה ומפחד מעונש. עם השחרור הזה מגיע השלום לשכון בנו.

מחלה הנתפשת בכל מקום בבריאה נתפשת דרך השכל המפוצל. למען האמת אנחנו הננו אהבה מושלמת. כשאנחנו משחררים את האמונה שאנחנו יכולים להיות נפרדים או חולים, מציאות השלמות שלנו עולה להכרה שלנו. כשאנחנו מכירים לחלוטין באגו כהמצאה שלנו, מעטה האשליה נעלם ומה שממשי מתגלה אוטומטית.

אלוהים ברא את השכל שלנו מאוחד בתודעה שלו ששוכנת תמיד בשלום, וכך כשאנחנו בשכל הנכון, אנו נמצאים בשלום. הדרך להתעורר היא לסגת מהאמונה שלנו מכל מה שלא משקף את אחדות האל בבריאה. פתיחת השכל שלנו לאמת מביאה אותנו לראות כפי שרוח האל רואה ועוזרת לנו לראות את ניצוץ האל בכל אח ואחות. כשאנחנו עושים זאת אנו עוזרים לכולם מכיוון שההכרה שלנו מאוחדת. ציטוט -"כוחו של שכל אחד יכול להאיר אחר, מכיוון שכל מנורות האל נדלקו באותו ניצוץ הנמצא בכולם." 

לא משנה עד כמה אנו שוקעים בצללי הנפרדות, שלום האל נשאר איתנו לנצח. לעולם לא נוכל לאבד באמת את הקשר שלנו אתו. מכיוון שהשלום תמיד איתנו, הוא תמיד יכול להיות מורגש. אין מישהו שלא הצית את אור האהבה בעצמו או באחיו. זה אף פעם לא נשכח לחלוטין, אם כי ניתן להכחיש אותו דרך בחירה שגויה. אנו זקוקים רק לפתיחת הכרתנו בפני הניצוץ שבפנים וזה יוביל אותנו לקרניים הגדולות של האל אשר נפתחות בנו וגורמות לנו להצטרף לנצח לאור של האל המאיר את כל הבריאה.

עקרונות להתבוננות

- כל מחלה נוגדת שלמות והן לא מתפייסות יחד. האל ברא אותך מושלם ונצחי והנך מושלם לנצח. אם אתה מאמין שאתה יכול להיות חולה, אז החלפת את הבורא באלוהים אחרים.  האל אינו נתון במלחמה עם אֵל המחלה שיצרת, אבל אתה נתון במלחמה הזאת. אם תסרב לסגוד לאל המחלה בכל צורה שהוא עשוי להופיע לפניך, ובכל מקום שלדעתך אתה רואה אותו, הוא ייעלם אל תוך האַין שממנו נוצר.

- המציאות האמתית יכולה לנצנץ רק בשכל צלול. היא שם תמיד כדי שיקבלו אותה, אבל קבלתה תלויה בנכונותך שמציאות מושלמת תהיה שלך.  להתעלם מהלא-כלום משמעו פשוט לשפוט אותו נכון כלא כלום, והודות ליכולתך להעריך אותו הערכת-אמת, תוכל להתנער ממנו. 

-הבְּנוּת היא אחת, והיא אחת בכל המובנים. אחדות אי אפשר לפלג.  אם אתה תופש אלים של אשליה,  זהו סימן שהרחקת חלק משכלך מרצון האל. כששכלך לא בשליטתך פירושו להיות בלי תבונה. חוקי האלוהים ישמרו על שלום שכלך, מפני שהשלום הוא רצונו, וחוקיו נחקקים כדי לקיימו.  חוקיו הם חוקי החופש, ואילו חוקיך הם חוקי השעבוד. חוקי האלוהים פועלים רק למען טובתך, ואין חוקים אחרים לצד חוקיו. 

- אלוהים עצמו מגן על כל דבר שברא על-ידי חוקיו וכל דבר שאינו כפוף להם אינו קיים. נתת  את שלומך לאלילים שיצרת. אינך יכול לעשות את מה שאלוהים לא התכוון אליו, כי מה שהוא לא התכוון אליו אינו מתרחש באמת אלא כל זה כאילו לא היה מעולם.  שום דבר חוץ מחוקי האלוהים מעולם לא יכול להתקיים ושום דבר מלבד רצונו לעולם לא יהיה.

- אתה נבראת על-ידי חוקיו ועל-ידי צו רצונו, ואופן בריאתך כונן אותך כבורא.  מה שעשית הוא כל-כך בלתי-ראוי לך עד שספק אם היית יכול לרצות בזאת. המציאות האמתית אינה יכולה לחדור בעד המכשולים שאתה מציב כחיץ, אבל היא תעטוף אותך כולך כשתשחרר את עצמך מהם.

- אין דימויים מוזרים בשכל האלוהים, ומה שאינו בשכלו אינו יכול להיות בשכלך, כי אתם בעלי שכל אחד והשכל הזה שייך לו ובאמצעות חוקיו אלה הוא יסד את היקום כפי שהוא. שום אלי-שקר שאתה מנסה להציב כחיץ בין עצמך ובין מציאותך אין להם שום השפעה על האמת. לכן השלום הוא שלך מפני שאלוהים ברא אותך. הוא לא ברא שום דבר אחר.

- נס הוא מעשה של בן אלוהים שהשליך אחרי גוו את כל אלילי השקר, והוא קורא לאחָיו לעשות כמוהו. זהו מעשה של אמונה. זוהי קריאה לשכינה לפעול בשכלו. מחולל הנסים שמע את קול האל, הוא מחזק אותו באח חולה על-ידי החלשת אמונתו במחלה, שבה אין הוא נוטל חלק.

- כוחו של שכל אחד יכול לשלוח את קרני אורו אל תוך שכל אחר, כי כל מנורות האל הודלקו על-ידי אותו הניצוץ שנמצא בכל מקום והוא נצחי. באנשים רבים נשאר רק הניצוץ, כי הקרניים הגדולות של האל בפנים מואפלות. אבל האל שמר את הניצוץ חי כדי שהקרניים לעולם לא תישכחנה לגמרי. תפישת הניצוץ תרפא, ואילו ידיעת האור תברא. ב"שיבה" צריך להכיר תחילה באור הקטן. הניצוץ עדיין טהור כמו האור הגדול.  שים בו את כל אמונך, ואלוהים עצמו יענה לך.

Text/Chapter_10#5.

לוותר על אלילי המחלה והאשליות שלהם

העולם האנושי הוא תמונת המצב של מערכת החשיבה של האגו. אנו רואים את האכזריות המתבטאת בטבע, כאשר בעלי חיים מגנים ברעה על שטחים שלהם והורגים כדי "לשרוד". מכיוון שזיהינו עצמנו עם האגו, אנו מרגישים ממש כך. אנו מוסווים את עצמנו בחיוכים כאשר אנו שופטים מנטלית את אחינו. אנחנו יוצאים למלחמה נגדם ואומרים שזה לטובת ארצנו. אנו מכריזים על חפותנו כאשר אנו מקרינים את תפישתנו החושבת רע על אחרים. האשמה שבאה בבחירת ה"עצמאות" של האגו בהכרה שלנו נשארת כהכרת הנפרדות שלנו, והיא מוסתרת תחת שכבות של פחד וצדקנות עצמית.

 אמונה בדימויים כוזבים של פירוד ומאבק יכולה לגרום לנו לחוות את הדימוי הזה כממשי, אם כי זה לא משנה את המציאות האלוהית בכלל. ברגע שנמשוך את עצמנו מאמון בדימוי כזה על ידי הכרתנו בו שאינו נכון, המציאות הבהירה תעלה להכרה המודעת מכיוון שהסרנו את הדימוי השקרי אשר הסתיר את המציאות מההכרה הגבוהה.   בריפוי התפישה האנושית אנו משיגים חזרה את ההכרה של הבן האלוהי האחד ואנו יודעים שהננו אהבה ושאהבה לא תוקפת ולא מביאה לסבל. 

העובדה הנצחית שאנחנו לא יכולים לשנות את המציאות האלוהית היא בסיס לישועה שלנו. עלינו רק לצאת מהתמונה השגויה של הקרנת העולם שהאגו יצר דרכנו. הישועה היא באמת פשוטה. זה שחרור של דימוי כוזב של עולם האשליה.  אלילי האשליה הם פשוט אמונות כוזבות.

