Translate

חפש בבלוג זה

סה"כ צפיות בדף

יום חמישי

מה הוא חוק ההכרה הבסיסי ?

הקדמה - כבני אנוש בילינו את כל החיים באמונה שאנו מבינים את כל מה שאנו רואים בעולם הנגלה. יש רמה של גאווה שכלית בהבנה שאנו משיגים בחיים. היבט זה ייעלם דרך לימוד התובנות מהקורס בנסים. היבט אנושי זה, עומד כמחסום לריפוי ההכרה שלנו. הוא מייצג נפש סגורה, שאינה מוכנה ללמוד משום שהיא מאמינה שהיא מבינה בעצמה, לפי מה שהיא חווה. ההסתמכות העצמית הזו מגיעה מהשכל של האגו. זו היא דרך לשמור על עצמנו, כמו נער מתבגר שאומר, "אני רוצה לעשות את זה בדרך שלי". כאן, לימודי רוח הקודש מציעים השקפה אחרת שמביאה שחרור מוחלט מהגבלה ומחולשה אם אנו מוכנים לוותר על המאבק השכלי הזה. כאשר אנו נותנים משמעות למשהו בחיים, ללא ידיעת האמת הנצחית שהכול הוא אהבה, אנו עשויים לחרוץ דין על חיינו שמעורר פחד והרגשה של חוסר אהבה. כאשר למען האמת, אנו נאהבים  ואוהבים באופן מוחלט ואינסופי. משפט המפתח בקורס בנסים הוא :  "אי אפשר לאיים על שום דבר ממשי (אהבה). שום דבר לא ממשי אינו קיים (פחד). בזאת שוכן שלום האל ".

-----------------------------------------

במשחק החיים אותה חווה התודעה, החוק הבסיסי של הכרה תמיד פועל על האדם בין אם הוא מוקרן כאשליה של עולם האגו או שזאת האצלת מציאות האהבה כמציאות המלכות של האל. באגו זה בא ממקום של להיפטר ממה שלא רצוי ואילו ברוח האלוהית זה הוא ביטוי של שיתופיות, בה אתה נותן ערך לדברים במטרה לשמור זאת בהכרה כחוויה נעלה. בגלל שאנו הננו רק הכרה חווה, חוק בסיסי זה תמיד בפעולה. כך ההכרה תמיד או מקרינה אשליה כוזבת או מחצינה את האל כביטוי של אמת וכך אנו חיים ומקיימים אמת. ביטוי אלוהי של שיתוף שומר על הכרת איחוד עם אהבה אלוהית אשר חיה ומתקיימת כך דרך הכרה מודעת בכל שכל המחובר להכרה האוניברסלית. 

 אם אנחנו מנסים לעשות זאת אחרת אנו מקרינים הכחשה של האהבה ובכך דוחים אותה. הקרנה של הכרת האגו מכסה ומסתירה את הביטוי של האהבה הנוכחת בכל. זה מחזק יותר את תפישת הנפרדות ומכחיש את האמת של הבריאה האלוהית. בהכחשה זאת המחשבות שלנו לא חיות את המקור של החיים, אלא חוות דחייה וחוסר של אהבה אלוהית. כאן האגו מוצא פתרונות בכך שהוא מנסה להיפטר ממה שלא רצוי וזה יוצר כביכול מאבק המגלה אשליה בין הכרה אנושית אחת לאחרת. אבל זה לעולם לא מביא לפתרון. זה פועל הפוך בגלל חוקי הבריאה הבסיסיים. במקום להיפטר ממה שלא רצוי, זה מגביר אותו ומרחיב את ההקרנה של מאבקי האגו כלפי חוץ. 

החדשות הטובות הן שההכרה האמתית נשארת אחת ולא משנה איזה אשליות כיסו את מסך החיים של בן האנוש שנרדם. ההכרה לעולם לא יכולה להישבר לרסיסים. היא תמיד אחת וכך תתגלה כאשר נתעורר מתפישת חלום האגו שנתנה לו אשליה שזה אמתי.   ההכרה האלוהית היא בעלת מציאות מוחלטת, שלמה וקבועה לנצח כהכרה אוניברסלית אחת. לעומת זאת אשליות הנפרדות לעולם לא יוצרות מציאות. הם רק חלום ההתנסות שבן האנוש המציא לעצמו כדי לגלות בסוף המסע את החוקים של החיים ולהבין את ההפרעה שיצר שכלו המוגבל דרך שימוש לא הולם של העצמה שניתנה לו מבראשית. 

כעת אנו מקבלים שהאגו אינו המסטר של חיינו. במוכנות לבחור בעצמי המאוחד שלנו, אנו לא נתונים יותר לשליטת ההקרנה של האגו.  אנו מבינים שהאגו תלוי לגמרי על האמונה שלנו בו. ההקרנה שנוצרת מאמונתנו בו ובעולם החיצוני כאמתי מאבדת את האחיזה בהכרה ואנו יכולים לבסוף להתעורר להיות ביטוי מוחצן של הכרה אלוהית כאני אוניברסלי אחד. 

כדי לצאת ממעגל חשיבת האגו עלינו רק לקחת אחריות על קיום האגו בהכרה שלנו. זה המפתח לחופש שלנו כי זה מחזיר אותנו להכרה על מודעות המציאות. האגו יפסיק להתקדם כאשר לא נאמין בו יותר בכל רגע נתון. כך יש לנו את העוצמה לשנות את האמונה בכל רגע. אנו מבינים שהאגו הנה טעות בחשיבה ואיננו צריכים להיאבק עמו או לתקן אותו. אנו לומדים לזהות את האגו באמונות שלנו וחשוב שנוותר עליהן מידית ונעביר אותן לידי האור של רוח הקודש. .  ככל שנשכון באור של הנוכחות האלוהית כך נוכל לזהות יותר את אמונות האגו. כאשר אנו מקבלים את רוח הקודש כשכינה המדריכה שלנו ומכירים בעבודת הטיהור שלה אנו מתחזקים בהבנה שאיננו לבד. כך כל התוצאות של טעויות החשיבה יכולות להיעלם מההכרה האנושית כולה ואנו נגלה את הדעת האלוהית שבאה כתוצאה מהגאולה שהשגנו. 



נוכל להוסיף את המובא מתוך ליקוטי מוהר"ן:

"כִּי לֶעָתִיד שֶׁתתְגַּלֶּה הַדַּעַת, יֵדְעוּ שֶׁאֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם כְּלָל,

רַק כֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, רַק כֻּלּוֹ טוֹב" .

הגאולה השלימה של כל אדם היא כפי מידת האמונה שלו, 
אדם שחי את האמונה הוא תמיד מודה ומהלל באמת לעולם
 בלי הפסק, כי הוא חי את המציאות שהכול טוב, וככל
שתתפשט הדעת הזו בקרב עם ישראל כך נזכה
לקירוב הגאולה השלימה.
(חסידות ברסלב)
-------------------------------------------------------------------------

יום שלישי

איך נפרש מחדש את סיפור גן עדן ?

חשוב לנו להבין כי האמונה שלנו במערכת החשיבה הזו של מערכת הפירוד - היא שנותנת למציאות האנושית כוח. ללא הבנה זאת לא תהיה דרך לצאת מהכלא התודעתי שיצרנו. כאשר אנו מבינים  את עוצמת מערכת האמונה שלנו, אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשחרר את עצמנו מכלא זה על ידי שינוי האמונה.

אנחנו תמיד בשליטה על מה שאנחנו מאמינים. באמצעות כוח זה של בחירה במה שאנו מאמינים בו, אנו תמיד בוחרים בין תפישת נפרדות או אחדות. מערכת המחשבה שבה אנו בוחרים קובעת את כל ניסיון החיים שלנו.

הגופים והעולם שאנו רואים בעיניי הגוף באים מהשפעה של בחירת מערכת החשיבה של הפירוד אותה העניק לנו האגו. בעוד שחוויה שמימית היא  תוצאה של שחרור אמונות המכחישות את המצב הטבעי שלנו שהנו אחדות עם האל. בחוויה זאת פועלת ידיעה אלוהית  של מה היא מציאות אמתית. 

'השטן' הוא פשוט התגלמות האמונה בפירוד -

בעולם הזה סימלנו את מערכת המחשבה שנמצאת בלחימה עם אלוהים, כ"שטן". עשינו מזה סיפור שהכוח הזה "נאבק ב-[אלוהים]. השטן מתקיים על ידי שקרים, ובונה ממלכות שבהן הכל מתנגד ישירות לאלוהות ". 

האמת היא כי השטן הוא רק סמל של הבחירה שלנו להאמין בהפרדה. כדי לא לקחת אחריות על בחירה זו, אנו ממציאים סיפור שכוח חיצוני (השטן) הוא הגורם לחוויה שלנו במקום להבין שאלה רק האמונות שלנו.

רובנו מכירים את הסיפור התנ"כי של גן עדן. הרעיון של "עץ אסור" לא היה יכול לבוא מאלוהים. למען האמת, אבא אוהב לעולם לא יכניס אותנו למצב שבו נוכל לפגוע בעצמנו או להיות מחוץ למצב השמימי, שהוא ביתנו. לכן אנחנו נשארים אחד עם האל במישור השמימי. הבורא עשה אותנו כחלק מגן העדן וזה לא יכול להשתנות. אנחנו לא יכולים להיות מחוץ לגן עדן.(אלא רק לתפוש לא נכון את החיים ובכך לחוות אותם דרך עיני האגו כנפילה מהחסד האלוהי)

האמונה שאנחנו בעולם החיצוני נפרדים מהאל הוא סיפור מורכב. "כל זה אומר שלהאמין בעולם של הפרדה שבא מהאמונות שהן אמיתיות למי שמאמין בהן". זה לא יכול לעשות את זה לאמיתי, למרות שזה נחווה כאמיתי בגלל האמונה שמקרינה זאת. אבל האמונה היא תמיד בחירה. משמעות הדבר היא שכאשר נשנה את אמונותינו, תשתנה חווייתנו על מה שהוא הדבר האמיתי.

הרעיון של - יצירת הדימוי העצמי שלנו - מסומל על ידי אכילת פרי עץ הדעת. הוא מסמל את ההצטרפות שלנו למערכת האגו כמחשבה של הפרדה ודואליות, המכונה גם "השטן". כאשר אנו מאמינים במערכת ההפרדה, היא הופכת להיות ממשית עבורנו ואז נראה כי באמת איבדנו את גן העדן.

ההצטרפות לחשיבת האגו הביאה רעיון של יצירה עצמאית לבן האנוש, או יצירת דימוי של עצמי שונה ממה שאלוהים ברא. אנחנו יכולים לאכול מפרי האגו ולחלום את חלומות האגו, אבל אנחנו לא יכולים לשנות את העובדה שאנחנו נשארנו בגן עדן למרות שנרדמנו, כי שום דבר מחשיבת האגו לא מתרחש באמת ובזמן התחייה שלנו אנו עוברים "לפקוח את העיניים" וכהרף עין לחוות את תודעת האחדות של גן העדן.

נדרש מאתנו רק לשחרר את הדימויים העצמיים הנפרדים שלנו -

כאשר אנו לוקחים את כל האמונות האנושיות שלנו לרוח האל ששוכנת בנו, אנו נותנים למערכת החשיבה שלנו טיהור. כך אפשר שהאמונות המוטעות שלנו יתמוססו באור האמת. זוהי החזרה להתחלה שלנו, שבה אנו חופשיים מקונפליקט ויודעים את האלוהות בהכרה בהירה. אכן, האמת יכולה להיוודע על ידי כל אלה אשר מלכות האל נבראה עבורם. 


יום שני

מה הוא המשיח ?

המשיח הוא הבן של האל כפי שהאל ברא אותו. הוא העצמי הגבוה, אותו כולנו חולקים והוא מאחד אותנו האחד עם השני וגם עם האל. הוא המחשבה הגבוהה שעדיין שוכנת בהכרה האלוהית שהנה המקור שלו. הוא לא עזב את הבית המקודש שלו או איבד את תמימותו שעמה הוא נברא.  הוא שוכן ללא שינוי בהכרה הגבוהה של האל. 

המשיח הוא הקשר ששומר עליך עם האל ומבטיח שנפרדות אינה יותר מאשר אשליה או יאוש, כי תקווה תמיד תשכון בו. ההכרה שלך הנה חלק ממנו ושלו חלק ממך. הוא החלק בך שבו נמצאת תשובת האל ובו כל ההחלטות כבר נוצרו וחלומות חלפו עברו. הוא נשאר ללא נגיעה ממה שעיני הגוף תופשות.  בו האב האלוהי מיקם את האמצעים עבור הגאולה שלך והוא נשאר העצמי הגבוה שאוהב את אביו האלוהי והנו ללא טעות. 

הוא הבית של רוח הקודש ונמצא באלוהי בלבד. כך "המשיח" נשאר בשלווה בגן העדן של הכרתך המקודשת.  זה החלק היחיד בך שיש לו מציאות באמת. כל השאר הם חלומות. עם זאת חלומות ניתנו לאלוהי זה כדי שיתמוססו בתפארת האל ויגלו את העצמי המקודש המשיחי שלך בסופו של דבר. 

רוח הקודש מגיעה מהעצמי המשיחי שבך לכל חלומותיך ומבקשת להביאם אליו כדי לתרגם אותם לאמת, העצמי המשיחי מחליף אותם בחלום האחרון שמסיים את כל החלומות. זאת כאשר סליחה נחה על העולם ושלווה מגיעה לכל בן אל. כאשר דבר לא נשאר בנפרדות אז מה נשאר מלבד לראות את פני האלוהי ?

