חשוב לנו להבין כי האמונה שלנו במערכת החשיבה הזו של מערכת הפירוד - היא שנותנת למציאות האנושית כוח. ללא הבנה זאת לא תהיה דרך לצאת מהכלא התודעתי שיצרנו. כאשר אנו מבינים את עוצמת מערכת האמונה שלנו, אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשחרר את עצמנו מכלא זה על ידי שינוי האמונה.
אנחנו תמיד בשליטה על מה שאנחנו מאמינים. באמצעות כוח זה של בחירה במה שאנו מאמינים בו, אנו תמיד בוחרים בין תפישת נפרדות או אחדות. מערכת המחשבה שבה אנו בוחרים קובעת את כל ניסיון החיים שלנו.
הגופים והעולם שאנו רואים בעיניי הגוף באים מהשפעה של בחירת מערכת החשיבה של הפירוד אותה העניק לנו האגו. בעוד שחוויה שמימית היא תוצאה של שחרור אמונות המכחישות את המצב הטבעי שלנו שהנו אחדות עם האל. בחוויה זאת פועלת ידיעה אלוהית של מה היא מציאות אמתית.
'השטן' הוא פשוט התגלמות האמונה בפירוד -
בעולם הזה סימלנו את מערכת המחשבה שנמצאת בלחימה עם אלוהים, כ"שטן". עשינו מזה סיפור שהכוח הזה "נאבק ב-[אלוהים]. השטן מתקיים על ידי שקרים, ובונה ממלכות שבהן הכל מתנגד ישירות לאלוהות ".
האמת היא כי השטן הוא רק סמל של הבחירה שלנו להאמין בהפרדה. כדי לא לקחת אחריות על בחירה זו, אנו ממציאים סיפור שכוח חיצוני (השטן) הוא הגורם לחוויה שלנו במקום להבין שאלה רק האמונות שלנו.
רובנו מכירים את הסיפור התנ"כי של גן עדן. הרעיון של "עץ אסור" לא היה יכול לבוא מאלוהים. למען האמת, אבא אוהב לעולם לא יכניס אותנו למצב שבו נוכל לפגוע בעצמנו או להיות מחוץ למצב השמימי, שהוא ביתנו. לכן אנחנו נשארים אחד עם האל במישור השמימי. הבורא עשה אותנו כחלק מגן העדן וזה לא יכול להשתנות. אנחנו לא יכולים להיות מחוץ לגן עדן.(אלא רק לתפוש לא נכון את החיים ובכך לחוות אותם דרך עיני האגו כנפילה מהחסד האלוהי)
האמונה שאנחנו בעולם החיצוני נפרדים מהאל הוא סיפור מורכב. "כל זה אומר שלהאמין בעולם של הפרדה שבא מהאמונות שהן אמיתיות למי שמאמין בהן". זה לא יכול לעשות את זה לאמיתי, למרות שזה נחווה כאמיתי בגלל האמונה שמקרינה זאת. אבל האמונה היא תמיד בחירה. משמעות הדבר היא שכאשר נשנה את אמונותינו, תשתנה חווייתנו על מה שהוא הדבר האמיתי.
הרעיון של - יצירת הדימוי העצמי שלנו - מסומל על ידי אכילת פרי עץ הדעת. הוא מסמל את ההצטרפות שלנו למערכת האגו כמחשבה של הפרדה ודואליות, המכונה גם "השטן". כאשר אנו מאמינים במערכת ההפרדה, היא הופכת להיות ממשית עבורנו ואז נראה כי באמת איבדנו את גן העדן.
ההצטרפות לחשיבת האגו הביאה רעיון של יצירה עצמאית לבן האנוש, או יצירת דימוי של עצמי שונה ממה שאלוהים ברא. אנחנו יכולים לאכול מפרי האגו ולחלום את חלומות האגו, אבל אנחנו לא יכולים לשנות את העובדה שאנחנו נשארנו בגן עדן למרות שנרדמנו, כי שום דבר מחשיבת האגו לא מתרחש באמת ובזמן התחייה שלנו אנו עוברים "לפקוח את העיניים" וכהרף עין לחוות את תודעת האחדות של גן העדן.
נדרש מאתנו רק לשחרר את הדימויים העצמיים הנפרדים שלנו -
כאשר אנו לוקחים את כל האמונות האנושיות שלנו לרוח האל ששוכנת בנו, אנו נותנים למערכת החשיבה שלנו טיהור. כך אפשר שהאמונות המוטעות שלנו יתמוססו באור האמת. זוהי החזרה להתחלה שלנו, שבה אנו חופשיים מקונפליקט ויודעים את האלוהות בהכרה בהירה. אכן, האמת יכולה להיוודע על ידי כל אלה אשר מלכות האל נבראה עבורם.