כמו שאהבה טהורה היא נצחית, אנחנו נצחיים. חשוב בתהליך ההתעוררות שלנו להכיר בכך שאנחנו רק אהבה. אם אנו תופשים מישהו ללא אהבת האל לבריאתו, אנו מאבדים את זהותנו האמתית שהנה ביטוי של אחדות האל בבריאה. בהחזקה במודעות ערה שמה שאנחנו רואים הוא הבורא בבריאה והוא מהווה האצלה של אהבת האל לבריאתו ולא שום דבר אחר, אנו מחזקים את המודעות הזו בעצמנו ובכך מרפאים את אחינו ואת עצמנו יחד אתם.

כשאנו מוכנים לזכור שהבורא והבריאה הם אחד וזה נצחי, הערכתנו לאל וליצירתו הולכת ומעמיקה. הערכתנו לאמת מועצמת והתמונות השגויות של האגו מאבדות את כוח משיכתן ונעלמות. ככל שהנכונות שלנו לזכור את האהבה הנוכחת בחיים האמתיים, אנו נותנים את חלקנו בהתעוררות ההבנה  שהבריאה היא הוויה אחת. 

כשזיכרון זה מתעורר, מתגלה הבריאות המנטלית שלנו באור, שמשחרר את אל החולי מאחיזתו בהכרה שלנו. זה מביא את מתנת השלום בהכרה ובלב ויוצר את האצלת השלום לכל החיים. רק דרך המוכנות לזכור את אחדות האהבה אנו מוצאים שלום בתוכנו. אל המחלה שאחז בהכרתנו משחרר כעת בקלות על אחיזתו המנטלית. אלילי  החולי  מוכרים  כ-לא ממשיים ואנו נותרים עם הערכה רבה לכל מה שאלוהים ברא באחדות הווייתו שמשתקפת לנגד עינינו. 

עקרונות להתבוננות

 האם אתה מסוגל לשנות את מציאותך ? 

 שום אדם אינו יכול לרצות להרוס את עצמו. כשאתה שופט ודוחה את מה שאתה חושב שהנך ובגדול זה העולם הנגלה, את הדבר הזה אתה תוקף. מה שאתה חושב שהנך, עלול להיות הרסני מאוד, אבל ההרס הזה אינו ממשי. הוא רק אשליה שאפשר לנפץ אותה.  אלילי האשליה הם אינם מציאות אלא רק חלום. אלה הסוגדים להם ומשמרים אותם באמונתם הם בני אל חולים. ורצון האל הוא שהם ייפטרו ממחלתם  המנטלית וישובו אל השכל המקורי שלהם.  האל נתן לך מבראשית כוח לעזור להם והעניק אותו לך כגאולה שלך לעולם.

-  המנחם האלוהי נמצא בכל ילדי האלוהים החולים. כאשר שכלך מקבל את נוכחות האל בך כאמת, זיכרון האלוהות בבריאה כמציאות מתעורר ברחבי הבְּריאה. רפא את כל אחֶיך, פשוט על-ידי קבלת האל בהכרתך כזהותכם המשותפת. השכלים שלכם אינם נפרדים כי ישנה רק הכרה אוניברסלית אחת ולאל יש רק ערוץ אחד לריפוי, כי בדעת האלוהית יש רק בן אחד.

 - האל מקשר את כל ילדיו ומחבר אותם יחדיו אליו. זוהי מודעות שיש להשיגה - ידיעה ערה ששום אדם אינו נפרד ואינו חולה.  עצם מודעות זו היא הריפוי הנדרש.  להאמין שבן האל חולה משמעו להאמין שמהות האהבה יכולה בכלל לסבול ויכולה להתקיף את הבריאה.

 - הכרתך בבן האל כזהותך וכחלק מהאלוהות בבריאה מזכירה לבן האל שהנך את האמת על אודות עצמו. כל הבריאה חולקת כוח, והאמונה שאפשר לגזול ממך כוח מאוחד זה, זה דבר שאינו אפשרי מפני שאתה הנך הבורא בבריאה, שכולו עוצמה הנוכחת בכל. 

- אל חולה הוא אליל שיצר האגו בבן האל : זהו אֵל המחלה,שהנו מרושע ומאוד ופגיע.  מערכת-החשיבה של האגו מציעה לך לתקוף את אלוהותם של אחיך, ולחדול לראות את אלוהותך שלך.  במלכות האל אין עובדי-אלילים, אלא יש הערכה גדולה לכל דבר שאלוהים ברא, בגלל הדעת השלווה שכל אחד הוא חלק ממנה. 

- כשאינך מעריך את עצמך כמי שאתה באמת אתה נעשה חולה. כאשר אח חולה, סיבת הדבר היא שאינו מבקש שלום, ולכן אינו יודע ששלום לו. קבלת השלום היא הכחשת האשליה, ומחלה היא אשליה מנטלית. לכל בן אל יש יכולת להכחיש אשליות כאלה, דרך הכחשתן המוחלטת בתוכו. אתה יכול להסכים לקבל ממש עכשיו שלום למען כולם, ולהציע להם שחרור מלא מכל האשליות, דרך ההכרה המקורית של זהותך האמתית. אשליות מכאיבות לא יכולות לתפוס את מקום האל הנצחי הנוכח בכל החיים. 

- למעשה אתה פוחד מהלא-כלום ובמודעות בהירה זאת אתה נרפא. אתה יצרת את אל המחלה, ונעשית מסוגל לשמוע אותו מדבר אליך ומציע לך את אשליותיו.  אבל זה הוא לא רצון האב האלוהי לילדיו.  לכן אין דבר זה נצחי. הוא יתפוגג ברגע שתחליט על רצונך לקבל את האחד הנצחי בלבד. לאל יש רק בן אחד, ויש רק אלוהים אחד ואתה חולק אתו מציאות שאינה מפולגת.

 - אלילי האשליה מתקיימים רק מפני שאתה מכבד אותם ומשרת אותם. אשליות חולות אינן ראויות לכבוד, כי הן לא-כלום לגבי המציאות האמתית.  רק במזבח האל שבתוכך נמצא השלום והמזבח הזה קיים בך מפני שהאל שם אותו שם כשברא אותך וקולו תמיד קורא לך לשוב לזהותך האלוהית.

- אתה יכול לוותר על אלילי המחלה למען אחֶיך; ולמען עצמך. אם אתה רואה את אל המחלה נוכח בכל מקום שהוא, זה אומר שקיבלת אותו בהסכמה.  בקבלתך אותו אתה משתחווה לו ועובד אותו והוא נעשה תחליף לאל האמתי שבבן האלוהי. כך שגם אם דבר זה אין לו שום שייכות למציאות האמתית, ברור שהוא שייך למציאות שלך כפי שאתה תופש אותה.

10-4.Text קישור

וותר על מה שמפריע לך להיזכר מי אתה

בגלל כוח המחשבה שלנו, אנו יכולים לבחור לשכוח או לזכור את זהותנו כחלק מהאל והבריאה. כאשר אנו שוכחים שאנחנו אלוהיים, אנו מאבדים את המודעות לכל התכונות שאנו חולקים עמו: שמחה, שלום ואחדות האהבה. ההחלטה לשכוח את זהותנו האמתית שהביאה לשכל להיות בתפישה דואלית ונפרדת מהכול מביאה להרס נפשי ופיזי. (ציטוט: "אם היית מבין את ההרס הגמור שאתה עושה לשקט הנפשי שלך לא היית יכול לקבל החלטה כה מטורפת. אתה עושה את זה עדיין רק בגלל שאתה מאמין שהוא יכול להביא לך משהו שאתה רוצה. "

ההחלטה לשכוח את זהותנו האמתית שהנה האצלה של אהבת האל לבריאה, היא בעצם התקפה על עצמנו. זה נתפס כהתקפה מכיוון שאנו מאמינים כי ניתקנו את הקשר שלנו עם האהבה וכך אנו חווים את חוסר האהבה כפחד בכל שטח בחיים. עם הניתוק הזה מזהותנו האלוהית מגיעה תחושת אשמה, שלדעתנו דורשת עונש. זו הסיבה שאנו חוששים תמיד שיקרה משהו רע ומדוע אנו חוששים מהאל הנתפש כמאיים. בגלל הפחד הזה, נוצר עולם של גופים הנגלים כנפרדים. עולם זה של גופים נפרדים נוצר כדי להחליף את ריבונות האל בעצמאות אישית ונפרדת.