זה הסימן שהזמן ללמוד הסתיים.  לכן הבה נחפש למצוא את פני המשיח ולא נסתכל על דבר אחר מזה. כאשר אנו חוזים בתפארתו נדע שאין צורך בלימוד או בתפישה או בממד הזמן או כל דבר אחר, מלבד להיות העצמי הגבוה  המקודש שהאל ברא כבנו, בצלמו ובדמותו כביטוי של מהותו.



מה היא הגאולה ?

 הגאולה היא הבטחה, שנעשתה על ידי האל, עמה אתה מוצא את דרכך אליו לבסוף. זה מבטיח כי לממד הזמן יהיה סוף, וכל המחשבות שנולדו בזמן יסתיימו גם כן. המילה האלוהית ניתנת אז לכל מחשבה שחשבה שיש לה מחשבות נפרדות, והיא תחליף את המחשבות האלה של מאבק עם מחשבת השלום.

 המחשבה על השלום ניתנה לבן האל, ברגע שהוא חשב על מלחמה. מבראשית לא היה צורך במחשבה כזאת, כי השלום ניתן ללא הפכו, ופשוט היה קיים. אבל כשהמחשבה התפצלה להיות דואלית אז נדרש  כאן ריפוי. למרות שההכרה נשארה אחת השכל האנושי לא הצליח לזהות את אחדות ההכרה.  הוא לא ידע את עצמו כאחד.

 הגאולה אינה תומכת בעולם החלומות. כך היא מאפשרת לאשליות ללכת. בבחירה לא לתמוך בהם, זה מאפשר להן להתפורר ולהיעלם. ומה שהסתתר עד כה,  עכשיו מתגלה; זהו המזבח לשם הקדוש של האל שבו כתובה המילה האלוהית, עם המתנות של הסליחה שלך שהנחת  לפניו, והזיכרון האלוהי שנמצא בפנים.

 הבה נבוא יום יום למקום הקדוש הזה, לבלות יחד. כאן אנו חולקים את החלום הסופי שלנו וזהו חלום שאין בו צער, ויש בו רמז לכל התהילה שנתן לנו האל. הדשא מציץ מהאדמה, העצים ניצבים עכשיו  בלבלוב והציפורים באות לחיות בתוך הענפים שלהם. כדור הארץ נולד מחדש בפרספקטיבה חדשה. הלילה נעלם, ואנו באים יחדיו להיות באור.

 שיר השמחה שלנו הוא הקריאה לכל העולם שהחופש חזר, שממד הזמן עומד להיגמר, ולבנו של האל יש עוד רגע לחכות עד שיגיע לזכור  מיהו אביו. אז חלומות מסתיימים, הנצח מאיר את העולם, ורק גן העדן קיים עכשיו.





מה מחזיק אותנו מחוברים לזמן ?

במאמר זה מעודדים אותנו לשחרר את אמונתנו בזמן ולהיפתח לנצח. אנחנו לומדים לעבור ממערכת הזמן והמחשבה של אגו אל המחשבות הנצחיות של האל כביטוי האהבה, שעדיין נמצא מאחורי הרעיונות השקריים. אנחנו לומדים שאנחנו לא שייכים לזמן אלא לנצחיות של גן עדן. נראה שאנחנו נמצאים בממד הזמן כי בחרנו את זה. אבל אנחנו יכולים לבחור שוב.

אשמה היא עוגן חזק שמחזיק אותנו מחוברים לזמן. אשמה קשורה תמיד למשהו שאנו מאמינים שעשינו בעבר. זה עושה את העבר כנראה אמיתי, כי אנחנו מאמינים שמה שעשינו בעבר קרה, הוא נראה בלתי ניתן לשינוי. אבל דרך האשמה אנחנו ממשיכים להרגיש מושפעים על ידי העבר הזה. אז האשמה מצפה לעונש, אנו מצפים  להיענש  על העוול שלנו . זה לא נראה אפילו עניין של אם אלא רק מתי.

מהו מנגנון האגו העיקרי שקושר את העבר אל העתיד ?

לכאורה  העונש הבלתי נמנע שתלוי ועומד והוא מנגנון אגו עיקרי לקשור את העבר אל העתיד ולגרום לנו להתעלם משמחה ושלום שניתן למצוא רק ברגע זה. האגו מלמד אותנו את הקשר הזה של העתיד עם העבר ודרכו הוא בלתי נמנע. העונש הוא המנטרה של האני הנמוך, שכן בלעדיו לא היה לאגו שום עוגן והוא היה מתפוגג מאליו.

מה רוח הקודש מלמדת על העבר ?

רוח הקודש מלמדת את ההפך.  מלמדת אותנו שהעבר הכואב הוא לא אמיתי. הוא רק הקרנה של מערכת אמונות שגויה.  היא מלמדת  שמה שחשבנו שעשינו  לא טוב לא הייתה השפעה על הטבע הנצחי שלנו כבן של אלוהים. כאשר אנו לומדים שמה שאנחנו "עשינו" לא הייתה לו השפעה על המהות שלנו, אז אין סיבה באמת לאשמה. זאת רק למידה לצורך צמיחה.

בידיעה זו, אנו מבינים שהעתיד אינו צריך להיות חזרה על העבר. אין עונש מאיים לפחד ממנו. ההכרה יכולה לנוח בשלום ובשמחה של ההווה המחובר להוויה ולאמת. לבנו יכול להיפתח לזרימה הנצחית של האהבה ממש עכשיו, שהיא רגע אחד בזמן שקרוב ביותר לנצח. 

כשאנו מרפים מהעבר עם העזרה המטהרת של רוח הקודש, אנו נפתחים אל החוויה הנוכחית של אהבה - שהנה אלוהים בביטוי, ללא הפרעות האגו. האגו תמיד מפריד ורוח הקודש מאחדת תמיד.  רוח הקודש מלמדת אותך להפוך את האשמה על פניה. לראות תום.

רוח הקודש לא הולכת שולל על ידי האגו. אנחנו שעשינו את האגו ומאמינים בו,  אנו זקוקים לרוח הקודש כדי ללמד אותנו כיצד לנוע מן הזמן אל הנצח, אשר למעשה הוא המציאות שלנו ברגע הזה.

איך נעבור מזמן לנצחיות ?

 רוח הקודש לוקחת מחשבות של חששות ומתמירה אותן כדי להביא לנו תקווה ושחרור.  כשאנו לומדים לבקש את רוח הקודש לשחרר אותנו, כל מחשבה לא הולמת  תבוטל. רוח האל יודעת שהזמן הוא חסר משמעות, יודעת שאנו וכל אחינו נמצאים בגן עדן לנצח דרך העצמי האמתי שלנו, בו נבחר במסע חזרה הביתה.

כיצד יוצרת סבלנותה האינסופית של רוח הקודש תופעות מידיות?

רוח הקודש יודעת שנזק הוא דבר בלתי אפשרי והזמן אינו ממשי. בידיעה שאנחנו נשארים האהבה הלא משתנה של אלוהים, רוח הקודש יודע כי אין מה למהר. שתפישת הנזק היא אשליה רק של האגו. בידיעה שאנחנו נשארים תמיד בטוחים דרך הכרה שלווה, רוח הקודש יכולה להיות אתנו והיא מחזיקה את המודעות של התמימות שלנו ושלמותה, מוכנה להראות לנו את זה משתקף באותו רגע שאנחנו מוכנים לקבל את המתנה שלה. 

במציאות האמתית, עיכוב בזמן לא משנה. לעומת זאת באשליה של זמן, עיכוב הוא טרגי כי זה שומר אותנו  במתח וחשש ואנו לא מודעים למתנות של שמחה ושלום שנתנו לנו מהבריאה שלנו לנצח. כאשר אנו מצטרפים להשראת רוח הקודש, אנו יכולים להחזיק את החזון שלה עבור האחים שלנו עם סבלנות אינסופית, מציעים לאחינו את המתנות של רוח הקודש, ובכך מלמדים את עצמנו שיש לנו עצמנו מתנות אלה. כך, אנחנו מברכים את האחים שלנו ויודעים שאנחנו מבורכים.



איך להשתחרר מהקרנת המחשבות שיוצרות אשליה ?

- למה אנחנו לא רואים שאנחנו פשוט מקרינים את מה שאנחנו חושבים ?

בעולם הזה, הקרנה והשתקפותה היא דרך חיים של האנושות. זה כל כך רגיל ואוטומטי שאנחנו אפילו לא מודעים שאנחנו עושים את זה. זה בדיוק האופן שבו האגו רוצה לשמור את זה, כי כל עוד ההקרנה היא  ללא הכרה, תפישת ההפרדה מוחזקת במקום והקיום לכאורה של האגו נשמר. 

שכחנו שאנחנו מקרינים את כל מה שאנחנו רואים בעולם, כך שמה שקורה בעולם נראה כאילו אין לנו שליטה עליו. אנחנו מובאים כך להאמין שאנחנו קרבנות חסרי אונים ושהסיכוי היחיד שלנו להישרדות הוא באמצעות תכנון ההגנה שלנו בעולם אכזרי. זה רק מחזק את מחזור מה שמוקרן שאנו מאמינים בו כעולם חיצוני שוב ושוב ושומר אותנו נעולים בתוך אשליות ההקרנה שלנו.

למה זה כל כך חשובה המודעות לכך שאנחנו מקרינים מה שבפנים כלפי חוץ ?

כל עוד ההקרנה היא ללא הכרה, אנחנו לא מבינים שאנחנו עושים את זה נשארים קשורים להאמין בעולם של אשמה, פחד ובסופו של דבר מוות. לכן זה חיוני שנבין מהו היטל הקרנה ואיך אנחנו עושים את זה מרגע לרגע, כך שנוכל לזהות זאת. 

תרגילי  העבודה הרוחנית פועלים ישירות עם העזרה לנו לשחרור מה שהגדיר את העולם שלנו. בשיעור 1 מצוין ששום דבר שאנו רואים לא אומר כלום. שיעור 2 אומר לנו שנתנו כל מה שאנו רואים את כל המשמעות שיש לנו (הקרנה).

למה אנחנו צריכים לקחת את המשמעות שאנחנו נותנים לכל דבר שיצרנו לרוח הקודש ?

כאשר אנו לומדים להכיר את המשמעות שאנו נותנים לכל דבר בעולם הזה,  צעד המפתח הבא הוא ללמוד לקחת את המשמעות שאנו נותנים לכל דבר לרוח הקודש, שתפרש מחדש כל תפישה שגויה כדי לתת לה מטרה חדשה, במקום לחזק את האשליה של ההפרדה, שהיא מטרת האגו.

מטרת רוח הקודש היא להביא לנו את התפישה שמשקפת את טוהר הידע שבאחדות עם האל.   תהליך זה עם כל מה שיצרנו מתוך נבערות הוא נתיב של שחרור מפחד, אשמה ומוות. מאמר זה  מתחיל לעזור לנו לזהות מהו היטל הקרנה ואיך אנחנו משתמשים בו שמביא לשמור על תפישת ההפרדה.

מדוע אנו רואים דרך הגופים את דחיית הירושה האלוהית שלנו ?

הדרך בה אנו עושים את הקרנת ההפרדה נראית לנו אמיתית והיא דוחה את הירושה הטבעית שלנו להיות באחדות האהבה שבה לכולם יש הכל בשגשוג ושפע. דחייה זו של האחדות האולטימטיבית של הכל,  היא דחייה של הבריאה של אלוהים, שהיא שלמה ובלתי ניתנת לחלוקה. כאשר אנו שוללים את האחדות, אנו מתכחשים לעצמנו.

אמרנו לפני כן שתפישת ההפרדה הנה ניתוק מהאמת וכשהיא מתרחשת ההקרנה הופכת להגנה העיקרית שלה, או מכשיר שמחזיק אותה. כאן אנו לומדים שכאשר אנו מתנתקים מעצמנו , אנו משתמשים בהיטל ההקרנה כהגנה, כדי לשמור על הניתוק שלנו מהעצמי האמתי שלנו.

באמצעות הקרנה אנו מאמינים בהבדלים ומסוגלים להופיע כמיוחדים וייחודיים מאשר אחרים. באמצעות הקרנה, לא רק שאנחנו תוקפים את הזהות שלנו כאדם אלוהי אחד, אלא אנחנו גם שופטים את מה שאנחנו באמת, ישות אחת. בדרך זו אנו שומרים את המראה של ההפרדה במקום. אנחנו תוקפים את העצמי שלנו וההתקפה הזאת גורמת לנו להרגיש אשמים, מפחדים ומתגוננים ללא יכולת להשתחרר מזה.

 מהי החלופה של רוח הקודש למה שיצרנו ? 

כאשר אנו לומדים לראות שאנחנו אותו הדבר למרות הופעת ההבדלים שנמצאו בעולם הזה, אנו מרגישים וחושבים אחרת על כל אחד בעולם הזה. אנחנו כבר לא צריכים להתגונן מפני שאנחנו מתמקדים ברוח הקודש בהם. האהבה זורמת באופן טבעי משום שאהבה חובקת את הכל בהכללה מוחלטת.

 כאשר תחושת האהבה נמצאת שם, אף אחד לא נשאר בחוץ. רוח הקודש מתמקדת על האמת הנצחית ואינה מאמינה בתמונות שעשינו מעצמנו. היא רואה את האהבה הטהורה שיש בכל אחד ומזכירה לנו את האמת הזאת.

