הבריאה של האל היא האצלה של עצמיותו, כשמירה על כל תכונות המהות שלו, תכונות - אהבה, אחדות, שלום, ושמחה. הבריאה שלו היא אחד אתו ולא יכולה להיות שונה. היא - אחת ושלמה.
הרעיון שכל דבר שיכול להתקיים הוא שונה ונפרד מאחדות האל הוא מחשבה מוטעית. כאשר טעות זו בחשיבה מקובלת על כל חלק של הבריאה, זו היא בחירה נגד האחדות עם המקור שלה - הבורא.
סביב רעיון מוטעה זה נבנתה מערכת חשיבה שלמה הנקראת שכל - האגו. במערכת האגו המזויפת הזאת, המחשבה התפצלה. כאשר יש פיצול וקיטוב, הסכסוך הוא בלתי נמנע. אז השכל חייב להיות מבולבל.
כל עוצמת האל ניתנה לאדם -
אנחנו החצנת האל בבריאה ותמיד נישאר מחוברים אליו כמהות אחת. כל עוצמת האל לברוא היא שלנו. אנחנו יכולים לבחור ליצור כמו האל על ידי האצלת אהבתו, או לבחור להאמין שאנחנו שונים ולהיפרד מן המקור שלנו.
כאשר אנו מאמינים שאנו נפרדים, אנו מקרינים את הפירוד על ידי יצירת דימויים של גופים נפרדים וצורות נפרדות. על ידי בחירה להיות נפרד, אנו בוחרים לתפוס את העולם המדומה הזה של נפרדות ודואליות.
מערכת החשיבה מכוונת את עוצמת השכל שלנו -
כוחו של השכל שלנו מכוון על ידי המחשבות והאמונות שלנו. כאשר אנו בוחרים להאמין שיש לנו ניתוק מהאחדות האלוהית, אנו מאמינים בעצמי שונה ממה שאלוהים ברא. עם אמונה זו של זהות עצמית ונפרדות עצמית, אנו מאבדים את המודעות של המקור שלנו, כי אנחנו מכחישים שהבריאה היא שלם אחד. רעיון זה של קיום נפרד של חלקי הבריאה מוביל לתפישה של ראיה חיצונית, כלומר לאמונה שיש משהו חיצוני לתפוש אותו.
הגדרת התודעה -
" רמת התפישה, הייתה הפיצול הראשון שהוכנס להכרה לאחר הירידה לנפרדות, מה שהופך את ההכרה ל"תופשת" ולא "יוצרת" באופן ממשי. עם זאת התודעה האנושית יכולה לקבל מסרים מהרוח הפנימית או מהאני הגבוה. רוח הקודש מביאה תמיד מסרים לשלום ולהכרה באחדותה של האהבה.
מסרי האגו מביאים לנו את התפישות השגויות של שוני והבדלים, סכסוכים וחוסר בשלום. כאשר אנו בוחרים להקשיב לרוח הקודש ולא לאגו, התודעה שלנו יכולה לשנות את המודעות באופן דרמטי.
ניתן להכשיר את המודעות שלנו -
מטרתנו היא ללמוד להכשיר את המודעות שלנו כדי לקבל את המסרים של רוח הקודש ולא את של האגו. זה יוביל אותנו לתפישת האמת ובכך להכין אותנו לקבל ידע שהוא מעבר לתודעה או לתפישה שכלית.
השכל חוזר לתפקודו הנכון רק כאשר הוא רוצה לדעת את האמת. זה מציב [את השכל] בשירות הרוח, ואז התפיסה משתנה. כל עוד אנחנו רוצים להאמין בשגיאת הנפרדות, האמת לא תעלה לידיעה שלנו. האמת אינה כופה עלינו את עצמה.
אנחנו צריכים להיות מוכנים לקבל את זה על ידי ויתור על תפישות מוטעות שלנו. אנו עושים זאת על ידי כך שאנו מוכנים לתת את התפישות המוטעות שלנו לאור - לרוח הקודש כדי לתקנן. על ידי בחירה להביא את התפישות השגויות שלנו לרוח הקודש לטיהור, אנו בוחרים להקשיב לדעת האלוהית ובכך מתבסס בנו שלום פנימי אתו נזכור את אחדותנו עם האל.