בחלק זה, נאמר לנו שיש אלטרנטיבה אחרת.  ציטוט: "תוכל להציע לרוח הקודש רק את נכונותך לזכור, שכן היא שומר את הידע האלוהי עבורך, הידע שממתין לקבלתך." רוח הקודש מביאה לבן האנוש את האמת על המציאות שלנו ואת המציאות של כולם באיחוד אתנו. קבלת האמת היא דרך סליחה כנה. הסליחה מסתכלת על פני העבר ורואה רק את פניו של האלוהי.  הסליחה היא השתקפותה של האהבה בעולם הזה.

כאשר אנו מקבלים את האמת דרך האור של רוח הקודש, התפישה שלנו משתנה. רוח הקודש עוזרת לנו להסתכל מעבר לצורה אל מציאות האהבה הקיימת בכל מקום. כאשר אנחנו מקבלים רק את הכרת העצמי האמתי דרך רוח הקודש ולא שום דבר אחר, יש לנו אז תפישה של המציאות האמתית, שהיא מלכות האל על פני האדמה. אנו מסיימים עם רצוננו האישי והנפרד ובוחרים לזכור את אלוהותנו המאוחדת על פני האדמה וכך אנחנו עומדים בשער מציאות גן העדן. כל המחשבות על ההפרדה מהאל והבריאה נעלמות אל האין שממנו באו כשאנו קיבלנו לגמרי האמת והידע האלוהי.

עקרונות להתבוננות

- אתה נתון לשליטת פחד מפני שאת מקום הדעת אתה מילאת בחלומות.  כאשר מה שניתקת ממנו יתקבל שוב, המציאות תחדל להפחיד.  הוויתור על הנתק מן המציאות האנושית גורם לשמחה, שלום והתגלות תפארת הבריאה. הגש לשכינה רק את נכונותך לזכור, כי היא ממתינה להסכמתך לקבל.

 - וותר בשמחה על כל דבר שעלול להפריע לך לזכור. האל אומר לך שאתה חלק ממנו בעת שאתה מוכן לזכור אותו ולדעת שוב את מציאותך האמתית. בזכירה הזאת נמצאת הדעת על אודות מי שאתה.  לזכור משמעו פשוט להשיב לשכלך את הזיכרון ממה שכבר נמצא שם. אתה רק מקבל שוב את מה שכבר נמצא שם.  

- אלוהים יעשה את חלקו אם אתה תעשה את חלקך. הרווח שלו בתמורה לרווח שלך הוא החלפת התפישה בדעת. הוא ייתן לך הכל אם רק תבקש.  כשאתה תוקף את הבריאה אתה מתכחש לעצמך. אתה מלמד את עצמך שאינך מה שהנך. הכחשתך את המציאות דוחה את קבלת מתנת האל לך.

 - אם תבין שהנך חלק מהאל, תבין שכל התקפה הנגלית בחייך היא התקפה עצמית. זוהי התקפה על זהותך השגויה שאימצת.  התקפה היא דרך שבה אובדת זהותך. כמה גדול הוא ההרס שהדבר הזה גורם לשלוות הנפש שלך.  אתה רוצה דבר-מה שאינו נותן שלוות-נפש. החלטתך נגד ממשות זהותך היא החלטה נגד האל ומלכותו על פני האדמה. 

Text/Chapter_10#3

להיות בבית, באל

הבריאה הנה האצלה של אהבת האל. אהבת האל, הנה אחת בכול. היא אינה מפרידה. לכן אי אפשר שנתקוף את הבריאה שלנו דרך דואליות ומאבק.  אנחנו הרחבת האהבה של האל שהנו כל מה שיש. זה הבורא בבריאה.

 כל מה שאנחנו הננו זה אהבה אמתית, ואין מציאות מחוץ לאהבה. כאשר אנו לומדים להכיר בכך, אנו יודעים בטיחות מושלמת. אנו יודעים כי אהבת האל אלינו נותרה ללא שינוי, בלתי ניתנת להחלפה ונצחית. אנו יודעים שאנחנו חלק מהאל מכיוון שאנחנו האצלה של האהבה שלו בבריאה. כך אנו מכירים את האחדות המוחלטת שלנו עם אהבה.

כשאנחנו מתעוררים למציאות של אהבה, נבין שאנחנו פשוט חולמים עולם של הפרדה וששום דבר ממשי לא קרה. זה דומה למצב בו אנחנו מתעוררים מחלום לילי ומבינים ששום דבר לא קרה בחלום.  אנו לא זוכרים מה זה להרחיב את אהבתו הנצחית של אלוהים באחדות אחת. כאן מוזכר לנו שאהבה היא נצחית והיא המציאות האמתית שנועדה לנו.  כאשר אנו מייחלים לחלוטין להאציל אהבה לחיים, אנו נרצה רק להיות האהבה, שהיא הרצון המשותף שאנו חולקים עם האל. כשאנחנו נרצה רק את זה, נדע את עצמנו בבית-האל, במלכות האל על פני האדמה.

עקרונות להתבוננות

- עדיין אינך שותף בורא, פשוט משום שהיית מחליט נגד ברואיך כל עוד שכלך מפוצל בתפישה דואלית, ואי אפשר לתקוף את מה שבראת.  חוק הבריאה הוא - שאתה נועדת לאהוב את ברואיך כמוך, כי הם חלק ממך. לכן כל דבר שנברא הוא בטוח לחלוטין, כי חוקי האל מגנים עליו עם אהבה.

 - כל חלק של שכלך שאינו יודע זאת הוציא את עצמו מהדעת האלוהית כי לא עמד בתנאיה. בהכרה הזאת טמונה ההבנה שמה שאינו מהאל אינו קיים. אתה תמיד נמצא בבית האלוהי, חולם גלות אבל בהחלט מסוגל להתעורר למציאות. מתוך ניסיונך אתה יודע שמה שאתה רואה בחלומותיך אתה חושב לממשי כשאתה ישן. אינך חושב שזה מוזר. אתה פשוט עברת מחלום אחד לחלום אחר, בלי להתעורר באמת.

 - אינך זוכר את היותך ער, או איך היו פני הדברים פעם.  באמצעות היזכרות תדע שפני הדברים יכולים לחזור ולהיות ומה שהיה פעם הוא כך עכשיו כי הוא נצחי ולכן הוא קיים ממש עכשיו. 

- אתה תזכור כל זאת ברגע שתרצה זאת באופן שלם. כך אתה מבטל את החלטת הפירוד, ומחזיר את שכלך לבוראך ולברואיך.  כשתדע אותם תהיה בך רק תשוקה להתעורר ולהיות שמח, רוצה רק את האמת, והיא תהיה שלך.

Text/Chapter_10 # 1

אהבת האל בבריאה היא אמת נצחית

המפתח לשחרור עצמנו מהמגבלות של העולם הזה הוא לקבל אחריות על כל מה שאנחנו חווים בחיינו. האופן בו אנו מגיבים לכל מה שאנו תופשים תלוי בנו מכיוון שאנו מפרשים את כל מה שאנחנו רואים ונותנים לזה משמעות. עם זאת הפרשנות מתרחשת בהכרה שלנו ואנחנו תמיד חופשיים לשנות את דעתנו לגבי מה שאנחנו מאמינים שהוא נכון.

בחסד האל אין אנו חופשיים לשנות את מה שאנחנו באמת, כפי שנוצרנו על ידי האל. כך שבכל רגע אנו בוחרים בין תפישת אשליה או קבלת האמת על מה שהננו. התבוננות באשליות אינה משנה את האמת, היא רק הופכת את האמת ללא ידועה לנו. כשאנו לומדים להקשיב לקול רוח האל בנו, הוא ישתמש בזמן כדי לעורר מחדש את הכרתנו לאמת שהננו אהבה חסרת שינוי בביטוי.