רוח הקודש יודעת שהצורך העמוק ביותר של כולם הוא להתעורר מהחלום. מביאה לנו את התפיסה שכולם מושלמים ושווים. מזכירה לנו שכולם עדיין חלק מאהבה אוניברסלית ונשארים תמיד כאהבה שיצרה אותם. זה מה שמעיר אותנו מהחלום ומביא לנו אושר אמיתי וקבוע. 

מדוע חשוב להכיר בכך שההפרדה מעולם לא התרחשה ?

עם ביטול חלום ההפרדה אנו משתחררים  מחלום שאינו מציאות. אבל כשאנחנו חולמים, אנחנו חושבים שמה שאנחנו חווים הוא אמיתי. כאשר אנו מתעוררים מן החלום, אנו מבינים כי מה שאנחנו חווים לא היה אמיתי. הקורס מלמד אותנו להכיר בכך שהניסיון שלנו בעולם הזה הוא חלום ושאנחנו לא בעולם הזה של הפרדה כי היא מעולם לא התרחשה.

העולם הזה הוא סמל של הפרדה מהאהבה, זה מקום ללא שמחה אמתית. שמחה היא תכונה של אהבה ואיפה שאהבה אמתית נעדרת, שמחה נעדרת. כל אחד בעולם הזה מחפש אושר ואהבה. הדרך היחידה למצוא אושר אמיתי ומתמשך היא להבין שאנחנו חולמים. אנחנו עדיין כמו שהבורא ברא אותנו. "אלוהים ברא את הבריאה על ידי האצלת המחשבה שלו. כל מחשבותיו מאוחדות בצורה מושלמת בתוך עצמן ועם כל אחת מהן. רוח הקודש מאפשרת לך לתפוס את השלמות הזאת עכשיו ".

 מה שאנחנו הננו לא ניתן לשינוי. אנו מתעוררים אל האמת של מה שאנחנו על ידי רוח הקודש שנותנת השראה לתפישות שלנו. היא יכולה להראות לך איפה אתה עכשיו, כאשר אתה נמצא באחדות עם הכרת האל וזה נכון לעכשיו.  אם אנחנו לא מקבלים את זה מן רוח הקודש, זה בגלל שאנחנו לא רוצים לדעת את זה עכשיו, או שאנו ממוקדים בעבר. רוח הקודש היא סבלנית עד אין קץ, כי היא לא מאמינה בזמן.   למרות שאנחנו לא זוכרים את האמת עכשיו, כשנתעורר אל האמת התפישה השגויה שלנו תסתיים במקום שהיא החלה. 

כיצד אנו מתעוררים מחלום הנפרדות ?

תיאום  עם רוח הקודש היא הדרך הביתה. רוח הקודש היא החלק של ההכרה הגבוהה שלנו שיודע את הדרך הביתה ויכול להוביל אותנו לשם כאשר אנחנו מוכנים. רוח הקודש היא קבועה על אמת בלבד. "היא תופשת רק את מה שנכון, ומרחיבה החוצה רק את מה שנכון בהכרתך ובהכרה של אחרים." 

רוח הקודש יודעת שכולנו קשורים במחשבה אחת של אהבה. היא מחזירה לזיכרון שלנו את העובדה שאנחנו אחד. רוח הקודש נמצאת בכל אח ואחות. התפקיד שלנו הוא להכיר בה כאמת השוכנת בכל האחים שלנו. ההבדלים אינם אמתיים. הגופים אינם אמתיים. מה שהוא אמיתי הוא אור רוח הקודש אצל כולם. ככל שנלמד להתמקד במה שנכון בכל אח, כך נתעורר מוקדם יותר למה שנכון בתוכנו.


 הקרנה / היטל הקרנה - באוסף מושגים שכאן -



יום ראשון

מה רואים ומרגישים, עם הטיהור באור השכינה ?

 לתת לאור לטהר את ההכרה ולהרים את מסך האשליה הכבד -

" תן לקול האל ללמד אותך את אחדותך עם הבורא שלך,  עם האהבה. הצטרף למסר שלו לאחדות ושתף אותו עם הכל. אתה תראה את האחדות שלך ואת האהבה זורחת בחזרה אליך כאשר  אתה בוחר לראות את זה באחיך. בהוראת רוח הקודש, עולם צללי הדימויים והחושך יהפוך לאור השמים, לביתך האמיתי. רוח הקודש תמיד נוכחת והמחשבות של האל הם אתך.  כדי לקבל את המחשבות האלה, השקט את הכרתך והקשב. תן למגע השקט והמרפא של רוח הקודש למלא את הכרתך ואת לבך. שמור על ההכרה פתוחה כמו גביע ריק לרוח הקודש.  אם תרשה זאת, רוח הקודש תטהר את הכרתך ותרים את הנטל הכבד שאתה נושא."

תוכל להרגיש את נוכחותה של האהבה -

 אתה תרגיש אהבה עבור כל אח שאתו פעם הרגשת קונפליקט. תלמד לראות מבעד לעיני הרוח. תלמד לזכור רק את מה שאוהב ואמיתי והשאר יתמוסס וייפול. השלום  האלוהי ימלא את הלב שלך ואתה תרגיש בטוח ושופע.

 בידיעה שקול האל מנחה אותך בכל צעד בדרך, בהכרה המודעת שלך, הפעולות שלך ישקפו את הטבע האוהב שלך. כשאתה מתאמן לראות דרך העיניים של העצמי הגבוה ותתמקד בטובו האוהב של אחיך. אתה תבין את המעשה הטהור שיש בשיתוף אמת אחת עם הכל, שאתם מאוחדים כמו נשמה אחת.

אתה מלמד זאת וכך לומד שרק מה שאוהב הוא נכון. אתה מלמד ולומד שהאגו אינו בשום מקום ובשום דבר באמת. אתה מלמד ולומד שאתה לא יכול להיפגע באמת. אתה מלמד ולומד את האמנות של לראות דרך עיני  האל שהכול מבורך.

מה נדרש כדי לשמוע את הדרכת השכינה ?

קול האל מחבר אותנו  עם האמת 


יש בנו רק שני קולות . האחד שאנו יצרנו מהאגו והשני שניתן לנו על ידי הבורא. קול זה שעשינו, נוצר בגלל האמונה שלנו בו. אנחנו רצינו להיות עצמאיים ולקבל החלטות בעצמנו.  לחשוב שהזהות שלנו תלויה בנו- זה נותן לנו תחושה של שליטה, ייחודיות ומיוחדות. אבל אנחנו מסתירים, באמצעות הכחשה, את המחיר של זה שבא בעקבות הקול שאומר לנו שאנחנו נפרדים מהבריאה והבורא.  בסופו של דבר, כשהכאב של אובדן, אשמה ופחד הופך להיות גדול מספיק, נהיה מוכנים להיפתח לקול האמת. כשאנו מכירים את השלווה והשמחה שבאים עם האזנה לקול האלוהי, אנו מעריכים בהדרגה את זה יותר ומקשיבים לו באופן עקבי יותר, עד שהוא נעשה ההכרה הקבועה שלנו. 

הרוח הפנימית היא הקשר שנותר לנו עם האל כאשר אנו דוחים את האחדות של אהבה לטובת ההפרדה -


 רוח הקודש שתמיד קיימת בתוכנו, קוראת לנו דרך מצבי החיים לחזור להכרת האחדות שלנו עם האהבה האלוהית הנוכחת בכל. כאשר אנו מבקשים אותה לרפא את התפישה השגויה שלנו,  אנו מבקשים עזרה כדי "לחזור הביתה" לאחדותנו. קול האל מזכיר לנו את האמת של האחדות שלנו עם האהבה דרך השראה, רעיונות והקשבה לו. רוח האל הבלתי משתנה רואה אותנו תמיד אך ורק כביטויים של אהבת האל בבריאה.

מה זה אומר לזהות את האור בכל אח ?

להיות מודעים לרוח האל כאור באחינו ואחיותינו הוא בהיותנו מודעים לאל  השוכן בהם כצלם ודמות, כמהות. כולנו חלק ממהות האל ואנו חוזרים אל האמת של הזהות האחת שלנו כאהבה הנוכחת בכל. הריפוי של הכרתנו  נעשה כאשר אנו פתוחים לחלוק את האמת הזאת של האחדות שלנו עם האל והבריאה כאחד.

 רעיון זה של שיתוף האמת הוא ברוח הפנימית. כאן אנו לומדים כי זהו רעיון האל באדם.  רעיון זה ישנו בהכרה העמוקה של הנשמה למרות שבני האדם אולי נותקו מן המחשבה הזאת. אנו בחרנו לחוות משהו אחר מאשר להיות הרעיון שקיים במחשבת הבורא. הדרך שבה אנחנו חוזרים למצב ההכרה האמתי היא לחזור לראות את האלוהי  בכל אח ואחות, כי כשאנחנו רואים את זה אצל אחינו, אנחנו מחזקים את זה בעצמנו. כאשר אנו מחזקים  זאת בתוכנו, אנו הופכים מודעים יותר לאמת והנפרדות נחלשת בהכרה. 

כאן נמסר לנו אחד המפתחות החשובים ביותר לחוות אושר נצחי. הנכונות לראות את העצמי האלוהי באחינו ואחיותינו, היא הדרך הביתה. זהו הנתיב להתעוררות לאמת הזהות האחת שלנו. 

 מה יכול להיות חשוב יותר מקשר מאחד זה ?

אנו חולקים את האלוהות עם כולם דרך "השראה אוניברסלית".  כאשר אנו לומדים לראות את האור האלוהי באחינו, האמת מתחזקת בנו. כך אנו מחזקים את יכולתנו לשמוע את קול האל המדריך. 

אנחנו חייבים להכיר את רוח האל בכולם.  אם אנחנו נאמין בזה באמת ונרצה לראות זאת, זה יתגלה.  אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו מתמקדים עליו. זהו חוק החיים,  לכן אנו יוצרים קשר עם רוח האל כאשר אנו מתמקדים בזיהוי של האור שלה השוכן באחינו ואחיותינו. 

מהי התשובה לחלום הבלתי אפשרי של הפירוד מהאל ?

השכינה- התשובה היחידה לאגו


רוח הקודש היא התשובה לבלבול שנוצר כאשר בחרנו להאמין במחשבה על הפרדה מהאל. בה איבדנו את המודעות שלנו למלכות האל.  האגו הוא האמונה שאנחנו נפרדים מהאל ומכך שאנו נפרדים מהאהבה הלא מותנית שלו.  כאשר אנו חוקרים את הזהות המקורית שלנו, אנו רואים בבירור את חוסר הממשות של מערכת חשיבת האגו שאינו אמיתי, שמנסה לשכנע את ההכרה שלנו שהוא אמיתי,  ויותר מכך, שהגוף הוא ממשי יותר מההכרה. 

 מכיוון שהאגו הוא המחשבה על נפרדות מהאהבה האלוהית, כדי לשמור על קיומו לכאורה, האגו זקוק לאמונתך בו. כאשר אתה מאמין בזה, אתה מאבד את המודעות של האהבה שהנך. אז אתה מטיל ספק בזהותך האמיתית. 

האגו יודע שבכל עת אתה יכול למשוך ממנו את האמונה שלך כך שהוא חייב כל הזמן לפתות אותך לתת לו את הנאמנות שלך. אתה נותן את זה בכל פעם שאתה מרגיש אשם, חרד או פוחד. אז האגו תמיד יביא לך עוד מחשבות של אשמה, חרדה ופחד כדי לשמור על האמונה שלך בו.   "אתה לא יכול להישאר בתוך המלכות ללא אהבה, ומאחר שהיא מלכות האהבה." - באמצעות האמונה שלנו במחשבה כזאת, יצרנו אפשרות  להקרין אשליות של הפרדה כדבר שנראה אמיתי אבל הנו רק חלום הנפרדות.

בנתיב הרוחני אנחנו חייבים ללמוד להכיר בכך שהאשליות של האגו הן לא מציאותיות- לכן האל נתן לנו מורה ששוכנת בנו והיא משמשת כבת קולו המדריכה אותנו דרך אינטואיציה אלוהית, עד שנוכל להתמזג עם העצמי האלוהי שלנו בסוף מסע הנשמה חזרה הביתה- לאלוהותה. בעודנו לומדים להקשיב לרוח האל שבפנים, נלמד להכיר בחוסר הממשות של צורות האשליות הרבות שהאגו ייצר בחלום ההפרדה מהמורשת שלנו. 

"החלומות שלך מכילים הרבה מהסמלים של האגו והם מבולבלים. אבל זה היה רק בגלל שאתה ישן ולא מודע לכך שאתה חולם. "- רוח הקודש מובילה אותנו למצוא את דרכנו מהמצב ה"בלתי אפשרי " שעשינו בחלום ולהתעורר ממנו למלכות האהבה. 

"כשתתעורר תראה את האמת סביבך ובך, ואתה כבר לא תאמין בחלומות כי לא תהיה להם שום מציאות בשבילך. אז מלכות  האהבה תהיה מציאות גדולה בשבילך....(ציטוט) "-  במבט מבעד לעיני הגוף, נראה שקשה להבין שהעולם הזה מעולם לא התרחש באמת. אולם העובדה שהעולם מעולם לא התרחש באמת  היא הסיבה שאיתה ניתן לחזור למודעות מלאה של הבית האמתי שלנו  במלכות האל. 

אם אכן הייתה מתרחשת הפרדה מהאלוהות, היפוך זה של התפישה  המוביל לדעת את האל כאחדות ההוויה בכל היה בלתי אפשרי. אבל בגלל שזו היא רק אמונה ולא עובדה ממשית, אנחנו יכולים ללמוד לתת לאמונת הנשמה לתפוש מקום ולחזור לידיעה המלאה של האחדות שלנו במלכות האהבה.

