- אתה רואה את העבר בלבד - ברעיון הזה במיוחד קשה להאמין בהתחלה.
אבל הוא מנמק את כל הרעיונות הקודמים -
שיעור זה, בחמש מילים בלבד, מציע לנו את מתנת השמים
האמת היא שהאהבה קיימת תמיד ולנצח. על ידי ראיית ההווה דרך המסנן של העבר, אנחנו לא יכולים לראות את האהבה כתמיד שם. כל השיפוטיות שלנו מבוססת על העבר. כאשר אנו נותנים לעבר ללכת, ניתן לשיפוט ללכת. כך אנחנו נותנים לאשליות ללכת. כדאי לתרגל את התרגיל ולפתוח את ליבנו ואת הכרתנו להוראתו. בטקסט אומר לנו בן האלוהים: "תסתכל בעדינות על אחיך, והנה תראה את העולם שבו תפישת השנאה שלך הפכה לעולם של אהבה" (ט-כו:)
ההכרה שההרגל שלנו הוא לראות רק את העבר, הוא היסוד לסליחה. חוסר נחת, מחזיק תלונה, כי הוא פשוט מחזיק את העבר נגד ההווה. כאשר נשחרר את העבר לחלוטין, לא יהיו שום תלונות במחשבה שלנו. כך נפתח את הדלת לחוויית "השמים". אנחנו עומדים בשער הפתוח. בלי העבר אין מחסומים ואנחנו יכולים לנוע בשמחה אל הזרועות הבטוחות והאוהבות של אלוהים.
זוהי המתנה שמגיעה עם ההכרה כי רק מעצמנו אנו רואים רק את העבר. בעכשיו הנצחי, אנחנו בגן עדן. בעכשיו הנצחי, אנחנו עדיין כמו שאלוהים ברא אותנו - שלמים, מושלמים. כי בעכשיו הנצחי, אין זמן. אין מרחק. כאשר אנו לומדים לשחרר את אמונתנו בזמן, אנו משוחררים מכבלי האגו. אנו משוחררים מן האמונה בעבר או בעתיד. אנו לומדים להכיר בכך שאין עבר או עתיד, אלא שישנה רק את הנוכחות הנצחית בחיים.
כשנתרגל את השיעור הזה היום, זה עוזר שנסתכל על העבר כרעיון שקרי שיש לבטלו, מחשבה מוטעית שהייתה ולא אומרת כלום. כשנעבור את היום שלנו, זה עוזר לנו להתאמן בהכרה איך אנו לא מביאים את העבר להווה. זה מועיל לתרגל לקחת את רעיונות השווא ולמוסרם לרוח הקודש כדי לבטלם. נגלה איך זה הסתיר את המודעות שלנו מהמתנה הנצחית. נמשיך להתאמן, זוכרים כי רק אלוהים שהנו אהבה וקיים בהווה הנצחי.
העבר והעתיד אינם בשום מקום ושום דבר באמת. לזכור את זה מביא לערנות מתמדת שמסירה את המחשבות האנושיות על ידי רוח הקודש. אי אפשר לבטל את זה לבד. אולם בהווה יש לנו את עזרת האור הרוחני. חלק מהעבר נקבר בתת-ההכרה שלנו, מחוץ לטווח הראייה. חדרי החיים נראים לעתים מסודרים למדי, אבל כשפותחים את הארונות רואים ערבוב של מחשבות שמוסתרות מעיני כל. לסדר את החיים זה הרבה כמו ניקוי של הארונות בבית. לעולם אין לדעת מה יימצא מוסתר מאחור, אולי משהו שמוסתר שם במשך עידנים.
צברנו כל כך הרבה תפישות מוטעות שאנו חושבים שהן אמיתיות, הכרחיות ואף בעלות ערך. מהיום כבר לא צריך את זה. בעזרת רוח הקודש, נפתח את הדלתות לרווחה, כדי לתת הרבה אור, ולעמוד איתן בידיעה שאף אחד לא יכול לפגוע בנו או להשפיע עלינו , בכל דרך שהיא ; על העצמי האמתי בעל הכרת האמת.
ניתן לסיים ולומר כך: היום אני מוכנה להסתכל על רעיונות ישנים
עם הרוח הפנימית של אמת. לוותר על מה שאינו משרה שלווה ושלום בעולמי.
עם הרוח הפנימית של אמת. לוותר על מה שאינו משרה שלווה ושלום בעולמי.