 כשאנחנו עוברים את יומנו , אנו יכולים לתרגל לזכור ששום דבר מלבד אהבה לא יכול להתקיים. האהבה בכולם היא הדבר האמתי. שום דבר פרט למהות האהבה לא יכול לקרות. האהבה שאתה כעצמי האמתי היא נצחית והאהבה שכולם הנם כך, היא אמתית ונצחית. בזה אנו מתמקדים היום. זה מה שאנחנו מוכנים לזכור. זה מה שאנחנו מעניקים לכל אח ומקבלים מכל אח. זה מה שנכון לנצח ואינו יכול להשתנות.

עקרונות להתבוננות  

- שום דבר מחוץ לעצמך אינו יכול לעשותך פוחד או אוהב, מפני ששום דבר אינו מחוצה לך. הזמן והנצח נמצאים שניהם בשכלך עד שתתפוש את הזמן אך ורק כאמצעי לזכות בנצח מחדש. אינך יכול לעשות זאת כל עוד אתה מאמין שכל דבר שקורה לך נגרם על-ידי גורמים מחוץ לעצמך.

- אתה חייב ללמוד שהזמן כולו עומד לרשותך, וששום דבר בעולם אינו יכול לקחת ממך את האחריות הזאת. אתה יכול להפר את חוקי האל בדמיונך, אבל אינך יכול להשתחרר מהם. הם נחקקו למען הגנתך בתור הביטחון שלך.

- אלוהים לא ברא כלום לידך ושום דבר לידך אינו קיים, מפני שאתה חלק ממנו. מה חוץ ממנו יכול להיות קיים ?  שום דבר מחוץ לו אינו יכול לקרות, כי שום דבר חוץ ממנו אינו ממשי. כיצד יכול בן התמותה להיות ממשי אם אתה הנך הנברא היחיד של אלוהים והוא ברא אותך נצחי ?

 - שכלך קובע כל דבר שקורה לך וכל תגובה שאתה מגיב על כל דבר שאתה תופש, תלויה בך. אלוהים ברא אותך למען עצמו, אבל נתן לך את הכוח לברוא למען עצמך כדי שתהיה כמוהו. שום דבר אינו יכול להגיע אליך מחוצה לו, כי בהיותך באל, אתה מקיף את הכל.

- האמן בדבר הזה ותבין כמה הרבה תלוי בך ואז סרב לשנות את דעתך בנוגע לעצמך. דע שאלוהים לעולם לא יחליט נגדך, כי אילו עשה זאת היה מחליט נגד עצמו.

 Text/Chapter_10#I. קישור

התנשאות האגו לעומת גדלות האל בך

אהבה זה כל מה שיש. באהבה לא נמצאים הבדלים ושונות. בהיותה זהה בכל, האהבה היא שלמות אחת. קטנות האגו, לעומת זאת, מנסה לפרק את הכל לחלקים נפרדים קטנים הנבדלים על ידי שונות ביניהם כשחלק אחד מנסה להתנשא מעל האחר. זה אחד ממאפייני האגו. האמונה הזאת בקטנות האדם היא מדכאת ומלאת ייאוש מכיוון שהיא הפוכה מהאמת שבה נברא האדם. זהו ההפך משלמות האהבה של הבורא בבריאתו.

אנו יכולים לחזור לשלמות האהבה בכל פעם שאנחנו מוכנים להכיר שזה מה שהננו. נוצרנו על ידי אהבה כאהבה בביטוי ושום דבר לא יכול לשנות את זה לעולם. אנו יכולים להאמין בקטנות האישיות ולחוות את ההבדלים הנמצאים בקטנות זאת דרך תפישה דואלית, אך בסופו של דבר אנו נשחרר אותה ונתעורר לאמת הנצחית. אז זה נראה שהניסיון להיות מה שאיננו באמת הוא מיזם חסר תוחלת וחסר טעם.

בתוך ממלכת הקטנות של האדם נמצאים השוואה, מאבקים ותחרות. כאן מתבססת התנשאות האישיות כתשובה לאגו. כאן אנו מוצאים עצמנו מנצחים ומפסידים, דואליים. בממלכת הקטנות הזו אנו מוצאים תזוזות מתמידות ושינוי מתמיד  תוך המאמץ להיות מלך בפסגת ההר. ממלכת האגו מבוססת על הרעיון שהננו גופים נפרדים כדי להפוך את האינדיבידואליות לממשית. דבר זה מבטיח אי שוויון וחוסר אחדות האהבה ומסתיר את העובדה שזה רק מביא לנו תחרותיות, דאגה וסבל, אשר הופכים את הכל ללא יציב ופגיע כל הזמן. זו הרפתקה מעייפת מאוד, כך שבסופו של דבר אנו נהיה מוכנים לוותר עליה.

כשאנחנו מודעים למה היא באמת ממלכת האגו, היא מאבדת מהנצנוץ והזוהר שלה. זה מתגלה בהדרגה, כשאנחנו מניחים בהדרגה לממלכת האגו להתרחק מהצמדות שלנו אליה ואנו מתוודעים יותר לגודל שלמותה של האהבה. הפשטות והקביעות הבטוחה שלה הם הקלה מההתנסויות המשתנות ללא הרף שנמצאות בממלכת האגו. קביעות הפאר הנצחי של האהבה מוכרת יותר כערך האמתי היחיד. הפתיחה לקבלת הפנים המתמדת של האהבה בחיינו נעשית המטרה היחידה. דרך האחדות של האהבה החוויה יציבה ובטוחה. הנוכחות מסבירת הפנים של האהבה לא משתנה לעולם. רק אושר עמוק ומודעות לשלמות האהבה נמצאים שם.

בכל יום אנו בוחרים מחדש בין קטנות האישיות לשלמות וגדלות האל בנו, בין פרוד לאחדות. בבחירה אחת טמונים תקווה, ייאוש ושינוי מתמיד ביניהם. בבחירה האחרת טמונה הכרת תודה והערכה מתמדת, שוויון תמידי, איחוד מתמיד וכל האושר המתמשך לנצח. שלווה ושמחה טמונה בבחירה זו. לבחור ברוח הקודש, נוכחות  האל בנו, מביאה לנו את פאר האחדות ושלמות האהבה.

נוצרנו כדי להיות כל מה שיש לאל להציע לחיים, ולהיות הביטוי שלו. מכיוון שהאל הוא כל המציאות,  ומכיוון שבמצבנו הטבעי יש לנו והכל, אנו באופן טבעי נרגיש קטנים אם אנו מאמינים שנפרדנו מהכול. כל העולם שאנו רואים דרך עיני הגוף הוא ניסיון להסתיר את אפסות האשליה בכך שהוא נראה לנו אמתי. עם זאת זה אף פעם לא מספק. כל התחרות, כל ההשוואה והשונות שהאגו מציג, לעולם לא תביא את הנוחות והבטיחות שאנו מחפשים. זה לעולם לא ימלא את ריקנות האשליה, שכן כל האשליות הן ריקות.

כאשר אנו נשארים בטוחים באהבה, משתתפים באמונה ביופי, השלווה והשמחה שלה. ליבנו מתעורר לביתנו האמתי. רוח הקודש השוכנת בנו זוכרת את האמת אודותינו והיא זמינה בכל רגע להדריך אותנו חזרה לזיכרון המלא של השפע, הגדולה והשלמות שיש לנו באל. רוח הקודש מנחה אותנו לשחרר את אמונות הנפרדות שלנו ולסלוח להשוואות שלנו האחד עם השני. אנו מוזמנים לפתוח את ההכרה לקול האל בלבנו ולתת לו להראות לנו את פארו וגדולתו שנמצא בנו ובכל החיים, כי הוא זה אנחנו.

עקרונות להתבוננות

- המקור של גדולה ופאר הוא באל ולכן הוא קיים בך. בכל פעם שאתה נעשה מודע לגדולת האל בך, אפילו בצורה מעורפלת, אתה נוטש את האגו, שכן במודעות זאת מתבהר לגמרי חוסר המשמעות של האגו ואפיוניו. האגו מנסה להציע לך מתנות של חשיבות עצמית כדי לפתות אותך לחזור אל תחת חסותו. ההתנשאות שלו היא החלופה שלו לגדולת האל בך. 