 הרעיון שהעולם הזה מעולם לא קרה באמת עולה שוב ושוב לאורך הלימוד הרוחני. הסיבה לכך היא שהאגו מגן על אמונותיו ללא הרף. לכן אנו זקוקים לתזכורות חוזרות ונשנות כדי לפרוץ את ההתנגדות לאמת, הנוצרת על ידי נאמנותנו לאגו. 

 כאשר נניח את מערכת החשיבה של האגו בצד ונחזק את האמונה בעצמי המאוחד שלנו, זה יהיה סופו -  קשה להבין שהעולם הזה אינו אמיתי רק משום שזיהינו את עצמנו בו ורצינו שהוא יהיה ממשי, כדי שנוכל לשמור על הזהות הייחודית והיחידה שלנו. כשאנו לומדים לדעת ולהכיר בכך שלהיות זהות נפרדת עם גוף נפרד הוא לא מה שאנחנו באמת, אנחנו משתחררים מאשליה של עולם ללא אהבה. העצמי האמתי מלמד אותנו, "אתה ילד אלוהי, חלק יקר של מלכות האל,  אשר הבורא יצר כחלק ממנו..... "

רוח הקודש יודעת שאי השוויון לא קיים באמת האלוהית, כי הבורא נתן לכולנו את כל כוחו ליצור ולהרחיב את תפישת האהבה בכל החיים כפי שהוא עושה. הוא לא יכול להתערב עם מה שאנחנו עושים עם הכוח הזה והוא מכיר אותנו מושלמים  כמוהו. אם הוא יפריע לשימוש לרעה שלנו בכוח ליצור עולם של אשליות - הוא כבר לא יראה אותנו כשווים לו, וגם לא יכיר אותנו כמושלמים. הבורא לא יכול לעשות זאת ולהיות הוא עצמו. הוא תמיד היה, הווה ויהיה הכרה מושלמת אחת של אהבה. 

רוח האל היא השכינה הנוכחת בכל, והנה רוח של אהבה- היא לא כופה את עצמה, או נותנת לנו פקודות. ההחלטה שלנו להיפרד מהאל וליצור מציאות נפרדת משלנו היא ההחלטה להתכחש לאחדות האהבה. הכחשה זו חוסמת את הקשר שלנו עם אהבה טהורה, כך שאנחנו לא מודעים לה. 

מכיון שהשלום הוא תכונה של אהבה, כאשר אנו מכחישים אהבה אנחנו לא יכולים לחוות שלום. זה גורם לנו לא להיות מודעים למתנה זאת. אבל לא נשכח שכאשר בחרנו בקול הצורם של האגו, האל שהנו אהבה ללא תנאי,  נתן בתוכנו את התשובה, את רוח הקודש. רוחו מגשרת ליצירת התקשורת האמיתית דרך בת קולו העדינה והמנחמת שנמצאת תמיד לרשותנו כאשר אנו כנשמה כמהים לחוות אהבה טהורה.




מהי המשמעות של יצירת דימויים ?

להתעלות מעֵבר לתפישה של יצירת דימויים

כאשר אנו מאמינים שאנו נפרדים, אנו מאמינים שכל דבר שאנו תופשים כחיצוני לנו אינו חלק מאיתנו. אנחנו כבר לא מרגישים חלק מכל דבר, ולכן מרגישים חוסר וריקנות. אז אנחנו ממציאים פתרונות למילוי החוסר הנתפש בנו. כל "עשיה" המתרחשת בתוך העולם של תפישה אנושית, הופכת לפעולה של מילוי חוסר.

 התפישה האנושית נובעת מיצירת דימוי המבוססת לחלוטין על צורה, ומרוכזת על גופים. עשיית דימויים כאלה עושה תמונות נפרדות ממה שאנחנו חושבים שאנחנו ומה שאנחנו חושבים שאחרים הם. התוצאה הבלתי נמנעת של האמונה בדימויים, היא לתפוש חוסר והפרדה במקום לראות את האחדות של הבריאה.

יצירת דימוי היא יצירת צורות בהכרה שלנו, והיא מה שהאגו עושה כדי להפוך את תפישת ההפרדה למציאותית. הדימויים האלה מוקרנים החוצה ואנחנו רואים אותם כגופים וצורות בעולם שמחוץ לנו, שוכחים שאלה רק הקרנות תמונה, שמקורן בהכרה שלנו. ההדרכה האלוהית רוצה שאנו נבין עד כמה הניסיון הזה הוא פגום ואומרת לנו, "אין לכם צורך בתמונות כדי להיות בתפישה נכונה כי לא יכולה להיות צורה בתפישת אחדות".

מעצם הגדרתו, דימוי הוא צורה נפרדת ולכן לא יתכן שיהיה חלק מאחדות הבריאה. כאשר אנו מאמינים שאנו דימוי - כגוף בעל אישיות אישית - אנו מגבילים את המודעות שלנו לגוף זה ולכן איננו יכולים לדעת את האחדות שלנו.

נאמר לנו בקורס : "רק האהבה יוצרת ורק כמוה". המקור שלנו הוא יצירה. מכיוון שנבראנו כמו המקור שלנו,כאהבה, התפקיד שלנו הוא להרחיב את הבריאה, כלומר להאציל אהבה לחיים. בבריאה הכל אחד, לכן לכל יש את הכל. "האל יצר רוח במחשבה שלו ובאיכות שלו. ואין דבר אחר. "

ההבדל בין ידיעה ותפישה -

ה"ידיעה" (הדעת) באה עם קבלת עצמנו כפי שהבורא ברא אותנו - אחד אתו. כאשר אנו בוחרים להאמין שאנחנו בזהות שונה ממה שהוא ברא, אנחנו חולקים על הרעיון שלו על הבריאה שלנו. נאמר לנו : "הבלבול בין הבריאה האמתית שלך [האצלה של אהבה] לבין מה שעשית מעצמך הוא כה עמוק עד שכך אי אפשר "לדעת" דבר."

כאשר אנו לא מסכימים עם האל על מה שאנחנו באמת; אור בבריאה, אנחנו לא בהכרה הנכונה שלנו ואנחנו שוכחים את האמת. אנו מאבדים את המודעות של מה שהננו כמו שנבראנו. אנחנו כבר לא יודעים את עצמנו כחלק משכל אלוהי. למען האמת, האל כאור האהבה זה כל מה שיש לדעת. האהבה האלוהית היא נוכחות אחת. לדעת כל חלק של אהבה זה לדעת את כולה, כי היא נוכחת בכל. להשיג זאת זו משמעותה של ידיעה אלוהית. לעומת זאת תפישה הנה חלקית וקיימת רק כאשר אנו מאמינים ברעיון של להיות נפרד מהבריאה. לכן התפישות שלנו הן שקר. כך אנחנו לא יכולים לתפוש את עצמנו כראוי."

התפישה תמיד כרוכה בהערכה ובשיפוט -

התפישה היא תמיד פרשנות ולא יכולה להיות ידיעה מוחלטת שאינה פתוחה לפרשנות. לכן זה תמיד כרוך בהערכה ושיפוט. התפישה היא סלקטיבית, בוחרת דבר אחד מבין אחרים. "תפישה היא תהליך מתמשך של קבלה ודחייה, ארגון מחדש, ושינוי. הערכה היא חלק מהותי מהתפישה, כי יש צורך בשיפוט כדי לבחור משהו". מי שנמצא בתפישה צריך ריפוי. לכן ההדרכה מדגישה שעלינו ללמוד שאיננו יודעים מה פירושו של כל דבר בכוחות עצמנו.

ההגדרה לסליחה -

סליחה היא להרפות מהאמונה בהפרדה ובדואליות. כאשר אנו משחררים את תפישת ההפרדה, או סולחים, אנו חוזרים למודעות המצב הטבעי שלנו, שהוא אחדות ואיחוד עם האל והבריאה. כך אנו חוזרים לזרימה הנצחית של נתינה וקבלת אהבה. אנו חוזרים לקבל את עצמנו כמו "מחשבות האל שחי באור שלו."


מה היא הסמכות שהאנושות לקחה לעצמה ?

בעיית הסמכות - 


אנחנו כאנושות מנסים לגזול את סמכות האל על ידי הגדרה מחדש של בריאתו לפי הרצון שלנו לראות דימויים ייחודיים של הפרדה ולהמציא את האינדיבידואליות. אנו מאמינים שלשיפוט יש כוח. השתמשנו בשיפוט כדי להפוך את האל ללא נודע לנו, ומכאן אנחנו מפחדים מכוח השיפוט שלו. 

לאחר מכן אנו חוששים שניתן להשתמש בפסק דין נגדנו כדי לשלוח אותנו אל תהום הנשייה, בדיוק כפי ששלחנו את האהבה האוניברסלית של האל לתהום הנשייה.  זה הופך אותה ללא ידועה לנו. אם אנו מאמינים שמערכת החשיבה השיפוטית של האגו היא שלנו, איננו רוצים להיות מודעים לידע אוניברסלי משום שהתפישה תיעלם וכל העולם שעשינו ייעלם בה.

השיפוט משמש כדי להחליט מה אנחנו רוצים לכלול ולא לכלול במודעות שלנו. זו הסיבה שהתפישה מתרחשת דרך הגדרות ושיפוט. שיפוט הוא המנגנון שבו אנו משתמשים כדי לנסות להגדיר את המציאות שלנו ותמיד הוא כרוך בדחייה.

יש לנו בעיה של סמכות כאשר אנחנו חושבים שזה תלוי בנו להחליט מהי המציאות. למען האמת, אנו נבראנו על ידי האל כחלק מעצמיותו. אנחנו חלק מהמהות שלו. אנחנו לא יכולים להיות ישות נפרדת ממנו. רק בהזיות מטורפות נוכל לחשוב שזה כך. 

 "כל אחד חופשי לסרב לקבל את הירושה שלו, אבל הוא לא חופשי לקבוע מהי הירושה שלו." (ציטוט)  האל קובע את המציאות שלנו. רק באשליות נראה שאנחנו עושים מציאות אחרת משלנו. הניסיון לראות מציאות אחרת עם שיפוט, הוא בעיית הסמכות שלקחנו לעצמנו.

"בנוכחות הידיעה של ההכרה הגבוהה כל שיפוט מושעה באופן אוטומטי, וזה התהליך המאפשר להכרה להחליף את התפישה בידיעה."(ציטוט).   כך נכיר את העצמי האמתי שלנו כמו שהבורא ברא אותו ולהבין שכל מה שעשינו באמצעות תפישה אנושית לא באמת קיים. 



מה נותנת ראיית האמת שהעולם הנו רק רעיונות והרגשות ?

 התחברות עם רוח הקודש היא התחברות עם הטבע האמיתי שלנו. היא מביאה לריפוי התפישה ולשלמות פנימית. הטבע האמיתי שלנו הוא כמובן שמח ומאושר.  "מצב הכרה שלם הוא מחשבה שבה שני שכלים תופסים את האחדות שלהם ונעשים שמחים. השמחה הזאת קוראת לכל חלק של הבריאה לשמוח איתם, ומאפשרת לאל לבוא אליהם ודרכם ". 

כאשר אנו מקבלים את ההשראה של רוח הקודש, אנחנו  רוצים רק לזהות את האחדות שלנו עם אחרים ולהיות בתחושת חגיגה הדדית של האמת. אנו נותנים למחשבות האגו שמבקש "לקבל ולהשיג לעצמו",  שיישטפו בעדינות על ידי האור של רוח הקודש והערכים שלנו משתנים.  אנחנו הופכים פתוחים יותר למצב הטבעי שלנו, שהוא  - שמחה תמידית שרוצה לחלוק את עצמה ללא תנאי.

מה קורה לנו כשאנחנו זוכרים את האמת על כולם ?

בכך כולם, בלב ליבתם, בטוחים לחלוטין. האמת על כולם היא כל כך נפלאה ויש לבחור רק בה. האושר שלנו יכול להיות קבוע אם זכירת האמת - תהיה קבועה. כך השראה מהרוח הפנימית תמיד ישנה לקבל אותה.  עכשיו אנחנו מבינים שאנחנו יכולים לעשות את הבחירה ולקבל אושר ושמחה באופן עקבי ובפועל. אנחנו יכולים להוריד את המחסומים שלנו ולקבל אושר זה.  תודה לאל על אמת האחדות שלנו באהבה ושמחה אמיתית.

מהי ההשפעה שנותנת ראייה שהעולם אינו צורה אלא רק רעיונות ?

העבודה הרוחנית הזאת מוקדשת לעזור לנו לבטל את הדרך בה ראינו את העולם. אז אנו מזמינים את רוח הקודש לרפא את הכרתנו בעודנו מוכנים לחקור את האמונות שלנו על המציאות ולשנותן אם צריך. התרגלנו לחשוב במונחים קונקרטיים של דימויים נפרדים ודברים נפרדים. לימדנו את עצמנו כי צורות אלה הן המציאות. כל עוד אנו נאחזים באמונה זו המבטאת "סופיות", תמיד נחווה פחד, אובדן וחוסר, כי אי אפשר לחלוק צורה שהיא נפרדת. צורה על פי הגדרתה מופרדת מן הכלל.  אנו מתבקשים כאן לקבל את העובדה שהעולם אינו בעל צורה, אלא הוא נובע מרעיונות. ההשפעה של זה תהיה שינוי עמוק בערכים שלנו.  משמעות הדבר היא שלא תהיה עוד סיבה לפחד, כי אובדן הופך להיות בלתי אפשרי, כאשר אנו משנים רעיונות וחוזרים לאחדות.

