בעיית הסמכות -
אנחנו כאנושות מנסים לגזול את סמכות האל על ידי הגדרה מחדש של בריאתו לפי הרצון שלנו לראות דימויים ייחודיים של הפרדה ולהמציא את האינדיבידואליות. אנו מאמינים שלשיפוט יש כוח. השתמשנו בשיפוט כדי להפוך את האל ללא נודע לנו, ומכאן אנחנו מפחדים מכוח השיפוט שלו.
לאחר מכן אנו חוששים שניתן להשתמש בפסק דין נגדנו כדי לשלוח אותנו אל תהום הנשייה, בדיוק כפי ששלחנו את האהבה האוניברסלית של האל לתהום הנשייה. זה הופך אותה ללא ידועה לנו. אם אנו מאמינים שמערכת החשיבה השיפוטית של האגו היא שלנו, איננו רוצים להיות מודעים לידע אוניברסלי משום שהתפישה תיעלם וכל העולם שעשינו ייעלם בה.
השיפוט משמש כדי להחליט מה אנחנו רוצים לכלול ולא לכלול במודעות שלנו. זו הסיבה שהתפישה מתרחשת דרך הגדרות ושיפוט. שיפוט הוא המנגנון שבו אנו משתמשים כדי לנסות להגדיר את המציאות שלנו ותמיד הוא כרוך בדחייה.
יש לנו בעיה של סמכות כאשר אנחנו חושבים שזה תלוי בנו להחליט מהי המציאות. למען האמת, אנו נבראנו על ידי האל כחלק מעצמיותו. אנחנו חלק מהמהות שלו. אנחנו לא יכולים להיות ישות נפרדת ממנו. רק בהזיות מטורפות נוכל לחשוב שזה כך.
"כל אחד חופשי לסרב לקבל את הירושה שלו, אבל הוא לא חופשי לקבוע מהי הירושה שלו." (ציטוט) האל קובע את המציאות שלנו. רק באשליות נראה שאנחנו עושים מציאות אחרת משלנו. הניסיון לראות מציאות אחרת עם שיפוט, הוא בעיית הסמכות שלקחנו לעצמנו.
"בנוכחות הידיעה של ההכרה הגבוהה כל שיפוט מושעה באופן אוטומטי, וזה התהליך המאפשר להכרה להחליף את התפישה בידיעה."(ציטוט). כך נכיר את העצמי האמתי שלנו כמו שהבורא ברא אותו ולהבין שכל מה שעשינו באמצעות תפישה אנושית לא באמת קיים.