- ההתנשאות של האגו היא תמיד מסווה לייאוש. היא חסרת תקווה מפני שאינה ממשית. היא מנסה לפעול נגדך, בהסתמך על האמונה שלך שקטנות אישיותך היא ממשית. כך האגו מתנודד בין חשדנות ורשעות. הוא נשאר חשדן כל עוד אתה מיואש מעצמך. הוא עובר לרשעות כשאתה מחליט לא לסבול השפלה עצמית ולהגיב לו.  הוא מציע לך את אשליית התקיפה בתור פתרון. האגו מודע לאיום על קיומו. תחושת הפגיעות העמוקה שלו גורמת לו לשפוט ולהגיב בתקיפה.  כשהאגו חש איוּם, מחשבתו היא האם לתקוף עכשיו או מאוחר יותר. 

- האגו משותק בנוכחות גדולת האל, כי גדולתו קובעת את חירות נשמתך. האגו יעשה כל מאמץ להתאושש ולגייס את מרצו נגד שחרורך. הוא יגיד לך שאתה לא שפוי, ויטען שגדולה לא יכולה להיות חלק ממשי ממך בגלל קטנותך בה הוא מאמין. 

- עם גדולת האל בך אתה יכול רק לברך, כי היא השפע שלך. זכור תמיד שאינך יכול להיות בשום מקום חוץ מאשר באל.  רק כשאתה שוכח את הדבר הזה, אתה מתייאש ותוקף. קטנות וגדולה אינן יכולות להימצא בדו-קיום. קטנות והתנשאות יכולות וחייבות להתחלף זו בזו, מפני ששתיהן הן לא ממשיות.

- האמת והקטנוּת מכחישות זו את זו מפני שהגדוּלה היא האמת והיא נצחית. הגדוּלה של האל בך חומקת ממך, כאשר שמת במקומה משהו שאתה יצרת עם האגו. בהירות האמת האלוהית בשבילך תלויה בשמחה שאתה מביא לעדים שלך, המראים אותה לך. הם אלה שמעידים על גדולת האל בך.

 - דע שמה שאינו רצון האל אינו קיים כלל ותחושת ההתנשאות היא אשליה בלבד. את מה שאלוהים ברא אי אפשר להחליף, זה נצחי. אלוהים  לא שלם בלעדיך מפני שגדולתו בך מוחלטת. אין לך תחליף בשכל האלוהי. שום אדם אחר אינו יכול למלא את חלקך בו, וכשאתה משאיר את חלקך בו ריק, מקומך הנצחי  בו ממתין לשובך.

 - אינך יכול להחליף את מלכות האל במלכות האגו, כי אינך יכול להחליף את עצמיותך האמתית. ערכך האמתי נמצא בשכל האלוהי ולא בשכלך האנושי. הערכתך את עצמך חייבת להיות מהאל. לא אתה קובע את ערכך האמתי. למעשה שום דבר אינו יכול לתקוף אותו או לגבור עליו. הוא אינו משתנה. הוא פשוט הנו. 

  קישור Text/Chapter_9#8

תפישת השקר לעומת האמת

אנו מקבלים את האגו בתפישת השכל שלנו כשאנו מאמינים במערכת המחשבה שלו שמושתת על הפרדה ודואליות. על מנת שהאגו ימשיך לשכון בנו הוא גורם לנו להמשיך ולהאמין בפירוד האחד מהשני, דרך סכסוך ושיפוט, מאבק ותחרותיות. אהבה טהורה מהווה איום על מערכת המחשבה שלו מכיוון שהאהבה היא אוניברסלית ולא אישית ואינה מכירה בהפרדת הייחודיות והמיוחדות של האישיות. כשאנו מאמצים את מערכת המחשבה של השכינה, האגו נותר חסרת בית ואנו מקבלים את אחדות האהבה בהכרה ובחיים כאמת היחידה.

תחת "האיום" של האגו באבדן "ביתו", למערכת החשיבה שלו יש צורך להתגונן מפני קבלת האהבה אוניברסלית. כלי הנשק של האגו נגד אהבה כזאת נשענים על האמונה בהפרדה בצורותיה השונות. יתכן שהאגו מבקש לחזק את המציאות הנראית של הגוף הפיזי על ידי גרימת כאב ומחלה. זה עשוי להצביע על הפגמים והשבריריות האנושית כדי לחזק את האמונה שלך בחולשה. מצב כזה עשוי לעורר כעס ותסכול, שמשקף את האשמה הבסיסית שעמה הוא מגנה אותך.

קבלת המודעות של חוסר המציאות של תפישת הנפרדות היא הבסיס לסליחה והטהרות. רוח הקודש תמיד תוביל אותנו להכיר בטוהר שלנו ולדעת את האהבה שהננו. היא מלמדת שאנחנו נשארים "אחד" עם יישום חוק האהבה. אותה אהבה טהורה שאנחנו חולקים עם כל אחינו. היא תראה לנו את חפותנו כיוון שהיא יודעת שאנחנו אלוהיים. היא תראה לנו את שלמותנו מכיוון שהיא יודעת שאנחנו תמיד שלמים כנשמה וכרוח באדם.

עקרונות  להתבוננות

- רצון האלוהים הוא שתשיג גאולה מתפישת האגו והוא נותן לך את האמצעים למצוא אותה והוא בהכרח עשה אותה אפשרית וקלה להשגה.  אינך צריך לחפש את הגאולה במרחקים. כל רגע וכל שנייה מעניקים לך את ההזדמנות לגאול את עצמך מתפישה שגויה. אל תחמיץ את ההזדמנויות האלה שמביאות שמחה.

 - אלוהים רוצה באושרך המושלם עכשיו. זה ודאי גם רצונך ורצונם של אחֶיך. ברצון המשותף הזה כולכם מאוחדים. זהו המקום שבו שוכן השלום והטיהור באור האל הוא הדרך אל השלום. השכינה מסתכלת באהבה על כל מה שהיא תופשת. היא מעריכה אותך הערכת-אמת. הערכה זו נמצאת בהכרה הגבוהה שלך.

-   גם האגו נמצא בהכרה שלך כי הסכמת שהתפישה שלו תהיה שם.  הוא מעריך אותך בניגוד גמור להערכת השכינה, כי אינו מודע למה שהנך באמת.  בגלל חוסר הביטחון שלו האגו נוטה לחשדנות ולשיפוט.  כך בשכל שלך יש שתי הערכות סותרות לגבי עצמך,והן שונות בתכלית. 

- כה נשגבת היא תפישת השכינה לגביך. היא לעולם אינה שוכחת מה אתה באמת. כשאתה נענה לשכינה, בלבול האגו גובר. אז יש  לו נטייה לתקוף אותך, וזאת דווקא כשאתה מגיב לחיים באהבה. האגו יתקוף את מניעיך ברגע שיסטו סטייה ברורה מתפישתו לגביך. בנקודה זו הוא יעבור בפתאומיות מחשדנות לרשעות, כי חוסר הביטחון שלו גדֵל, וברור שאין טעם לתקוף אותו בחזרה. 

- אם אתה בוחר לראות את עצמך כלא אוהב, לא תהיה מאושר. אתה מרשיע את עצמך וכך רואה את עצמך בעיני האגו כפגום.  אינך יכול להעריך מערכת חשיבה כזאת. אתה רק יכול להרחיק ללכת אל מעבר לה ולראות איך הניגוד למה ששפוי נעלם.

 - אמונה בקטנות שלך כמוה כהכחשת הדעת כולה.  השכינה  יודעת שכל דבר שצומח מזה אין לו משמעות ואילו כל מה שבא מהאל, הוא אמתי.  כל אימת שאתה מפקפק בערכך, אמור:

"אלוהים עצמו אינו שלם בלעדי."   

האמת על אודותיך היא כה נשגבה,  

החזר לאל את חלקך בו, 

והוא יעניק לך את עצמו, עושה אותו שלם בך.

LINK Text Chapter 9-7

קבלת אחיך כבורא שותף

קבלת אחינו היא בבחירה לראות את האלוהי שבו. קבלת רוח הקודש כנוכחות השוכנת בכל היא קבלתה כשוכנת באחינו. למעשה בתודעת אחדות יש רק "בן אחד". כשאנחנו מסתכלים על כל חלק של הבריאה כשלם ומושלם, אנו לומדים מה אנחנו. אנחנו מקרינים לאחרים באופן לא מודע את מה שאנחנו מאמינים שהננו. כאשר אנו מאמינים בנפרדות, אנו חושבים שאחרים נפרדים מאיתנו ובעלי אינטרסים נפרדים. כשאנחנו מודעים לכך שאנחנו אחד בהכרת הנשמה עם כולם, אנחנו בטוחים שהאינטרסים שלנו תמיד זהים ולטובת כולם.