אנחנו מקבלים את המתנות של רוח הקודש כאשר אנו מפנים לה מקום בהכרה. אם אנחנו ממלאים את הכרתנו במחשבות על הפרדה, כעס ואשמה, אין מקום להשראה של אור רוח הקודש,  היא השראה אוניברסלית לכולם, כשהם מוכנים לקבל את האמת. זה דרך אור השכינה שהתפישות השגויות שלנו מתוקנות, לתפישה אמיתית.

מה קורה כאשר אנו מקדמים בברכה את ההשראה של רוח הקודש ?

ההשראה האוניברסלית של רוח הקודש מחזירה את ההכרה שלנו לאחוד עם האמת של הקיום במקום להפריד את חלקי השלם האוניברסלי, כדי להתמקד על עצמנו בלבד. כאשר אנו נוהגים להזמין אותה להכרה,  אנחנו מובלים לראות את האמת של הרוח המאוחדת שלנו ואיננו מסוגלים יותר לתקוף או להתגונן.  הנשמה המאוחדת המקבלת את האוניברסליות של אהבת האל בבריאה  כביטוי של אהבה חובקת-כל והיא מוכרת אז כפונקציה היחידה שלנו.


מהו הבסיס לטעות האגו ?


הבריאה של האל היא האצלה של עצמיותו, כשמירה על כל תכונות המהות שלו, תכונות - אהבה, אחדות, שלום, ושמחה. הבריאה שלו היא אחד אתו ולא יכולה להיות שונה. היא - אחת ושלמה.

הרעיון שכל דבר שיכול להתקיים הוא שונה ונפרד מאחדות האל הוא מחשבה מוטעית. כאשר טעות זו בחשיבה מקובלת על כל חלק של הבריאה, זו היא בחירה נגד האחדות עם המקור שלה - הבורא.

סביב רעיון מוטעה זה נבנתה מערכת חשיבה שלמה הנקראת שכל - האגו. במערכת האגו המזויפת הזאת, המחשבה התפצלה. כאשר יש פיצול וקיטוב, הסכסוך הוא בלתי נמנע. אז השכל חייב להיות מבולבל.

כל עוצמת האל ניתנה לאדם -

אנחנו החצנת האל בבריאה ותמיד נישאר מחוברים אליו כמהות אחת. כל עוצמת האל לברוא היא שלנו. אנחנו יכולים לבחור ליצור כמו האל על ידי האצלת אהבתו, או לבחור להאמין שאנחנו שונים ולהיפרד מן המקור שלנו. 

כאשר אנו מאמינים שאנו נפרדים, אנו מקרינים את הפירוד על ידי יצירת דימויים של גופים נפרדים וצורות נפרדות. על ידי בחירה להיות נפרד, אנו בוחרים לתפוס את העולם המדומה הזה של נפרדות ודואליות.

מערכת החשיבה מכוונת את עוצמת השכל שלנו -

כוחו של השכל שלנו מכוון על ידי המחשבות והאמונות שלנו. כאשר אנו בוחרים להאמין שיש לנו ניתוק מהאחדות האלוהית, אנו מאמינים בעצמי שונה ממה שאלוהים ברא. עם אמונה זו של זהות עצמית ונפרדות עצמית, אנו מאבדים את המודעות של המקור שלנו, כי אנחנו מכחישים שהבריאה היא שלם אחד. רעיון זה של קיום נפרד של חלקי הבריאה מוביל לתפישה של ראיה חיצונית, כלומר לאמונה שיש משהו חיצוני לתפוש אותו.

הגדרת התודעה -

" רמת התפישה, הייתה הפיצול הראשון שהוכנס להכרה לאחר הירידה לנפרדות, מה שהופך את ההכרה ל"תופשת" ולא "יוצרת" באופן ממשי. עם זאת התודעה האנושית יכולה לקבל מסרים מהרוח הפנימית או מהאני הגבוה. רוח הקודש מביאה תמיד מסרים לשלום ולהכרה באחדותה של האהבה.

מסרי האגו מביאים לנו את התפישות השגויות של שוני והבדלים, סכסוכים וחוסר בשלום. כאשר אנו בוחרים להקשיב לרוח הקודש ולא לאגו, התודעה שלנו יכולה לשנות את המודעות באופן דרמטי.

ניתן להכשיר את המודעות שלנו -

מטרתנו היא ללמוד להכשיר את המודעות שלנו כדי לקבל את המסרים של רוח הקודש ולא את של האגו. זה יוביל אותנו לתפישת האמת ובכך להכין אותנו לקבל ידע שהוא מעבר לתודעה או לתפישה שכלית.

השכל חוזר לתפקודו הנכון רק כאשר הוא רוצה לדעת את האמת. זה מציב [את השכל] בשירות הרוח, ואז התפיסה משתנה. כל עוד אנחנו רוצים להאמין בשגיאת הנפרדות, האמת לא תעלה לידיעה שלנו. האמת אינה כופה עלינו את עצמה.

אנחנו צריכים להיות מוכנים לקבל את זה על ידי ויתור על תפישות מוטעות שלנו. אנו עושים זאת על ידי כך שאנו מוכנים לתת את התפישות המוטעות שלנו לאור - לרוח הקודש כדי לתקנן.   על ידי בחירה להביא את התפישות השגויות שלנו לרוח הקודש לטיהור, אנו בוחרים להקשיב לדעת האלוהית ובכך מתבסס בנו שלום פנימי אתו נזכור את אחדותנו עם האל.


מהם הנסים המגלים תפישה אמתית ?

האמת האלוהית מציגה את הרעיון שמציאות וחוסר מציאות אינם יכולים להתקיים יחד. רעיון זה אומר, "שום דבר אמתי לא יכול להיות מאוים. שום דבר לא מציאותי קיים. כאן טמון השלום של אלוהים. " רק האהבה אמתית וכל הסיבות המביאות לנו לפחד ואשמה שלא באמת קיים, דבר זה שונה בתכלית ממה שלמדנו בעולם הזה.

הנסים המגלים תפישה אמתית

 המטפורה של אור וחושך מועילה מאוד ומדגימה כיצד פועלת האמת בצורה שקל לנו להתייחס אליה. אור לא צריך להילחם עם החושך כדי להחליף אותו. כאשר האור מובא לחדר חשוך, החושך נעלם מיד.

הדרך היחידה שבה ניתן לשמור על החושך היא שהחשיכה תבנה מחסומים כדי להרחיק את האור. זה לא משפיע על האור בכלל. זה רק אומר כי חלק מסוים מופרד מן האור. אבל האור ממשיך להקרין ולהרחיב את עצמו, ולא מושפע מהחלק הקטן הזה שנראה כאילו הוציא את עצמו מהשפעתו.

האור אינו מנסה לפרק את המחסומים. הוא פשוט ממשיך להרחיב את עצמו ללא תנאי. הניסיונות לשים את האור של האהבה מול מחסום הם באמת אשליות כי זה לא יכול להיות אמתי. כדי לשמור על האהבה הטהורה רחוקה, נדרש להאמין באופן אקטיבי במכשולי המחסום, וזה דורש מאמץ מתמיד להאמין בכוחו, כדי לשמור על האשליה שהאהבה רחוקה.

ברגע שאנחנו מפסיקים להעצים את המכשול ולהאמין בו, האור של האהבה מציף עצמו פנימה ומדליק את ההכרה שלנו אותה שמרנו בחושך בידיעה שהמחסומים שיש באפלה מעולם לא היו אמתיים.

כל אחד מאתנו יודע בלבו, ולא משנה כמה חשוך נראה, שהאור נמצא שם. ראינו את האור איכשהו, מתי-שהו דרך סדק שהיה במחסום. האור קורא אלינו והלב שלנו מגיע אליו. כי מתחת לכל ההכחשה, ישנה הכמיהה להתחבר מחדש עם האהבה שהיא מהות העצמי המקורי שלנו. כולנו מחפשים למצוא את הדרך חזרה אל האור של אהבת הנשמה.

האגו לא מכוון אותנו נכון למצוא אהבה 

כאשר האגו מכוון את החיפוש אחר אהבה, הוא לעולם לא יכוון אותנו למקום הנכון, מפני שהאגו אינו יודע מהי אהבה טהורה. האגו תמיד יכוון אותנו להסתכל על הופעה נגלית - למה שהגוף עושה. הוא מאמין שאהבה מוצגת על ידי הגוף שאומר אותה ועושה אותה. ואם הגוף מתנהג בצורה שאינה מתאימה לרעיון האהבה של האני האנושי, הוא נתפש כמתקיף. האגו עונה אז עם הגנה מול התקפה. תגובה זו באה משום שאנחנו הוטעינו על ידי רעיון שקרי של מה היא באמת אהבה.

לקבל תפישה אמתית

תפישה אמתית נראית מעבר להתנהגות הנובעת מהחיפוש התועה הזה. התפישה האמתית מכירה באהבה שמעבר לפחד, בתמימות שמעבר לכעס וההתקפה. התפישה האמתית יודעת שההופעה החיצונית אינה משקפת את האמת ואינה מאמינה בהופעות נגלות כסיבה לעולם.

כדי להשיג תפישה אמתית, אנחנו צריכים לפנות אל מקור התפישה האמתית שבהכרה הגבוהה, לרוח האל ששוכנת בתוכנו. ככל שאנו מתאמנים להביא את כל התפישות שלנו אליה לקבלת האור הבהיר שלה, נתחיל לחוות את הנס שמראה תמימות מושלמת דרך עיני רוח הקודש. התמימות, היא כל מה שרוח הקודש רואה. כשאנו מקדישים את עצמנו עם המחשבה ובלב בתיאום עם רוח הקודש, תמימות היא כל מה שנראה.

הרצון שלנו הופך להיות מאוחד ואנחנו הופכים לנשמה אחת. באחדות זאת מושלם הוא גן העדן. כאשר אנו נותנים לרוח הקודש להדריך את תפישתנו, אנחנו לא מאמינים יותר בהופעות נגלות מוטעות ולכן אנחנו לא נותנים להן שום כוח עלינו. אנחנו לא מוכנים להצטרף לאמונה בהפרעות חיצוניות וזה מחליש את הכוח לכאורה של רעיונות השווא שזה נושא. 

לכן נאמר כאן - 

" כך אתה מציע לאחיך ההזדמנות לשוחח על אמונות השווא שלו על
עצמו ולקחת צעד לקראת שחרור עצמו מהם. דע שאתה מבטל כך את
התפישות המוטעות בעצמך ובאחרים בעת ובעונה אחת. כי אתה רואה
אותן כפי שהם באמת."



יום שבת

כיצד ניתן להגדיר מחדש את "הדין האחרון"?

הקדמה- 

לבריאה האלוהית אין קשר בעשיית משהו בעולם הזה -

כדאי לזכור שרק אהבה יוצרת ואוהבת את עצמיותה. לכן, כאשר מדובר על הבריאה, הכוונה להאצלת האהבה בבריאה, שכולנו חלק ממנה. מאחר שאהבה הנה חסרת צורה ונוכחת בכל הבריאה, אין לבריאה שום קשר לעשיית משהו בעולם הזה שבו אין אהבה אלוהית. "ביצוע ועשייה" בעולם זה מתרחשים רק בתחום הכרת האגו, דרך תפישת עולם הפירוד כמציאות אנושית.

איך זה שתמונות האני בצורות נפרדות שאנו רואים, אינן מציאותיות ?

שכל האגו ממציא תמונות שנראות כמו צורות חיצוניות, אבל הן עדיין נשארות רק מחשבות בשכל האגו. כיוון שהתמונות האלה מורכבות בהכרת האגו דרך האדם, כאשר אנו מצטרפים להכרת האגו, אנו מאמינים בתמונות אלה שנראות לנו ותופשים אותן כמשהו אמתי. אבל החדשות הטובות הן שתפישת האגו אינה הופכת למציאות.

זוהי אמונתנו בתפישות מוטעות אלה שיש לתקן כדי לחזור למודעות שאנו נשארים תמיד מהות של אהבה בהכרה של אהבה. כמו הבורא שלנו, הרצון האמתי שלנו הוא גם ליצור על ידי האצלת אהבה למציאות ממשית ולא שום דבר אחר.

 יש להבין שכל מה שאתה עושה לבד [מזוהה עם מערכת האגו שחושב ומאמין שהוא נפרד מאלוהים] הוא אמתי בעיניים שלך, אבל לא בשכל האלוהי. הבחנה בסיסית זו [בין אמת לחוסר מציאות] מובילה ישירות למשמעות האמתית של "הדין האחרון ".

כיצד ניתן להגדיר מחדש את "הדין האחרון"?

"הדין האחרון" הנו תהליך של "הערכה נכונה" וחזרה לאמת. זה תהליך של למידה להבחין בין מציאות לאשליה, אמתי ולא אמתי, בין מה שראוי ומה לא ראוי.  זה אינו תהליך שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו- המחשבה שאנחנו בלעדיים על עצמנו, פירושה שאנו מזדהים עם מערכת הנפרדות של האגו, שהיא שקרית לחלוטין ואינה יכולה לזהות את האמת האלוהית. אנו זקוקים לעזרת רוח הקודש כקול השיפוט האלוהי. רוח הקודש שנמצאת יחד עם הכרת הנשמה מלמדת אותנו להעריך אמת ולמיין את האמת מהשקר של עולם האשליה ולהביא לתיקון העולם האנושי וגילוי העולם האלוהי.

