ההבדל הבסיסי בין ההאצלה שהיא מאפיין של אחדות האל, לבין השלכת הקרנת אשליה, שהיא ניסיון האגו להחליף את האחדות עם הפרדה. מעצם הגדרתה, האצלה לעולם אינה נפרדת ממקורה כי אם זה נפרד, זה כבר לא האצלת המקור, או ביטוי האל שהנו מקור כל היש.
הקרנת חלום, לעומת זאת, נפרדת מהמקור מעצם הגדרתה. מכיוון שהאגו הוא בעל רעיון ההפרדה, הוא מעוות את האצלת האהבה על ידי החדרת ההפרדה לתוך חלום או אשליה על "המציאות", ובכך הופך את ההאצלה להקרנת חלום.
מה היא האצלה ?
בן האלוהים שהנו הבנות האלוהית, הוא מה שכולנו הננו, הוא האצלת אהבה אלוהית. אהבה היא ביטוי אלוהי בשיתוף עם כול הבריות בשווה. כחלק מן האהבה, אנו נשארים מאוחדים עם אלוהים ; המקור שלנו, כמכלול שלם ומתמשך אחד. האצלה זו אינה יכולה להיות מושפעת מחלומות המנסים לשנות את המציאות של כל האחדות המקיפה ויוצרת את היקום.
עם הרצון לשמור על אהבת האל לעצמנו לבד ולא לשתף את זה עם כולם, חווינו ריקנות וחוסר. איבדנו את המודעות שרואה שאלוהים כבר נתן לנו את כל האהבה ולא חסר לנו כלום. מתוך אמונה במובן זה של חוסר אהבה, החלטנו שנוכל למלא את ההרגשה הזאת של חוסר ברעיונות פרטיים שלנו, המבוססים על הפרדה במקום על האמת על ביטוי מתמשך של אהבה בעולם.
מה אנחנו באמת עושים כאשר אנו מאמינים בעולם הזה של גופים נפרדים ?
כאן מתוארות אמונות היסוד של מערכת האגו כולה:
"ראשית- אתה מאמין שמה שיצר אלוהים יכול להשתנות.
שנית - אתה מאמין כי מה שמושלם יכול להיות שאינו מושלם או חסר.
שלישית- אתה מאמין שאתה יכול לעוות את היצירות שברא אלוהים, כולל עצמך.
רביעית - אתה מאמין שאתה יכול ליצור את עצמך אחרת, וכי היצירה שלך תלויה בך. "
זה עוזר לנו להבין שכל רעיון המבוסס על הפרדה הוא לא נכון באותה מידה, וכי האמונה שלנו בהפרדה היא מה שהופך את הדימויים של גופים נפרדים כנראים אמתיים. אנחנו כנראה לא במודע אומרים לעצמנו, שאנחנו יכולים לעוות את הבריאה האלוהית או שאנחנו יכולים ליצור את עצמנו ולכוון את הבריאה לבד.