כאשר אנו יודעים במודע שלבורא יש רק "בן אחד" והבן הוא אהבתו בביטוי אלוהי, אנו מרחיבים את אהבת הבורא בכל מקום, כי  אהבה זאת היא שלמה ולא ניתן לחלק אותה. לכן נאמר לנו בלימוד זה: "אתה יכול ללמוד על שלמותך שלך רק כשתראה אותה בכל מקום."  אהבת אלוהים היא בלתי מוגבלת אך אנו מודעים לכך רק כאשר אנו מקבלים אמת זאת אצל כל אחינו.

האהבה האוניברסלית של האל בבריאה היא כל המשמעות וכל הערך של החיים. אנו לומדים להכיר זאת כאשר אנו לומדים דרך אור רוח הקודש לראות את אהבתו האוניברסלית של אלוהים בכל אח שלנו. כך אנו מקבלים את אחינו כמו שהוא נברא. כך אנו רואים את שלמות האהבה ואת אי מוגבלות האהבה האלוהית. כאשר אנו מעוררים את אחינו על ידי ראיית האמת בהם, אנו מכירים את האהבה בעצמנו אנו ורואים שרק האהבה האוניברסלית של אלוהים שנועדה לנו היא אמתית.

עקרונות להתבוננות   

- אתה יכול להיעשות יותר ויותר מודע לנוכחות השכינה בך דרך השפעותיה בחוץ. מה שאתה מגיש לאחִיך אתה מציע לשכינה, כי היא אינה יכולה להרחיק לכת מעבר למה שאתה נותן.  מה שאתה פונה אליו, אתה פונה אליו בתוכך והוא נעשה לממשי בשבילך.  השכינה לא מגבילה את נתינתה, אלא אם אתה הגבלת את מה שאתה מקבל.

-אחֶיך הם חלק ממך ורק הם יכולים ללמד אותך מה אתה, כי לימודך הוא תוצאה של מה שלימדת אותם. זה משום שלאלוהים יש בן אחד והוא יודע את כולם כאחד.  כל מי שאלוהים בראוֹ הוא חלק ממך וחולק אתך את תפארתו.

- אתה יכול לברוא כמו שהאל ברא, וניתוקך לא ישנה זאת.  לא אור האל ולא אורך אינם מתעממים משום שאינך רואה.  אתה זוכר את הבריאה כל אימת שאתה מזהה חלק מן הבריאה. כל חלק שאתה זוכר מוסיף לשלמותך מפני שכל חלק הוא שלם.  אינך יכול ללמוד על שלמותך קודם שתראה אותה בכל מקום.  אתה יכול לדעת את עצמך רק כפי שהאל יודע את בנו.  

- כשתתעורר תדע את גדלותך על-ידי כך שתקבל שאי מוגבלותו היא אי מוגבלותך.  השכינה מלמדת אותך להעיר אחרים. בעת שתראה אותם מתעוררים תלמַד מהי משמעות ההתעוררות.  כיוון שבחרת להעיר אותם, הכרת-תודתם והערכתם למה שהענקת להם תלַמד אותך את הערך שלו. הם ייעשו עֵדי מציאותך.  כשהבְּנוּת תתאחד ותקבל את אחדותה, היא תוכר על-ידי ברואיה, המעידים על מציאותה.

- כל עוד אתה זקוק לריפוי, נסיך הם העד היחיד למציאותך שאותו אתה יכול לזהות.  אינך יכול לעשות נס לעצמך, מפני שנסים הם דרך לנתינת הסכמה ולקבלתה.

- זכור את זרועותיו הפתוחות של אלוהים, ולבסוף תדע את שכלו הפתוח.  בשכלך הפתוח נמצאים ברואיך.  אם רק יכולת לקבל אחד מהם לא היית רוצה שום דבר ממה שיש לעולם להציע לך.

 -משמעות האל היא לא שלמה בלעדיך, ואתה לא שלם בלי ברואיך.   קבל את אחִיך בעולם הזה. בו תמצא את ברואיך מפני שהוא ברא אותם יחד אתך. אתה עוד תלמַד שאחיך הוא בורא-שותף יחד אתך.

LINK  Text Chapter 9-6 

המרפא שפועל לפי תכנית האגו

הכרת האגו לא מאפשרת ריפוי אמתי. האגו הוא החלק של הנפש שמאמין בנפרדות ודואליות, מאבק, חוסר וכאב. לא ניתן לצפות ממנו להציע את האמצעים להכרת האחדות והשלמות, שהיא הריפוי היחיד להשגת האדם השלם.  כאשר אנו מאמינים שאנחנו כעצמי נפרד נוכל לרפא, אז בחרנו במדריך הלא נכון. כאשר אנו מכירים בכך שאנו חולקים יחד את זהותנו כהאצלה של אהבת האל לבריאה כולה, אנו אז הולכים אחר המדריך המרפא הנכון.

אם אנחנו לא מודעים שרוח הקודש נמצאת בנו, לא נכיר את האמת. מכיוון שרוח הקודש נמצאת בהכרה הנכונה והיא החיבור שלנו למציאות האמתית, אז אנו מציעים את חזון רוח הקודש על שלמות לנו ולעולם. אנו מציעים את תפישת המציאות האמתית גם לאחינו, דרך ההכרה המשותפת שלנו. זהו ריפוי אמתי, שכן הוא מביא לשחרור מאשליות הפירוד והחוסר. מכיוון ששחרור מאשליות מביא לשחרור ממאבק, אשמה כאב ופחד, שחרור זה תמיד מעורר הכרת תודה לרוח הקודש, שהיא האור הנמצא בנו.

אנו עוזרים לאחינו להירפא כאשר אנו מאפשרים לרפא את ההכרה שלנו. כשאנחנו נפתחים רק לאמת, אנו מכירים את האמת בכל אח. ברמת האמת, כל השכלים שלנו מצטרפים להכרה אחת. רוח הקודש היא תמיד הכוח המרפא בתפישה זאת. מכיוון שרוח הקודש היא אור האמת בשכלו של כל אחד, כל אחד יכול לגשת אליה כשהוא מוכן להירפא באמת.

באופן זה אנו מדגימים לעצמנו שרוח הקודש היא המרפא האמתי. אנו יודעים שרוח הקודש נמצאת בכל אחד ויש לנו ביטחון באחינו שגם הוא יכול לפנות לרוח הקודש בדיוק כמונו. היא מראה את הדרך לשנינו כאחד. רוח הקודש אחראית לתהליך הריפוי והדבר השפוי היחיד לעשות הוא לעקוב אחר הדרכתה. שלום האל מגיע לכל מחשבה שמבקשת אותו ומוכן לקבלו כמציאות. אור האל בהכרה ובלב מרפא את כל הסיוטים ומראה לנו שהם אינם נכונים. 

עקרונות להתבוננות

- תכנית הסליחה של האגו מבוצעת על ידי מרפאים שלא נרפאו. המרפא שלא נרפא מחפש פנטזיות במקום אמת ולכן חייב להיות אדם שלא נרפא, כי אין הוא יודע איפה לחפש את האמת. כל מרפא שלא נרפא, פועל לפי תכנית הסליחה של האגו.  הוא אינו מסוגל לתקן את הכרת המציאות מפני שאינו עובד בצורה מתקנת. אנשי הדת נמצאים גם הם בטעות כשהם מלמדים שאלוהים נוקם ובתפישה זאת הם מרשיעים את עצמם.

- תכנית האגו היא לפרש את מה שקרה כסיוטי לילה, כדבר שהוא ממשי.  כך, מוכחש כוח התיקון של ההכרה באמצעות השכינה. אמנם יש יתרון בהבאת הסיוטים אל המודעות, אבל רק כדי ללַמד שאין הם ממשיים או בעלי משמעות.  כשהאל אמר "יהי אור", היה אור. לא ניתן למצוא אור על-ידי ניתוח החושך או על-ידי הודאה בחושך שבתוכך וחיפוש אחר אור מרוחק שיבוא ויסלק אותו. האור הוא ההבנה הפנימית בהכרה ובלב. 

