- אינך רואה דברים שהם ניטרליים - הרעיון הזה הוא צעד נוסף לקראת זיהוי הסיבה והתוצאה כפי שהן פועלות באמת בעולם. איננו רואים דברים באופן ניטרלי מפני שאין לנו שום מחשבות ניטרליות. המחשבה באה תמיד ראשונה, למרות הפיתוי להאמין שההפך הוא הנכון. החשיבה שלנו היא דואלית ומקוטבת ומן הטבע שלה היא שיפוטית ומביאה לנפרדות. ניטרליות איננה הדרך שלפיה העולם חושב. עלינו ללמוד שזוהי הדרך שלפיה בני אנוש חושבים.
משפט היום - מגלה תפישה מעצימה מאוד. איזה חופש אנו מרוויחים כשאנו באמת מתחילים להבין את הכוח של ההכרה המודעת שלנו לבחור בכל רגע להישאר ניטרליים לגבי כל דבר שנגלה בחוץ. זהו השחרור האולטימטיבי שלנו מחוויית הפחד לאבד דברים או להיאבק איתם כשונים וזרים. זוהי החזרה האולטימטיבית שלנו לאהבה המקבלת הכל איך שהוא באמת - לא טוב ולא רע, לא יפה או מכוער, לא צודק או טועה..... וכו'.
אנו מפסיקים לפחד כשאנו מקבלים את האמת שאנחנו היוצר של כל פחד שאנו בוחרים לתפוש. הכול חוזר לכוח ההחלטה שיש לנו בכל רגע, כפי שנתן לנו אותו הבורא. בכל רגע אנו מחזיקים את הבחירה הזאת - כלומר להחצין את אהבת האל ולחוות עד כמה אני חופשי עם הרוח לראות עולם חדש של שלום, שמחה ואהבה.
בהבנת התרגול היום אני נפתחת לחשיבה זאת :
" ללא תכלית אמתית לחיים למעשה אני לא רואה 'חיים' כי אני עדיין לא מודעת לחיים האמיתיים. כאשר אני עדיין תופשת הפרדה בחיים. הסליחה היא האמצעי שבו אני יכולה לתת לזה ללכת. זהו כוח המחשבות שלי שמשפיעות על כל מה שאני תופשת. זהו צעד נוסף בהכרה בסיבת עולמי שמביאה אותי למקום שבו אני יכולה לשנות את הסיבה ולחוות תוצאה של עולם אחר, העולם האמיתי, העולם המשוחרר."
כעת נתכונן לעשות עוד צעד אחד בתהליך הפינוי, לשחרר את האחיזה במה שאנו חושבים שהוא אמיתי. נהיה בפועל בידיעה שבסופו של דבר זה יביא את החופש שבאמת נדרש בחיים. כאשר נבין בבירור שאנו נותנים לכל דבר את כל משמעותו, אז נרשה לעצמנו הזדמנות להשתחרר מן המחשבות המוגבלות שאליהן נקשרנו. נשמח באימון של התרגיל הזה כי זה עוזר להבין עד כמה מוגבלים הרעיונות שלנו באמת.
לפעמים זה סתם הרגלים ישנים כמו לצחוק לטעויות של מישהו או לרכל על מישהו. אם וכאשר נעשה את זה, מיד זה מרגיש לא בסדר ואז נציע את זה לרוח הקודש. פעמים אחרות זה משהו שיש לנו קשר רגשי אליו. כמשהו שפוגע ברגשות או אומר משהו כדי לתקוף את האגו. כאשר זה קורה זה לא תמיד קל לתת לתגובה הנפגעת ללכת. נתפוש זאת ונודה לאל על שהוא עושה אותנו מודעים לכך.