רוח הקודש לא עושה שיפוט בין טוב ורע. אלא רק הבחנה בין אמת למציאות, שהנה אמת אלוהית ובין שקר האגו. זו הסיבה ש"הדין האחרון" הוא תיקון וריפוי סופי ולא עונש. רוח הקודש אינה מגנה או מבקרת. היא פשוט עוזרת לנו לשחרר את המחשבות שמובילות לתחושת אשמה כוזבת, כדי שנוכל לזכור שאנחנו  עדיין "הבן התמים האחד של האל".

בעולם האנושי הזה, הדין האחרון מתואר כגינוי על ידי האל שהנו מפחיד, כמי שמעניש אותנו על הטעויות שלנו. האמת אומרת לנו שזה רעיון מוטעה וזו הקלה גדולה לדעת ש"מפחיד", אינה תכונה של האל.

כמה זמן יחול "הדין האחרון" על פי הקורס בנסים ?

זה לקח עידנים, בהם למדנו כבני אנוש שהפירוד מהאל הוא אמתי עבורנו, כי שקענו כל כך חזק באמונה זו. זה יכול לקחת תקופה ארוכה לביטולה, כדי להפוך את ההשקעה הזאת בשקר, לאמת אלוהית.  אבל באמצעות כוח התיקון והיפוך המחשבה שרוח הקודש מביאה להכרה שלנו, ניתן לקצר ללא גבול את הזמן הדרוש כדי לבטל את חלום ההפרדה האנושי.

 תחת הכוונת רוח האל, עם הזמן מגיע היפוך המחשבה, שנקרא תיקון. כאשר אנו משחררים את עצמנו מהאמונה ברעיונות השקריים של האגו, אנו משתחררים מאשמה ופחד. זה החלק שלנו בתיקון. אז אנו יכולים לעזור לאחרים להשתחרר מהסכסוך והפחד שנגרם על ידי הצטרפות למערכת החשיבה של האגו ולהביא לגאולת העולם השלמה.



סיבה ותוצאה- מה הסיבה האמתית לחוויה האנושית ?

בסעיף זה מודגש שהמחשבות שלנו הן הסיבה לחוויות שלנו. אם המחשבות שלנו מעוררות פחד, אנחנו צריכים אימון נפשי כדי למנוע טעות בחשיבה אשר בוחרת להאמין שאנחנו נפרדים מהאהבה, מהמקור שלנו. אנו לומדים שהפחד נובע מחוסר אהבה וכי התרופה היחידה היא אהבה טהורה.

טעות בחשיבה דרך האמונה בחוסר אהבה - גורמת לקונפליקט, כאב ופחד. החוויה של כאב ופחד נגרמת על ידי המחשבות שהנן ללא אהבה, בניגוד לאור האלוהות שבתוכנו. אנחנו חופשיים לבחור מה שאנחנו רוצים לחשוב, אבל אנחנו לא חופשיים לבחור את התוצאות של המחשבות שלנו, הן קורות מעצם חשיבתנו.

תמיד יש מחשבה כגורם מאחורי כל תוצאה. לא משנה מה המחשבות שנבחר, יהיו להן השפעות בלתי נמנעות. אם אנחנו רוצים לשנות את התוצאה, אנחנו חייבים לשנות את הסיבה, שהנה המחשבות שלנו.

מדוע לא ראוי להתפלל שהפחד שלנו יילקח מאתנו ?

כי הפחד הוא תוצאה בלבד. התשובה לתפילה זו תחייב התערבות עם החוק הבסיסי של סיבה ותוצאה. החוק הבסיסי של סיבה ותוצאה, הנו החוק הבסיסי ביותר. זה הרבה יותר מועיל לזכור ש" אתה לא שומר על המחשבות שלך מספיק בזהירות ולכן אתה חווה פחד . "

ראוי לבקש עזרה מהאור לשינוי המחשבות כדי להישאר ללא טעות כי זה הגורם לפחד. רוח הקודש, מציעה לנו את אימון השכל שיוביל אותנו למחשבה מתקנת, שהיא שינוי הכרתי שמשחרר פחד ותוצאותיו. אבל ראשית כל עלינו להיות מוכנים לקבל את האימון הזה.

איך רוח הקודש עוזרת לנו לזהות את המקור האמתי של הפחד שלנו ?

אימון השכל האנושי מלמד כיצד לזהות את המחשבות חסרות האהבה, ולא להכחיש שהן שם. ברגע שאנו מכירים את חוסר האהבה בחשיבה שלנו, חשוב לא לשכון או להרהר בזה, כי זה רק מחזק את השגיאה. אנחנו לא פותרים את הבעיה על ידי דאגה או ניתוח של זה.

אנחנו צריכים לקחת את הצעד הבא של הבאת מחשבות אלה שהנן ללא אהבה שבאה מהפרדה מרוח האל עם שכל פתוח, כדי לקבל תיקון שלו. כשאנו משחררים היאחזות למערכת האמונות האנושית ובוחרים במסירת המחשבות שלנו לרוח הקודש לצורך תיקון פירושו שאנו מכירים בכך שהמקור האמתי של הפחד שלנו טמון במחשבותינו חסרות האהבה.

 כשאנו מוכנים להעביר את המחשבות האלה מעל מה שנראה לתוך האמת הנצחית, אנחנו בוחרים את הפתרון האמתי לכל בעיה. אולי יש לנו מחשבות שגורמות לפחד, אבל מה שאנחנו חוששים הוא באמת שום דבר. כי אנחנו מאמינים בגוף החומר ומה שהעיניים של הגוף הזה מראות לנו.

הגוף וכל העולם של הצורה הם האמונה שבאה מאשליה בסיסית של פירוד ולכן הן עצמן אשליות שהתבססו כאמונה אנושית, ואשליה מעצם הגדרתה אינה ולא כלום. כאשר אנו לוקחים את המחשבות חסרות האהבה שלנו לאור רוח הקודש בשכל פתוח ועם אמונה, ניתן להשיג תפישה חדשה, או דרך אחרת לראות כל מצב.

האור עוזר לנו לחשוב בבהירות מחוץ לקופסת האמונה של האגו, שהפרדה מהמקור שלנו או מאהבה טהורה היא אמתית. האור עוזר לנו לראות שהפחד שלנו היה מבוסס על רעיון מוטעה שאומר שכל אחד שונה ונפרד מאהבה אלוהית. כשאנו מוכנים לקבל את תיקון האור של רוח הקודש, הוא תמיד יביא אותנו לראות את האהבה בכל אחד ולהכיר את השלמות שלנו ואת האחדות עם ה"בן האחד של האל".




מהו פחד וכיצד הפחד משוחרר באמת

חוויית הפחד והסכסוך נובעת מהנכונות לפירוד בתפישה. הנכונות להיות נפרד היא סוגיית שליטה. כאשר אנחנו נפרדים, אנחנו מנסים להשתלט על הסמכות האלוהית כדי להיות עצמאיים וייחודיים. חוויית הפחד היא אות שבחרנו בטעות בפרשנות שלנו. נוכחות של פחד מראה כי אנחנו חושבים שצורה היא אמתית, חושבים שהגוף הוא אמתי. זה משקף את הנכונות שלנו להיות נפרדים.

שחרור מהפחד יכול לבוא רק מתוך ויתור על הרצון להיות נפרד שונה וייחודי. הניסיון לארגן מחדש את הנסיבות החיצוניות כדי להקל על הפחד, כמו שינוי התנהגות או שינוי הסביבה שלנו, לא יעבוד. שחרור מהפחד בא רק דרך שינוי ההכרה וקבלה שאנחנו נשארים חלק מהאל כדי לשתף את אהבתו בחיים.

שתי גישות נפוצות ושגויות להקלה על כאב הסכסוך והפחד הן - 

גישה אחת המתמקדת רק במחשבות חיוביות, מתבטאת בקלישאות חיוביות מבלי להתבונן ולשנות את האמונות הבסיסיות שהן הגורם האמתי לסכסוך ולפחד. זה פשוט מטאטא את המחשבות השגויות מתחת לשטיח של התנהגות "נכונה" ומכחיש את נוכחותן. לא רק שזה לא הכתובת לסיבה, אלא זה מוסיף מתח כי אנחנו מנסים להחזיק אמונות שמתנגשות האחת עם השנייה.

הגישה השנייה שמקובלת מדגישה את השהיה בתחושת הפחד והכאב, ההרגשה שיש באבל והניתוח של הרגשה זאת, אינה מביאה זאת לידי רוח הקודש כדי לקבל את אור הריפוי שלה. זה ממשיך לחזק את מצב הסכסוך והפחד הנובע ממנו, מה שהופך אותו אפילו לחזק יותר על ידי השקעת יותר אמונה במצב זה.

אף אחת מהגישות הללו אינה פועלת נכון משום שאיש אינו מביא כך לשינוי ההכרה הדרוש לריפוי אמתי. כדי להשיג שינוי מוחשי אמתי ובר קיימא, עלינו להיות מוכנים להביא את המחשבות השגויות שלנו של קונפליקט ופחד לאור של רוח הקודש. הוא יביא לנו תפיסה חדשה שתעזור לנו להתקדם לקראת קבלת אהבה מושלמת שיש באור האלוהי.

רוח הקודש מתייחסת לחוסר שלנו באהבה עם תרופה אמתית של אהבה מושלמת שהיא ממלאת את ההכרה שלנו בה, מבטלת את השגיאות ואז אהבת האל היא שלנו בהכרה ובלב.

ישנה כאן הצעה לתרגיל מנטלי שיכול לעזור לנו לצאת מהסכסוך בכל פעם שאנו מזהים אותו-

1. דע תחילה שסכסוך הוא ביטוי של פחד. כנראה שלא בחרת לאהוב ללא תנאי.
2. הפחד נובע מחוסר אהבה, והנכונות להיות נפרד מהאהבה האוניברסלית.
3. התרופה היחידה לחוסר אהבה היא לקבל את האהבה המושלמת של האל
כקיימת בכל וזמינה לכל.

משמעות הדבר היא לשחרר שליטה ולנסות להפוך את הזהות שלנו כנפרדים מהאלוהות. זה אומר לקבל את עצמנו כמו שהאל ברא אותנו. כך אנחנו משוחררים מחוויה של פחד וקונפליקט.




מילים מתוך חסידות ברסלב

רק אדם שחי את הדעת שהיא האמונה שאין שום רע
בעולם ושה' הוא רק טוב ומטיב, רק אדם שמודה
לה' על הכול, אדם זה מרגיש גן עדן 
בעולם הזה כפשוטו, הוא לא מרגיש שום גלות
כי הוא כבר נגאל, לכן זו צריכה להיות כל עבודתנו
ומגמתנו: לזכות להגיע לדעת הזו ולחיות את הדעת הזו,
ולהלל ולהודות לה' בלי הפסק...

יהי רצון, שנזכה ללמוד מספר הגאולה את סוד הגאולה, 

שהוא האמונה שה' טוב ומטיב ושאין שום רע בעולם כלל,
 ונזכה שיתקיים בנו הפסוק: "ולא ילמדו עוד איש את רעהו
 ואיש את אחיו לאמור: דעו את ה', 
כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, נאום ה' ".

---------------------------------------------------------------------------


מדוע אנו חוששים בתת-מודע להתעורר אל האמת?

תפקידו של יוצר הנסים-

מטרת הקורס בנסים היא להכשיר אותנו להיות עובדי אור היוצרים נסים באור השכינה. באימונים שלנו להיות יוצר נס, אנחנו צריכים להבין כמה רעיונות מרכזיים על עצמנו כשאנו נעים לקראת שחרור ההכרה שלנו מפחד.

מדוע אנו חוששים בתת-מודע להתעורר אל האמת?

יש נטייה חזקה לפחד להתעוררות לאמת שאנחנו עדיין אחד עם האהבה, כי אנחנו חושבים שזה יקריב את האינדיבידואליות שלנו ואת היכולת לקבל החלטות משלנו. אם אנחנו עדיין לא מוכנים לעזוב את האינדיבידואליות, אנו עשויים לחשוב שסליחה, או ויתור על זהות הגוף, זה קרבן שנדרש להקריב בחיים. 

אנו עשויים להאמין כי הצלחנו באמת להרוס את האחדות שלנו עם האל. מכיוון שאנו מכחישים את המציאות שלנו כמהות האהבה, אנו עשויים להאמין שרק מה שקורה לגוף בעולם הפיזי הוא אמתי. לא נבין כי "אף אחת מהטעויות הללו שטעינו אינה משמעותית, משום שהטעויות של השכל האנושי אינן קיימות באמת". הן רק חלום זמני.

למה זה כל כך חשוב לקבל את זה שטעויות ההכרה האנושית אינן קיימות ?

ההבנה כי שגיאות ההכרה האנושית לא באמת קיימות כמציאות היא מאוד חשובה. זה מוביל אותנו לשלב הבא, שהוא: תיקון של השגיאות בתפישה שלנו, שמושג תמיד ברמת המחשבה. הרעיון השגוי שיש לתקן בהכרה הוא שאנו חושבים שאנו גוף בעל שכל ייחודי ונפרד. רעיון מוטעה זה הוא הכחשת האמת שאנו מאוחדים ברוח נצחית אחת. תיקון הרעיון השקרי הזה של פירוד מגיע כשהשכל מוכן לוותר על הטעויות שלו.

מהו "קסם" ?

הקורס מגדיר את הקסם כניסיון לעשות משהו בעולם הפיזי כדי לתת תרופה למחלות גופניות. האמת היא שאשמה לא מודעת נוצרה מהרצון להיות נפרד מהאל והיא הסיבה למחלות גופניות, ולכן שחרור אשמה על ידי קבלת האמת של חפותנו היא התרופה האמתית.