- המרפא שלא נרפא אינו יכול לעשות זאת למען האחר שבא אליו לריפוי, כי אין הוא יכול לעשות זאת למען עצמו. התרומה המשמעותית היחידה שהמרפא יכול לתרום היא לא להאמין עוד בסיוטים על ידי הכרתו ברוח הקודש, רוח האמת המתקנת השוכנת בו. כך השפעותיו נעשות ערובה שהאור קיים.

- כאשר אתה כמרפא מניח לריפוי להתקיים בך ותופש שהריפוי הוא למענך והוא חייב להיות גם למען החולה שלך, רוח האל תאמר לך בדיוק מה לעשות כדי לעזור למי שהיא שולחת אליך. עזרה היא תפקידה. אם תבטח בזה, תראה שהדבר פועל ותבין שאינך מציית לחוקי העולם הזה ותוצאות הקורס משכנעות אותך שהדברים שהוא מוסר הם דברי אמת. כך תלמַד את הפשוט שבשיעורים: "בפרי שלהם תכירו אותם, והם יכירו את עצמם."

  LINK -Text Chapter_9-5 

תכנית הסליחה של האל

קיומו של האגו תלוי באמונתנו בפנטזיות שלו. פנטזיית האגו המרכזית היא שהננו נפרדים ממקור חיינו ; והבורא שלנו. מתוך זה נובע יקום שלם של פנטזיות. בהיותו תלוי בפנטזיות אלה לקיומו, האגו לעולם לא יטיל ספק במציאות שלהם. במקום זאת, הוא תמיד יבקש להפוך אותם לאמתיים יותר. תכנית הסליחה של האגו מציעה להאמין תחילה שמשהו לא טוב באמת קרה ואז מנסה להתעלם ממנו או להוציא אותו מהראש, וכך הוא מחזיק את האשליה במקום.

ההכרה הלא-מודעת היא מאגר של אמונות האגו לכל האשליות שהוא רוצה להחזיק. אך אנו איננו רוצים להיות מודעים לאגו ולאמונותיו, כי בכך יש לנו אשליות שמשתקפות ואנו נעשים תלויים בהן. האגו מחייך בשמחה למצעד האשליות שאנו חיים אותן. הוא שומר על קיומו דרך ההכרה המצועפת באשליות. כדי להשתחרר מהמעגל הכולא הזה, אנו זקוקים לעזרה מחוץ למערכת מחשבת האגו. לתכנית הסליחה של האל דרך רוח הקודש, שאינה מאמינה לרעיונות אגו ומבטלת אותן באורה.

תכנית האגו לתיקון מצבים היא להפוך את השגיאה שעשינו למודעת בנו ואז להתעלם ממנה. זה מביא להדחקה של רגשות כמו אשמה, פחד וצער. זה לא מבטל את השגיאה. זה מאפשר למערכת מחשבת האגו להישאר במקום על ידי כך שאיננו מודעים יותר לפחד והאשמה העזים שחווינו וזיהינו כחלק מאתנו. מצד שני, תכנית רוח הקודש לתיקון היא לבטל באור את הסיבה לשגיאה שנמצאת בהכרה, דרך ביטול רישומן בתוכנו. זו הסיבה שחשוב שלא נסתתר מהטעויות שלנו, שהן אמונות מוטעות שלנו לזהותנו הנפרדת.

התרגול הזה עם רוח הקודש, נעשה רגע אחר רגע, ומחזיר אותנו לסולם העולה ממנו ירדנו לעולם של נפרדות וכאב. אנו מבטלים את כל דימויי הנפרדות עד שנגיע לנקודה של תפישה אמתית, בה אנו רואים שהכול באמת חלק משלם ואז אנחנו עומדים בפתחה של אחדות.

 עבור האגו, התהליך הזה נראה כאילו הוא חייב להיות אינסופי מכיוון שנראה שיש כל כך הרבה צורות שונות עליהן יש לסלוח. אך ככל שאנו עובדים עם רוח הקודש, אנו לומדים לראות יותר ויותר שמה שנראה אחרת במצבים שונים ומגוונים הוא באמת אותו עקרון החוזר על עצמו. אנו מגיעים לנקודה בהבנה שיש באמת רק טעות אחת, האמונה שהפרוד התרחש ויצר עולם זה כממשי. בעזרת אור רוח הקודש אנו משחררים את העיקרון השגוי הזה ה  כדי שנחזור בשמחה לזרועותיו הפתוחות של בוראנו האוהב. כך אנו חוזרים למודעות למציאות האמתית המוחלטת.

 עקרונות להתבוננות 

- תכנית האל לסליחה מיועדת לכל אחד ולכולם יחד. היא הדרך לבטל את האמונה שדבר כל שהוא, נועד לך בלבד. בלימוד זה לסלוח משמעו להתעלם, לכן, הסתכל מעבר לטעות ואל תניח לתפישתך להתעכב עליה. קבל כאמת מה שאחיך הנו, אם ברצונך לדעת את עצמך.  אם תתפוש את מה שהוא איננו, לא תוכל לדעת מה אתה, כי תראה אותו באופן שגוי. זכור תמיד שזהותכם משותפת, ושהשיתוף בזהות זאת הוא ממשותה כאמתית.

- יש לך חלק בתכנית הסליחה שעליך למלאו, אבל תכנית הכפרה הסופית היא מעבר לך, כי אתה אינך מבין איך להתעלם ממשגים. זו טעות, להאמין שאתה יכול לתקנם בלי השכינה. השכינה מזכירה לך את השימוש הטבעי ביכולותיך לשתף אחרים בהכרה אחת והיא מתרגמת את מה שיצרת לאמת.

- אם ברצונך להגשים זאת באמצעות השכינה אינך יכול להסתכל על יכולותיך דרך עיני האגו השופט.  גם לאגו יש תוכנית סליחה והיא לא הגיונית ולא תפעל. תוכניתו של האגו היא שקודם-כל תראה את הטעות בבהירות, ואחר-כך תתעלם ממנה. אבל זה לא יעזור לגאולתך, כי על-ידי ראיית הטעות עשית אותה ממשית ואז אינך יכול להתעלם ממנה. 

- סליחה מהאל אינה משתמשת בפחד כדי לבטל פחד. סליחה באמצעות השכינה מבוססת על הסתכלות מעבר לטעות  וכך הטעות נשארת לא-ממשית בשבילך.  אל תתן לשום אמונה בממשות הטעות לחדור לשכלך, פן תאמין שעליך לבטל את מה שיצרת כדי שתקבל סליחה.

- מה שאין לו השפעה אינו קיים, ומבחינת השכינה השפעותיה של טעות בתפישה לא קיימות. על-ידי ביטול סדיר ועקבי שלהן, היא מלמדת שהאגו אינו קיים ומוכיחה זאת. לפי תורת הסליחה של השכינה, סליחה היא התפקיד שלה והיא יודעת איך לבצעו בשלמות.  לכן ניסים הם דבר טבעי.

- ניסים הם אות לנכונותך לנהוג לפי תוכנית הגאולה של השכינה גם אם אינך מבין מה היא. עבודתה אינה תפקידך. האגו מאמין שכל התפקידים שייכים לו, אם כי אין לו כל מושג מה הם. האגו בלתי-צפוי בתגובותיו ואין לו מושג מה הוא תופש. לכן היותו של האגו בלתי-צפוי מציבה אותו במקום לא הגיוני כמדריך. הוא מהווה בחירה גרועה ביותר כמורה לגאולה.

- האגו חי על זמן מושאל, וימיו ספורים. אל תפחד מיום הדין האחרון, אלא קבל אותו בברכה ואל תמתין. זוהי הביאה השנייה שאינה אלא השיבה אל התבונה. תקוותך היחידה היא, לשנות את שכלך לגבי המציאות. שגית, אבל הדבר היה רק משום שלא ידעת מי אתה. 

- השיבה השנייה היא המודעות שלך למציאות, ולא חזרה. המציאות ישנה כאן והיא שייכת לך לבריאה ולאל. היא מספקת לחלוטין את כולם, כי היא המודעות לאמת.  לימודים אלה של השכינה באים מאלוהים והם הגיוניים עכשיו כשם שהיו תמיד, כי הם מדברים על רעיונות שהם נצחיים. 

