עזיבת החושך היא עזיבת האמונה בפירוד מאלוהים - ומאהבה אוניברסלית. האמונה של פירוד מאהבה אוניברסלית היא כמו הסתרה מהמודעות לאחדות האהבה או הכחשה שהאהבה היא כל מה שהוא אמיתי.
האהבה המושלמת, כוללת את האחדות. באחדות אין שום דבר להסתיר. לכולם יש את כל הידע כי הכל נאסף בהכרה אחת אוניברסלית. חוויית האחדות של האהבה האוניברסלית מביאה איתה חוויה של שלום ושמחה מולדת של האהבה. כאשר אנו זוכרים את כל זה בשותפות, או כאחד שלם שלא מחולק, אנו יודעים הכל ומבינים הכל, כי כל חלק ביקום זהה לשלם. באחדות, שום חלק לא רוצה להסתיר או לשמור משהו מהכלל. הרעיון לנסות ולשמור משהו לעצמך, הוא מה שהנו חושך.
אנחנו לא יכולים להיות שונים או מיוחדים. כשאנו יכולים להרפות, או לשחרר את הרעיון של הסתרת דבר כלשהו מהשלם, אנו עוזבים את האמונה בחושך (בהפרדה),יכולים לחזור לחוות את השלווה והשמחה שמגיעה עם זכירת האחדות המולדת שלנו.
הדימוי שיש לנו על עצמנו כעל אנשים נפרדים עם שכלים נפרדים הכלולים בגופים נפרדים הוא אשליה. זוהי הונאה עצמית, כי, למען האמת, העצמי היחיד הוא הוויה של אהבה. האהבה היא אחת ואי אפשר לחלק אותה. לכן, כאשר אנו מזדהים עם זהות שחושבת שהיא ייחודית ונפרדת, אנו נמצאים בחשיכה, משום שאנו מכחישים את האחדות של האהבה שהיא הזהות האמיתית שלנו כנשמה אלוהית. הכחשה זו יוצרת את החוויה של חוסר באהבה שמגיעה כאשר אנו חושבים שאנחנו יכולים להשיג משהו לבדנו.
כיצד איננו מודעים לאהבת האלוהית של הנשמה ?
למען האמת, לעולם איננו יכולים להיות בלי אהבת האל משום שאנו הננו אהבת האל. אבל אנחנו יכולים להכחיש את המודעות של נוכחות האהבה בחיים ולכן נדרש מאתנו להיות מודעים לכך שאנחנו מהות של אהבה אלוהית.
כאשר אנו מכחישים את אהבת האל שהננו על ידי בחירה באגו שמנהל את חיינו, אנחנו מנסים להסתיר את הזהות האמיתית שלנו מאחורי חושך. אבל הדבר שאנחנו מסתתרים ממנו הוא הדבר שהלב שלנו משתוקק אליו כי אנו כמהים להיות במצב הטבעי שלנו של אהבת הנשמה כפי שנוצרנו.
אשליות אינדיבידואליות שיש לנו על עצמנו בעולם הזה מסתירות את העצמי האוניברסלי הזה מן המודעות שלנו. אנחנו לא יכולים להיצמד לזהות נפרדת, ייחודית וגם לדעת את אחדות האהבה שהננו. הנס מתקן את השגיאות שאנו מחזיקים בעצמנו ובדרך זו אנו מגיעים למסקנה שאנחנו כבר לא רוצים להאמין שאנחנו עצמי נפרד.
כך אין עוד צורך להגן על זהות נפרדת ואישית, ואנו משוחררים מהפחד שמגיע עם האמונה בהפרדה. עם בגרות זאת אנו מקבלים את העצמי המאוחד, במקום לדחות אותו.
מה משמעות הקדושה ?
"האחדות היא באהבה " - שהיא זהה לשלם או לקדושה של כל החיים. היא לעולם אינה יכולה להיות מוסתרת בחושך (כהפרדה מהאהבה), אבל אנחנו יכולים לבחור להאמין באשליה שאנחנו נפרדים.
אשליה זו של הפרדה מהאהבה גורמת לנו לפחד, כי בלבנו אנו יודעים שזה לא נכון. כאשר אנו נפתחים לתיקון בתפישה שלנו (נס), אנו נפתחים למציאות אמתית, כלומר אנו חוזרים למודעות שאנחנו רוח אחת. הזיכרון שאנחנו רוח אחת מחזירה אותנו אל המודעות של האיחוד שלנו עם אהבה טהורה.
כאשר אנו מקבלים תיקון בתפישה שלנו, אנו מצטרפים עם התכלית של רוח הקודש לתקן את כל השגיאות באמונה ובחוסר אהבה. כאשר אנו מאמינים שיכול להיות היפוך של אהבה בחיים, אנחנו מאמינים במה שאינו ממשי.