מה עלינו לעשות אם הפחד שלנו מהתעוררות עדיין גדול מכדי לעזבו ?

 התשובה היא - " זה בטוח יותר לך להסתמך באופן זמני על תכשירי ריפוי פיזי....". הקורס מדגיש כי אם החשש מפני ההתעוררות עדיין גדול מדי,כאשר אנחנו עדיין לא מוכנים לקבל את הכוח הטמון בהכרה הגבוהה, זה יעורר יותר מדי פחד.

מה נדרש קודם, כדי לעזור למישהו אחר להשיג הכרה נכונה ?

הבה נזכור כי נס הוא שינוי בתפישה, שינוי דעת שמביא אותנו אל הנכון. עלינו להיות בהכרה הנכונה שלנו כדי לעזור למישהו אחר להגיע להכרה הנכונה שלו. אם אנחנו מסרבים לתת לאור את התפישות הכוזבות שלנו כדי שיתבטלו, אנחנו לא יכולים לעזור לאף אחד ואנחנו עצמנו זקוקים אז לקבל את השחרור.

מה קורה כאשר אנו מקבלים את התיקון בתפישה מרוח הקודש ?

 אנו זוכרים שטעויות ההכרה לא באמת קיימות. אנחנו זוכרים שאף אחד לא יכול לפגוע בנו.

" על ידי אישור זה אתה משחרר את ההכרה מעל הערכה לכלי הלמידה שלה [הגוף] ומחזיר את ההכרה למצב האמתי שלה."

הגוף הוא תוצאה. הוא לא בורא. הוא לא יכול לחשוב ביוזמתו. כשאנו מכירים בכך שהגוף הוא רק כלי של למידה ששימש את השכל האנושי כדי לחזק את תפישת הפירוד, אנו יכולים ללמוד להסתכל מעבר לגוף אל האמת הרוחנית.

מדוע ראייה רוחנית מעוררת לפעמים פחד ?

ראייה רוחנית עשויה להעלות את הפחד משום שהיא כרוכה בטשטוש התפישה השגויה של אינדיבידואליות. זה עלול לגרום לנו להרגיש לא נוח לזמן מה, אבל כשאנחנו עושים את זה עם רוח הקודש, האור שלה מאיר את החושך ואת הפחדים שלנו באור הריפוי של שלום האל.


איך משתחררים מפחד ?

ריפוי התפישה בא משחרור מפחד - כי כל שחרור מפחד הוא שחרור מחשיבה מוטעית הנובעת מהרצון לחוות עצמאות מהאל. אנחנו משוחררים מהפחד כשאנחנו מוכנים לשחרר את החשיבה שאנחנו נפרדים מהאל. כשאנו מוכנים להרפות מהלא נכון, השכל שלנו נרפא. 

למען האמת אנחנו רוח נצחית. אנחנו אהבה חסרת צורה בגוף אוניברסלי אחד ושלם של הוויית האל. מהו הסימן שיש שגיאה בהכרה שלנו ? כאשר אנו מצטרפים יחד לרעיון השקר של היותנו נפרדים ממה שאנחנו כהוויה רוחנית אחת, ההכרה שלנו נעשית חולה. הזדהות עם הגוף הפיזי כמי שאנחנו מהוות טעות בהכרה. הגוף הוא רק תוצאה של הרצון להיות מופרדים מהאהבה המקיפה של ההוויה שאנחנו הננו באמת. 

דרך הגוף הנפרד אנו חווים עולם של פירוד ומלמדים את עצמנו שהפרדה הנה אמתית. אף על פי שהעולם כולו מבוסס על בסיס שקר זה ואינו נכון, אנו חווים אותו כאמת בגלל כוחה של ההכרה שלנו. קיבלנו את כל כוחו של האל כאשר אנו נבראנו, כלומר יש לנו את הכוח ליצור כמו האל. כאשר אנו מכחישים שאנו רוח מאוחדת עם האל, אנחנו לא יוצרים - כמו שנאמר : "אם אחד מכחיש את ההיבט המצער הזה של כוחה של המחשבה, לטוב או לרע-  אז אחד זה גם מכחיש את הכוח של האל בתוכו.

כך אנחנו מכחישים את הכוח היצירתי שאלוהים נתן לנו. איך אנחנו לא יוצרים באמת ? כאשר אנו מאמינים בהפרדה ובהוקרת האינדיבידואליות שלנו, אנו מפריעים ליצירה האלוהית. זה הפרעה הדורשת ריפוי או הכרה שגויה שדורשת שחרור והשגת תיקון התפישה. 

 הגוף בעולם נעשה כמו מכשיר למידה ללמד את עצמנו כי העולם הגשמי של גופים נפרדים הוא אמתי. חשוב לזכור כי הגוף הוא תוצר ההשפעה של מחשבה בהכרה שבה יש רצונות לחוות את האינדיבידואליות שלנו. כל מה שהגוף רואה בעולם הוא השתקפות כוח ההכרה. אין דבר בעולם הזה שיש לו כוח משלו והוא אינו יכול להיות סיבה לשום דבר שנגלה בעולם, משום שזו רק התוצאה של מחשבות בהכרה שלנו. 

 מה הם "עקרונות הקסם" החיצוני ? 

 מאחר והגוף הוא רק תוצאה של מחשבות בהכרה, כל "בעיות" הגוף חייבות להיות גם תוצאה של מחשבה או מערכת של אמונה. אם ננסה לתקן את הגוף ברמה של הצורה, שהיא רמת התוצאה, אנחנו מנסים לרפא את הגוף באמצעים לא הולמים. זה נקרא "קסם" ולא "נס", אשר מנסה לעשות אשליות כדבר אמתי. כאשר אנו הולכים לראות קוסם בפעולה, הקוסם מנסה להערים עלינו לחשוב שהאשליות שלו הם אמתיות. זו הסיבה שנאמר, "כל חומר שאתה מקבל כתרופות לריפוי תחושות גופניות, הן הצגה מחדש של עקרונות הקסם של עולם זה. הם מנסים להפוך את האשליות של האגו למה שנראה אמתי  על ידי תיקון ה"בעיות" עם משהו מהעולם הפיזי במקום לרפא את המחשבות בהכרה שהם הגורם האמתי של כל בעיה."

    לשם ריפוי אמתי, היכן צריך להתרחש השינוי ?

 כדי לשנות תוצאה, יש לשנות את הסיבה. אז המקום שבו השינוי חייב להתרחש, הוא בהכרה. זו הסיבה שהקורס בנסים אומר לנו שכל ריפוי הוא בהכרה. רובנו מזדהים מאוד עם הגוף כמי ומה שאנחנו. בגלל זה, אנו מתנגדים לכל דבר שמראה שזהות זו שלנו היא שקר של השכל האנושי ודוחים אותו כלא אמתי. 

 למעשה, זה מעלה בנו פחד גדול כי אנחנו מרגישים אבודים אם אנחנו חושבים שהזהות הייחודית שלנו תילקח מאיתנו. זה מרגיש כאילו אנחנו משליכים זאת אל תוך הנשייה. זה גם הפחד שישנו מאחורי הפחד מפני המוות, כי זה נראה כאבדן מוחלט של עצם קיומנו. 

אם תישאלו, "מה הפחד הגדול ביותר שלכם ?" אתם עשויים לענות, "מוות", אבל לא סביר שתאמרו "לאבד את הזהות הייחודית שלי". לכן רוח הקודש עובדת איתנו בעדינות ומובילה אותנו להיזכר בזהות שלנו כאנרגיית אהבה מאוחדת עם אור הבורא שלנו.  בגלל שהגוף הוא תוצאה, ריפוי ממשי אפשרי באמצעות הסיבה שנמצאת בשינוי של ההכרה.

 אירוע כזה יהיה הפגנה עמוקה של כוח המחשבה שלנו. כאשר אנו מזדהים עם הגוף כמי שאנחנו, אנחנו מכחישים את כוחו של השכל החושב, שהוא הגורם הישיר של הגוף הפיזי. אז שינוי ההכרה של האגו כדי לרפא את הגוף, יכול להיתפס כמפחיד והאדם יגונן על הפחד בלי להשיג ריפוי להכרה.

 באילו מצבים זה מועיל יותר להשתמש באמצעים פיזיים כדי להקל על המחלה?

 במצב נפשי המפחד משינוי תודעה כזה זה עשוי להיות מועיל יותר להשתמש באמצעים פיזיים להקל על הסימפטומים בגוף תוך שאנו נותנים את דעתנו בהדרגה ובעדינות להביא להכרה את האמת, שאנחנו נשארים אחד עם האל כדי להיות שותף עם כוחו לטובת החיים. כשאנו לומדים לתרגל זאת עם הרוח הקודש, היא תהיה רחומה להוביל אותנו מהפחד, ללמד אותנו עם שפה חסרת פחד,  אתה נחווה נסים שנוכל לקבלם בטבעיות. 




יום שישי

מדוע חשוב לנוע מחזון פיזי לרוחני ?

אנחנו צריכים להעביר את מה שאנחנו מעריכים מראייה של הפיזי אל הרוחני. הסיבה שאנו רוצים לעשות זאת היא כי היופי והאמת של מה שאנו הננו, נמצאים ברוח ולא ניתן לראותם בצורה פיזית. העולם הזה שם דגש רב על היופי הפיזי. מנסה לעזור לגוף להיות יפה יותר או בדרך כלשהי להפוך את הגוף ל"טוב יותר". השקעות עצומות מוכנסות לקתדרלות ולמונומנטים. אבל כאן נאמר לנו: "היופי האמתי של המקדש לא ניתן לראותו עם עין פיזית." 

אם אנחנו רוצים לראות את התהילה של מה שאנחנו הננו כמו שהאל ברא אותנו, עלינו ללמוד להשתמש בחזון רוחני ולהסתכל על פני כל צורה עם הרוח הנצחית שהנה אחת עם האל. זהו המזבח או הלב של מה שאנחנו. מכיוון שהאמת שאנו נשארים מאוחדים עם הבורא שלנו ועם כל מה שהוא אמתי, ועלינו לשחרר את כל האמונה בהפרדה כדי להכיר באופן מלא את העצמי האחד שלנו. 

ניסיונותינו להיות יחידים , או ייחודיים, גורמים לנו לא להיות מודעים להיותנו אדם אחד, שלם, בעל אני נרחב. התוצאה היא תחושה של להיות לבד, בודד, וחסר וזה מאוד כואב. אבל האל נתן לנו את רוח הקודש כמו אם שאנחנו יכולים לפנות אליה כאשר הכאב של ההפרדה הופך להיות בלתי נסבל.  אנחנו לא צריכים לחכות לזה, כי היא זמינה תמיד בתוכנו למי שמכיר בה ופונה אליה. אבל הרוב עדיין צריכים לחוות כאב כדי להניע אותם לחפש דרך טובה יותר. 

מה קורה כאשר אנו מקבלים ראיה רוחנית ? 

כשאנו לומדים לפנות יותר ויותר לרוח הקודש עבור החזון הגבוה שלה, אנחנו הופכים פחות ופחות סובלניים להכיל כאב שמגיע עם אמונת ההפרדה. אנו פונים אליה במהירות רבה יותר כאשר אנו חווים סכסוך או חוסר שלווה. כך אנחנו משחררים את האור הפנימי של מה שאנחנו, כדי לתת לעצמי האמתי שלנו לזרוח הלאה לעולם. הרצון של העצמי האמתי שלנו הוא להאציל את אור האהבה ללא גבול, בדיוק כמו האל. זוהי השמחה השלמה שלנו שבאה משינוי התפישה האנושית לאלוהית.







יום חמישי

כיצד אנו שומרים אשליות של הפרדה במקומן ?

אחד המנגנונים העיקריים של האגו לשמירת אשליות של הפרדה במקומן, הוא הכחשה. עשינו את עולם הצורה שאנו רואים על ידי הזדהות עם מערכת האגו כמחשבה קולקטיבית. אנחנו מכחישים שיש לנו אחריות בכך. כבר דיברנו על הקרנה, שהיא סוג של הכחשה. על ידי הקרנת מה שאנחנו יודעים באופן לא מודע על עצמנו, אנו עושים את זה ואז נראה כי אנחנו הננו קרבן של העולם החיצון. 

אנו מכחישים את האשמה שאנו חשים בתוכנו על ידי הקרנת אשמה זו לעולם חיצוני. לאחר מכן אנו מאמינים שאנו קרבן של נסיבות שאינן בשליטתנו. כל עוד אנו שומרים את האמונות שלנו על עצמנו מוסתרות ללא הכרה, באמצעות הכחשה אנו שומרים על אשליה של הפרדה וחשים חסרי אונים לשנות אותה.

מהו השימוש הנכון בהכחשה על פי רוח הקודש ?

כאן אנו רואים כי יש עוד שימוש להכחשה כי למעשה היא יכולה לשחרר אותנו מן האגו של שימוש לרעה של הכחשה. במקום לתת כוח לאשליות, ובכך להאמין שהם יכולים לפגוע בנו, אנחנו שוללים מהם כל כוח של האמת. מכחישים שלאשליות יש כוח משלהן.  אנחנו לא משתמשים בהכחשה לשם הסתרה,כדי לתקן. כשאנו לומדים להכחיש את השקרים של האני המופרד, זה מהווה את השימוש הנכון להכחשה, ושקרים של האגו נראים באור ומוכרים בנו על מה שהם.