Text/Chapter 9-4  LINK

תיקון הטעות בתפישת האגו

אם יש לנו חלום רע, אנחנו בוחרים לא להאמין לחלום כדי לא להרגיש רע. אנו עוזרים לעצמנו על ידי זכירת האמת של הנשמה, ולא על ידי ניסיון לשנות את החלום. החלום הוא רק הזיה חולפת, המשקפת את אמונות הרגע. זה מה שרוח הקודש עושה עבורנו בזמן שאנחנו עדיין נמצאים בעולם החלומי הזה של נפרדות, היא מחזירה אותנו לאמת המוחלטת של ההוויה שלנו.

מכיוון שהאגו מאמין בצורה ומתעלם מתוכן ומהות, הוא תמיד ינסה לבצע תיקונים על ידי שינוי הצורה הנגלית. אך מכיוון שצורה אינה אלא רק הקרנה של השפעת האמונות שלנו, שינוי הצורה אינו משנה את הסיבה המהותית לכך.  ניסיונות האגו לתקן הם תמיד ברמה שהם לא יכולים לעבוד על שורש הבעיה. האגו אינו מודע לטעויות ומהו תיקון מהותי.

כדי להחזיר מצב הכרה למקור שלה יש לבצע תיקון ברמת הסיבה. רוח הקודש מציעה לנו אור אלוהי לתיקון על ידי התעלמות מההשפעות של אמונותינו הישנות והמוטעות ותמיד זוכרת אותנו כפי שאלוהים ברא אותנו. העצמי שאלוהים יצר הוא מהות של אהבת הנשמה הטהורה ותו לא. זה נשאר כך ללא שינוי, לא משנה מה אנו מאמינים שעשינו מעצמנו מאז שנבראנו. 

לימוד זה עוזר לנו להבין את תיקון הטעות ומה באמת עובד בו. שגיאה בתפישת החיים  באה רק ממחשבות שגויות והאמונה שהן אמתיות. הטעויות הן של האגו, וסוד תיקון שגיאות אלה טמון בוויתור על האגו. האגו הוא אמונה ברעיון השגוי של נפרדות וזה לא מה שאנחנו באמת. אם אנו רוצים להשתחרר מתפישת האגו, עלינו להפסיק לחזק רעיון מוטעה זה. 

עולם זה וכל מה שיש בו הוא פשוט התגלות של אמונה שגויה המבססת את העצמי האגו. המחשבה שנוכל לשנות את העולם על ידי תיקון השגיאות שלדעתנו קיימות "בחוץ", לעולם לא תעבוד. החלום שאנחנו חולמים כעולם זה, מגיע מתודעתנו. לכן התיקון נעשה בהכרה שלנו ולא בעולם הנגלה.

 רוח הקודש אינה חלק מהרעיון של הנפרדות וזו רק רוח הקודש שיכולה לתקן את החלום של האגו מכיוון שרוח הקודש נמצאת מחוץ לתפישת שווא זאת. לרוח הקודש כל התפישה השקרית של האגו אינה הגיונית. הוא לא מנסה לשנות את זה. היא פשוט מראה לנו את חוסר המציאות של תפישה זאת כשהיא מבטלת באור שלה את השגיאות שנרשמו בהכרת האגו שלנו. היא מתעלמת מהחלום ומראה לנו מה אמיתי כשאנו מוותרים על החלום כממשי. היא מלמדת אותנו לראות את האמת בכל אח ומלמדת אותנו את האמת על עצמנו דרך אחינו.

אנחנו לא יודעים להתעורר מהחלום הזה לבד. כל גינוי בחלום זה רק הופך אותו למציאותי יותר עבורנו. כדי לאפשר לרוח הקודש להראות לנו את חוסר המציאות של החלום נדרש למחול על כל השגיאות שאנו מזהים כחוסר אמת. סליחה אמיתית היא ההכרה בכך שהטעות שתפשנו מעולם לא התרחשה באמת, אלא רק היתה חלום. סליחה אמיתית מכירה בכך שמה שאינו אהבה טהורה לעולם לא יכול להיות אמיתי. סליחה אמיתית מכירה בכך שרק האחדות נכונה תמיד וגופים נפרדים אינם האמת האלוהית. רעיונות כוזבים של נפרדות אינם אמיתיים.

 תיקון ההכרה זהו תיקון השגיאה האמיתי. זה השחרור מהאגו או מההשפעות של רעיונותיו הכוזבים על המחשבה וההרגשה האנושית. לכן אנחנו לא מנסים לשנות אותם; אנו רק מתעלמים מהם ; מהאינות שלהם ונותנים להם להתמוסס לאין ממנו באו וכך משתחררים.

 עקרונות להתבוננות 

- ערנות של האגו שלך לטעויות של אחרים אינה סוג העמידה על המשמר שהשכינה הייתה רוצה שיהיה בך.  האגו ביקורתי ב"הגיון" שלו, שלגביו הוא הגיוני.  אבל לגבי השכינה הוא אינו הגיוני.  מבחינת האגו זה צודק להצביע על טעויות ו"לתקן" אותן. זהו דבר הגיוני לחלוטין.

- טעויות הן מהאגו, ואילו תיקון טעויות כרוך בוויתור על האגו.  כשאתה מתקן אח, אתה אומר לו שהוא שוגה. אם הוא מדבר מהאגו הוא לא יהיה הגיוני. תפקידך הוא לקבל את דבריו. מבין שהוא זקוק לתיקון במישור אחר וכי הוא בן אלוהים כנשמה אלוהית. כל עוד אתה מצביע על טעויות האגו של אחיך אתה בהכרח רואה אותו דרך האגו שלך.

 - האגו אינו הגיוני לשכינה, אשר אינה מנסה להבין שום דבר העולה ממנו. היא יודעת שכל מה שהאגו עושה אין לו כל משמעות. כשאתה מגיב לטעויות, אינך מאזין להדרכת האל. אם אתה נותן את דעתך עליהן, אינך שומע אותה ואתה מאזין לאגו שלך. זהו ויתור על תיקון בתוכך.

- כשאח מתנהג באופן מוטעה, אתה יכול לרפא זאת רק על-ידי אימוץ תפישת האמת. אם אתה רוצה  למסור את טעויותיך לגבי אחיך לידי אור השכינה, עליך לעשות זאת יחד עם טעויותיו, בגלל ההכרה המשותפת שלכם. זאת הדרך הרוחנית היחידה שבה אתה מטפל בכל הטעויות.

-משום כך אם אתה חושב שאחיך שוגה אתה מרשיע את עצמך.  אתה אינך יכול לתקן את עצמך. אבל ביכולתך לראות את עצמך אל-נכון. אין זה מעניינך לשנות את אחיך, אלא רק לקבלו כפי שהוא. טעויותיו אינן באות מן האמת שבו, וטעויותיו לא ישנו את האמת שבך.

- תפישת טעויות במישהו, והגבָה עליהן כאילו היו ממשיות, משמעה עשייתן ממשיות לגביך. כשאתה מציית להדרכה שגויה, תאבד את דרכך.  טעויותיו של אחיך לא באות מהעצמי האמתי שלו, ואם תקבל את טעויותיו כממשיות, תימצא תוקף את עצמך.

-ראה את האמת צועדת לצדך. אור השכינה שבך סולח לכל הדברים שיש בך ובאחיך. כל ניסיון שלך לתקן את אחיך מעיד שאתה מאמין שתיקון על ידך הוא אפשרי. דבר זה בא רק מיהירותו של האגו. התיקון האמתי בא מהאל חסר היהירות שנוכח בך.

- קבל רק את תפקיד הריפוי בזמן. אלוהים העניק לך את התפקיד לברוא בנצח. אינך צריך ללמוד זאת, אבל עליך לרצות בדבר זה.  למטרה זו נוצרה כל הלמידה עם רוח הקודש.  היא תלַמד אותך לראות את עצמך וכל דבר בלי לשפוט לרעה. כך זה יעשה לא ממשי לגביך, וכל טעויותיך יתמוססו וייסלחו.

   LINK  Text/Chapter 9-3