אנחנו שוכחים את האמת שאנחנו רוח האהבה בביטוי. כשאנו לומדים לשרת רק את המטרה של רוח הקודש ובוחרים בתפישת האחדות, אנו גם זוכרים כי אין מה לחשוש כי באמת אין דבר מלבד אהבה.
למה הכוונה בהתייחסות לחטא האנושי (החטאה מהאמת- שגיאה בתפישה) -
השגיאות בהכרה האנושית הן רק חוסר אהבה, וזהו חוסר מודעות של הזהות האחת שלנו.
עכשיו אנו יודעים שהאמונה בחטא היא רק טעות בתפישה שלנו, וזה אף פעם לא יכול להיות אמיתי. מאחר והנסים נועדו לתקן את כל השגיאות בשכל האנושי, נסים באור האלוהי אמורים להביא שחרור מהאמונה בחטא, או אמונה בחוסר אהבה.
הזכות לשפע המולד שלנו -
כשאנו מוכנים לחזור אל האמת שאנחנו עדיין אהבה כמו שהבורא ברא אותנו, אנחנו גם חוזרים למודעות של שפע מולד שלנו שהנו אהבה. האמונה בהפרדה מאהבה מביאה לנו את החוויה של חוסר אהבה או מחסור בה. אהבה היא שופעת כי היא מקיפת כול ונמצאת בכל. בגלל שהאהבה לא משתנה, דבר זה הוא נצחי.
הכפרה (תקון התפישה ) מחזירה את הדעת שלנו למודעות במציאות, אנו מלאי שפע אלוהי כי אנחנו עדיין אחד עם כל האהבה שיש ביקום. תמיד תהיה לנו זכות להיות אהבה, ולדעת שאנו חולקים אותה עם כל הבריאה. זה מה שאנו מבינים כאשר אנו חוזרים אל המודעות של האמת הרוחנית.
איך ניתן לנטוש את האמונה בקיפוח ובחוסר ?
אנו רואים שדרך סליחה, או ההרפיה מאשליות של הפרדה מאהבה, שאנו יכולים לברוח מתוך חשכת הפחד ותחושת החוסר, הדיכאון והריקנות. אנו למדים כי אשליה של "חיים" בגוף נפרד שנולד ובסופו של דבר גדל חולה ומת זה לא נכון.
כשנהיה מוכנים להקשיב ללימוד הרוחני וכשאנו מוכנים ללמוד את האמת ממנו, אנו גם נוכל לחזק את האמת על עצמנו ועל האחים והאחיות שלנו. אנו נלמד מהו שפע כאשר אנו נקבל את האמת שכולם שופעים ומשפיעים תמיד בהכרה של אלוהותם.
האהבה המושלמת, כוללת את האחדות. באחדות אין שום דבר להסתיר. לכולם יש את כל הידע כי הכל נאסף בהכרה אחת אוניברסלית. חוויית האחדות של האהבה האוניברסלית מביאה איתה חוויה של שלום ושמחה מולדת של האהבה. כאשר אנו זוכרים את כל זה בשותפות, או כאחד שלם שלא מחולק, אנו יודעים הכל ומבינים הכל, כי כל חלק ביקום זהה לשלם. באחדות, שום חלק לא רוצה להסתיר או לשמור משהו מהכלל. הרעיון לנסות ולשמור משהו לעצמך, הוא מה שהנו חושך.
אנחנו לא יכולים להיות שונים או מיוחדים. כשאנו יכולים להרפות, או לשחרר את הרעיון של הסתרת דבר כלשהו מהשלם, אנו עוזבים את האמונה בחושך (בהפרדה),יכולים לחזור לחוות את השלווה והשמחה שמגיעה עם זכירת האחדות המולדת שלנו.
הדימוי שיש לנו על עצמנו כעל אנשים נפרדים עם שכלים נפרדים הכלולים בגופים נפרדים הוא אשליה. זוהי הונאה עצמית, כי, למען האמת, העצמי היחיד הוא הוויה של אהבה. האהבה היא אחת ואי אפשר לחלק אותה. לכן, כאשר אנו מזדהים עם זהות שחושבת שהיא ייחודית ונפרדת, אנו נמצאים בחשיכה, משום שאנו מכחישים את האחדות של האהבה שהיא הזהות האמיתית שלנו כנשמה אלוהית. הכחשה זו יוצרת את החוויה של חוסר באהבה שמגיעה כאשר אנו חושבים שאנחנו יכולים להשיג משהו לבדנו.
כיצד איננו מודעים לאהבת האלוהית של הנשמה ?
למען האמת, לעולם איננו יכולים להיות בלי אהבת האל משום שאנו הננו אהבת האל. אבל אנחנו יכולים להכחיש את המודעות של נוכחות האהבה בחיים ולכן נדרש מאתנו להיות מודעים לכך שאנחנו מהות של אהבה אלוהית.