אנחנו לא מגנים על האמת על ידי מאבק נגד טעות. אנו מגנים על האמת בכך שאנו מכחישים שלטעות יש כוח כלשהו עלינו.  כשאנו לומדים לשאול את עצמנו על הכל "בשביל מה זה ? האם אני מעריך את המציאות או את האשליות ? " אנו מסוגלים לנקות את שכלנו מערכים שלא במקומם, ומטרת האמת מתבהרת. אם לא נשמור על נוהג זה של חקירת כל דבר, ההערכה הלא נכונה שלנו של אשליות תמשיך לבלבל את מטרת האמת שלנו.

מה קורה כאשר הערכים שלנו אינם במקומם?

כאשר הערכים שלנו אינם במקומם, אנחנו חושבים שאשליות הן אמתיות ולכן המטרות שלנו מבוססות על אשליות, שמובילות אותנו לשום מקום. נבין שאנחנו לא יכולים לשרת שני אדונים.

אנו עוקבים אחר תכתיבי האגו או פותחים את האמת דרך רוח הקודש. מכיוון שהם מנוגדים לכל דבר, אנחנו לא יכולים להצטרף לשניהם באותו זמן. אנו נבטל אשליות על ידי למידה לראות את השגיאה מהעבר מבוטלת בעזרת אור רוח הקודש. זה משחרר אותנו מערכים מוטעים של האגו. 

כעת הרצון האמתי שלנו הוא לבטא את האהבה ולא שום דבר אחר. כאשר אנו משחררים אשליות, אנו חופשיים ללכת בעקבות הרצון האמתי שלנו. אנחנו באופן טבעי מאצילים אהבה אשר יודעת רק אחדות. כאשר יש לנו צורך לשחרר את כל האשליות, אז הגשר חזרה לאהבה הושלם.





מה ההבדל בין האצלת האל לבריאה לבין הקרנת חלום האגו ?

ההבדל הבסיסי בין ההאצלה שהיא מאפיין של אחדות האל, לבין השלכת הקרנת אשליה, שהיא ניסיון האגו להחליף את האחדות עם הפרדה. מעצם הגדרתה, האצלה לעולם אינה נפרדת ממקורה  כי אם זה נפרד, זה כבר לא האצלת המקור, או ביטוי האל שהנו מקור כל היש.

 הקרנת חלום, לעומת זאת, נפרדת מהמקור מעצם הגדרתה. מכיוון שהאגו הוא בעל רעיון ההפרדה, הוא מעוות את האצלת האהבה על ידי החדרת ההפרדה לתוך חלום או אשליה על "המציאות", ובכך הופך את ההאצלה להקרנת חלום.

מה היא האצלה ?

בן האלוהים שהנו הבנות האלוהית, הוא מה שכולנו הננו, הוא האצלת אהבה אלוהית. אהבה היא ביטוי אלוהי בשיתוף עם כול הבריות בשווה. כחלק מן האהבה, אנו נשארים מאוחדים עם אלוהים ; המקור שלנו, כמכלול שלם ומתמשך אחד. האצלה זו אינה יכולה להיות מושפעת מחלומות המנסים לשנות את המציאות של כל האחדות המקיפה ויוצרת את היקום. 

עם הרצון לשמור על אהבת האל לעצמנו לבד ולא לשתף את זה עם כולם, חווינו ריקנות וחוסר. איבדנו את המודעות שרואה שאלוהים כבר נתן לנו את כל האהבה ולא חסר לנו כלום. מתוך אמונה במובן זה של חוסר אהבה, החלטנו שנוכל למלא את ההרגשה הזאת של חוסר ברעיונות פרטיים שלנו, המבוססים על הפרדה במקום על האמת על ביטוי מתמשך של אהבה בעולם. 

מה אנחנו באמת עושים כאשר אנו מאמינים בעולם הזה של גופים נפרדים ?

 כאן מתוארות אמונות היסוד של מערכת האגו כולה:

"ראשית- אתה מאמין שמה שיצר אלוהים יכול להשתנות.

 שנית - אתה מאמין כי מה שמושלם יכול להיות שאינו מושלם או חסר.

 שלישית- אתה מאמין שאתה יכול לעוות את היצירות שברא אלוהים, כולל עצמך.

 רביעית - אתה מאמין שאתה יכול ליצור את עצמך אחרת, וכי היצירה שלך תלויה בך. "

זה עוזר לנו להבין שכל רעיון המבוסס על הפרדה הוא לא נכון באותה מידה, וכי האמונה שלנו בהפרדה היא מה שהופך את הדימויים של גופים נפרדים כנראים אמתיים. אנחנו כנראה לא במודע אומרים לעצמנו, שאנחנו יכולים לעוות את הבריאה האלוהית או שאנחנו יכולים ליצור את עצמנו ולכוון את הבריאה לבד. 






יום רביעי

מה מכסה את המודעות שלנו מהאהבה האוניברסלית ?

רעיון המפתח הראשון למה שמכסה את המודעות של המציאות שלנו
 מהאהבה האוניברסלית  הוא תפישות חושי הגוף שלנו-

הן מכסות את המודעות למציאות שלנו כאהבה ועושות את זה כמעט בלתי אפשרי לזהותה כאמתית. כאשר אנו מאמינים רק במה שאנו רואים עם העיניים של הגוף שהוא הדבר האמתי, ולא את האמת שאנחנו עדיין מהות ללא צורה. אז אהבה אוניברסלית נעשית מכוסה ומוסתרת מהמודעות שלנו.

מה שאנו רואים דרך עיני הגוף הוא ההפך הגמור ממה שהאני האמתי שלנו יודע כמציאות. החושים הגופניים יכולים רק לתפוס את העולם של האני המופרד כי זה מה זה שנעשה עבורנו כמציאות האמתית שלנו. במקום לראות את החיים כרוח שיודעת רק שוויון ויודעת שרק אחדותה של האהבה אמתית.

עם התפישה האנושית, אנו רואים דואליות בעולם עם "אחרים" אשר נמצאים מחוץ לנו, שונים מאיתנו. זאת בעוד הרוח הפנימית שלנו שכוסתה, יודעת רק אחדות ואינה רואה הבדלים. כאן אנו יכולים לראות שאנו מדברים על שתי מערכות מחשבה הדדיות זו לזו - אחת נכונה, השנייה שקרית. 

כך אנחנו לא יכולים להמשיך להאמין ולחוות את האחדות של אהבה. כאשר אנו מביטים דרך עיניי הגוף, אשר מראה לנו רק צורות נפרדות, קשה להבין את המציאות של אהבה שלא יודעת גבולות, שאין לה גבולות ולא הבדלים. זה בדיוק מה שהלימוד בנתיב הרוחני מוביל אותנו להכיר בו.

מה מניע דחפים פיזיים, לעומת דחפים ליצירת נסים ?

אנחנו מזדהים עם גוף נפרד שהנו האמת במקום אהבה אוניברסלית. דחפים ליצור נס בתפישת המציאות הם בהשראת האחדות של אהבה. דחפים פיזיים מונעים על ידי אמונה בהפרדה ובייחודיות. כאשר אנו חושבים שאנחנו גוף, אנו מאמינים בתחושה של הגוף שלנו אשר מוגבלת לתפישה פיזית, למעט המציאות הרוחנית הנצחית שלנו.

מה פירוש הדבר לעוות את המציאות באמצעות פנטזיה ?

מכיוון שרק האחדות של האהבה האוניברסלית היא אמתית, כל העולם הפיזי שאנו תופשים הוא פנטזיה, כעיוות של המציאות. זה נובע מהרצון האנושי שלנו (כצורך שווא) להיות נפרדים כזהות מיוחדת אישית שלנו. מכיוון שזה בלתי אפשרי במציאות האמתית, אנו מנסים לשלוט במציאות המדומה באמצעות פנטזיה על ידי יצירת עולם המספק את הרצון שלנו לייחודיות דרך תחרות ונבדלות.

כך מתחזקת האמונה במה שעשינו, כשעולם הפנטזיה הזה נראה לנו אמתי. עם זאת, כאשר אנו מבלבלים את הזהות האמתית שלנו עם הגוף, אנו עשויים לעוות את המניעים שמקורם מאהבה. זה מוביל אותנו לפעול עם הגוף באופן שאינו מבטא בבירור את הטבע האוניברסלי של אהבה.

במקום להביע אהבה טהורה באופן שמכיר בשוויון שלנו עם כולם, אנו מציעים אהבה רק באופן סלקטיבי לאנשים "מיוחדים" בחיינו. ביטוי זה אינו כוללני ולכן מפריד במקום להרחיב את אחדות האהבה בחיים.

מדוע אנו זקוקים לתהליך ההכשרה הרוחנית של רוח הקודש ?

תקשורת עם האל עשויה להיות עם חשש ולא להתקבל בברכה. או שאנו עשויים לראות שלשם השגת תקשורת זאת יש צורך בהקרבה ובאבדן במקום לראות בה מתנה של שלום ושמחה.

איך אנחנו עוזרים לאחינו להכיר את עצמו כאהבה ?

כשאנו פותחים את הכרתנו לדחפי נס המרחיבים את האהבה האוניברסלית, האמונה שלנו בדחפי הנס גדלה. על ידי החזקת האמונה שאחינו הוא רק אהבה טהורה, אנחנו עוזרים לאח שלנו לדעת את עצמו כאהבה.

כשאנו חשים את השמחה שבאה עם הרחבת האהבה שאנו חולקים עם האחים שלנו, אנחנו כבר לא מרגישים צורך לדמיין את הייחודיות ואת ההפרדה. אנחנו יודעים שאנחנו אחד עם אחינו והמטרה היחידה שלנו היא להציע את האמת לכל אחד, כך שנחזור יחד למודעות מלאה לאחדות שלנו באהבה אוניברסלית.






תשובות לשאלות העולות בנתיב הרוחני - 1

רשומות פופולריות

רשומות הארכיון

לדעת את העצמי המאוחד - הדרך חזרה הביתה, למורשת האלוהית של הנשמה

לדעת את העצמי המאוחד - הדרך חזרה הביתה,  למורשת האלוהית של הנשמה
הסרטון המלא 🌺בלחיצה על התמונה

הקדמה - קבלת השראת מהדרך הרוחנית

אימון - הבנות והתבוננות בעקרונות רוחניים

לחיות בתודעת האל

הלימוד הרוחני דורש את הבנת טבע תפישת המציאות

הלימוד הרוחני דורש את הבנת טבע תפישת המציאות
כאשר מדע ורוח נפגשים, האנושות מתעוררת יותר לאמת של טבע המציאות ויכולה להשיג השתחררות מהתניות שכובלות אותה בכלא תודעתי. דרך בחירה חופשית ניתן לכל אדם לשנות את העולם שהוא חווה, בהבנה שהוא כצופה ונצפה, הנו העולם כולו. מה שהתודעה המתבוננת חושבת, היא יוצרת מה שהיא מדמה לעצמה מתוך שדה האפשרויות הקיים בשדה המאוחד. *** לקריאה - נא ללחוץ על התמונה !!!

מפגש אינטימי עם הבורא

לתקן את התפישה השגויה ולהתעלות מעל עולם הנפרדות עם אור האחדות

לתקן את התפישה השגויה ולהתעלות מעל עולם הנפרדות עם אור האחדות
דע את עצמך בהבנת הסוד שכל הנגלה בחייך זוהי תודעה מוקרנת מבפנים החוצה--- מעבר בלחיצה על התמונה 🤍 לסרטון שמזמין את המחפש הרוחני להתבונן באמתות מעוררות תודעה וליישם אותם בחיים . ליצור נס רוחני דרך תיקון בתפישה עם אור האחדות

חיזוק ההזדהות עם המורשת האלוהית שלנו

רוח הקודש הנה רוח האל הנוכחת באדם כמו ביקום

רוח הקודש הנה רוח האל הנוכחת באדם כמו ביקום
לדעת את עצמך באור משמעו לדעת שהנך ביטוי של אהבת האל לבריאה שלו. בנתיב הרוחני, החוקים הרגילים של חשיבת האגו הדואלית, מושעים לרגע הצידה ואור מרוח הקודש מביא לשינוי של התפישה מחושך לאור, מפחד לאהבה ואז מפירוד לאחדות. כאן השימוש העיקרי הוא בהפעלת אור האהבה הנוכח דרך הכרה ערה. זהו תיקון רוחני שיכול להביא להארה ומביא אותנו חזרה אל הזיכרון השמימי. המטרה כאן היא השגת "תחיה" בהכרה מודעת ודבר זה מוביל להשגה של תודעת האחדות בנשמה.

מאמרים אחרונים מהאתרים והבלוגים שמוקדשים לצועד בנתיב

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שיעורי החיים הם המפתח להשגת תודעת-על

שיעורי החיים הם המפתח להשגת תודעת-על
מה אנו מבינים מזה ? שאנחנו חייבים ללמוד להסתכל מחדש על כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים כנכון וכאמת. שיעור כזה הנו צעד חשוב מאוד לנשמה - ללמוד לזהות מה חסר משמעות בראייה האנושית, הכרה כזו היא שחרור מפחד, מטינה, ממרירות וממאבקים, כשנאמר לנו שרק האהבה אמתית🤍 מצגות לקריאה - בלחיצה על התמונה

תובנות ממקורות נוספים התומכים באמת הרוחנית

תובנות ממקורות נוספים התומכים באמת הרוחנית

הנשמה היא נצחית ונועדה לחיות בהכרה אלוהית על פני האדמה

הנשמה היא נצחית ונועדה לחיות  בהכרה אלוהית על פני האדמה

הדרך חזרה הביתה, למורשת האלוהית

הדרך חזרה הביתה, למורשת האלוהית
מעבר בלחיצה על התמונה ⚽ לאוסף ציטוטים המציגים הדרכות ותרגולים מומלצים למחפש הרוחני