במאמר זה מעודדים אותנו לשחרר את אמונתנו בזמן ולהיפתח לנצח. אנחנו לומדים לעבור ממערכת הזמן והמחשבה של אגו אל המחשבות הנצחיות של האל כביטוי האהבה, שעדיין נמצא מאחורי הרעיונות השקריים. אנחנו לומדים שאנחנו לא שייכים לזמן אלא לנצחיות של גן עדן. נראה שאנחנו נמצאים בממד הזמן כי בחרנו את זה. אבל אנחנו יכולים לבחור שוב.
אשמה היא עוגן חזק שמחזיק אותנו מחוברים לזמן. אשמה קשורה תמיד למשהו שאנו מאמינים שעשינו בעבר. זה עושה את העבר כנראה אמיתי, כי אנחנו מאמינים שמה שעשינו בעבר קרה, הוא נראה בלתי ניתן לשינוי. אבל דרך האשמה אנחנו ממשיכים להרגיש מושפעים על ידי העבר הזה. אז האשמה מצפה לעונש, אנו מצפים להיענש על העוול שלנו . זה לא נראה אפילו עניין של אם אלא רק מתי.
מהו מנגנון האגו העיקרי שקושר את העבר אל העתיד ?
לכאורה העונש הבלתי נמנע שתלוי ועומד והוא מנגנון אגו עיקרי לקשור את העבר אל העתיד ולגרום לנו להתעלם משמחה ושלום שניתן למצוא רק ברגע זה. האגו מלמד אותנו את הקשר הזה של העתיד עם העבר ודרכו הוא בלתי נמנע. העונש הוא המנטרה של האני הנמוך, שכן בלעדיו לא היה לאגו שום עוגן והוא היה מתפוגג מאליו.
מה רוח הקודש מלמדת על העבר ?
רוח הקודש מלמדת את ההפך. מלמדת אותנו שהעבר הכואב הוא לא אמיתי. הוא רק הקרנה של מערכת אמונות שגויה. היא מלמדת שמה שחשבנו שעשינו לא טוב לא הייתה השפעה על הטבע הנצחי שלנו כבן של אלוהים. כאשר אנו לומדים שמה שאנחנו "עשינו" לא הייתה לו השפעה על המהות שלנו, אז אין סיבה באמת לאשמה. זאת רק למידה לצורך צמיחה.
בידיעה זו, אנו מבינים שהעתיד אינו צריך להיות חזרה על העבר. אין עונש מאיים לפחד ממנו. ההכרה יכולה לנוח בשלום ובשמחה של ההווה המחובר להוויה ולאמת. לבנו יכול להיפתח לזרימה הנצחית של האהבה ממש עכשיו, שהיא רגע אחד בזמן שקרוב ביותר לנצח.
כשאנו מרפים מהעבר עם העזרה המטהרת של רוח הקודש, אנו נפתחים אל החוויה הנוכחית של אהבה - שהנה אלוהים בביטוי, ללא הפרעות האגו. האגו תמיד מפריד ורוח הקודש מאחדת תמיד. רוח הקודש מלמדת אותך להפוך את האשמה על פניה. לראות תום.
רוח הקודש לא הולכת שולל על ידי האגו. אנחנו שעשינו את האגו ומאמינים בו, אנו זקוקים לרוח הקודש כדי ללמד אותנו כיצד לנוע מן הזמן אל הנצח, אשר למעשה הוא המציאות שלנו ברגע הזה.
איך נעבור מזמן לנצחיות ?
רוח הקודש לוקחת מחשבות של חששות ומתמירה אותן כדי להביא לנו תקווה ושחרור. כשאנו לומדים לבקש את רוח הקודש לשחרר אותנו, כל מחשבה לא הולמת תבוטל. רוח האל יודעת שהזמן הוא חסר משמעות, יודעת שאנו וכל אחינו נמצאים בגן עדן לנצח דרך העצמי האמתי שלנו, בו נבחר במסע חזרה הביתה.
כיצד יוצרת סבלנותה האינסופית של רוח הקודש תופעות מידיות?
רוח הקודש יודעת שנזק הוא דבר בלתי אפשרי והזמן אינו ממשי. בידיעה שאנחנו נשארים האהבה הלא משתנה של אלוהים, רוח הקודש יודע כי אין מה למהר. שתפישת הנזק היא אשליה רק של האגו. בידיעה שאנחנו נשארים תמיד בטוחים דרך הכרה שלווה, רוח הקודש יכולה להיות אתנו והיא מחזיקה את המודעות של התמימות שלנו ושלמותה, מוכנה להראות לנו את זה משתקף באותו רגע שאנחנו מוכנים לקבל את המתנה שלה.
במציאות האמתית, עיכוב בזמן לא משנה. לעומת זאת באשליה של זמן, עיכוב הוא טרגי כי זה שומר אותנו במתח וחשש ואנו לא מודעים למתנות של שמחה ושלום שנתנו לנו מהבריאה שלנו לנצח. כאשר אנו מצטרפים להשראת רוח הקודש, אנו יכולים להחזיק את החזון שלה עבור האחים שלנו עם סבלנות אינסופית, מציעים לאחינו את המתנות של רוח הקודש, ובכך מלמדים את עצמנו שיש לנו עצמנו מתנות אלה. כך, אנחנו מברכים את האחים שלנו ויודעים שאנחנו מבורכים.