כאשר אנו מכחישים את אהבת האל שהננו על ידי בחירה באגו שמנהל את חיינו, אנחנו מנסים להסתיר את הזהות האמיתית שלנו מאחורי חושך. אבל הדבר שאנחנו מסתתרים ממנו הוא הדבר שהלב שלנו משתוקק אליו כי אנו כמהים להיות במצב הטבעי שלנו של אהבת הנשמה כפי שנוצרנו.
אשליות אינדיבידואליות שיש לנו על עצמנו בעולם הזה מסתירות את העצמי האוניברסלי הזה מן המודעות שלנו. אנחנו לא יכולים להיצמד לזהות נפרדת, ייחודית וגם לדעת את אחדות האהבה שהננו. הנס מתקן את השגיאות שאנו מחזיקים בעצמנו ובדרך זו אנו מגיעים למסקנה שאנחנו כבר לא רוצים להאמין שאנחנו עצמי נפרד.
כך אין עוד צורך להגן על זהות נפרדת ואישית, ואנו משוחררים מהפחד שמגיע עם האמונה בהפרדה. עם בגרות זאת אנו מקבלים את העצמי המאוחד, במקום לדחות אותו.
מה משמעות הקדושה ?
"האחדות היא באהבה " - שהיא זהה לשלם או לקדושה של כל החיים. היא לעולם אינה יכולה להיות מוסתרת בחושך (כהפרדה מהאהבה), אבל אנחנו יכולים לבחור להאמין באשליה שאנחנו נפרדים.
אשליה זו של הפרדה מהאהבה גורמת לנו לפחד, כי בלבנו אנו יודעים שזה לא נכון. כאשר אנו נפתחים לתיקון בתפישה שלנו (נס), אנו נפתחים למציאות אמתית, כלומר אנו חוזרים למודעות שאנחנו רוח אחת. הזיכרון שאנחנו רוח אחת מחזירה אותנו אל המודעות של האיחוד שלנו עם אהבה טהורה.
כאשר אנו מקבלים תיקון בתפישה שלנו, אנו מצטרפים עם התכלית של רוח הקודש לתקן את כל השגיאות באמונה ובחוסר אהבה. כאשר אנו מאמינים שיכול להיות היפוך של אהבה בחיים, אנחנו מאמינים במה שאינו ממשי.
אנחנו שוכחים את האמת שאנחנו רוח האהבה בביטוי. כשאנו לומדים לשרת רק את המטרה של רוח הקודש ובוחרים בתפישת האחדות, אנו גם זוכרים כי אין מה לחשוש כי באמת אין דבר מלבד אהבה.
למה הכוונה בהתייחסות לחטא האנושי (החטאה מהאמת- שגיאה בתפישה) -
השגיאות בהכרה האנושית הן רק חוסר אהבה, וזהו חוסר מודעות של הזהות האחת שלנו.
עכשיו אנו יודעים שהאמונה בחטא היא רק טעות בתפישה שלנו, וזה אף פעם לא יכול להיות אמיתי. מאחר והנסים נועדו לתקן את כל השגיאות בשכל האנושי, נסים באור האלוהי אמורים להביא שחרור מהאמונה בחטא, או אמונה בחוסר אהבה.
הזכות לשפע המולד שלנו -
כשאנו מוכנים לחזור אל האמת שאנחנו עדיין אהבה כמו שהבורא ברא אותנו, אנחנו גם חוזרים למודעות של שפע מולד שלנו שהנו אהבה. האמונה בהפרדה מאהבה מביאה לנו את החוויה של חוסר אהבה או מחסור בה. אהבה היא שופעת כי היא מקיפת כול ונמצאת בכל. בגלל שהאהבה לא משתנה, דבר זה הוא נצחי.
הכפרה (תקון התפישה ) מחזירה את הדעת שלנו למודעות במציאות, אנו מלאי שפע אלוהי כי אנחנו עדיין אחד עם כל האהבה שיש ביקום. תמיד תהיה לנו זכות להיות אהבה, ולדעת שאנו חולקים אותה עם כל הבריאה. זה מה שאנו מבינים כאשר אנו חוזרים אל המודעות של האמת הרוחנית.
איך ניתן לנטוש את האמונה בקיפוח ובחוסר ?
אנו רואים שדרך סליחה, או ההרפיה מאשליות של הפרדה מאהבה, שאנו יכולים לברוח מתוך חשכת הפחד ותחושת החוסר, הדיכאון והריקנות. אנו למדים כי אשליה של "חיים" בגוף נפרד שנולד ובסופו של דבר גדל חולה ומת זה לא נכון.
כשנהיה מוכנים להקשיב ללימוד הרוחני וכשאנו מוכנים ללמוד את האמת ממנו, אנו גם נוכל לחזק את האמת על עצמנו ועל האחים והאחיות שלנו. אנו נלמד מהו שפע כאשר אנו נקבל את האמת שכולם שופעים ומשפיעים תמיד בהכרה של אלוהותם.
